רשימת כתובות כנעניות וארמיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסרקופג של אשמונעזר השני, הכתובת הראשונה שנמצאה בלבנט[1][2]

הכתובות הכנעניות והארמיות, הידועות גם ככתובות שמיות צפון-מערביות,[3] הן המקור החוץ-מקראי העיקרי להבנת החברה וההיסטוריה של הפיניקים, העברים והארמים הקדומים. כתובות שמיות נמצאו על לוחות ומצבים אבן, אוסטרקוני חרס וחפצים אחרים, והן נעות בין כתובות בנות מילה או שתיים לטקסטים מלאים ארוכים בני שורות רבות.[4][5][6][7] הכתובות הישנות יותר יוצרות רצף דיאלקט כנעני-ארמי, המודגם בכתבים שחוקרים התקשו להשתלב בשתי הקטגוריות, כגון כתובת זכור וכתובת בלעם.[8][9][10][11]

השפות השמיות הצפון-מערביות הן קבוצת ניבים המכילה את השפות הכנעניות כולל הפיניקית והעברית, וכן את הארמית.

רשימת הכתובות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובות שנכתבו בשפות שמיות צפון-מערביות קדומות (כנענית וארמית) קוטלגו במספר רב של קורפוסים (כלומר רשימות) במהלך מאתיים השנים האחרונות. הקורפוסים העיקריים שנכתבו הם:

הכתובות המפורטות להלן כוללות את הכתובות המוזכרות במספר מהדורות של הקורפוסים לעיל (המספרים בעמודת הקונקורדנציה מצליבים את המספורים השונים), וכן כתובות חדשות יותר אשר פורסמו מאז פרסום הקורפוס לעיל (הפניות מסופקות בנפרד).

שם תמונה שנת גילוי תיארוך[16] אתר מיקום נוכחי קונקורדנציה
KAI CIS / RÉS NE KI NSI TSSI הפניות
ארון אחירם An inscription 1923 850 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 1 III 4
כתובת הגרפיטי מנקרופוליס גבל 1922 גבל באתרו 2 III 5
מריות הארד מגבל (אנ') An inscription 1926-32 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 3 III 1
כתובות קונוס חמר מגבל (אנ') An inscription 1950 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות III 2,3
כתובת יחימלך An inscription 1930 גבל מצודת גבל 4 III 6
כתובת אביבעל An inscription 1895 גבל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 5 RÉS 505 III 7
כתובת אלבעל An inscription 1881 900 גבל מוזיאון הלובר 6 III 8
כתובת שפטבעל An inscription 1936 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 7 III 9
שבר חרס (אנ') An inscription 1926-32 גבל 8 III 10
כתובת בן שפטבעל An inscription 1926-32 המאה ה-5 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 9
כתובת יחומלך An inscription 1869 המאה ה-5 גבל מוזיאון הלובר 10 I 1 416 5 3 III 25
סרקופג בת-נעם An inscription 1926-32 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 11 III 26
כתובת מזבח גבל An inscription 1923 200-100 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 12
כתתובת השיש מגבל (אנ') An inscription 1957 500 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 280
הסרקופג של תבנת An inscription 1887 500 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 13 RÉS 1202 417,1 6 4 III 27
הסרקופג של אשמונעזר השני An inscription 1855 צידון מוזיאון הלובר 14 I 3, RÉS 1506 417,2 7 5 III 28
כתובת בדעשתרת An inscription 1858, 1900-2 המאה ה-4 צידון מוזאון הלובר ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 15–16 I 4,

RÉS 766, 767

8–10 6, Appendix I
הקיפוס של עבדמסכר An inscription 1890 300 צידון מוזיאון הלובר 282 RÉS 930 418,3 11 7
כתובת אשמון An inscription 1901 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 14
KAI 283 צידון 283 [17]
כתובת בור-המים מצור An inscription 1885 צור מוזיאון הלובר 418,c 8
כס עשתרת An inscription 1907 צור מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות 17 RÉS 800 III 30
KAI 284 צור 284 [18]
כתובת בעלשמים An inscription 1861 132 אום אל-עמד (לבנון) מוזיאון הלובר 18 I 7 418,d 12 9 [19]
כתובת ההקדשה מאום אל-עמד An inscription 1861 אום אל-עמד (לבנון) מוזיאון הלובר I 8 419,2 13
מצבות פולחניות פיניקיות An inscription 1900 אום אל-עמד (לבנון) ני קרלסברג גליפטוטק 15
כתובת מעצוב An inscription 1885 222 מעצוב מוזיאון הלובר 19 RÉS 1205 419e 16 10 III 31
כתובת הספינקס הפיניקי An inscription אום אל-עמד (לבנון) המוזיאון הלאומי של ביירות III 32
ראשי-חצים פיניקיים An inscription מקומות שונים 20–22 III p. 6
כתובת חסנביילי An inscription 1894 חסנביילי (טורקיה) מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 23
אסטלת כלמו An inscription 1893 המאה ה-9 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 24 III 13
שרביט כלמו An inscription המאה ה-9 שמאל 25 III 14
כתובת אזתוד An inscription 1946 המאות ה-8–9 קאראטפה המוזאון הפתוח של קאראטפה-ארסלאן טאש 26 III 15
קמע מארסלאן טאש An inscription 1933 ארסלאן טאש המוזיאון הלאומי של חלב 27 III 23-24
הכתובת הפיניקית מכרכמיש An inscription 1950 כרכמיש המוזיאון הבריטי 28
כתובת הקופסה מאוּר An inscription 1927 אור המוזיאון הבריטי 29 III 20
כתובת קפריסאית ארכאית (אנ') An inscription 1939 900 קפריסין מוזאון קפריסין 30 III 12
כתובת בעל לבנון An inscription 1877 המאה ה-8 קפריסין קבינט המדליות (פריז) 31 I 5 419 17 11 III 17
קערות מתכת פיניקיות An inscription 1849 onwards המאה ה-8 כלח, קפריסין, איטליה ועוד מקומות שונים I 164, II 46-49 III 19
כתובת פמייתן(?) מכתיון An inscription 1860 341 כתיון מוזיאון הלובר 32 I 10 420,1 18 12 [20]
כתובות פוקוקה מכתיון (אנ') An inscription 1738 המאה ה-4 כתיון מוזיאון אשמוליאן 33, 35 I 11, 46, 57-85 420,4 19, 23, 27, 28 13, 16, 18, 19 III 35
כתובת הנקרופוליס הפיניקי בכתיון An inscription 1894 המאה ה-4 כתיון המוזיאון הבריטי, מוזיאון קפריסין ומוזיאון אשמוליאן 34 RÉS 1206 420,3 22 21-22
כתובת קֶלִּיָה (אנ') An inscription 1844 קֶלִּיָה (מצפון ללרנקה), קפריסין 36 I 47 420,5 24 17
כתובות התעריף של כתיון (אנ') An inscription 1879 המאה ה-4 כתיון המוזיאון הבריטי 37 I 86A-B, 87 29 20 III 33
הכתובת מהמקדש הכתובת הדו-לשונית מאידליון An inscription 1869 254-391 אידליון המוזיאון הבריטי 38-40 I 89-94 421,1-3 31-33 24-27 III 34
הכתובת הדו-לשונית מטמסוס An inscription 1885 363 טמסוס המוזיאון הבריטי 41 RÉS 1212-1213 421c 34 30
הכתובת הדו-לשונית לענת-אתנה An inscription 1850 המאה ה-4 קפריסין באתרו 42 I 95, RÉS 1515 422,1 35 28
1893 200 קפריסין מוזיאון הלובר 43 RÉS 1211 422,2 36 29 III 36
כתובת רודוס רודוס 44-45 III 39
כתובת נורה An inscription 1773 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 46 I 144 427c 60 41 III 11
הקיפוסים של מלקרת An inscription 1694 המאה ה-2 מלטה מוזאון הלובר והמוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 47 I 122 425f 53 36
כתובת בנבעל An inscription 1900 נֹף המוזאון המצרי 48 RÉS 1, 235 37
כתובות הגרפיטי מאבידוס (אנ') An set of inscriptions 1868 אבידוס באתרו 49 I 99–110, RÉS 1302ff. 423a 38-42 31
הגרפיטי הפיניקי מאבו סימבל (אנ') An set of inscriptions 1842 אבו סימבל באתרו I 111-113 423b 43
מכתבי פפירוס פיניקיים An inscription 1937-40 קהיר וסקארה המוזאון המצרי 50-51
כתובת הפסל של הרפוקרטס An inscription 1770, 1963 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) והמוזיאון הבריטי 52 RÉS 1507 424 44 III 37, 38
כתובות פיניקיות-יווניות אתונאיות An inscription 1795 בערך אתונה, פיראוס המוזיאון הבריטי, מוזאון הלובר, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, המוזאון הארכאולוגי של פיראוס 53–60 I 115–120, RÉS 388, 1215 424,1–3, 425,1–5 45–52 32–35 III 40–41
מצבות מדינה (אנ') An inscription 1816 מלטה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 61 I 123A-B 426,2 54 37 III 21,22
כתובת בנחיסה (אנ') An inscription 1761 מלטה קבינט המדליות (פריז) I 124 426,3 55
מצבת גוזו (אנ') An inscription 1855 מלטה מוזאון גוזו לארכאולוגיה 62 I 132 426,4 56 38
האסטלה מליליבאום An inscription 1882 סיציליה מוזאון אנטוניו סאליאנס לארכאולוגיה אזורית 63 I 138 57
An inscription 1877 200 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 64 I 139 427a 58 39
כתובת ג'רדינו בירוקי An inscription סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 65
כתובת פאולי ג'ריי התלת-לשונית (אנ') An inscription 1861 סרדיניה מוזאון העתיקות (טורינו) 66 I 143 427b 59 40
An inscription 1870 סרדיניה המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה 67 I 158 62
סרדיניה 68 RÉS 1216
כתובת התעריף של מרסיי An inscription 1845 המאה ה-4 מרסיי מוזאון הארכאולוגיה הים-תיכונית (מרסיי) 69 I 165 428 63 42
הכתובת הפונית מאביניון An inscription 1897 אביניון מוזאון הארכאולוגיה הים-תיכונית (מרסיי) 70 RÉS 360 64 III 18
מדליון דוּימֶה An inscription 1894 700 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 73 I 6057, RÉS 5 429,1 70
כתובת התעריף של קרתחדשת An inscription 1858 300 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 74 I 167 429b 66 43
קרתחדשת 75 I 3916
כתובת פולחנית מקרתחדשת An inscription 1872 300 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 76 I 166 430,3 67 44 [21]
קרתחדשת 77 I 3921
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת 78 I 3778
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת 79 I 3785
כתובת נדר פיניקית An inscription 1871 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 80 I 175 430,4 68 46
כתובת נדר פיניקית An inscription 1898 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 81 I 3914 69 45
האסטלה הפונית של פרספון An inscription 1881 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 82 I 176 71 [21]
כתובת נדר פיניקית An inscription 1873 קרתחדשת 83 I 177 430,6 72 47
כתובת נדר פיניקית An inscription 1860 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 84 I 178 430,7 73
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 85 I 184 74
כתובת נדר פיניקית An inscription 1874 קרתחדשת 86 I 264 76
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת 87 I 221 80
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת 88 I 1885 83
לוח המארה הפיניקי An inscription 1899 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 89 I 6068, RÉS 18, 1590 85 50
כתובת קבר בעלחנא An inscription 1904 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 90 I 5953, RÉS 537 87
1899 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 91 I 5991, RÉS 1227 88
כתובת "קבר שבלת סחרת הקרת" An inscription 1902 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 92 I 5948, RÉS 768 89
כתובת קבר צפנבעל An inscription 1905 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 93 I 5950, RÉS 553 90
כתובת נדר פיניקית An inscription קרתחדשת 94 I 2992
קרתחדשת 95 RÉS 786, 1854
קרתחדשת 96 I 5988, RÉS 183, 1600
כתובות נדר פיניקיותמאדרמת (אנ') An inscription 1867, 1946 סוסה 97–99 432,1–3 91–92
כתובות פוניות-לוביות דו-לשוניות An inscription 1631 דוגה המוזיאון הבריטי 100-101 433,c 93 52
כתובות נדר פיניקיות מכרתא An inscription 1857-61, 1875, 1950 300-100 קונסטנטין 102–116, 162-164 RÉS 327, 334, 339, 1544 433,1-9 and 434,10-12 94–99 51
An inscription 1894 רמאדה (אנ') 117 435b 101
ברֶוִיגליירי 118 RÉS 662
כתובות בוּרגד An inscription 1852 קרתחדשת ותוניסיה המורחבת 133–135 436,3–12
כתובת בעל חמון An inscription 1908 ביר בורגבה (צר') 137 RÉS 942, 1858
בו ארדה (אנ') 140 RÉS 679
An inscription 1873 Henchir Brigitta מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 142 435,2 53
כתובות מכתר ומדדי An inscription 1890s מכת'ר ומידידי 145–158 RÉS 161–181, 2221 436,11 59a-c
An inscription 1873 אלטיבורוס מוזיאון הלובר 159 437a 55
הכתובת הנאו-פונית מאלי-חול (שרשַאל) An inscription 1875, 1882 שרשאל מוזיאון הלובר 161 439,2 56-57
כתובות גואלמה An inscription 1843 גואלמה מוזיאון הלובר 166–169 437 58
הכתובת הדו-לשונית מסלכי (סנט'אנטיוכו) An inscription 1881 סרדיניה המוזאון הארכאולוגי העירוני פרוצ'ו ברֶקה 172 I 149 434,1 100
מצבת מישע An inscription 1868 דיבון מוזיאון הלובר 181 415 1 1 I 16
לוח גזר An inscription 1908 תל גזר מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 182 RÉS 1201 I 1
חרסי שומרון An inscription 1910 שומרון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 183–188 I 2–3
כתובות השנהב מכלח An inscription 1845, 1961 כלח המוזיאון הבריטי I 6
כתובת השילוח An inscription 1880 ירושלים מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 189 3 2 I 7
אוסטרקון העופל An inscription 1924 ירושלים מוזאון רוקפלר 190 I 9
קבר ...יהו אשר על הבית An inscription 1870 כפר השילוח המוזיאון הבריטי 191 I 8
מכתבי לכיש An inscription 1935 לכיש המוזיאון הבריטי ומוזיאון ישראל 192–199 I 12
האוסטרקון מיבנה-ים An inscription 1960 מצד חשביהו מוזיאון ישראל 200 I 10
אוסטרקוני תל-קסילה An inscription 1948-50 תל קסילה I 4
כתובות חצור 1956 המאה ה-9 חצור I 5
הפפירוס מואדי מורבעת 1952 המאה ה-7 נחל דרגה I 11
מכתבי ערד An inscription 1960s סביבות 600 ערד I 13, II 31
ידיות הקדרה מגבעון 1956-59 המאה ה-8 גבעון I 14
כתובת חורבת בית לויה An inscription 1961 המאה ה-5 חורבת בית לויה I 15
מצבת מלקרת An inscription 1939 בורייג' המוזיאון הלאומי של חלב 201 II 1
כתובת זכור An inscription 1903 תל אפיס מוזיאון הלובר 202 II 5
הגרפיטי מחמה 1931–38 חמה 203–213 II 6 I-V
פסל הדד An inscription 1890 המאה ה-8 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 214 440-2 61 II 13
כתובת פנמו השני An inscription 1888 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 215 442 62 II 14
כתובת בר-רכב An inscription 1891 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 216–221 443, 444 63 II 15–17
אסטלות ספירה An inscription 1930–56 א-ספירה המוזיאון הלאומי של דמשק והמוזיאון הלאומי של ביירות 222–224, 227 II 8–9, 22
מצבות ניירב (אנ') An inscription 1891 המאה ה-7 אל-ניירב (ליד חלב) מוזיאון הלובר 225–226 445 64–65 II 18–19
מצבות תימא An inscription 1878–84 המאה ה-4–5 תימא מוזיאון הלובר 228–230 II 113–115 447,1–3 69–70 II 30
הכתובת מתל-חלף An inscription 1933 תל-חלף נהרס 231 II 10
כתובת השנהב מארסלאן טאש An inscription 1931 ארסלאן טאש מוזיאון הלובר 232 II 2
האוסטרקון והלוחות מאשור (אנ') An inscription 1903-13 אשור מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 233-6 II 20
כתובת ארמית מהטאורוס (אנ') An inscription 1915 Kesecek Köyü מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע 258 II 33
כתובת גבול ארמית (אנ') An inscription 1907 Gözne 259 II 34
הכתובת הדו-לשונית מספרד (לוד) (אנ') An inscription 1912 394 סרדיס המוזאון הארכאולוגי של סמירנה 260
כתובת הציד הקיליקית (אנ') An inscription 1892 400 סריאידין באתרו 261 446a 68 II 35
כתובת דו-לשונית מלימיריה (אנ') An inscription 1840 לימיריה (אנ') 262 II 109 446b
משקולת אריה מאבידוס An inscription 1860 500 אבידוס (דרדנלים) המוזיאון הבריטי 263 II 108 446c 67
כתובת פאראסה הדו-לשונית (אנ') 1900 באתרו 265
פפירוס אדון (אנ') An inscription 1942 סקארה המוזאון המצרי 266 II 21
מצבה ארמית מסקארה (אנ') An inscription 1877 482 סקארה נהרס 267 II 122 448a1 71 II 23
כתובת מנחה An inscription 1855 400 סקארה מוזיאון הלובר 268 II 123 448a2 72
מצבת קרפנטרה (אנ') An inscription 1704 קרפנטרה (אנ') Bibliothèque Inguimbertine 269 II 141 448b1 75 II 24
מכתבי יב An inscription המאה ה-4 יב (אלפנטינה) מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 270–271 II 137–139, 154-155 73–74 II 26
הפפירוסים הארמיים מהרמופוליס (אנ') An inscription 1936 המאה ה-5 הרמופוליס המוזיאון הארכאולוגי של אוניברסיטת קהיר II 27
הפפירוסים הארמיים של פדובה (אנ') An inscription 1936 המאה ה-5 לא ידוע המוזאונים הארחיים של פדובה II 28
הפפירוסים הארמיים של אבידוס (אנ') An inscription 1964 המאה ה-5 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) II 29
פפירוסי בלקס An inscription סקארה המוזיאון הבריטי II 145 76
מצבת ענח'-חעפי (אנ') An inscription 1860 404-525 לא ידוע מוזיאוני הוותיקן 272 II 142 448b2 II 7
הכתובת הארמית מתכסילא (אנ') An inscription 1915 תכסילא מוזיאון תכסילא 273
מצבת סרפייטיס (אנ') An inscription 1940 ארמזי (גאורגיה) המוזיאון הלאומי הגאורגי 276
לוחיות פירגי An inscription 1964 פירגי המוזיאון הלאומי האטרוסקי 277 III 42
באהאדילירי 278 II 36
כתובת האבן הדו-לשונית של קנדהאר (אנ') An inscription 1958 צ'יל זנה המוזאון הלאומי של אפגניסטן 279
פסל נער המקדש של בעלשלם An inscription 1963–64 צידון המוזיאון הלאומי של ביירות 281 III 29
כתובת תנת-עשתרת An inscription צרפת (לבנון) 285
כתובת עקרון An inscription 1996 תל מקנה מוזיאון ישראל 286
כתובת ג'בל אירס דאיי An inscription 1980 לאֶרטס (קיליקיה) המוזאון הארכאולוגי של אלניה 287
כֹס שמע בן לאמן (קנוסוס) כרתים 291
כתובת דו-לשונית יוונית-פניקית קוס 292
כתובת דמטריאס דמטריאס 293
פסל עשתרת מסביליה An inscription 1960-62 700 סביליה המוזאון הארכאולוגי של סביליה 294 III 16
כתובת אגרגנת קרתחדשת 302 I 5510 [22]
כתובת אזרחית (צר') An inscription 1964 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתגו 303
הכתובת מקיר-מואב An inscription 1958 קיר-מואב המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 306 I 17
כתובת מצודת רבת-עמון 1961 רבת עמון המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 307
כתובת בקבוק תל סיראן An inscription 1972 רבת עמון המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 308
הכתובת הדו-לשונית של הדיסעי An inscription 1979 תל פחריה המוזיאון הלאומי של דמשק 309
כתובת תל דן An inscription 1993 תל דן מוזיאון ישראל 310
כתובת בלעם An inscription 1967 דיר עלא המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 312
מצבות דסקילאיום (אנ') An inscription 1965 דסקילאיום (אנ') מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 318 II 37
הכתובת התלת-לשונית מלטואון (אנ') An inscription 1973 קסנתוס מוזאון פטהייה 319
משקולות אריה אשוריות (אנ') An inscription 1845 כלח המוזיאון הבריטי II 1–14 66
כתובת אשור והדננים (אנ') An inscription 1997 צ'ינה (אנ') (עמק אדנה) המוזיאון הארכאולוגי של אדנה [23]
מצבת כתמו (אנ') An inscription 2008 שמאל מוזאון הארכאולוגיה של גזיאנטפ [24]
אוסטרקון נבי יונס An inscription 1960s אשדוד II 32
קערות הכסף מתל אל-מסחותה 1950s תל אל-מסכֿוטה II 25
כתובות ארמיות מלוריסטן 1964 לוריסטן II 11-12
קערת תל דן 1960s תל דן II 4
הקדרה מעין גב 1961 עין גב II 3
כתובת המזבח מעטרות 2010 סביבות 800 עטרות [25]
כתובת אשבעל An inscription 2012 1020-980 חורבת קייאפה [26]
אוסטרקון מחורבת קייאפה An inscription 2009 סביבות 1000 חורבת קייאפה מוזיאון ישראל [27]
כתובת חשוב An inscription 1957 המאה ה-5 תל זיתון מוזאון יפו לעתיקות [28]
הכתובת הפיניקית מגדר (קדיס) 1961 מכון וולנסיה של דון חואן 71 [29]
הכתובת הפיניקית מאיביזה 1923 המוזאון הארכאולוגי של אליקנטה 72 [29]
הכתובות הפוניות מלפטיס מגנה Leptis Magna 119-132 [30]
כתובת ביתיה 1933 סרדיניה 173
כתובת סירת 1928 סירת 180
התובות הארמיות מחאטרה An inscription 1951 חאטרה 237-257 [31]
כתובת ארבסון 1895 אפשין מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 264 [32]
כתובת ימת סוואן 1906 ארמניה 274-275
KAI 136 (נאו-פוני) 1955 תוניסיה 136
הכתובת הנאו-פונית מבור תללסה 1914 תוניסיה 138
הכתובת הנאו-פונית מבורג' חלל 1874 תוניסיה 139
הכתובת הנאו-פונית מג'בל מסוג' תוניסיה 141
הכתובת הנאו-פונית מחנשיר גרגור 1882 תוניסיה 143-144
הכתובת הנאו-פונית מגלאת בו סבאא אלג'יריה 165
הכתובת הנאו-פונית מג'ינת 1952 אלג'יריה 170
הכתובת הנאו-פונית מזתרה 1916 אלג'יריה 171
עיטור מצח הסוס של חזאל An inscription 1984 800 סאמוס המוזאון הארכאולוגי של סאמוס 311

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 209–266. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Alas, all these were either late or Punic, and came from Cyprus, from the ruins of Kition, from Malta, Sardinia, Athens, and Carthage, but not yet from the Phoenician homeland. The first Phoenician text as such was found as late as 1855, the Eshmunazor sarcophagus inscription from Sidon.
  2. ^ Turner, William Wadden (1855-07-03). The Sidon Inscription. p. 259. Its interest is greater both on this account and as being the first inscription properly so-called that has yet been found in Phoenicia proper, which had previously furnished only some coins and an inscribed gem. It is also the longest inscription hitherto discovered, that of Marseilles—which approaches it the nearest in the form of its characters, the purity of its language, and its extent — consisting of but 21 lines and fragments of lines.
  3. ^ Kanaanäische und Aramäische Inschriften. Worvort zur 1. Auflage, p.XI. 1961. Seit dem Erscheinen von Mark Lidzbarskis "Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik" (1898) und G. A. Cooke's "Text-Book of North-Semitic Inscriptions" (1903) ist es bis zum gegenwärtigen Zeitpunkt nicht wieder unternommen worden, das nordwestsemitische In schriftenmaterial gesammelt und kommentiert herauszugeben, um es Forschern und Stu denten zugänglich zu machen.... Um diesem Desideratum mit Rücksicht auf die Bedürfnisse von Forschung und Lehre abzu helfen, legen wir hiermit unter dem Titel "Kanaanäische und aramäische Inschriften" (KAI) eine Auswahl aus dem gesamten Bestände der einschlägigen Texte vor
  4. ^ 1 2 Mark Woolmer (ed.). Phoenician: A Companion to Ancient Phoenicia. p. 4. Altogether, the known Phoenician texts number nearly seven thousand. The majority of these were collected in three volumes constituting the first part of the Corpus Inscriptionum Semiticarum (CIS), begun in 1867 under the editorial direction of the famous French scholar Ernest Renan (1823–1892), continued by J.-B. Chabot and concluded in 1962 by James G. Février. The CIS corpus includes 176 "Phoenician" inscriptions and 5982 "Punic" inscriptions (see below on these labels).
  5. ^ 1 2 Parker, Heather Dana Davis; Rollston, Christopher A. (2019). "9". In Hamidović, D.; Clivaz, C.; Savant, S. (eds.). Teaching Epigraphy in the Digital Age. Ancient Manuscripts in Digital Culture: Visualisation, Data Mining, Communication. Vol. 3. Alessandra Marguerat. LEIDEN; BOSTON: Brill. pp. 189–216. ISBN 9789004346734. JSTOR 10.1163/j.ctvrxk44t.14. Of course, Donner and Röllig's three-volume handbook entitled KAI has been the gold standard for five decades now
  6. ^ Suder, Robert W. (1984). Hebrew Inscriptions: A Classified Bibliography. Susquehanna University Press. p. 13. ISBN 978-0-941664-01-1.
  7. ^ Doak, Brian R. (2019-08-26). The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean. Oxford University Press. p. 223. ISBN 978-0-19-049934-1. Most estimates place it at around ten thousand texts. Texts that are either formulaic or extremely short constitute the vast majority of the evidence.
  8. ^ KAUFMAN, S. (1986). The Pitfalls of Typology: On the Early History of the Alphabet. Hebrew Union College Annual, 57, 1–14. נבדק ב-21 במאי 2022
  9. ^ McCarter Jr., P. Kyle (1 בינואר 1991). "The Dialect of the Deir Alla Texts". In Jacob Hoftijzer and Gerrit Van der Kooij (ed.). The Balaam Text from Deir ʻAlla Re-evaluated: Proceedings of the International Symposium Held at Leiden, 21–24 August 1989. BRILL. pp. 87–. ISBN 90-04-09317-6. It may be appropriate to observe at this point that students of the Northwest Semitic languages seem to be becoming increasingly dissatisfied with the usefulness of the Canaanite-Aramaic distinction for categorizing features found in texts from the Persian Period and earlier. A careful reevaluation of the binary organization of the Northwest Semitic family seems now to be underway. The study of the Deir 'Alla texts is one of the principal things prompting this reevaluation, and this may be counted as one of the very positive results of our work on these texts… the evidence of the Zakkur inscription is crucial, because it shows that the breakdown is not along Aramaic-Canaanite lines. Instead, the Deir 'Alla dialect sides with Hebrew, Moabite, and the language spoken by Zakkur (the dialect of Hamath or neighboring Lu’ath) against Phoenician and the majority of Old Aramaic dialects. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ KAUFMAN, Stephen A., 1985, THE CLASSIFICATION OF THE NORTH WEST SEMITIC DIALECTS OF THE BIBLICAL PERIOD AND SOME IMPLICATIONS THEREOF. Proceedings of the World Congress of Jewish Studies, 41–57. נבדק ב-21 במאי 2022: "The very term "Canaanite" is meaningful only vis-a-vis something else – i.e. Aramaic, and, as we shall see, each new epigraphic discovery of the early first millennium seems to contribute further evidence that the division between Canaanite and Aramaic cannot be traced back any distance into the second millennium and that the term "Canaanite," in a linguistic as opposed to an ethnic sense, is irrelevant for the Late Bronze Age. Ugaritic is a rather peripheral member of the Late Bronze Age proto-Canaanite-Aramaic dialect continuum, a dead-end branch of NW Semitic, without known descendants. Our inability to reach a universally acceptable decision on the classification of Ugaritic is by no means due only to our less than total knowledge of the language. As witnessed by the case of the Ethiopian dialects studied by Hetzron, even when we do have access to relatively complete information, classification is by no means a certain thing. How much more so, then, in the case of dialects attached in a few short, broken inscriptions! The dialect of ancient Samal has been the parade example of such a case within the NW Semitic realm. Friedrich argued long and hard for its independent status; of late, however, a consensus seems to have developed that Samalian is Aramaic, albeit of an unusual variety. The achievement of such a consensus is due in no small part to the ongoing recognition of the dialectal diversity within Aramaic at periods much earlier than previously considered, a recognition largely due to the work of our main speaker, Prof. J.C. Greenfield. When we tum to the dialect of the language of the plaster texts from Deir 'Alla, however, scholarly agreement is much less easy to perceive. The texts were published as Aramaic, or at least Aramaic with a question mark, a classification to which other scholars have lent their support. The savants of Jerusalem, on the other hand, seem to be agreed that the language of Deir 'Alla is Canaanite – perhaps even Ammonite. Now frankly I have never been much interested in classification. My own approach has always been rather open-ended. If a new language appears in Gilead in the 8th century or so, looks somewhat like Aramaic to its North, Ammonite and Moabite to its South, and Hebrew to its West (that is to say: it looks exactly like any rational person would expect it to look like) and is clearly neither ancestor nor immediate descendant of any other known NW Semitic language that we know, why not simply say it is Gileadite and be done with it? Anyone can look at a map and see that Deir 'Alla is closer to Rabbat Ammon than it is to Damascus, Samaria or Jerusalem, but that doesn't a priori make it Ammonite. Why must we try to squeeze new evidence into cubbyholes designed on the basis of old evidence?"
  11. ^ Garr, W. Randall (2004). "The Dialectal Continuum of Syria-Palestine". Dialect Geography of Syria-Palestine, 1000-586 B.C.E. Eisenbrauns. pp. 205–. ISBN 978-1-57506-091-0.
  12. ^ 1 2 3 Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 240. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Basically, its core consists of the comprehensive edition, or re-edition of 70 Phoenician and some more non-Phoenician inscriptions... However, just to note the advances made in the nineteenth century, it is noteworthy that Gesenius' precursor Hamaker, in his Miscellanea Phoenicia of 1828, had only 13 inscriptions at his disposal. On the other hand only 30 years later the amount of Phoenician inscribed monuments had grown so enormously that Schröder in his compendium Die phönizische Sprache. Entwurf einer Grammatik nebst Sprach- und Schriftproben of 1869 could state that Gesenius knew only a quarter of the material Schröder had at hand himself.
  13. ^ "Review of Wilhelm Gesenius's publications". The Foreign Quarterly Review. L. Scott. 1838. p. 245. What is left consists of a few inscriptions and coins, found principally not where we should a priori anticipate, namely, at the chief cities themselves, but at their distant colonies... even now there are not altogether more than about eighty inscriptions and sixty coins, and those moreover scattered through the different museums of Europe.
  14. ^ Rollig, 1983, "This increase of textual material can be easily appreciated when one looks at the first independent grammar of Phoenician, P.SCHRODER'S Die phonizische Sprache Entuurf einer Grammatik, Halle 1869, which appeared just over 110 years ago. There on pp. 47–72 all the texts known at the time are listed — 332 of them. Today, if we look at CIS Pars I, the incompleteness of which we scarcely need mention, we find 6068 texts."
  15. ^ 1 2 Bevan, A. (1904). NORTH-SEMITIC INSCRIPTIONS. The Journal of Theological Studies, 5(18), 281–284. Retrieved August 1, 2020, from www.jstor.org/stable/23949814
  16. ^ לפנה"ס, אלא אם צוין אחרת
  17. ^ KAI 283, 15 legible lines, left side damaged
  18. ^ KAI 284, 21 inscriptions, few words
  19. ^ AO 4831
  20. ^ Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. J. Murray. 1863. נבדק ב-2022-01-08.
  21. ^ 1 2 Moriggi, M. (2011). PHOENICIAN AND PUNIC INSCRIPTIONS IN THE MUSEO DI ANTICHITÀ DI TORINO (TURIN, ITALY), Egitto E Vicino Oriente, 34, 81-94
  22. ^ Schmitz, Philip C. “The Name ‘Agrigentum’ in a Punic Inscription (CIS I 5510.10).” Journal of Near Eastern Studies 53, no. 1 (1994): 1–13. http://www.jstor.org/stable/545353
  23. ^ Tekoglu, R. & Lemaire, A. (2000). La bilingue royale louvito-phénicienne de Çineköy. Comptes rendus de l'Académie des inscriptions, et belleslettres, année 2000, 960–1006. Important additions to the interpretation of the Luwian version were made in I. Yakubovich, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65 (2015), pp. 40–44
  24. ^ Schloen, J., & Fink, A. (2009). New Excavations at Zincirli Höyük in Turkey (Ancient Samʾal) and the Discovery of an Inscribed Mortuary Stele. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, (356), 1–13. Retrieved September 16, 2020
  25. ^ Adam L. Bean (2018). "An inscribed altar from the Khirbat Ataruz Moabite sanctuary". Levant. 50 (2): 211–236. doi:10.1080/00758914.2019.1619971. S2CID 199266038.
  26. ^ Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav, and Saar Ganor (2015). "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. The American Schools of Oriental Research. 373 (373): 217–233. doi:10.5615/bullamerschoorie.373.0217. JSTOR 10.5615/bullamerschoorie.373.0217. S2CID 164971133.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  27. ^ Aaron Demsky (2012). "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa". Israel Exploration Journal. Israel Exploration Society. 62 (2): 186–199. JSTOR 43855624.
  28. ^ Jacob Kaplan (1958). "The Excavation in Tell Abu Zeitun in 1957". Bulletin of the Israel Exploration Society. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. 22 (1/2): 99. JSTOR 23730357.
  29. ^ 1 2 Sefarad journal
  30. ^ Tripolitania, in Dictionnaire des Inscriptions Sémitiques de l'Ouest
  31. ^ https://findit.library.yale.edu/images_layout/fullviewnoocr?parentoid=15763221 סדרת מאמרים בכתב העת Sumer. ראו גם ארמית חטרית (אנ')
  32. ^ Smirnov, 1895