התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיסול קאסם סולימאני
קאסם סולימאני (משמאל) עם אבו מהדי אל-מוהנדס, שניים מההרוגים במתקפה
קאסם סולימאני (משמאל) עם אבו מהדי אל-מוהנדס, שניים מההרוגים במתקפה
סוג תקיפה אווירית, סיכול ממוקד
מקום נמל התעופה הבינלאומי של בגדד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך 3 בינואר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
תוקף Seal of the United States Department of the Air Force.png  חיל האוויר של ארצות הברית
יעדים קאסם סולימאני עריכת הנתון בוויקינתונים
אבידות לפחות 8 הרוגים, ביניהם קאסם סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיסול קאסם סולימאני התרחש ב-3 בינואר 2020, כאשר כוח אווירי של צבא ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית בנמל התעופה הבינלאומי של בגדאד, בה נהרגו לפחות 8 אנשים, בהם קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני, ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד כוחות הגיוס העממי (אל-חשד א-שעבי).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית התערבה בעיראק בשנת 2014 כחלק ממבצע "נחישות טבועה", המשימה האמריקאית להילחם בארגון הטרור דאע"ש, והכשירה ופעלה לצד כוחות עיראקיים כחלק מהקואליציה נגד דאעש. הארגון הובס ברובו בעיראק בשנת 2017 במהלך מלחמת האזרחים העיראקית, בסיוע מיליציות שיעיות המגובות על ידי איראן - כוחות הגיוס העממי (PMF, אל-חשד א-שעבי), שהיו תחת אחריות ראש הממשלה העיראקי מאז 2016 - והצבא העיראקי מגובה בכוחות אמריקאיים.[1]

יחסי איראן–ארצות הברית הפכו למתוחים בשנת 2018 כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פרש באופן חד צדדי מהסכם הגרעין לשנת 2015 והטיל מחדש את הסנקציות נגד איראן,[2] אשר הובילו לפגיעה קשה בכלכלת איראן.[3] במהלך משבר 2019–2020 במפרץ הפרסי, התקפות על כמה מכליות נפט נחשבו בעיני מעצמות המערב כאחת מתגובות איראן לסנקציות, אם כי איראן הכחישה אחריות. בספטמבר 2019 הותקפו שדות נפט סעודיים על ידי מל"טים. סעודיה וארצות הברית האשימו את איראן אף שאיראן הכחישה את אחריותה לתקיפה.

דצמבר 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־27 בדצמבר 2019 הותקף בסיס האוויר K-1 במחוז כירכוכ שבעיראק - אחד מבסיסים צבאיים עיראקיים רבים המארחים כוחות אמריקאיים במסגרת מבצע נחישות טבועה - על ידי יותר מ-30 רקטות ארטילריות, מה שהוביל להרג קבלן אזרחי של ארצות הברית ולפציעתם של ארבעה אנשי כוחות אמריקאיים ושני אנשי כוחות הביטחון העיראקיים. ארצות הברית האשימה את מיליציית גדודי חזבאללה (כתאא'ב חזבאללה), הנתמכת על ידי איראן, בהתקפה.[4]

גורם בכיר בארצות הברית אמר כי היה "קמפיין" של 11 פיגועים על בסיסים עיראקיים שאירחו את אנשי קואליציית מבצע נחישות טבועה בחודשיים שלפני האירוע, ב-27 בדצמבר, שרבים מהם יוחסו לגדודי חזבאללה.[5]

ב־29 בדצמבר 2019 נהרגו 25 אנשי מיליציה בהתקפות אוויריות של ארצות הברית על מטה של כתאא'ב חזבאללה.[6]

ב-31 בדצמבר 2019, לאחר הלוויית אנשי המיליציות של כתאא'ב חזבאללה, שנהרגו בהתקפות האוויריות הקודמות של ארצות הברית, המון זועם של עשרות אנשי מיליציה שיעים עיראקים ותומכיהם צעדו דרך שולי האזור הירוק המבוצר בכבדות של בגדאד והקיפו את מתחם השגרירות של ארצות הברית. על פי סוכנות הידיעות AP, כוחות הביטחון העיראקיים לא ניסו לעצור את ההמון ואיפשרו להם לעבור מחסום ביטחוני.[7] עשרות המפגינים התפרצו אז דרך הדלת הראשית של המחסום, הציתו את אזור קבלת הפנים, הניפו את דגלי המיליציה אל-חשד א-שעבי, השאירו כרזות אנטי-אמריקאיות והתיזו גרפיטי אנטי-אמריקני.[8][9][10]

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ האשים את איראן ב"תכנון" ההתקפה על השגרירות והוסיף כי הם יישאו "באחריות מלאה".[11] משרד החוץ של איראן הכחיש כי הם עומדים מאחורי ההפגנות בשגרירות ארצות הברית והזהירו מפני כל פעולת תגמול.[12] המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי צייץ "אם איראן תרצה להילחם במדינה, היא תכה ישירות." אריק טראמפ העלה ציוץ המרמז על התקיפות ב-2 בינואר, ואז מחק אותו אחר כך.[13]

ינואר 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2 בינואר 2020, שר ההגנה של ארצות הברית, מארק אספר, אמר כי "המשחק השתנה" והצהיר כי ארצות הברית תתקוף בקרוב קבוצות צבאיות למחצה ומיליציות שמגובות על ידי איראן בעיראק אם יהיו אינדיקציות שהן מתכוננות לתקוף כוחות אמריקנים, תוך שהיא דוחקת את ממשלת עיראק להתנגד להשפעה איראנית. ראש המטות המשולבים מארק מילי הדגיש כי כל קבוצה שתנסה לפגוע בשגרירות בבגדאד "תיתקל במסור שרשרת".[14]

התקיפה בנמל התעופה של בגדאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנרל האיראני ומפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית קאסם סולימאני נהרג בתקיפה אווירית של ארצות הברית ב-3 בינואר 2020 קצת אחרי חצות,[15] בעת שנסע בשיירה ליד נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד יחד עם אבו מהדי אל-מוהנדס[16][17] וקצינים נוספים. על פי הדיווחים, מספר טילים פגעו בשיירה, ולפי הערכה לפחות שבעה אנשים נהרגו.[18] את הטילים שיגר כלי טיס בלתי מאויש מדגם MQ-9 ריפר.[19]

מחלקת ההגנה של ארצות הברית פרסמה הודעה לפיה התקיפה האמריקאית בוצעה "בהוראת הנשיא" וטענה כי סולימאני תכנן התקפות נוספות על דיפלומטים אמריקאים ואנשי צבא. על פי ההודעה, סולימאני עמד מאחורי ביצוע הפיגועים בשגרירות האמריקאית בבגדאד, וחיסולו נועד להרתיע מתקיפות עתידיות.[20][21][22]

גופתו של סולימאני זוהתה באמצעות טבעת שענד על אצבעו. תוצאות ה-DNA לגבי זיהוי הקורבנות עדיין תלויות ועומדות, אולם גורם בכיר בפנטגון הצהיר כי קיימת "סבירות גבוהה" כי סולימאני זוהה.[23][24]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחירי הנפט העולמיים עלו מעט (ארבעה אחוזים) בעקבות התקיפה.[18] בנוסף, חוזים עתידיים על מניות אמריקאיות ומניות שהיו בעיצומו של המסחר באותה עת באסיה שינו כיוון, מעלייה קלה לירידה קלה ביום זה ונכסי "מקלט בטוח" כמו זהב, ואגרות חוב עלו.[25] בעקבות התקיפה הפכה מלחמת העולם השלישית לנושא טרנדי בטוויטר.[26]

באיראן איימו בנקמה כואבת על החיסול. דובר ממשלת איראן אמר כי הגוף הביטחוני העליון במדינה יקיים בקרוב ישיבה יוצאת דופן לדיון ב"מעשה הפשע הפלילי".[18] במשמרות המהפכה האסלאמית איימו בתקיפות טילים נגד מטרות אמריקאיות באזור, אך איימו גם לפגוע בישראל, אף על פי שלא הייתה מעורבת בחיסול סולימאני.

בתגובה לאיומים האיראניים תגברה ארצות הברית את כוחותיה במזרח התיכון (בין השאר על ידי הצבת 3,000–4,000 חיילי מרינס נוספים בעיראק וסביב השגרירות) וטראמפ איים על האיראנים שכל פגיעה באמריקאים תענה בתגובה קשה. בציוץ בטוויטר כתב טראמפ שארצות הברית גיבשה רשימה של 52 אתרי מפתח באיראן - כנגד 52 אמריקאים שנלקחו כבני ערובה בתקיפת שגרירות ארצות הברית בטהראן במהלך המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979 - ואלה יותקפו אם איראן תעז לפגוע באמריקאים באזור.

ב-5 בינואר 2020 הודיעה איראן על ביטול התחייבויותיה בהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ועל כך שתתחיל להעשיר אורניום ללא הגבלה.[27]

ב-8 בינואר 2020 התרסקה טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס זמן קצר לאחר שהמריאה מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן. בהתרסקות נהרגו 176 בני אדם. הועלה חשד שההתרסקות נגרמה עקב פגיעת טיל איראני במטוס. איראן סירבה תחילה לשתף פעולה בחקירת התקרית, אך בהמשך קיבלה אחריות על הפלת המטוס באמצעות טיל קרקע-אוויר [28].

תקיפות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בינואר 2020 דווח על תקיפות אוויריות נוספות נגד מיליציות פרו-איראניות בעיראק, בהן נמנו הרוגים נוספים. באותו יום שיגרו מיליציות פרו-איראניות רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה אל מתחם שגרירות ארצות הברית בבגדאד ואל מספר בסיסים אמריקאיים, ופצעו מספר אמריקאים.

ב-5 בינואר 2020 דווח על מספר פצועים (ככל הנראה אזרחים עיראקים) ממתקפת רקטות ארטילריות על "האזור הירוק" בבגדאד שבו נמצאת שגרירות ארצות הברית.[29]

ב-8 בינואר 2020 שיגרה איראן 12–15 טילי קרקע-קרקע לעבר שני בסיסים של חיל האוויר האמריקאי בעיראק (בסיס עין אל-אסד ובסיס בארביל), לא היו נפגעים ונגרם נזק מינורי.[30]

תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, הכריז על שלושה ימי אבל,[31] ונדר לנקום "נקמה קשה".[32]

הנשיא חסן רוחאני הצהיר כי איראן "תנקום".[33] שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף פרסם בטוויטר כי התקיפה הייתה "הסלמה מסוכנת ואווילתית ביותר" ושחרר הצהרה לפיה "הברוטליות והטיפשות של כוחות הטרור האמריקניים בהתנקשות במפקד סולימאני ... ללא ספק יהפכו את עץ ההתנגדות באזור ובעולם למשגשגים יותר."[34]

מפקד משמרות המהפכה האסלאמית לשעבר, מוחסן רזאי, פרסם כי "סולימאני הצטרף לאחיו הקדושים, אך ינקום נמרצות באמריקה." באיראן נערכו הלוויות המונים לסולימאני, בבירה טהראן ובעיר הולדתו כרמאן. בהלוויות השתתפו מאות אלפי איראנים ובהלוויה שהתקיימה בכרמאן נרמסו למוות לפחות 56 בני אדם.[35]

התגובה העיקרית להריגתו היה תקיפת איראן כנגד ארצות הברית בעיראק, שהתרחשה בלילה שבין ה-7 בינואר ל-8 בינואר 2020, כאשר כוחות משמרות המהפכה האיראנים שיגרו טילים מאיראן לעבר בסיס חיל האוויר האמריקאי עין אל-אסד שבעיראק, במתקפה שלא דווח שהביאה לנפגעים אמריקאים.[36]

עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת עיראק עאדל עבד אל-מהדי גינה את התקיפות וקבע כי מדובר במעשה תוקפנות והפרת ריבונות עיראקית שתביא למלחמה בעיראק.[37] כמו כן אמר אל- מהדי כי סולימאני היה אמור להיפגש איתו באותו יום, וכי הוא פעל במשימת תיווך בין איראן לסעודיה במטרה להקל על המתיחות בין שתי המדינות. בנוסף, הפרלמנט העיראקי הצביע בעד הוצאת כל הכוחות הזרים מעיראק.

מוקתדא א-סאדר, מנהיג התנועה הסאדריסטית ומיליציית סראאיה אל-סלאם, התאבל ביום שישי על הריגתו של מפקד כוח קודס איראן קאסם סולימאני ומנהיגי המיליציה העיראקית בתקיפה אווירית של ארצות הברית בבגדאד והורה לחסידיו "להתכונן להגנת עיראק".[38][39]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא דונלד טראמפ צייץ תמונות של הדגל האמריקני זמן קצר לפני שארצות הברית אישרה כי היא ביצעה את התקיפה.[40]

שר החוץ מייק פומפאו צייץ סרטון בו לדבריו נראים העיראקים חוגגים את מותו של סולימאני ברחובות בגדאד.[21] סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן הזהיר מפני הסלמה נוספת וקבע כי טראמפ "פשוט השליך מקל דינמיט למדורה".[41]

הסנאטור ברני סנדרס הצהיר ואמר כי "ההסלמה המסוכנת של טראמפ מקרבת אותנו למלחמה הרת אסון נוספת במזרח התיכון שעלולה לעלות אינספור חיים וטריליון דולרים נוספים".[42] מלקולם הונליין, סגן יו"ר המועצה בוועידת נשיאי הארגונים היהודיים הגדולים בארצות הברית, הצהיר באומרו "אני חושב שזה משתווה למיגורו של אוסאמה בן לאדן. סולימאני ... היה אחראי למותם של אמריקאים רבים ורבים אחרים."[43]

שעות לאחר מותו של סולימאני, שגרירות ארצות הברית בבגדאד דחקה באמריקאים לעזוב את עיראק באופן מיידי "באמצעות חברת תעופה כל עוד אפשר, ואם לא מתאפשר, אז לעזוב למדינות אחרות דרך היבשה."[44]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שיבח את התקיפה האווירית ואמר שטראמפ "פעל בנחישות, בעוצמה ובמהירות". הוא אישרר את הברית בין ישראל לארצות הברית ואמר ש"ישראל עומדת לצד ארצות הברית במאבקה הצודק לשלום, ביטחון והגנה עצמית".[45]

שר החוץ ישראל כ"ץ שיבח גם כן את התקיפות ואמר "התקיפות האמריקניות הן נקודת מפנה במפה האזורית". עוד הוסיף ואמר כי "אם האיראנים יטעו בהבנת מהותה ועוצמתה של ארצות הברית, הם יספגו מהלומות שלא ספגו מעולם".

בעקבות כך ומחשש לתגובת נקמה, הורה צה"ל לסגור כניסת מבקרים את אתר החרמון. הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס בראשותו של שר הביטחון נפתלי בנט, בעקבות היעדרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עקב פסגה שהתקיימה ביוון. לאחר מכן קיצר ראש הממשלה את ביקורו וחזר לאחר כמספר שעות לישראל.

אנשי ציבור ופוליטיקאים רבים בישראל ברכו על חיסול סולימאני והביעו בו תמיכה. לעומתם, כמה מחברי חברי הכנסת מהרשימה המשותפת - ביניהם עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן - הביעו התנגדות לחיסול, ש"מסכן את חיי כל תושבי המזרח התיכון - איראנים, ישראלים וכל מי שנמצא ביניהם".[46] כמאל ח'טיב פרסם בדף הפייסבוק שלו "קאסם אתה היית עריץ ורשע ואללה נתן אותך בידי אדם עריץ ורשע ממך."

מדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובר משרד החוץ של הרפובליקה העממית של סין, ג'נג שואנג, הפציר בצדדים הרלוונטיים, ובמיוחד בארצות הברית, להישאר רגועים ולהפעיל איפוק בכדי להימנע מהגדלת המתיחות.[47][48].

שגרירות צרפת בטהראן שלחה הודעה בטוויטר המפצירה באזרחיה להתרחק מכינוסים ציבוריים ולהתנהג בזהירות ובשיקול דעת ולהימנע מלהצטלם במרחבים ציבוריים.[49]

משרד החוץ של רוסיה אמר כי הריגתו של סולימאני תגדיל את המתיחות במזרח התיכון.[50] הסנאטור הרוסי קונסטנטין קוסצ'וב כינה את הריגתו של סולימאני "התרחיש הגרוע ביותר", וחזה תגמול איראני.[51]

שר החוץ הבריטי דומיניק ראב תמך בתקיפה האמריקאית ואמר כי בריטניה תמיד הכירה באיום התוקפני שהציב כוח קודס האיראני בראשות קאסם סולימאני. היא גם קוראת לכל הצדדים למנוע הסלמה במצב הקיים.[52]

משרד החוץ הסורי פרסם הודעה המגנה בתוקף את ה"פיגועים".[53]

תנועות וארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון חמאס, השולט בפועל ברצועת עזה, גינה את חיסול סולימאני ושלח תנחומים למשפחתו. ארגון פת"ח גינה את חיסול סולימאני והגדיר אותו "פשע".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Iraq Condemns US Air Strikes as Unacceptable and Dangerous". Asharq Al-Awsat. 30 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  2. ^ "Iran oil: US to end sanctions exemptions for major importers". 22 באפריל 2019. 
  3. ^ Idrees Ali; Ahmed Rasheed (29 בדצמבר 2019). "Trump aides call U.S. strikes on Iraq and Syria 'successful,' warn of potential further action". Reuters. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  4. ^ Julian Borger (30 בדצמבר 2019). "US: strikes on Iran-backed militia a response to 'campaign' of attacks by Tehran". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  5. ^ "Kata'ib Hezbollah: Iraq condemns US attacks on Iran-backed militia". BBC. 30 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  6. ^ "Iraqi supporters of Iran-backed militia attack U.S. embassy". Associated Press. 31 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  7. ^ Phillip Athey. "100 U.S. Marines, two Apache helicopters reinforcing embassy in Baghdad after attack". Marine Corps Times. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  8. ^ Abdul-Zahra, Qassim (31 בדצמבר 2019). "Protesters attack US Embassy in Baghdad after airstrikes". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2019. 
  9. ^ Law, Tara; Bates, Josiah (1 בינואר 2019). "Iraqi Protesters End U.S. Embassy Siege but Tensions Remain High. Here’s a Full Timeline". Time. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2019. 
  10. ^ Ali, Idrees; Brunnstrom, David (31 בדצמבר 2019). "U.S. has no plan to evacuate embassy in Baghdad, more forces being sent to compound". Reuters. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  11. ^ "Iran Denies Role in U.S. Embassy Violence, Warns Against Retaliation". Reuters. 31 בדצמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  12. ^ Walker, Chris (3 בינואר 2020). "Deleted Tweet From Eric Trump Hints He May Have Known About Strike Against Iranian Military Leader Days Ahead Of Time". בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  13. ^ Gibbons-Neff, Thomas (2 בינואר 2020). "After Embassy Attack, U.S. Is Prepared to Pre-emptively Strike Militias in Iraq". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  14. ^ גל פרל פינקל, "הוא הרג חפים מפשע, הוא יהרוג עוד, אז עלינו לסיים אותו". ויש לזה מחיר, באתר "זמן ישראל", 4 בינואר 2020.
  15. ^ Crowley, Michael; Hassan, Falih; Schmitt, Eric (2 בינואר 2020). "Top Iranian General Qassim Suleimani Is Killed on Trumps's Orders. Officials Say". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-3 January 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  16. ^ Lawler, Dave (2 בינואר 2020). "U.S. kills top Iranian commander Qasem Soleimani". Axios. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  17. ^ 1 2 3 "Top Iranian general killed by US in Iraq". BBC (באנגלית). 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  18. ^ מעריב השבוע, 5 בינואר 2020, עמ' 6.
  19. ^ "Statement by the Department of Defense". United States Department of Defense. 2 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-3 January 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  20. ^ 1 2 Borger, Julian; Chulov, Martin (3 בינואר 2020). "Iran general Qassem Suleimani killed in Baghdad drone strike ordered by Trump". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  21. ^ "Top Iranian general killed in US airstrike in Baghdad, Pentagon confirms". CNBC. 2 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  22. ^ Campbell, Barbara (2 בינואר 2020). "Pentagon Says Top Iranian Military Leader Killed In Airstrikes On Iraqi Airport". NPR. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2020. 
  23. ^ Tom O'Connor; James LaPorta (2 בינואר 2020). "Trump orders U.S. drone strike killing Iranian general who had "plans to attack" American diplomats and military". Newsweek (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  24. ^ "Oil Prices Surge After Iranian General Qasem Soleimani's Assassination". Time (באנגלית). 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  25. ^ Chatterjee, Pramit (3 בינואר 2020). "US Airstrike Kills Top Iranian Commander, Twitter Reacts With World War 3 Jokes". Mashable India. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  26. ^ חדשות כיפה, ‏בעקבות חיסול סולימאני: איראן הודיעה כי אינה מחויבת עוד להסכם הגרעין, באתר כיפה, 05 בינואר, 2020 21:04.
  27. ^ באיראן מודים: המטוס האוקראיני הופל בגלל "טעות אנוש", באתר מעריב השבוע, 11 בינואר 2020
  28. ^ אהוד יערי, ‏מתקפת רקטות סמוך לשגרירות ארה"ב, טראמפ מאיים על אירן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בינואר 2020‏.
  29. ^ דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, "הנקמה החלה": מתקפת טילים מאיראן על בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר ynet, 8 בינואר 2020.
  30. ^ Abdul Qassim-Zahra; Zeina Karam (2 בינואר 2020). "US kills Iran's most powerful general in Baghdad airstrike". Associated Press. 
  31. ^ "Iran Leader vows 'harsh revenge' following assassination of Gen. Soleimani". Press TV. 3 בינואר 2020. 
  32. ^ "Top Iranian Commander Killed in U.S. Airstrike on Trump Orders". Bloomberg. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  33. ^ "Reactions to the killing of Iranian general in a U.S. air strike". Reuters (באנגלית). 2 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  34. ^ דניאל סלאמה, נרמסו למוות: 40 הרוגים בהלוויית קאסם סולימאני, באתר ynet, 7 בינואר 2020.
  35. ^ דניאל סלאמה, הנקמה האיראנית החלה: עשרות טילים על בסיסים אמריקניים בעיראק, באתר ynet, 8 בינואר 2020.
  36. ^ "Iraqi PM condemns US killing of Iran's Soleimani". The Straits Times (באנגלית). 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  37. ^ https://www.reuters.com/article/us-iraq-security-blast-sadr/iraqs-sadr-mourns-soleimani-says-followers-ready-to-defend-iraq-statement-idUSKBN1Z20H0
  38. ^ "Shia Leader al-Sadr Orders His Followers to Prepare to Defend Iraq". Sputnik (באנגלית). 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  39. ^ Perper, Rosie (3 בינואר 2020). "Trump tweeted a photo of the American flag minutes before the Pentagon claimed the US killed Iran's top military general in an airstrike". Business Insider. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  40. ^ Choi, Matthew (3 בינואר 2020). "2020 Dems warn of escalation in Middle East after Soleimani killing". Politico (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  41. ^ AP ו-ynet, הדמוקרטים נגד טראמפ: "חיסול סולימאני – פעולה פזיזה ומסוכנת", באתר ynet, 3 בינואר 2020.
  42. ^ "Jewish and pro-Israel groups, US politicians react to death of IRGC Quds Force general Soleimani". Jewish News Syndicate. 3 בינואר 2020. 
  43. ^ "U.S. embassy urges citizens to depart Iraq immediately -statement". Reuters. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  44. ^ חדשות 0404, נתניהו על חיסול סולימאני: ״טראמפ ראוי להערכה – אנחנו עומדים לצידה של ארה״ב״, באתר חדשות 0404‏, 3 בינואר 2020,
    יקי אדמקר עם פמליית רה"מ באתונה ואמיר בוחבוט‏, נתניהו בעקבות חיסול סולימאני: "עומדים לצד ארה"ב", באתר וואלה! NEWS‏, 03 בינואר 2020.
  45. ^ ח"כים מהרשימה המשותפת: "טראמפ מסכן ישראלים", באתר ynet, ‏3 בינואר 2020
  46. ^ "China urges 'calm and restraint' after US kills Iran general". Al-Arabiya English. Reuters. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  47. ^ Roie Yellinek, "China’s Response to the Killing of Soleimani", באתר מרכז בגין-סאדאת, 12 בפברואר 2020
  48. ^ "French embassy in Iran tells citizens to avoid public gatherings after Soleimani killing". Reuters. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  49. ^ "U.S. killing of Iranian commander will raise Middle East tension - Russia". Reuters. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  50. ^ "Russian Senator Calls U.S. Killing of Top Iranian General ‘Worst Case Scenario,’ Expects New U.S.-Iran Clashes". The Moscow Times. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  51. ^ "Iran: UK responds to US airstrike on military commander in". gov.uk. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020. 
  52. ^ "A 'declaration of war' and an 'escalation' - the world reacts to Soleimani killing". Euronews. Associated Press. 3 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2020.