ארון קבורת תבנת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסרקופג של תבנת)
ארון הקבורה של תבנת

ארון קבורת תבנת הוא ארון קבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת (Tabnit) מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני. על גבי ארון הקבורה חרותות שתי כתובות שאינן קשורות אחת לשנייה. כתובת אחת בכתב חרטומים, וכתובת שנייה באלפבית פיניקי. ארון הקבורה נוצר בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס (או ה-4 לפנה"ס). הוא נחפר בשנת 1887 על ידי הארכאולוג העות'מאני אוסמאן המדי ביי בנקרופוליס של אייאה ליד צידון ביחד עם סרקופג אלכסנדר וארונות קבורה נוספים. בתוך ארון הקבורה נמצא גופו החנוט של המלך בתוך נוזל החניטה, במצב שימור מושלם. ארון הקבורה והשלד מוצגים אחד ליד השני והם חלק מאוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.

את השם תַּבּנִת אפשר לפרש תבנית, תמנית כלומר תמונה. ויליאם פוקסוול אולברייט העלה השערה שמשמעות השם הוא "זוהר אלוהי", על פי הביטוי האכדי melammu.[1]

על פי הכתובת שהופיעה על ארון קבורת בנו אשמונעזר השני מקבלים את שושלת בית המלוכה: אשמונעזר הראשון, בנו המלך תבנת, אמעשתרת אשתו, שהייתה הכוהנת הגדולה לאלה עשתרת, ובנם המלך אשמונעזר השני. תבנת גם היה בנו של המלך בדעשתרת, שמלך אחרי אשמנעזר השני.[2]

ארון הקבורה וגלויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך של הנקרופוליס של אייאה. ארון הקבורה של תבנת משורטט מצד שמאל למטה.
שלד תבנת לאחר הוצאתו מארון הקבורה

הקברים ליד צידון התגלו במרץ 1887 על ידי הכומר האמריקאי והמסיונר הפרסביטריאני ויליאם קינג אדי (William King Eddy), שחי עם משפחתו בצידון. הוא ביקר במערת קברים כ־10 מטר מתחת פני האדמה. הוא מדד ותיאר את כל ארונות הקבורה שמצא שם משיש לבן ושחור. הדוח נשלח אל המזרחן הבריטי ויליאם רייט (William Wright) בלונדון. הוא מצידו שלח מכתב לעיתון הבריטי הטיימס שבו סיפר על הגילוי של אדי תוך שהוא מבקש מהמוזיאון הבריטי לנקוט מידית בצעדים להבטיח שהאוצר לא ייפול לידי "הוונדלים הטורקים". מכתב זה שהופיע בטיימס הסב את תשומת לבו של האמדי ביי, האוצר החדש של המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, האמדי ביי ארגן מידית שמירה משטרתית סביב המערה, שלא אפשרה לאיש להיכנס אליה עד להגעתו. הוא הגיע לצידון ב־29 באפריל וארגן חפירה מידית מלאה של ארונות הקבורה, והעברתם לאיסטנבול. הוא סיפר לאחר מכן שהמכתב הביא אותו להחלטה: "להראות להם שוונדלים טורקים כן יכולים".

בעת החפירה, פתחו הפועלים את ארון קבורה תבנת ומצאו את גופתו החנוטה במצב שימור טוב, צפה בתוך נוזלי החניטה. בעת הגילוי, האמדי ביי אכל ארוחת צהריים. הפועלים שפכו את נוזל החניטה לאדמה וכך לא התאפשר לחקור את סוד הנוזלים ולא לשמר את הגופה. האמדי ביי ציין בכתביו ב־1892, שהוא הצליח לשמור כמות קטנה של הנוזלים שנשארו בתחתית ארון הקבורה.[3]

ארון הקבורה מזכיר בצורתו מומיה מצרית כשראש ארון הקבורה הוא דמוי אדם (אנתרופואיד), בעל זקן עם פנים מחייכות, בעיצוב בסגנון מצרי.

כתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת ידועה בסימון KAI 13. הכתובת בכתב החרטומים מראה, שארון הקבורה היה מיועד במקורו למצביא מצרי בשם פן־פתח.

הכתובת בפיניקית
תוכן הכתובת[4]
באותיות פיניקית תעתיק לכתב מרובע

𐤀𐤍𐤊 𐤕𐤁𐤍𐤕 𐤊𐤄𐤍 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤍𐤌 𐤁𐤍 𐤀𐤔𐤌𐤍𐤏𐤆𐤓 𐤊𐤄𐤍 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤍𐤌 𐤔𐤊𐤁 𐤁𐤀𐤓𐤍 𐤆 𐤌𐤉 𐤀𐤕 𐤊𐤋 𐤀𐤃𐤌 𐤀𐤔 𐤕𐤐𐤒 𐤀𐤉𐤕 𐤄𐤀𐤓𐤍 𐤆 𐤀𐤋 𐤀𐤋 𐤕𐤐𐤕𐤇 𐤏𐤋𐤕𐤉 𐤅𐤀𐤋 𐤕𐤓𐤂𐤆𐤍 𐤊 𐤀𐤉 𐤀𐤓𐤋𐤍 𐤊𐤎𐤐 𐤀𐤉 𐤀𐤓𐤋𐤍 𐤇𐤓𐤑 𐤅𐤊𐤋 𐤌𐤍𐤌 𐤌𐤔𐤃 𐤁𐤋𐤕 𐤀𐤍𐤊 𐤔𐤊𐤁 𐤁𐤀𐤓𐤍 𐤆 𐤀𐤋 𐤀𐤋 𐤕𐤐𐤕𐤇 𐤏𐤋𐤕𐤉 𐤅𐤀𐤋 𐤕𐤓𐤂𐤆𐤍 𐤊 𐤕𐤏𐤁𐤕 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 𐤄𐤃𐤁𐤓 𐤄𐤀 𐤅𐤀𐤌 𐤐𐤕𐤇 𐤕𐤐𐤕𐤇 𐤏𐤋𐤕𐤉 𐤅𐤓𐤂𐤆 𐤕𐤓𐤂𐤆𐤍 𐤀𐤋 𐤉𐤊𐤍 𐤋𐤊 𐤆𐤓𐤏 𐤁𐤇𐤉𐤌 𐤕𐤇𐤕 𐤔𐤌𐤔 𐤅𐤌𐤔𐤊𐤁 𐤀𐤕 𐤓𐤐𐤀𐤌

אנכ תבנת כהן עשתרת מלך צדנם בן אשמנעזר כהן עשתרת מלך צדנם שכב בארן ז מי את כל אדם אש תפק אית הארן ז אל אל תפתח עלתי ואל תרגזנ כ אי אר לנ כסף אי אר לנ חרץ וכל מנם משד בלת אנכ שכב בארן ז אל אל תפתח עלתי ואל תרגזנ כ תעבת עשתרת הדבר הא ואם פתח תפתח עלתי ורגז תרגזנ אל יכן לך זרע בחים תחת שמש ומשכב את רפאם

העתק אותיות הכתובת עם ניקוד ובירורים לקריאה בעברית:[5]

אָנֹכִ[6] תבנת כֹּהֵן עַשְׁתּרת מלך צִדֹנִם[7] בֵּן אֶשְׁמֻנעֶזֶר[8] כהן עשתרת מלך צדנם שֹׁכֵב באָרֹן זֶ[9]. מי אַתָּ[10] כֹל אדם אֲשֶׁ[11] תַּפֻק[12] אֶית[13] הארן זֶ, אַל אַל תפתח עֲלִתִי[14] ואל תַּרְגִּזֵנִ[15] כִּ[16] אִי[17] אָרֻ[18] לַנִ[19] כסף אי אר לנ חָרֻץ[20] וכֹל מִנִם[21] מִשֹׁד[22]. בִּלְתִּ[23] אנכ שכב בארן ז אל אל תפתח עלתי ואל תרגזנ כ תֹּעֲבַת[24] עשתרת הדבר הֻא[25] ואִם פתח תפתח עלתי ורגז תרגזנ אַל יִכֹּן[26] לך זרע בחים[27] תחת שמש ומשכב את רְפָאִם.

נחום סלושץ פירש את הכתובת כך: ”אנכי תבנת כהן עשתרת מלך צידונים בן אשמנעזר כהן עשתורת מלך צידונים שוכב בארון הזה. מי אתה כל אדם, אשר תעלה את הארון הזה. אל, אל תפתח עליתי ואל תרגיזני כי אין אתי כסף, אין אתי זהב וכל כלים לשוד. בלתי (אם) אנכי שוכב בארון הזה. אל תפתח עליתי ואל תרגיזני כי תעבת עשתרת הדבר ההוא. ואם פתח תפתח עליתי ורגז תרגיזני אל יהיה לך זרע בחיים תחת שמש ומשכב את רפאים.”.[28]

תארוך ארונות הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולגולת של תבנת
ארון הקבורה של הורחבית מסקארה. הדומה בסגנונו  לארון הקבורהשל תבנת

ארונות הקבורה של תבנת ואשמונעזר השני בנו, דומים בסגנונם לארונות הקבורה שהיו מקובלים במצרים בימי השושלת ה־26 של מלכי מצרים, שבירתם הייתה העיר סאיס (Sais, Egypt), למשל ארון הקבורה של פסמתיך השני והורחבית מסקארה שנמצא במוזיאון המטרופוליטן לאמנות. דמיון זה הביא את החוקרים להשערה, שארונות הקבורה האלה נוצרו בתקופה זאת.

ייתכן ושני ארונות הקבורה נרכשו על ידי הצידונים, לאחר השתתפותם בקרב פלוסיום שהתרחש בשנת 525 לפנה"ס, בין כנבוזי השני ופסמתיך השלישי ממצרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, הפרק "כתובת תבנת מלך צור", הוצאת א' רובינשטיין, ירושלים, תשל"ט, עמ' 178–167
  • [29]
  • [30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארון קבורת תבנת בוויקישיתוף
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עורך: בנימין מזר, ערך "תבני", אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו כרך ח, הוצאת מוסד ביאליק, 1981, עמ' 414
  2. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 29
  3. ^ Jessup, Henry Harris, Fifty-Three Years In Syria (עמ' 506-507), Fleming H. Revell Company, ‏1910
  4. ^ גופנים:, Google Noto, Culmus
  5. ^ HAELEWYCK, Jean-Claude (2011). "L'inscription phénicienne de Tabnit (KAI 13) Essai de vocalisation". Res Antiquae, Safran Publishers. VIII.
  6. ^ = אָנוֹכִי = אני
  7. ^ = צידונים
  8. ^ = עֶזֶר של אֶשְׁמֻן
  9. ^ = זה
  10. ^ = אתה
  11. ^ = אֲשֶׁר
  12. ^ = תוציא, שורש מקראי 'להוציא', ראו 'להפיק', 'ניפק', 'להנפיק'
  13. ^ = אֶת
  14. ^ = עֲלִיָּתִי = העלייה שלי לשמיים. או קראו עֲלֹתִי = צורת המקור של הפועל עלה: עֲלוֹתִי = עֲלוֹת + אֲנִי
  15. ^ = תַּרְגִּיזֵנִי = תרגיז אותי
  16. ^ = כי
  17. ^ = לא
  18. ^ = אָרוּ = אספו, שורש מקראי = אסף
  19. ^ = לי
  20. ^ = = זהב במקרא
  21. ^ = כל מִינִים (כל מיני [...])
  22. ^ = שוד. משמעות: כל מיני דברים לשדוד
  23. ^ = בלתי = רק
  24. ^ = תועבת = תועבה של [...]
  25. ^ = הוא
  26. ^ = ייכון (= יהיה)
  27. ^ = בחיים
  28. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 15-17
  29. ^ Richard Gottheil, The Inscription of Tabnit, Hebraica 5, 1889, עמ' 197–197
  30. ^ Charles C. Torrey, A Phoenician Royal Inscription, Journal of the American Oriental Society 23, 1902, עמ' 156–173 doi: 10.2307/592387