רשימת כתובות כנעניות וארמיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארון אשמונעזר השני, הכתובת הראשונה שנמצאה בלבנט[1][2]

הכתובות הכנעניות והארמיות, הידועות גם ככתובות שמיות צפון־מערביות,[3] הן המקור החוץ־מקראי העיקרי להבנת החברה וההיסטוריה של הפיניקים, העברים והארמים הקדומים. כתובות שמיות נמצאו על לוחות ומצבים אבן, אוסטרקוני חרס וחפצים אחרים, והן נעות בין כתובות בנות מילה או שתיים לטקסטים מלאים ארוכים בני שורות רבות.[4][5][6][7] הכתובות הישנות יותר יוצרות רצף ניבים כנעני־ארמי, המודגם בכתבים שחוקרים התקשו לסווג באופן מובהק אחת הקטגוריות, כגון כתובת זכור וכתובת בלעם.[8][9][10][11]

השפות השמיות הצפון־מערביות הן קבוצת ניבים המכילה את השפות הכנעניות (כולל ניבי הפיניקית והעברית), וכן את הארמית על ניביה.

פרסומים מרוכזים (קורפוסים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווריאציות האלפבית הכנעני (עברי־פיניקי)
וריאציות האלפבית הארמי

הכתובות שנכתבו בשפות שמיות צפון־מערביות קדומות (כנענית וארמית) קוטלגו במספר רב של קורפוסים (כלומר רשימות) במהלך מאתיים השנים האחרונות. הקורפוסים ההיסטוריים העיקריים שנכתבו הם:

הקורפוסים המרכזיים כיום הם:

בנוסף להם, יש שימוש בקורפוסים היסטוריים עדכניים יותר:

רשימת הכתובות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובות המפורטות להלן כוללות את הכתובות המוזכרות בחלק ממהדורות חלק הקורפוסים לעיל (המספרים בעמודת הקונקורדנציה מצליבים את המספורים השונים), וכן כתובות שלא פורסמו באף קורפוס, עם הפניות מתאימות בעמודה השמאלית.

שם תמונה שנת גילוי תיארוך[16] אתר מיקום נוכחי קונקורדנציה
KAI CIS / RÉS NE KI NSI TSSI הפניות
ארון אחירם 1923 850 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 1 III 4
כתובת הגרפיטי מנקרופוליס גבל (אנ') 1922 גבל באתרו 2 III 5
מריות הארד מגבל (אנ') 1926–1932 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 3 III 1 [17]
כתובות קונוס חמר מגבל (אנ') 1950 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות III 2,3
כתובת יחימלך 1930 גבל מצודת גבל 4 III 6
כתובת אביבעל 1895 גבל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 5 RÉS 505 III 7
כתובת אלבעל 1881 900 גבל מוזיאון הלובר 6 III 8
כתובת שפטבעל 1936 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 7 III 9
שבר חרס (אנ') 1926–1932 גבל 8 III 10
כתובת בן שפטבעל 1926–1932 המאה ה־5 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 9
כתובת יחומלך 1869 המאה ה־5 גבל מוזיאון הלובר 10 I 1 416 5 3 III 25
ארון בתנועם 1926–1932 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 11 III 26
כתובת המזבח מגבל 1923 המאה ה־2 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 12 [18]
כתובת השיש מגבל (אנ') 1957 500 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 280
הסרקופג של תבנת 1887 500 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 13 RÉS 1202 417,1 6 4 III 27
ארון אשמונעזר השני 1855 צידון מוזיאון הלובר 14 I 3, RÉS 1506 417,2 7 5 III 28
כתובות בדעשתרת 1858, 1900–1902 המאה ה־4 צידון מוזאון הלובר ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 15–16 I 4,

RÉS 766, 767 ועוד בגרסות דומות

8–10 6, Appendix I
הקיפוס של עבדמסכר 1890 300 צידון מוזיאון הלובר 282 RÉS 930 418,3 11 7
כתובת אשמון (אנ') 1901 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 14
רשימת שמות מצידון צידון 283 [19]
כתובת הסף מצור 1885 צור מוזיאון הלובר 418,c 8
כתובת כס עשתרת 1907 חירבת א־טייבה (כמה קילומטרים מדרום לצור) מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות 17 RÉS 800 III 30
רשימת שמות מצור צור 284 [20]
כתובת "בת עבדבעל רב מאת" סביבת צור הקרובה מוזיאון הלובר [21]
שעון השמש הפיניקי 150–100 חמון מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות I 9 (השבר הראשון) [22]
כתובת בעלשמם 1861 132 חמון מוזיאון הלובר 18 I 7 418,d 12 9 [23]
כתובת עבדאדני חמון המוזיאון הלאומי של ביירות III 32
כתובת עבדאשמן 1861 חמון מוזיאון הלובר I 8 419,2 13
מצבות פולחניות פיניקיות (עיקרן בכתובות חמון) 1900 חמון ני קרלסברג גליפטוטק 15
כתובת מצובה 1885 222 מצובה/אל־בצה (במקור כנראה מחמון) מוזיאון הלובר 19 RÉS 1205 419e 16 10 III 31
כתובת הסיטולה (אנ') לעשתרת מצפה ימים [24]
כתובת קערת הברונה של אשמניתן המאה ה־5 אליכין [25][26]
הכתובת הדו־לשונית מארוד (אנ') 1915 ארוד מוזיאון הלובר
כתובת על מצבה מרת (אנ') מוזיאון הלובר RÉS 234
כתובת הבמיס מטרטוס טרטוס מוזיאון הלובר [27]
ראשי־חצים פיניקיים (אנ') מקומות שונים 20–22 III p. 6
כתובת חסנביילי 1894 חסנביילי (אנ') מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 23
מצבת כלמו 1893 המאה ה־9 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 24 III 13
שרביט כלמו (אנ') המאה ה־9 שמאל 25 III 14
כתובת אזתוד 1946 המאות ה־8–9 קאראטפה המוזאון הפתוח של קאראטפה־ארסלאן טאש 26 III 15
כתובת איבריז 1986 75 מטר במעלה הזרם מתבליט איבריז (אנ')[28] לא פורסמה[29]
הקמעות מארסלאן טאש 1933 ארסלאן טאש המוזיאון הלאומי של חלב 27 III 23–24
הכתובת הפיניקית מכרכמיש (אנ') 1950 כרכמיש המוזיאון הבריטי 28
כתובת הקופסה מאוּר (אנ') 1927 אור המוזיאון הבריטי 29 III 20
כתובת קפריסאית ארכאית (אנ') 1939 900 קפריסין מוזיאון קפריסין (אנ') 30 III 12
כתובת בעל לבנון 1877 המאה ה־8 קפריסין קבינט המדליות (פריז) 31 I 5 419 17 11 III 17
קערות מתכת פיניקיות (אנ') 1849 והלאה המאה ה־8 כלח, קפריסין, איטליה ועוד מקומות שונים I 164, II 46–49 III 19
כתובת בדא כהן רשף (אנ') 1860 341 כתי מוזיאון הלובר 32 I 10 420,1 18 12 [30]
הכתובת מאדיל למלקרת (אנ') 1860 387 בשימוש משני בניקוסיה I 88 [31]
כתובות פוקוקה מכתיון (אנ') 1738 המאה ה־4 כתי מוזיאון אשמוליאן 33, 35 I 11, 46, 57–85 420,4 19, 23, 27, 28 13, 16, 18, 19 III 35
כתובות הנקרופוליס הפיניקי בכתיון (אנ') 1894 המאה ה־4 כתי המוזיאון הבריטי, מוזיאון קפריסין ומוזיאון אשמוליאן 34 RÉS 1206 420,3 22 21–22
כתובת פמייתן מכתובות פמייתן ופניטריון 1954 328 לפנה"ס דרומולקסיה (אנ'), מדרום לכתי מוזיאון הארכאולוגי של מחוז לרנקה (אנ') [32]
כתובת קֶלִּיָה (אנ') 1844 קֶלִּיָה (מצפון ללרנקה), קפריסין 36 I 47 420,5 24 17
כתובות התעריף של כתי (אנ') 1879 המאה ה־4 כתי המוזיאון הבריטי 37 I 86A–B, 87 29 20 III 33
כתובות מקדש אדיל 1869 254–391 אדיל המוזיאון הבריטי 38–40 I 89–94 421, 1–3 31–33 24–27 III 34
הארכיון הפיניקי באדיל המאות ה־5–3 ארמון אדיל הרוב המוחלט במוזיאון קפריסין (אנ') [33][34]
כתובות על קסדות לענת מקדש ענת באדיל RÉS 1209 A+B
כתובת על חוד חנית לענת מקדש ענת באדיל RÉS 1210
הכתובות הדו־לשוניות מתמש 1885 363 תמש המוזיאון הבריטי 41 RÉS 1212–1213 421c 34 30
כתובת ענת־אתנה 1850 312 לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס באתרו 42 I 95, RÉS 1515 422,1 35 28
כתובת יתנבעל רב ארץ (אנ') 1893 275 לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס מוזיאון הלובר 43 RÉS 1211 422,2 36 29 III 36
כתובות פיניקיות־יווניות מרודוס רודוס 44–45 III 39 [35]
כתובת נורה (אנ') 1773 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 46 I 144 427c 60 41 III 11
הקיפוסים של מלקרת 1694 המאה ה־2 מלטה מוזאון הלובר והמוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 47 I 122 425f 53 36
כתובת בנבעל 1900 נֹף המוזאון המצרי 48 RÉS 1, 235 37
כתובות הגרפיטי מאבידוס (אנ') 1868 אבידוס באתרו 49 I 99–110, RÉS 1302ff. 423a 38–42 31
הגרפיטי הפיניקי מאיפסמבול (אנ') 1842 איפסמבול באתרו I 111–113 423b 43
מכתבי הפפירוס הפיניקיים 1937–1940 סקארה ומקור לא ידוע המוזאון המצרי 50–51
כתובות פסלי חרפכרט (הרפוקרטס (אנ')) (אנ') 1770, 1963 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) והמוזיאון הבריטי 52 RÉS 1507 424 44 III 37, 38
כתובות פיניקיות־יווניות אתונאיות 1795 בערך אתונה, פיראוס המוזיאון הבריטי, מוזאון הלובר, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, המוזאון הארכאולוגי של פיראוס 53–60 I 115–120, RÉS 388, 1215 424,1–3, 425,1–5 45–52 32–35 III 40–41
מצבות מדינה (אנ') 1816 מלטה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 61 I 123A–B 426,2 54 37 III 21,22
כתובת בנחיסה (אנ') 1761 מלטה קבינט המדליות (פריז) I 124 426,3 55
כתובת גול 1855 מלטה (במקור נוצרה בגוזו) מוזאון גוזו לארכאולוגיה 62 I 132 426,4 56 38
המצבה מליליבאום (אנ') 1882 סיציליה מוזאון אנטוניו סאליאנס לארכאולוגיה אזורית 63 I 138 57
כתובת בעשמם (בעל־שמים) (אנ') 1877 200 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 64 I 139 427a 58 39
כתובת ג'רדינו בירוקי סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 65
כתובת אשמן מארח 1861 המאה ה־2 סן ניקולו ג'ריי (אנ'), סרדיניה מוזאון העתיקות (טורינו) 66 I 143 427b 59 40
הכתובות הפוניות מתארוס (אנ') 1870 סרדיניה המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה 67 I 153–161; RÉS 21, 1591 61, 62
כתובת הנדר מאולביה (אנ') אולביה 68 RÉS 1216
כתובת התעריף של מסלת (אנ') 1845 המאה ה־4 מרסיי מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) 69 I 165 428 63 42
הכתובת הפיניקית מאביניון 1897 אביניון מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) 70 RÉS 360 64 III 18
תליון פגמלין 1894 700 או מוקדם יותר קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 73 I 6057, RÉS 5 429,1 70
כתובת התעריף של קרתחדשת (אנ') 1858 300 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 74 I 167 429b 66 43
קרתחדשת 75 I 3916
כתובת פולחן חג מקרתחדשת (אנ') 1872 300 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 76 I 166 430,3 67 44 [36][37]
קרתחדשת 77 I 3921
כתובת נדר גנאלוגית לבעלשמם, תנת, בעל חמן ובעל מגנִם (אנ') קרתחדשת 78 I 3778
כתובת הנדר של כנמי (אנ') קרתחדשת 79 I 3785
כתובת נדר פיניקית 1871 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 80 I 175 430,4 68 46
כתובת נדר פיניקית 1898 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 81 I 3914 69 45
כתובת הנדר של מלכיתן השופט לפרספונה 1881 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 82 I 176 71 [37]
כתובת נדר פיניקית 1873 קרתחדשת 83 I 177 430,6 72 47
כתובת נדר פיניקית 1860 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 84 I 178 430,7 73
כתובת נדר פיניקית קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 85 I 184 74
כתובת נדר פיניקית 1874 קרתחדשת 86 I 264 76
כתובת נדר פיניקית קרתחדשת 87 I 221 80
מצבות של פריקו דה סן־מרי (אנ') קרתחדשת הספרייה הלאומית של צרפת, הלובר 86–88 I 264, 221, 1885 76, 80, 83
לוח המארה הפיניקי 1899 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 89 I 6068, RÉS 18, 1590 85 50
כתובת קבר בעלחנא 1904 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 90 I 5953, RÉS 537 87
1899 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 91 I 5991, RÉS 1227 88
כתובת "קבר שבלת סחרת הקרת" 1902 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 92 I 5948, RÉS 768 89
כתובת קבר צפנבעל 1905 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 93 I 5950, RÉS 553 90
כתובת נדר פיניקית קרתחדשת 94 I 2992
קרתחדשת 95 RÉS 786, 1854
קרתחדשת 96 I 5988, RÉS 183, 1600
כתובות נדר פיניקיות מאדרמת (אנ') 1867, 1946 סוסה 97–99 432,1–3 91–92
כתובות פוניות־לוביות דו־לשוניות (אנ') 1631 דוגה המוזיאון הבריטי 100–101 433,c 93 52
כתובות נדר פיניקיות מכרטן (אנ') 1857–1861, 1875, 1950 300–100 כרטן 102–116, 162–164 RÉS 327, 334, 339, 1544 433,1–9 ו־434,10–12 94–99 51
1894 רמאדה (אנ') 117 435b 101
ברֶוִיגליירי 118 RÉS 662
כתובות בוּרגד (אנ') 1852 קרתחדשת ותוניסיה המורחבת 133–135 436,3–12
כתובת בעל חמון 1908 ביר בורגבה (צר') 137 RÉS 942, 1858
בו ארדה (אנ') 140 RÉS 679
1873 Henchir Brigitta מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 142 435,2 53
כתובות מכתר ומדדי (אנ') שנות ה־90 של המאה ה־19 מכת'ר ומידידי 145–158 RÉS 161–181, 2221 436,11 59a–c
1873 אלטיבורוס מוזיאון הלובר 159 437a 55
הכתובות הנאו־פוניות הנומידיות מאי־חול (אנ') 1875, 1882 שרשאל מוזיאון הלובר 161 439,2 56–57
כתובות מלכא (אנ') 1843 גואלמה מוזיאון הלובר 166–169 437 58
הכתובת הדו־לשונית מסלכי (אנ') 1881 סרדיניה המוזאון הארכאולוגי העירוני פרוצ'ו ברֶקה 172 I 149 434,1 100
כתובות השנהב מכלח 1845, 1961 כלח המוזיאון הבריטי I 6
מצבת מישע 1868 המאה ה־9 דיבון מוזיאון הלובר 181 415 1 1 I 16
כתובת מלכותית מואבית אמצע/סוף המאה ה־8 מוזיאון ישראל [38]
הכתובת מקיר־מואב 1958 קיר־מואב המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 306 I 17
כתובת בלעם 1967 דיר עלא המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 312
כתובת מצודת רבת־עמון 1961 המאות ה־9–8 מצודת רבת עמון המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 307
כתובת בקבוק תל סיראן 1972 תל סיראן שברבת עמון (בקרבת אוניברסיטת ירדן) המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 308
הכתובת מתיאטרון רבת עמון סוף המאה ה־6 התיאטרון הרומי ברבת עמון (אנ')
חרסי חשבון המאות ה־7–6 חשבון (עיר)
חרסי תל אל־מזאר המאות ה־6–5 תל אל־מזאר (כיום בתחום דיר עלא)
האוסטרקון העמוני מכלח המאה ה־6 כלח
כתובת ירחעזר המאה ה־8 מצודת רבת עמון
האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה המאה ה־6 חורבת עוזה
לוח גזר 1908 תל גזר מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 182 RÉS 1201 I 1
חרסי שומרון 1910 שומרון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 183–188 I 2–3
כתובות חורבת תימן 820–745 חורבת תימן [39]
כתובות קבורה מחורבת אל כום מאות 8–7 חורבת אל כום [40]
כתובת השילוח 1880 ירושלים מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 189 3 2 I 7
אוסטרקון העופל (אנ') 1924 ירושלים מוזאון רוקפלר 190 I 9
קבר ...יהו אשר על הבית 1870 כפר השילוח המוזיאון הבריטי 191 I 8
מכתבי לכיש 1935 לכיש המוזיאון הבריטי ומוזיאון ישראל 192–199 I 12
המכתב ממצד חשביהו 1960 מצד חשביהו מוזיאון ישראל 200 I 10
אוסטרקוני תל־קסילה (אנ') 1948–1950 תל קסילה I 4
כתובות חצור 1956 המאה ה־9 חצור I 5
הפפירוס מנחל דרגה 1952 המאה ה־7 נחל דרגה I 11
פפירוס ירושלמה סביבות המאה ה־7 [41]
מכתבי ערד 1962–1964 סביבות 600 ערד I 13, II 31
ידיות גבעון 1956–1959 המאה ה־8 גבעון I 14
כתובת חורבת בית לויה (אנ') 1961 המאה ה־5 חורבת בית לויה I 15
מצבת מלקרת (אנ') 1939 בורייג' המוזיאון הלאומי של חלב 201 II 1
כתובת זכור 1903 תל אפיס מוזיאון הלובר 202 II 5
הגרפיטי מחמה 1931–1938 חמה 203–213 II 6 I–V
פסל הדד (אנ') 1890 המאה ה־8 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 214 440–442 61 II 13
כתובת פנמו השני 1888 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 215 442 62 II 14
כתובת בר־רכב (אנ') 1891 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 216–221 443, 444 63 II 15–17
אסטלות ספירה 1930–1956 א־ספירה המוזיאון הלאומי של דמשק והמוזיאון הלאומי של ביירות 222–224, 227 II 8–9, 22
מצבות נרב (אנ') 1891 המאה ה־7 נרב (כיום אל־ניירב, ליד חלב) מוזיאון הלובר 225–226 445 64–65 II 18–19
מצבות תימא (אנ') 1878–1884 המאה ה־4–5 תימא מוזיאון הלובר 228–230 II 113–115 447,1–3 69–70 II 30
הכתובת מתל־חלף (אנ') 1933 תל־חלף נהרס 231 II 10
כתובת השנהב מארסלאן טאש 1931 ארסלאן טאש מוזיאון הלובר 232 II 2
האוסטרקון והלוחות מאשור (אנ') 1903–1913 אשור מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 233–236 II 20
כתובת ארמית מהטאורוס (אנ') 1915 Kesecek Köyü מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע 258 II 33
כתובת גבול ארמית (אנ') 1907 Gözne 259 II 34
הכתובת הדו־לשונית מספרד (לוד) (אנ') 1912 394 סרדיס המוזאון הארכאולוגי של סמירנה (אנ') 260
כתובת הציד הקיליקית (אנ') 1892 400 סריאידין באתרו 261 446a 68 II 35
כתובת דו־לשונית מלימיריה (אנ') 1840 לימיריה (אנ') 262 II 109 446b
משקולת אריה אשוריות (אנ') 1860 500 אבידוס (דרדנלים) המוזיאון הבריטי 263 II 108 446c 67
כתובת פאראסה הדו־לשונית (אנ') 1900 באתרו 265
פפירוס אדון (אנ') 1942 סקארה המוזאון המצרי 266 II 21
מצבה ארמית מסקארה (אנ') 1877 482 סקארה נהרס 267 II 122 448a1 71 II 23
כתובת מנחה (אנ') 1855 400 סקארה מוזיאון הלובר 268 II 123 448a2 72
מצבת קרפנטרה (אנ') 1704 קרפנטרה (אנ') ביבליותק אינגימברטין (אנ') 269 II 141 448b1 75 II 24
מכתבי יב המאה ה־4 יב (אלפנטינה) מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 270–271 II 137–139, 154–155 73–74 II 26
הפפירוסים הארמיים מהרמופוליס (אנ') 1936 המאה ה־5 הרמופוליס המוזיאון הארכאולוגי של אוניברסיטת קהיר II 27
הפפירוסים הארמיים של פדובה (אנ') 1936 המאה ה־5 לא ידוע המוזאונים הארחיים של פדובה II 28
הפפירוסים הארמיים של אבידוס (אנ') 1964 המאה ה־5 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) II 29
פפירוסי בלקס סקארה המוזיאון הבריטי II 145 76
מצבת ענח'־חעפי (אנ') 1860 404–525 לא ידוע מוזיאוני הוותיקן 272 II 142 448b2 II 7
הכתובת הארמית מתכסילא (אנ') 1915 תכסילא מוזיאון תכסילא 273
מצבת סרפייטיס (אנ') 1940 ארמזי (גאורגיה) המוזיאון הלאומי הגאורגי 276
לוחיות פירגי 1964 פירגי המוזיאון הלאומי האטרוסקי (אנ') 277 III 42
באהאדילירי 278 II 36
כתובת האבן הדו־לשונית של קנדהאר (אנ') 1958 צ'יל זנה המוזיאון הלאומי של אפגניסטן (אנ') 279
פסל נער־המקדש של בעלשלם (אנ') 1963–1964 צידון המוזיאון הלאומי של ביירות 281 III 29
כתובת תנת־עשתרת צרפת (לבנון) 285
כתובת עקרון 1996 תל מקנה מוזיאון ישראל 286
כתובת לארטס 1980 לאֶרטס (אנ') המוזיאון הארכאולוגי של אלניה (אנ') 287
כֹס שמע בן לאמן (כתובת פרוטו־כנענית מקנוסוס) המאה ה־11 בית הקברות הצפוני בקנוסוס המוזיאון הארכאולוגי של הרקליון (אנ') (Χ4346) 291 [42][43]
כתובת הקדשה דו־לשונית יוונית־פניקית של בן מלך צידון לעשתרת־אפרודיטה סביבות סוף המאה ה־4 קוס 292
כתובות דמטריאס דמטריאס 293 [44]
פסל עשתרת מסביליה (אנ') 1960–1962 700 סביליה המוזיאון הארכאולוגי של סביליה (אנ') 294 III 16
כתובת אגרגנת קרתחדשת 302 I 5510 [45]
כתובת אזרחית (אנ') 1964 קרתחדשת המוזיאון הלאומי של קרתחדשת (אנ') 303
הכתובת הדו־לשונית של הדיסעי (אנ') 1979 תל פחריה המוזיאון הלאומי של דמשק 309
כתובת תל דן 1993 תל דן מוזיאון ישראל 310
עיטור מצח הסוס של חזאל 1984 800 סאמוס המוזאון הארכאולוגי של סאמוס 311
מצבות דסקילאיום (אנ') 1965 דסקילאיום (אנ') מוזיאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 318 II 37
הכתובת התלת־לשונית מלטואון (אנ') 1973 קסנתוס מוזאון פטהייה 319
משקולות אריה אשוריות (אנ') 1845 כלח המוזיאון הבריטי II 1–14 66
הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי 1997 צ'ינה (אנ') (עמק אדנה) המוזיאון הארכאולוגי של אדנה [46]
מצבת כתמו (אנ') 2008 שמאל מוזאון הארכאולוגיה של גזיאנטפ [47]
אוסטרקון נבי יונס ("בעלצד תק[...] / דשנא") שנות ה־60 של המאה ה־20 אשדוד II 32 [48]
קערות הכסף מתל אל־מסחותה שנות ה־50 של המאה ה־20 תל אל־מסכֿוטה II 25
כתובות ארמיות מלוריסטן 1964 לוריסטן II 11–12
הכתובות הארמיות מחאטרה 1951 חאטרה 237–257 [49]
כתובת ארבסון 1895 אפשין מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 264 [50]
כתובת ימת סוואן 1906 ארמניה 274–275
קערת תל דן שנות ה־60 של המאה ה־20 תל דן II 4
הקדרה מעין גב 1961 עין גב II 3
כתובת המזבח מעטרות 2010 סביבות 800 עטרות [51]
כתובת אשבעל 2012 1020–980 חורבת קייאפה [52]
אוסטרקון מחורבת קייאפה (אנ') 2009 סביבות 1000 חורבת קייאפה מוזיאון ישראל [53]
כתובת חשוב 1957 המאה ה־5 תל זיתון מוזאון יפו לעתיקות [54]
הכתובת הפיניקית מהגדר 1961 מכון וולנסיה של דון חואן 71 [55]
הכתובות הפיניקיות מאיבשם 1923 המוזאון הארכאולוגי של אליקנטה 72 [55]
הכתובות הפוניות מלפקי (אנ') 1806 לפקי 119–132 [56]
כתובת ביתען (אנ') 1933 סרדיניה 173
כתובת סירת 1928 סירת 180
KAI 136 (נאו־פוני) 1955 תוניסיה 136
הכתובת הנאו־פונית מבור תללסה 1914 תוניסיה 138
הכתובת הנאו־פונית מבורג' חלל 1874 תוניסיה 139
הכתובת הנאו־פונית מג'בל מסוג' תוניסיה 141
הכתובת הנאו־פונית מחנשיר גרגור 1882 תוניסיה 143–144
הכתובת הנאו־פונית מגלאת בו סבאא אלג'יריה 165
הכתובת הנאו־פונית מג'ינת 1952 אלג'יריה 170
הכתובת הנאו־פונית מזתרה 1916 אלג'יריה 171
כתובת קווינטוס מרקיוס התלת־לשונית אמצע המאה ה־1 הנשיר עלווין, בקרבת אותינה (אנ') מוזיאון הלובר (AO 3240) CIL VIII 24030
כתובת פיניקית באותיות יווניות לפעם מערת עשתרת בקרבת צידון 174
כתובות נדר פיניקיות באותיות יווניות כרטן 175 [57]
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות כרטן 176
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות כרטן 177
כתובות "פעולות ידי רוגטה האמן" לפקי 178 [57]
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות ביר שמש 179
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות סירת 180

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רשימת כתובות כנעניות וארמיות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 209–266. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Alas, all these were either late or Punic, and came from Cyprus, from the ruins of Kition, from Malta, Sardinia, Athens, and Carthage, but not yet from the Phoenician homeland. The first Phoenician text as such was found as late as 1855, the Eshmunazor sarcophagus inscription from Sidon.
  2. ^ Turner, William Wadden (1855-07-03). The Sidon Inscription. p. 259. Its interest is greater both on this account and as being the first inscription properly so-called that has yet been found in Phoenicia proper, which had previously furnished only some coins and an inscribed gem. It is also the longest inscription hitherto discovered, that of Marseilles—which approaches it the nearest in the form of its characters, the purity of its language, and its extent — consisting of but 21 lines and fragments of lines.
  3. ^ Kanaanäische und Aramäische Inschriften. Worvort zur 1. Auflage, p.XI. 1961. Seit dem Erscheinen von Mark Lidzbarskis "Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik" (1898) und G. A. Cooke's "Text-Book of North-Semitic Inscriptions" (1903) ist es bis zum gegenwärtigen Zeitpunkt nicht wieder unternommen worden, das nordwestsemitische In schriftenmaterial gesammelt und kommentiert herauszugeben, um es Forschern und Stu denten zugänglich zu machen.... Um diesem Desideratum mit Rücksicht auf die Bedürfnisse von Forschung und Lehre abzu helfen, legen wir hiermit unter dem Titel "Kanaanäische und aramäische Inschriften" (KAI) eine Auswahl aus dem gesamten Bestände der einschlägigen Texte vor
  4. ^ 1 2 Mark Woolmer (ed.). Phoenician: A Companion to Ancient Phoenicia. p. 4. Altogether, the known Phoenician texts number nearly seven thousand. The majority of these were collected in three volumes constituting the first part of the Corpus Inscriptionum Semiticarum (CIS), begun in 1867 under the editorial direction of the famous French scholar Ernest Renan (1823–1892), continued by J.-B. Chabot and concluded in 1962 by James G. Février. The CIS corpus includes 176 "Phoenician" inscriptions and 5982 "Punic" inscriptions (see below on these labels).
  5. ^ 1 2 Parker, Heather Dana Davis; Rollston, Christopher A. (2019). "9". In Hamidović, D.; Clivaz, C.; Savant, S. (eds.). Teaching Epigraphy in the Digital Age. Ancient Manuscripts in Digital Culture: Visualisation, Data Mining, Communication. Vol. 3. Alessandra Marguerat. LEIDEN; BOSTON: Brill. pp. 189–216. ISBN 9789004346734. JSTOR 10.1163/j.ctvrxk44t.14. Of course, Donner and Röllig's three-volume handbook entitled KAI has been the gold standard for five decades now
  6. ^ Suder, Robert W. (1984). Hebrew Inscriptions: A Classified Bibliography. Susquehanna University Press. p. 13. ISBN 978-0-941664-01-1.
  7. ^ Doak, Brian R. (2019-08-26). The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean. Oxford University Press. p. 223. ISBN 978-0-19-049934-1. Most estimates place it at around ten thousand texts. Texts that are either formulaic or extremely short constitute the vast majority of the evidence.
  8. ^ KAUFMAN, S. (1986). The Pitfalls of Typology: On the Early History of the Alphabet. Hebrew Union College Annual, 57, 1–14. נבדק ב-21 במאי 2022
  9. ^ McCarter Jr., P. Kyle (1 בינואר 1991). "The Dialect of the Deir Alla Texts". In Jacob Hoftijzer and Gerrit Van der Kooij (ed.). The Balaam Text from Deir ʻAlla Re-evaluated: Proceedings of the International Symposium Held at Leiden, 21–24 August 1989. BRILL. pp. 87–. ISBN 90-04-09317-6. It may be appropriate to observe at this point that students of the Northwest Semitic languages seem to be becoming increasingly dissatisfied with the usefulness of the Canaanite-Aramaic distinction for categorizing features found in texts from the Persian Period and earlier. A careful reevaluation of the binary organization of the Northwest Semitic family seems now to be underway. The study of the Deir 'Alla texts is one of the principal things prompting this reevaluation, and this may be counted as one of the very positive results of our work on these texts… the evidence of the Zakkur inscription is crucial, because it shows that the breakdown is not along Aramaic-Canaanite lines. Instead, the Deir 'Alla dialect sides with Hebrew, Moabite, and the language spoken by Zakkur (the dialect of Hamath or neighboring Lu’ath) against Phoenician and the majority of Old Aramaic dialects. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ STEPHEN A. KAUFMAN, THE CLASSIFICATION OF THE NORTH WEST SEMITIC DIALECTS OF THE BIBLICAL PERIOD AND SOME IMPLICATIONS THEREOF, Proceedings of the World Congress of Jewish Studies 9, 1985, עמ' 42–43
  11. ^ Garr, W. Randall (2004). "The Dialectal Continuum of Syria-Palestine". Dialect Geography of Syria-Palestine, 1000-586 B.C.E. Eisenbrauns. pp. 205–. ISBN 978-1-57506-091-0.
  12. ^ 1 2 3 Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 240. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Basically, its core consists of the comprehensive edition, or re-edition of 70 Phoenician and some more non-Phoenician inscriptions... However, just to note the advances made in the nineteenth century, it is noteworthy that Gesenius' precursor Hamaker, in his Miscellanea Phoenicia of 1828, had only 13 inscriptions at his disposal. On the other hand only 30 years later the amount of Phoenician inscribed monuments had grown so enormously that Schröder in his compendium Die phönizische Sprache. Entwurf einer Grammatik nebst Sprach - und Schriftproben of 1869 could state that Gesenius knew only a quarter of the material Schröder had at hand himself.
  13. ^ "Review of Wilhelm Gesenius's publications". The Foreign Quarterly Review. L. Scott. 1838. p. 245. What is left consists of a few inscriptions and coins, found principally not where we should a priori anticipate, namely, at the chief cities themselves, but at their distant colonies... even now there are not altogether more than about eighty inscriptions and sixty coins, and those moreover scattered through the different museums of Europe.
  14. ^ Rollig, 1983, "This increase of textual material can be easily appreciated when one looks at the first independent grammar of Phoenician, P.SCHRODER'S Die phonizische Sprache Entuurf einer Grammatik, Halle 1869, which appeared just over 110 years ago. There on pp. 47–72 all the texts known at the time are listed — 332 of them. Today, if we look at CIS Pars I, the incompleteness of which we scarcely need mention, we find 6068 texts."
  15. ^ 1 2 Bevan, A. (1904). NORTH-SEMITIC INSCRIPTIONS. The Journal of Theological Studies, 5(18), 281–284. Retrieved August 1, 2020, from www.jstor.org/stable/23949814
  16. ^ לפנה"ס, אלא אם צוין אחרת
  17. ^ תוכן הכתובת לפי KAI הוא:

    לדעת.
    הן יפד לך.
    תחת זן

  18. ^ René Dussaud, Inscription phénicienne de Byblos d'époque romaine, Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 269–273 doi: 10.3406/syria.1925.3110
  19. ^ KAI 283, 15 legible lines, left side damaged
  20. ^ KAI 284, 21 inscriptions, few words
  21. ^ Charles Simon Clermont-Ganneau, Une inscription phénicienne de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 41, 1897, עמ' 347–349 doi: 10.3406/crai.1897.71008
  22. ^ Briquel Chatonnet, Françoise (2018-11-06). "Renan et l'épigraphie phénicienne au Liban". OpenEdition Books. נבדק ב-2022-10-14.
  23. ^ AO 4831
  24. ^ רפאל פרנקל, המקדש מן התקופה הפרסית בהר מצפה־ימים, קדמוניות ל', 1997, עמ' 49–50
  25. ^ R. Deutsch, Forty new ancient West Semitic inscriptions, Archaeological Center, 1994, עמ' 69–73, ISBN 965-222-511-8: ”אש יתן אשמניתן ומגן ובעלפלס לאדננם לעשתרם”
  26. ^ Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 170–171
  27. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 48–49
  28. ^ İvriz Monument, Hittite Monuments
  29. ^ Ilya Yakubovich, J. D. Hawkins, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65, 2015, עמ' 49
  30. ^ Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. J. Murray. 1863. נבדק ב-2022-01-08.
  31. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 96–99
  32. ^ Marguerite Yon, Kition dans les textes (Kition-Bamboula V), Éditions Recherche sur les Civilisations, 2004, p. 177
  33. ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche, Semitica et Classica 9, 2016-01 doi: 10.1484/j.sec.5.112732
  34. ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, Pratiques administratives phéniciennes à Idalion, Cahiers du Centre d’Études Chypriotes, 2020, עמ' 137–155 doi: 10.4000/cchyp.501
  35. ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 31–36
  36. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 166–168
  37. ^ 1 2 Moriggi, M. (2011). PHOENICIAN AND PUNIC INSCRIPTIONS IN THE MUSEO DI ANTICHITÀ DI TORINO (TURIN, ITALY), Egitto E Vicino Oriente, 34, 81-94
  38. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 394–395
  39. ^ טלי אורנן, שמואל אחיטוב, אסתר אשל, זאב משל, הכתובות ופירושן, לה' תימן ולאשרתו, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 2015, עמ' 74–123
  40. ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 115–111
  41. ^ שמואל אחיטוב, איתן קליין ואמיר גנור, 'ירושלמה' – תעודת משלוח מהמאה הז' לפסה"נ, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, כרך י', 2016
  42. ^ Giorgos Bourogiannis, The Phoenician presence in the Aegean during the Early Iron Age: Trade, settlement and cultural interaction, Rivista di Studi Fenici 46, 2018, עמ' 63
  43. ^ Frank Moore Cross, Newly Found Inscriptions in Old Canaanite and Early Phoenician Scripts, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1980, עמ' 15–17 doi: 10.2307/1356511
  44. ^ Olivier Masson, Recherches sur les Phéniciens dans le monde hellénistique, Bulletin de Correspondance Hellénique 93, 1969, עמ' 679–700 doi: 10.3406/bch.1969.4892
  45. ^ Schmitz, Philip C. “The Name ‘Agrigentum’ in a Punic Inscription (CIS I 5510.10).” Journal of Near Eastern Studies 53, no. 1 (1994): 1–13. http://www.jstor.org/stable/545353
  46. ^ Tekoglu, R. & Lemaire, A. (2000). La bilingue royale louvito-phénicienne de Çineköy. Comptes rendus de l'Académie des inscriptions, et belleslettres, année 2000, 960–1006. Important additions to the interpretation of the Luwian version were made in I. Yakubovich, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65 (2015), pp. 40–44
  47. ^ Schloen, J., & Fink, A. (2009). New Excavations at Zincirli Höyük in Turkey (Ancient Samʾal) and the Discovery of an Inscribed Mortuary Stele. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, (356), 1–13. Retrieved September 16, 2020
  48. ^ Frank Moore Cross, An Ostracon from Nebī Yūnis, Israel Exploration Journal 14, 1964, עמ' 185–186
  49. ^ https://findit.library.yale.edu/images_layout/fullviewnoocr?parentoid=15763221 סדרת מאמרים בכתב העת Sumer. ראו גם ארמית חטרית (אנ')
  50. ^ Smirnov, 1895
  51. ^ Adam L. Bean (2018). "An inscribed altar from the Khirbat Ataruz Moabite sanctuary". Levant. 50 (2): 211–236. doi:10.1080/00758914.2019.1619971. S2CID 199266038.
  52. ^ Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav, and Saar Ganor (2015). "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. The American Schools of Oriental Research. 373 (373): 217–233. doi:10.5615/bullamerschoorie.373.0217. JSTOR 10.5615/bullamerschoorie.373.0217. S2CID 164971133.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  53. ^ Aaron Demsky (2012). "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa". Israel Exploration Journal. Israel Exploration Society. 62 (2): 186–199. JSTOR 43855624.
  54. ^ Jacob Kaplan (1958). "The Excavation in Tell Abu Zeitun in 1957". Bulletin of the Israel Exploration Society. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. 22 (1/2): 99. JSTOR 23730357.
  55. ^ 1 2 Sefarad journal
  56. ^ Tripolitania, in Dictionnaire des Inscriptions Sémitiques de l'Ouest
  57. ^ 1 2 Cyrus H. Gordon, Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 285–289 doi: 10.2307/597203
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רשימת_כתובות_כנעניות_וארמיות&oldid=38080629"