הסנאט הצרפתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הסנאט הצרפתי
Sénat
מדינה צרפתצרפת  צרפת
סוג בית עליון
מנהיגים
נשיא ג'רארד לארשר
מושבים
מספר מושבים 348
Senate of France 2014.svg

מפלגות הסנאט

  •      הקבוצה הקומוניסטית רפובליקנית (18)
  •      הקבוצה הסוציאליסטית רפובליקנית (111)
  •      הקבוצה האקולוגיסטית (10)
  •      הקבוצה הסוציאליסטית דמוקרטית (17)
  •      הקבוצה היוניוניסטית הדמוקרטית (42)
  •      הקבוצה הרפובליקנית (144)
  •      עצמאיים (6)
בחירות
שיטת בחירות בחירות עקיפות
בחירות קודמות 28 בספטמבר 2014
בחירות הבאות ספטמבר 2017
משכן
Paris-138 (29680183333).jpg
ארמון לוקסמבורג, פריז
קואורדינטות 48°50′54″N 2°20′14″E / 48.848333333333°N 2.3372777777778°E / 48.848333333333; 2.3372777777778 קואורדינטות: 48°50′54″N 2°20′14″E / 48.848333333333°N 2.3372777777778°E / 48.848333333333; 2.3372777777778 
אתר אינטרנט
www.senat.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל צרפת
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של צרפת

P France.svg פורטל צרפת
אולם המליאה של הסנאט
מבנה הסנאט

הסנאט הצרפתי (Sénat) הוא הבית העליון של הפרלמנט הצרפתי, אשר מורכב מבית זה ומן הבית התחתון, האסיפה הלאומית. הסנאט, בניגוד לאסיפה הלאומית, נבחר בבחירות לא ישירות על ידי נבחרי ציבור מחוזיים.

מבנה הסנאט שוכן בלב גני לוקסמבורג, בארמון לוקסמבורג.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאט הוא הבית העליון של הפרלמנט הצרפתי. על פי סעיף 24 של חוקת צרפת, הסנאט נבחר בבחירות עקיפות כדי להבטיח ייצוג בפרלמנט המקומי של קהילות ורשויות מקומיות בצרפת.

בהרכב הנוכחי של הסנאט ישנם 348 סנאטורים. הסנאטורים נבחרים ל-6 שנים ברמת מחוז (שטחה של צרפת מחולק ל-95 מחוזות). מועצת הבחירות מורכבת מסגנים מקומיים, חברי המחוזות, נציגי מועצות מקומיות, חברי האסיפה הלאומית ועוד.

יו"ר הסנאט נבחר מבין חבריו לתקופת כהונה בת שלוש שנים. הוא אחראי על מינוי שלושת חברי המועצה החוקתית של צרפת, ויש לו זכות לערער בפני המועצה החוקתית ובהיעדר הנשיא בתפקידו, הוא ממלא מקום הנשיא (כפי שאירע בשנת 1969, לאחר התפטרותו של שארל דה גול וב-1974 לאחר מותו של ז'ורז' פומפידו). על פי החוקה, נשיא הסנאט הוא האדם השני בחשיבותו במדינה.

כיום, בסנאט יש את הוועדות הבאות: ועדת התרבות, ועדת הכלכלה, ועדת החוץ, ועדת הביטחון והכוחות המזוינים, ועדת הרווחה, ועדת כספים, ועדת בקרה ותקציב. בנוסף, החוקה מספקת, במידת הצורך, יכולת ליצור על ידי הממשלה או הסנאט, ועדות מיוחדות לסקירת חוקים בנושאים ספציפיים.

בסנאט ישנן מספר סיעות, כאשר כל סיעה מחויבת לכלול לפחות 15 סנאטורים. הפלגים הפוליטיים העיקריים של הסנאט הם: האיחוד למען תנועה עממית המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, הסיעה הקומוניסטית, התנועה הרפובליקנית והתנועה האזרחית, סיעת "איחוד המרכז", סיעת "הדמוקרטים הסוציאליים של האיחוד האירופי" ועוד.

מאז הקמת הרפובליקה החמישית, הסנאט היה ברובו שמרני. בספטמבר 2011, לראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית זכתה המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית במירב המושבים בסנאט. ב-1 בנובמבר אותה שנה נבחר ז'אן פייר בל ליו"ר הסנאט והיה לסוציאליסט הראשון שמנהיג את הסנאט מאז הקמת הרפובליקה החמישית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסנאט הצרפתי בוויקישיתוף