הסטיה

הסטיה
Ἑστία

תרבות	יוון העתיקה
אלים מקבילים	וסטה, צ'נטיקו, ענקת
אב	קרונוס
אם	ריאה
אחים	דמטר, פוסידון, האדס, הרה, זאוס

הסטיה, אלת הבית והמשפחה.

הסטיה (ביוונית עתיקה: ‏Ἑστία^ⓘ‏^Ⓘ‏) הייתה אלת הבית, המשפחה ואש האח במיתולוגיה היוונית. בתחילה היא הייתה אחת משנים-עשר האלים האולימפיים, אך בהמשך הוחלפה על ידי דיוניסוס, אל היין. היא נחשבה לעדינה, לרכה ולרחמנית מבין האלים. הסטיה הייתה אחת משלוש האלות הבתולות, יחד עם אתנה וארטמיס. היא שמרה בקנאות על בתוליה, וסירבה לחיזוריהם של פוסידון ואפולו. המקבילה הרומית להסטיה היא וסטה.

הסטיה הייתה בתם הבכורה של הטיטאנים קרונוס וריאה, ואחותם של זאוס, הרה, האדס, פוסידון ודמטר.

מיתוסים

למרות חשיבותה, הסטיה לא תופסת מקום רב במיתוסים היוונים.

לידה

קרונוס, שליט הטיטאנים פחד שאחד מילדיו ידיח אותו ויתפוס את מקומו בתור שליט העולם. לכן, עם היוולדה של הסטיה אביה בלע אותה שלמה אל תוך בטנו, כמו את ילדיו הבאים. למרות תוכניתו של קרונוס, ריאה החביאה את זאוס והחליפה אותו באבן. בבגרותו, זאוס הכריח את קרונוס להקיא את אחיו ואחיותיו.

הסטיה הייתה האחרונה שיצאה מבטן אביה ולכן נחשבת גם לבת הבכורה וגם לצעירה ביותר.

מיתוסים אחרים

המשורר הרומאי אובידיוס סיפר שוסטה (מקבילתה הרומית של הסטיה) כמעט ונאנסה בשנתה על ידי פריאפוס, אל פריון נחות, אך היא ניצלה בזכות נעירה של חמור שהעירה אותה. בגרסה מוקדמת יותר של הסיפור, זאת הייתה הנימפה לוטיס ולא וסטה.

פולחן

להסטיה לא הייתה לה כיתת פולחן מרכזית, וייצוגה האמנותי – הן מימי יוון ורומא והן מתקופת הרנסאנס – גם הוא מועט ביותר. יחד עם זאת, היא הייתה אחת האלות החשובות ביותר, ופולחנה הפשוט היה נפוץ בכל בית. האחים ברחבי כדור הארץ נחשבו למזבחה, ובתחילת הארוחה ובסיומה היו מגישים לה קורבן, בבקשה שהיא תגן על המשפחה ועל הבית. כשתינוק היה נולד למשפחה, היו מקיפים מספר הקפות סביב האח הביתית. כמו כן, בכל עיר הייתה אח ציבורית המקודשת לה ובה בערה אש תמיד. כשהיו מקימים מושבה חדשה, המתיישבים היו נושאים גחלים מהאח מהעיר ממנה הם יצאו, ומהגחלים האלה היו מדליקים אש באח של העיר החדשה.

אזכורים בתרבות פופולרית

• הסטיה מופיעה בסדרת הספרים של פרסי ג'קסון והאולימפיים; בספר החמישי של הסדרה הנקרא "תקוות האלימפוס", היא מקבלת מפרסי את הכד של פנדורה ושם מתחבאת התקווה. פרסי אומר לה שמקומה של התקווה בבית ליד האח, ולכן הוא מפקיד בידה של הסטיה את הכד.

• האסטרואיד 46 Hestia שהתגלה ב-16 באוגוסט 1857 על ידי רוברט פוגסון נקרא על שמה.

לקריאה נוספת

• אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמ' 323-334, מסת"ב 9789655525694

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסטיה בוויקישיתוף

• הסטיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הסטיה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.