הרפובליקה בתנועה!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קדימה!)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרפובליקה בתנועה!
!La République en Marche
Logo-LREM-noir.svg
מדינה צרפת
מייסד עמנואל מקרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג קתרין ברבארו
שנת ייסוד 2016
מספר חברים בפרלמנט הלאומי 308
מטה Rue de l'Abbé-Groult 99, הרובע ה-15, פריז
אידאולוגיות ליברליזם
ליברליזם חברתי
פרו-אירופית
"הדרך השלישית"
שוק חופשי
מיקום במפה הפוליטית מרכז[1]
קבוצה פרלמנטרית לאומית התנועה הדמוקרטית
צבעים רשמיים צהוב
en-marche.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו המפלגה הראשוני, כפי שהוצג ב-8 באפריל 2016
עמנואל מקרון, מייסד המפלגה בדצמבר 2014

הרפובליקה בתנועה! או הרפובליקה צועדת!צרפתית: La République en marche!) ; בעבר En Marche!עברית: קדימה![2] או בתנועה!; תעתיק: אן מארש!),[3] המוכרת גם בשמה הרשמי Association pour le renouvellement de la vie politique (בעברית: האגודה להתחדשות פוליטית),[4] היא מפלגת מרכז ליברלית צרפתית הדוגלת ב"דרך השלישית", בליברליזם חברתי ובתמיכה באיחוד האירופי ובברית נאט"ו. המפלגה נוסדה ב-6 באפריל 2016 על ידי עמנואל מקרון,[5] המזהה אותה כפרוגרסיבית.[6][7][8]

מאז יוני 2017 המפלגה מהווה את מפלגת השלטון בצרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הוקמה באמיין על ידי שר הכלכלה לשעבר עמנואל מקרון באפריל 2016 בשם "en marche!" (קדימה!),[9] ומתחילה נועדה להתמודד בבחירות הפרלמנטריות בצרפת ביוני 2017[10] על מנת לצבור רוב באספה הלאומית של צרפת.[11]

לאחר שיו"ר המפלגה עמנואל מקרון נבחר לנשיא צרפת במאי 2017, המפלגה שינתה את שמה ל-"La République en Marche!" ותחת שם זה התמודדה בבחירות לאסיפה הלאומית ביוני 2017.

כמפלגה בת 267,745 חברים רשומים,,[12] היא יצרה ברית עם רשימת מודם (MoDem), בראשות פרנסואה ביירו, יחד הם זכו ברוב המושבים באספה הלאומית בבחירות לפרלמנט 2017. ביחד יש להם 350 צירים מתוך 577, מתוכם 308 לקדימה! ו-42 למודם, וכך הפכה למפלגה הגדולה ביותר בצרפת.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמקרון היה חבר המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית בשנים 20062009 ועצמאי בשנים 2009–2016,[13][14] המפלגה שהקים אינה מהווה מפלגת שמאל או ימין, ומקרון עצמו מתאר אותה כמפלגה פרוגרסיבית.[15] עם זאת, משקיפים ופרשנים פוליטיים משייכים את המפלגה כמפלגה סוציאל-ליברלית או פשוט מפלגה ליברלית ומפלגת מרכז.[16][17][18][19]

מצע המפלגה ממזג רעיונות סוציאל-דמוקרטים עם כלכלת שוק חופשי בגישת "הדרך השלישית" ("Third Way"), בדומה לביל קלינטון, טוני בלייר וגרהארד שרדר, וכך הגדירו אותה גם מספר מומחים אקדמאיים.[20] הדובר המרכזי במפלגה בעד דרך זו היה ראש הממשלה לשעבר מנואל ואלס, שמאוחר יותר תמך במקרון לנשיאות.[21] המפלגה דוגלת באיחוד בין שברי החברה הצרפתית, המפולגת בין שמאל לימין.[22] מפלגתו נחשבת ככוח הפוליטי הפרו-אירופי המשמעותי והברור ביותר בצרפת, ותומכת בשדרוג מעמד צרפת באיחוד האירופי, לצד תמיכה בקליטת אזרחים זרים שייתנו יד בהזנקת הכלכלה.[23] המפלגה דוגלת במאבק בשינוי האקלים ובקיום הסכם פריז להפחתת פליטת גזי החממה וליושומו האפקטיבי, וכן באיזון בין צרכים אקולוגיים ודרישות כלכליות.

המפלגה תומכת בברית נאט"ו ובעמדה ניצית כלפי התוקפנות של משטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וכן בהגדלת תקציב הביטחון של המדינה, לצד קבלת פליטים.

גורמים מסוימים בישראל תיארו את מקרון כ"יאיר לפיד הצרפתי", בשל דמיון ביניהם בהלך הרוח הפוליטי.[24]

תוצאות בבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא הרפובליקה הצרפתית
שנת בחירות מועמד מספר קולות בסיבוב הראשון אחוזים מספר קולות בסיבוב השני אחוזים מפלגה מנצחת
2017 עמנואל מקרון 8,657,326 24.01% 20,753,798 66.1% קדימה!

הבחירות לפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסיפה הלאומית
שנת בחירות סיבוב ראשון סיבוב שני מושבים +/− מקום ממשלה
קולות אחוזים קולות אחוזים
2017 6,391,269 28.21 7,826,245 43.06
308 / 577
Increase 308 1 רוב נשיאותי עם התנועה הדמוקרטית

ראשי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושבי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכ"לי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לודוביק שאקה
  • רישאר פראן (אוקטובר 2016-מכהנת)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרפובליקה בתנועה! בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Milner, Susan (6 בפברואר 2017). "Emmanuel Macron and the building of a new liberal-centrist movement". EUROPP. London School of Economics. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  2. ^ Callus, Andrew; Jarry, Emmanuel (16 בנובמבר 2016). "Macron Launches French Presidential Bid as Polls Show Tight Race". Reuters. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2016. 
  3. ^ "France election: Far-right's Le Pen rails against globalisation". 5 בפברואר 2017. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017. 
  4. ^ Quinault Maupoil, Tristan. "Le mouvement de Macron part maintenant à la chasse aux élus et aux dons". Le Figaro (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2017. 
  5. ^ "France's Macron joins presidential race to 'unblock France'". BBC News. 
  6. ^ spécial, Patrick Roger Charente-Maritime, Vendée, envoyé (20 באוגוסט 2016). "Macron précise son projet « progressiste » pour 2017" – באמצעות Le Monde. 
  7. ^ "Emmanuel Macron : son mouvement "En marche" fait bien rire les internautes". Planet. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2017. .
  8. ^ "«En marche» : le bébé du ministre fait ses premiers pas". Libération.fr. 20 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2017. 
  9. ^ "Emmanuel Macron lance un " mouvement politique nouveau " baptisé " En marche ! "". Le Monde.fr (בצרפתית). 6 באפריל 2016. ISSN 1950-6244. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2016. 
  10. ^ "Emmanuel Macron marche sur l’eau". L'Opinion. 25 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2016. 
  11. ^ "Législatives : Macron veut des candidats «En Marche !» sinon rien". Le Parisien. 28 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-7 באפריל 2017. 
  12. ^ La carte des comités - En Marche!
  13. ^ "Macron, militant PS depuis 2006, n'est plus à jour de cotisation depuis 5 ans". L'Obs (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2016. 
  14. ^ politique, Le Scan (18 בפברואר 2015). "Emmanuel Macron n'est plus encarté au Parti socialiste". Le Figaro (בצרפתית). ISSN 0182-5852. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2016. 
  15. ^ "Finalement, le parti d'Emmanuel Macron est "et de droite, et de gauche" (mais surtout progressiste) – Le Lab Europe 1" (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2016. 
  16. ^ Cowley, Jason (23 בפברואר 2017). "Emmanuel Macron: a populist eruption from the liberal centre". New Statesman (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  17. ^ Endeweld, Marc (10 בדצמבר 2016). "La démonstration de force du social-libéral Emmanuel Macron". Marianne (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  18. ^ Milner, Susan (6 בפברואר 2017). "Emmanuel Macron and the building of a new liberal-centrist movement". EUROPP. London School of Economics. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  19. ^ Venturini, Lionel (12 בינואר 2017). "En marche ! Un social-libéral pour piloter le projet de Macron". L'Humanité. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  20. ^ Lorimer, Marta (31 בינואר 2017). "En Marche? Who is Emmanuel Macron and why he stands a chance to win the French presidency". EUROPP. London School of Economics. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2017. 
  21. ^ "C'est la confiance des entreprises que Manuel Valls doit vraiment obtenir". Slate.fr (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2017. 
  22. ^ גיא אלסטר‏, יריביו נפלו כמו זבובים, וטירון חסר ניסיון בדרך לכבוש את האליזה, באתר וואלה! NEWS‏, 24 באפריל 2017
  23. ^ "A Berlin, Macron veut « restaurer la confiance avec les Allemands en faisant des réformes sérieuses »". Le Monde.fr (בצרפתית). 10 בינואר 2017. ISSN 1950-6244. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2017. 
  24. ^ מעיין גרינשפן, עמנואל מקרון: יאיר לפיד בדרך לאליזה, באתר "הארץ", ‏18 באפריל 2017