סמל צרפת

סמל צרפת

פרטים
המחזיק בסמל	הרפובליקה הצרפתית
תאריך אימוץ	1905

לרפובליקה הצרפתית אין סמל המוכר באופן רשמי. עם זאת, היא מחזיקה בסמל שמעמדו אינו מעוגן, שנכנס לשימוש לראשונה ב-1905. הוא מורכב מדיסקית כחולה, ובתוכה מספר אלמנטים מוזהבים:

• ענף עץ דפנה, סמל לניצחון מאז ימי יוון העתיקה.
• ענף עץ אלון, העץ הלאומי של צרפת, המסמל כוח, עמידות ואורך ימים.
• פסקס המסמלים את כוחה של המדינה ואת זכותה לשפוט משפט צדק.
• סרט עליו מוטבע המוטו הלאומי של צרפת: חירות, שוויון, אחווה.

היסטוריה

שלט אצולה	סמל מלא	תיאור הסמל והשלט	תקופת השימוש
		דגלים ושלטי אצולה המבוססים על נס זה היו בשימוש נרחב בימי ראשית ימי הביניים והשושלת הקרולינגית, והחלו להיכנס לשימוש על ידי קרל הגדול. האוריפלאם (מלטינית Aura Flamma "הלהבה המוזהבת") היה נס הקרב של מלכי צרפת. במקור היה זה הנס הקדוש של בזיליקת סן-דני - מקום הקבורה של מלכי צרפת.	האימפריה הפרנקית
		סמל צרפת העתיק - מגן בצבע כחול עליו מפוזרים באופן שווה פרחי אירוס בצבע זהב.	לפני 1376
		בתקופת מלכותם של לואי העשירי, ז'אן הראשון, פיליפ החמישי, ושארל הרביעי, היו מלכי צרפת גם מלכי נווארה, ועל כן חולק המגן בין סמל צרפת לסמל נווארה.	1305–1328
		לאחר מותו של שארל הרביעי חזר לשימוש סמל צרפת העתיק	1328–1376
		בשנת 1375 החליט המלך שארל החמישי לשנות את סמלה של צרפת ולצמצם את מספר פרחי האירוס שעל המגן. במקום מספר בלתי מוגבל הוחלט לצמצם את מספר פרחי האירוס לשלושה, וזאת כדי לתת כבוד לשילוש הקדוש, שהוא חלק מרכזי מהאמונה הנוצרית.	1376–1423
		בשנת 1423 הוסיף המלך שארל השביעי לשלט האצולה תומכים בצורת מלאכים (רמז לגאולה השמיימית שהגיעה לצרפת בדמותה של ז'אן ד'ארק הקדושה, וכן כדי להראות על הקשר החזק שבין המלוכה הצרפתית לכנסייה הקתולית. בשנת 1469 הוסיף המלך לואי האחד עשר את עיטור מסדר סן-מישל לשלט האצולה.	1423–1515
		בסוף ימי מלכותו של שארל השמיני שינה המלך את שלט האצולה שלו, והוא חילק אותו עם סמל ממלכת ירושלים בחלוקה לרבעים. שינוי זה בא בעקבות מסעות המלחמה שערך שארל השמיני לכיבוש ממלכת נאפולי, וכדי להראות על כך שהוא היורש החוקי לכתר של ממלכה זו, הוא הוסיף את סמל ממלכת ירושלים כדי להצביע על כך שהוא קרוב משפחה של שארל הרביעי, דוכס אנז'ו, ודוכס קלבריה שהיה בעצמו טוען לכתר נאפולי וכתר ירושלים. לאחר מותו של שארל השמיני חזר לשימוש שלט האצולה הקודם.	1495-1498
		בשנת 1515, כאשר עלה פרנסואה הראשון, מלך צרפת לכס המלוכה, הוא החליט להחליף את הכתר שעל שלט האצולה ולשנותו לכתר סגור. עד אז, ולמעט מקרים בודדים כמו הונגריה, רק המדינות המוגדרות קיסרויות (כמו האימפריה הביזנטית, והאימפריה הרומית הקדושה), היו היחידות אשר השתמשו בכתרים סגורים. בשנת 1494 קנה שארל השמיני מאנדריאס פלאיולוגוס (קרוב משפחה של הקיסר הביזנטי האחרון קונסטנטינוס האחד עשר) את זכויות הירושה לתואר קיסר האימפריה הביזנטית אשר נכחדה כבר בשנת 1453. קנייה זו הכשירה את השימוש החוקי בכתר סגור, שכאמור, עד אז היה בשימושם הבלעדי רק של קיסרויות. הסיבה לקנייה זו, הייתה רצונם של מלכי צרפת להראות את עצמאותה של צרפת ואת כוונתה של צרפת לפתח כוח אימפריאלי שיתחרה בקיסרויות הקיימות עד כה. בשנת 1578 ייסד אנרי השלישי, מלך צרפת את עיטור מסדר רוח הקודש, והוא הוסיף אותו לשלט האצולה.	1515–1589
		עם עלייתו של אנרי הרביעי לבית בורבון לכס המלוכה, הוחלט להעמיד לצד סמל צרפת את סמל נווארה, וזאת לאור העובדה, כי אנרי היה מלך נווארה לפני הכתרתו כמלך צרפת. העמדת שני המגינים, זה לצד זה, סימלה את איחודן של ממלכת נווארה עם ממלכת צרפת: בראשית כאיחוד פרסונלי בין שתי הממלכות, ולאחר שנת 1620, כאיחוד מלא. לשלט האצולה נוספו גם קסדה, מעטה, והסלוגן "Montjoie Saint Denis!" אשר סימלו את מעמדו של המלך כמושל בחסד האל, כריבון העליון של המדינה, וכשליט אבסולוטי בה, וכך היו כל מלכי צרפת לבית בורבון.	1589-1792
		עם פרוץ המהפכה הצרפתית שונה תוארו הרשמי של מלך צרפת מ"מלך צרפת ונווארה" ל-"מלך הצרפתים". על כן שונה גם סמל צרפת מהסמל הקודם, אל הסמל החדש ששילב בתוכו גם את ערכי המהפכה וביניהם ובייחוד את הרמז להצהרת זכויות האדם והאזרח. כך, הוסף הכיתוב "החוק והמלך" כאשר החוק בא לפני המלך כדי להדגיש את הצד החוקתי של המהפכה. בנוסף שולבו בסמל גם צבעי הטריקולור כדי להדגיש את האופי החוקתי החדש של צרפת.	1790-1792
		בלתי רשמי לאחר הפלת המלוכה בזמן המהפכה הצרפתית, הוקמה הרפובליקה הצרפתית הראשונה. סמלה המשוער והבלתי רשמי היה מורכב מהרכיבים הבאים: מצנפת פריגית, הפסקס, וענפי הבוקיצה. רכיבים אלו הפכו להיות הבסיס לסמל צרפת בעתיד.	1792-1804
		בשנת 1804 הוקמה הקיסרות הראשונה ועימה אומץ שלט אצולה חדש. שלט מבוסס על מרכיבים מסמל הקונסוליה שבה השתמש נפוליאון עד להכתרתו כקיסר. שלט אצולה זה מורכב ממגן ועליו מוטען הנשר הקיסרי, מסביבו יש את עיטור אות לגיון הכבוד. מאחורי המגן נמצאים בהצלבה שני שרביטים, מעל המגן יש קסדה, ומעליה יש את הכתר הקיסרי. מסביב לכל יש את המעטה המעוטר בסמל הדבורה, אשר מקורו בסמל השושלת המרובינגית כפי שזה מופיע על קברו של המלך כילדריק הראשון.	1804–1814
		עם נפילת הקיסרות הראשונה ב-1814, והקמתה מחדש של ממלכת צרפת בתקופת הרסטורציה, הוחזר לשימוש שלט האצולה של צרפת מלפני המהפיכה המבוסס על פרח האירוס, אך הפעם היה זה סמל מופשט יותר, הוא לא כלל את התומכים בצורת מלאכים, והקסדה. וגם המעטה שונה לדגם פשוט יותר.	1814–1830
		לאחר מהפכת יולי נעשה שימוש בתחילה בשלט האצולה של בית אורליאן, בתוספת של דגלי הטריקולור לצד המגן, אות לגיון הכבוד, ודגל מלכותי סגור, שבניגוד לדגל המלכותי המסורתי היה בצבע אדום ולא כחול. שלט אצולה זה היה בשימוש רק בשנה הראשונה שלאחר מהפיכת יולי.	1830–1831
		לאחר אשרור הצ'ארטר של 1830 כחוקתה של המונרכיה של יולי, הוחלף המגן מזה של בית אורליאן למגן ובו מתואר הצ'ארטר של 1830 כמעין "לוחות הברית" מודרניות.	1831–1848
		עם הקמתה של הקיסרות השנייה, הוחזר לשימוש סמל הקיסרות בשינוי אחד קטן, ללא הקסדה.	1852–1870
בין 1870 ל-1905 לא הוכר סמל לאומי רשמי או בלתי רשמי בצרפת
		בלתי רשמי בתחילת המאה ה-20 אומץ סמל זה כסמל בלתי רשמי לשימוש דיפלומטי וטקסי, והוא משמש עד היום. סמל זה מכיל דיסקה כחולה, ועליה הפסקס, כשעליו סרט ובו כתוב מוטו הרפובליקה: LIBERTÉ, EGALITÉ, FRATERNITÉ (חירון, שוויון ואחווה). לצדי הפסקס ענף אלון וענף דפנה. בגרסה ה"שלמה" של הסמל, מקיף את הדיסקה הקולר הגדול של עיטור לגיון הכבוד.	1905-בשימוש
		בלתי רשמי משטר וישי מעולם לא אימץ סמל מדינה רשמי וקבוע, אך עם זאת בשל הזיהוי המלא בין משטר וישי ובין ראש המדינה, המרשל פטן, נעשה על ידי רשויות המדינה שימוש רב בסמלו האישי של המרשל. סמל זה כלל גרזן דו-ראשי הצבוע בצבעי הטריקולור, המוטען על שרביט המרשל ובתחתית סרט לבן ועליו המוטו של משטר וישי: Travail, Famille, Patrie (= עבודה, משפחה, מולדת).	1940–1944
		בלתי רשמי סמל מדינה בלתי רשמי הנמצא בשימוש החל משנת 1912. הוכנס מחדש לשימוש על ידי הנשיא ז'אק שיראק בשנת 1995, ועדיין נמצא בשימוש. מורכב מהרכיבים הבאים: מגן רחב ובו בצד אחד יש ראש אריה ובצד השני יש ראש עיט. מעל המגן נמצאת מונוגרמה של האותיות R ו-F המייצגת את המילים "הרפובליקה הצרפתית" (République Française). ענף עץ דפנה המסמל את ניצחון הרפובליקה. ענף עץ אלון המסמל תמידיות. פסקס המסמלים את כוחה של המדינה ואת זכותה לשפוט משפט צדק.	1995-בשימוש

ראו גם

• דגל צרפת
• המנון צרפת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמל צרפת בוויקישיתוף