העיצומים נגד עיראק (1990)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בהגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בהגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

העיצומים על עיראק הם אמברגו פיננסי ומסחרי כמעט מוחלט, שנכפה על עיראק על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ב-6 באוגוסט 1990, ארבעה ימים לאחר פלישת עיראק לכווית. במאי 2003 - כאשר הופל סדאם חוסיין משלטונו במלחמת עיראק, פג תוקפם של חלק מהעיצומים, למעט העיצומים שכוללים פיצויים שנפסקו לטובת כווית, אשר ממשיכים עד ימינו אלה.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתם המוצהרת של העיצומים הייתה להכריח את עיראק לסגת מכווית, לשלם לה פיצויים, להשמיד את מלאי הנשק להשמדה המונית שלה (אנ'), ולסיים את פרויקט הגרעין העיראקי.

על עיצומים כלכליים מחמירים אלה הוחלט באימוץ ואכיפת החלטה 661 של מועצת הביטחון של האו"ם. בתום מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, עיצומים אלה הורחבו, כולל הדרישה להסרת הנשק הלא קונבנציונלי בהחלטה 687. העיצומים אסרו כל סחר ואספקת משאבים פיננסים למעט תרופות, ומזון "בנסיבות הומניטריות", אספקת מצרכים אלה פוקחה בקפדנות.

קיימות הערכות שונות, לתמותת ילדים שנגרמה עקב העיצומים הללו. הערכות אלה נעות בין 100,000 למעל 500,000 ילדים.

בינואר 2020 איים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, להטיל שוב עיצומים על עיראק, אם ממשלת המדינה תדרוש את פינוי הכוחות האמריקאים מתחומה בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס והחלטת הפרלמנט של עיראק להוציא את כל הכוחות הצבאיים הזרים מהמדינה.[3][4]

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להחלטת האו"ם הייתה הכוונה המוצהרת של השמדת הנשק להשמדה המונית והטילים הבליסטיים, מניעת התמיכה בטרור, ואילוץ עיראק לשלם פיצויי מלחמה וחובות לנושים זרים.

יש הטוענים כי מטרה בלתי מוצהרת של העיצומים הייתה הפלתו מהשלטון של סדאם חוסיין. לדוגמה ב"חוק שחרור עיראק 1998" מוצהר שמטרת מדיניות ארצות הברית היא "להחליף את המשטר", מטרה שלא מוצהרת בהחלטת האו"ם אך מוזכרת רבות בקרב תומכיה. ב-1991, פול לואיס כתב בניו יורק טיימס: ”מאז שנוצר אמברגו הסחר ב-6 באוגוסט, לאחר הפלישה לכווית, ארצות הברית טענה נגד כל הקלה מוקדמת מדי של העיצומים, וע"י הפיכת חיי העם העיראקי ללא נוחים, ניתן יהיה לעודדם להוריד את הנשיא סדאם חוסיין מהשלטון”. אחד מאדריכלי מדיניות המלחמה, דאגלס פיית', טען כי העיצומים מפחיתים מכוחה הצבאי של עיראק. ומלומדים כגון ג'ורג' לופז ודייוויד קורטרייט זוקפים לזכותם של העיצומים את הסכמתה של עיראק לביקורות; ובזכייה בוויתורים מצד בגדד בנושאי הגבולות עם כווית; מניעת התעצמות צבאית עיראקית לאחר מלחמת המפרץ הראשונה; ומניעת ייבוא חומרים וטכנולוגיות חיוניים להמשך ייצור הנשק להשמדה המונית. חוסיין אמר לחוקרו ב-FBI שהחימוש העיראקי ”חוסל על ידי עיצומים האו"ם”.[5]

מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמתואר על ידי משרד האו"ם לצורכי תוכנית עיראק, החלטת מועצת הביטחון 661 מטילה עיצומים על עיראק בעקבות פלישתה של זו לכווית. עיצומים אלה כוללים מגבלות נוקשות גם על הייצוא וגם על הייבוא.

מגבלות על היבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידת העיצומים של האו"ם לא הוציאה רשימה שלמה של סחורות שאינן יכולות להיות מיובאות לעיראק. במקום זאת, היא מעריכה בקשות ליבוא פריטים לעיראק על בסיס אינדיבידואלי, על פי החלטת מועצת הביטחון המתירה ייבוא מוצרי מזון, תרופות, ופריטים הכרחיים לצרכים אזרחיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]