רשימת כתובות כנעניות וארמיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארון אשמונעזר השני, הכתובת הראשונה שנמצאה בלבנט[1][2]

הכתובות הכנעניות והארמיות, הידועות גם ככתובות שמיות צפון־מערביות,[3] הן המקור החוץ־מקראי העיקרי להבנת החברה וההיסטוריה של הפיניקים, העברים והארמים הקדומים. כתובות שמיות נמצאו על לוחות ומצבים אבן, אוסטרקוני חרס וחפצים אחרים, והן נעות בין כתובות בנות מילה או שתיים לטקסטים מלאים ארוכים בני שורות רבות.[4][5][6][7] הכתובות הישנות יותר יוצרות רצף דיאלקט כנעני־ארמי, המודגם בכתבים שחוקרים התקשו להשתלב בשתי הקטגוריות, כגון כתובת זכור וכתובת בלעם.[8][9][10][11]

השפות השמיות הצפון־מערביות הן קבוצת ניבים המכילה את השפות הכנעניות (כולל ניבי הפיניקית והעברית), וכן את הארמית על ניביה.

רשימת הכתובות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים מרוכזים (קורפוסים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווריאציות האלפבית הכנעני (עברי־פיניקי)
וריאציות האלפבית הארמי

הכתובות שנכתבו בשפות שמיות צפון־מערביות קדומות (כנענית וארמית) קוטלגו במספר רב של קורפוסים (כלומר רשימות) במהלך מאתיים השנים האחרונות. הקורפוסים ההיסטוריים העיקריים שנכתבו הם:

הקורפוסים המרכזיים כיום הם:

בנוסף להם, יש שימוש בקורפוסים היסטוריים עדכניים יותר:

טבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובות המפורטות להלן כוללות את הכתובות המוזכרות בחלק ממהדורות חלק הקורפוסים לעיל (המספרים בעמודת הקונקורדנציה מצליבים את המספורים השונים), וכן כתובות שלא פורסמו באף קורפוס, עם הפניות מתאימות בעמודה השמאלית.

שם תמונה שנת גילוי תיארוך[16] אתר מיקום נוכחי קונקורדנציה
KAI CIS / RÉS NE KI NSI TSSI הפניות
ארון אחירם National Museum of Beirut – Ahiram sarcophagus inscription 1.jpg 1923 850 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 1 III 4
כתובת הגרפיטי מנקרופוליס גבל (אנ') Byblos Necropolis graffito in BAH 11 Montet, Pierre - Byblos et l'Egypte Quatre campagnes de fouilles à Gebeil 1921-1922-1923-1924 Atlas (1929) LR 0170 (cropped).jpg 1922 גבל באתרו 2 III 5
מריות הארד מגבל (אנ') Byblos spatula.jpg 1926–1932 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 3 III 1 [17]
כתובות קונוס חמר מגבל (אנ') Byblos clay cones inscriptions sketch.svg 1950 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות III 2,3
כתובת יחימלך Yehimilk Phoenician Inscription in the Byblos Castle Museum.png 1930 גבל מצודת גבל 4 III 6
כתובת אביבעל Abiba’l Inscription, on a statue of Sheshonq I.jpg 1895 גבל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 5 RÉS 505 III 7
כתובת אלבעל Statue of Pharaoh Osorkon I-AO 9502-IMG 7652-white.jpg 1881 900 גבל מוזיאון הלובר 6 III 8
כתובת שפטבעל Inscription lapidaire de Shipitbaal - IXeme siècle avant JC - Byblos (Liban) - Musée national du Liban.jpg 1936 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 7 III 9
שבר חרס (אנ') Abda sherd from Byblos.png 1926–1932 גבל 8 III 10
כתובת בן שפטבעל National Museum of Beirut – fragments of stela of Shipitba'al III.jpg 1926–1932 המאה ה־5 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 9
כתובת יחומלך Stele Yehawmilk AO 22368.jpg 1869 המאה ה־5 גבל מוזיאון הלובר 10 I 1 416 5 3 III 25
ארון בתנועם National Museum of Beirut – sarcophagus of Batnu'um mother of King Uziba'al.jpg 1926–1932 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 11 III 26
כתובת מזבח גבל (אנ') Byblos altar inscription, found in 1923 by Pierre Montet.png 1923 200–100 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 12 [18]
כתובת השיש מגבל (אנ') Byblos marble inscription (KAI 280).svg 1957 500 גבל המוזיאון הלאומי של ביירות 280
הסרקופג של תבנת Tabnit sarcophagus.jpg 1887 500 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 13 RÉS 1202 417,1 6 4 III 27
ארון אשמונעזר השני Sarcophagus of Eshmunazar II.jpg 1855 צידון מוזיאון הלובר 14 I 3, RÉS 1506 417,2 7 5 III 28
כתובות בדעשתרת Dedicace Bodashtart AO 4838.jpg 1858, 1900–1902 המאה ה־4 צידון מוזאון הלובר ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 15–16 I 4,

RÉS 766, 767 ועוד בגרסות דומות

8–10 6, Appendix I
הקיפוס של עבדמסכר Abdmiskar cippus.jpg 1890 300 צידון מוזיאון הלובר 282 RÉS 930 418,3 11 7
כתובת אשמון (אנ') Eshmun inscription from Sidon.jpg 1901 צידון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 14
רשימת שמות מצידון צידון 283 [19]
כתובת הסף מצור Tyre Cistern inscription (cropped).jpg 1885 צור מוזיאון הלובר 418,c 8
כס עשתרת Throne of Astare-AO 4565-IMG 7808-white.jpg 1907 צור מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות 17 RÉS 800 III 30
רשימת שמות מצור צור 284 [20]
כתובת "בת עבדבעל רב מאת" Louvre 2022 96.jpg סביבת צור הקרובה מוזיאון הלובר [21]
שעון השמש הפיניקי Louvre 2022 65.jpg 150–100 חמון מוזאון הלובר והמוזאון הלאומי של ביירות I 9 (השבר הראשון) [22]
כתובת בעלשמם KAI 18 (CIS I 7) from Mission de Phénicie plate LVIII from Umm Al-Amad.jpg 1861 132 חמון מוזיאון הלובר 18 I 7 418,d 12 9 [23]
כתובת עבדאדני National Museum of Beirut – Phoenician sphinx inscription.jpg חמון המוזיאון הלאומי של ביירות III 32
כתובת עבדאשמן Umm al-Amad votive inscription (CIS I 8).png 1861 חמון מוזיאון הלובר I 8 419,2 13
מצבות פולחניות פיניקיות (עיקרן בכתובות חמון) Ny Carlsberg Glyptothek - Phönizischer Priester.jpg 1900 חמון ני קרלסברג גליפטוטק 15
כתובת מצובה Inscription 53e annee de Tyr AO 1440.jpg 1885 222 מצובה/אל־בצה (במקור כנראה מחמון) מוזיאון הלובר 19 RÉS 1205 419e 16 10 III 31
כתובת הסיטולה (אנ') לעשתרת מצפה ימים [24]
כתובת קערת הברונה של אשמניתן המאה ה־5 אליכין [25][26]
הכתובת הדו־לשונית מארוד (אנ') Louvre 2022 549.jpg 1915 ארוד מוזיאון הלובר
כתובת הבמיס מטרטוס Tartous (RÉS 56).jpg טרטוס מוזיאון הלובר [27]
ראשי־חצים פיניקיים (אנ') National Museum of Beirut – Phoenician arrowheads 01.jpg מקומות שונים 20–22 III p. 6
כתובת חסנביילי Hasanbeyli inscription (KAI 23).png 1894 חסנביילי (אנ') מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 23
מצבת כלמו Pergamonmuseum - Vorderasiatisches Museum 046.JPG 1893 המאה ה־9 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 24 III 13
שרביט כלמו (אנ') Kilamuwa scepter in the Pergamon Museum.jpg המאה ה־9 שמאל 25 III 14
כתובת אזתוד KaratepeNord7.jpg 1946 המאות ה־8–9 קאראטפה המוזאון הפתוח של קאראטפה־ארסלאן טאש 26 III 15
כתובת איבריז 1986 75 מטר במעלה הזרם מתבליט איבריז (אנ')[28] לא פורסמה[29]
הקמעות מארסלאן טאש Arslan Tash amulet.png 1933 ארסלאן טאש המוזיאון הלאומי של חלב 27 III 23–24
הכתובת הפיניקית מכרכמיש (אנ') Carchemish.png 1950 כרכמיש המוזיאון הבריטי 28
כתובת הקופסה מאוּר (אנ') Ur Box inscription (front of box).jpg 1927 אור המוזיאון הבריטי 29 III 20
כתובת קפריסאית ארכאית (אנ') Honeyman Phoenician inscription.jpg 1939 900 קפריסין מוזאון קפריסין 30 III 12
כתובת בעל לבנון The struggle of the nations - Egypt, Syria, and Assyria (1896) (14591864250).jpg 1877 המאה ה־8 קפריסין קבינט המדליות (פריז) 31 I 5 419 17 11 III 17
קערות מתכת פיניקיות (אנ') Layard Nimrud Phoenician metal bowl - Plate 62 BM N.19 (with Phoenician inscription).jpg 1849 והלאה המאה ה־8 כלח, קפריסין, איטליה ועוד מקומות שונים I 164, II 46–49 III 19
כתובת בדא כהן רשף (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 10 from Cyprus.png 1860 341 כתיון מוזיאון הלובר 32 I 10 420,1 18 12 [30]
הכתובת מאדיל למלקרת (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 88 from Idalion.jpg 1860 387 בשימוש משני בניקוסיה I 88 [31]
כתובות פוקוקה מכתיון (אנ') Inscriptiones Citienses - Pococke Richard - 1745.jpg 1738 המאה ה־4 כתיון מוזיאון אשמוליאן 33, 35 I 11, 46, 57–85 420,4 19, 23, 27, 28 13, 16, 18, 19 III 35
כתובות הנקרופוליס הפיניקי בכתיון (אנ') Phoenician inscription in the British Museum (KAI 34 from Kition, Cyprus).jpg 1894 המאה ה־4 כתיון המוזיאון הבריטי, מוזיאון קפריסין ומוזיאון אשמוליאן 34 RÉS 1206 420,3 22 21–22
כתובת קֶלִּיָה (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 47 (from Cyprus).png 1844 קֶלִּיָה (מצפון ללרנקה), קפריסין 36 I 47 420,5 24 17
כתובות התעריף של כתיון (אנ') Kition Tariff 2, CIS I 87.jpg 1879 המאה ה־4 כתיון המוזיאון הבריטי 37 I 86A–B, 87 29 20 III 33
כתובות מקדש אידליון Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 89 (from Cyprus) (cropped).jpg 1869 254–391 אידליון המוזיאון הבריטי 38–40 I 89–94 421, 1–3 31–33 24–27 III 34
הכתובות הדו־לשוניות מתמש (אנ') Tamassos bilingual 1, Phoenician and Cypriot, BM 125321, KAI 41 (side view) 01.jpg 1885 363 תמש המוזיאון הבריטי 41 RÉS 1212–1213 421c 34 30
כתובת ענת־אתנה Anat Athena bilingual.jpg 1850 312 לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס באתרו 42 I 95, RÉS 1515 422,1 35 28
כתובת יתנבעל רב ארץ (אנ') Larnakas tis Lapithou pedestal inscription (transcription).jpg 1893 275 לרנקס טיס לפיתו (אנ'), לפטוס מוזיאון הלובר 43 RÉS 1211 422,2 36 29 III 36
כתובות פיניקיות־יווניות מרודוס Rhodes Greek-Phoenician bilingual.jpg רודוס 44–45 III 39 [32]
כתובת נורה (אנ') Stele von Nora 07.jpg 1773 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 46 I 144 427c 60 41 III 11
הקיפוסים של מלקרת Cippus - Louvre.jpg 1694 המאה ה־2 מלטה מוזאון הלובר והמוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 47 I 122 425f 53 36
כתובת בנבעל CG 9402 in the Cairo Museum, Horus on the Crocodiles, with Phoenician inscription (not visible) of Banobal (KAI 48) full view.png 1900 נֹף המוזאון המצרי 48 RÉS 1, 235 37
כתובות הגרפיטי מאבידוס (אנ') Phoenician Graffiti in Abydos from Corpus inscriptionum Semiticarum CIS I Table XVIII.jpg 1868 אבידוס באתרו 49 I 99–110, RÉS 1302ff. 423a 38–42 31
הגרפיטי הפיניקי מאיפסמבול (אנ') Phoenician Graffiti in Abu Simbel from Corpus inscriptionum Semiticarum CIS I Table XX.png 1842 איפסמבול באתרו I 111–113 423b 43
מכתבי הפפירוס הפיניקיים Cairo Phoenician Papyrus.png 1937–1940 סקארה ומקור לא ידוע המוזאון המצרי 50–51
כתובות פסלי חרפכרט (הרפוקרטס (אנ')) (אנ') Estatuilla de Harpócrates (23789510203).jpg 1770, 1963 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) והמוזיאון הבריטי 52 RÉS 1507 424 44 III 37, 38
כתובות פיניקיות־יווניות אתונאיות Phoenician funeral stele Louvre AO4834.jpg 1795 בערך אתונה, פיראוס המוזיאון הבריטי, מוזאון הלובר, המוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה, המוזאון הארכאולוגי של פיראוס 53–60 I 115–120, RÉS 388, 1215 424,1–3, 425,1–5 45–52 32–35 III 40–41
מצבות מדינה (אנ') Il-Belt. Mużew Nazzjonali tal-Arkeoloġija. Iskrizzjoni Feni1ja fuq ħaġra tal-franka (7 seklu QK) 1.jpg 1816 מלטה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי (מלטה) 61 I 123A–B 426,2 54 37 III 21,22
כתובת בנחיסה (אנ') Benhisa inscription CIS I 124.jpg 1761 מלטה קבינט המדליות (פריז) I 124 426,3 55
כתובת גול Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 132 (from Malta) (cropped).jpg 1855 מלטה (במקור נוצרה בגוזו) מוזאון גוזו לארכאולוגיה 62 I 132 426,4 56 38
המצבה מליליבאום (אנ') Carthago exhibition - Stela with Cultic Scene & Votive Inscription (49340901392).jpg 1882 סיציליה מוזאון אנטוניו סאליאנס לארכאולוגיה אזורית 63 I 138 57
כתובת בעשמם (בעל־שמים) (אנ') KAI 64 Bashamem Phoenician inscription from Sardinian.png 1877 200 סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 64 I 139 427a 58 39
כתובת ג'רדינו בירוקי PUNIC ERA INSCRIPTION.jpg סרדיניה המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי 65
כתובת אשמן מארח Carthago exhibition - Base of a Column (49340899502).jpg 1861 המאה ה־2 סן ניקולו ג'ריי (אנ'), סרדיניה מוזאון העתיקות (טורינו) 66 I 143 427b 59 40
הכתובות הפוניות מתארוס (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 158 (from Sardinia).jpg 1870 סרדיניה המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה 67 I 153–161; RÉS 21, 1591 61, 62
כתובת הנדר מאולביה (אנ') Olbia inscription.jpg אולביה 68 RÉS 1216
כתובת התעריף של מסלת (אנ') Musée d'archéologie méditerranéenne, Marseille 89.jpg 1845 המאה ה־4 מרסיי מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) 69 I 165 428 63 42
הכתובת הפיניקית מאביניון Avignon Punic Inscription.png 1897 אביניון מוזאון הארכאולוגיה הים־תיכונית (מרסיי) 70 RÉS 360 64 III 18
תליון פגמלין Carthaginian medallion from Lidzbarski's Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik Table II (cropped).jpg 1894 700 או מוקדם יותר קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 73 I 6057, RÉS 5 429,1 70
כתובת התעריף של קרתחדשת (אנ') Cooke's Text-book of North-Semitic Inscriptions, KAI 74 from Carthage.jpg 1858 300 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 74 I 167 429b 66 43
קרתחדשת 75 I 3916
כתובת פולחן חג מקרתחדשת (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 166 (from Carthage) (cropped).jpg 1872 300 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 76 I 166 430,3 67 44 [33][34]
קרתחדשת 77 I 3921
כתובת נדר גנאולוגית לבעלשמם, תנת, בעל חמן ובעל מגנִם (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 3778 (from Carthage) front view.png קרתחדשת 78 I 3778
כתובת הנדר של כנמי (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 3785 (from Carthage).png קרתחדשת 79 I 3785
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 175 (from Carthage) (cropped).jpg 1871 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 80 I 175 430,4 68 46
כתובת נדר פיניקית Kanaanäische Inschriften 69Kanaanischeinsc00lidzgoog 0065 03.jpg 1898 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 81 I 3914 69 45
כתובת הנדר של מלכיתן השופט לפרספונה Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 176.jpg 1881 קרתחדשת מוזאון העתיקות (טורינו) 82 I 176 71 [34]
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 177 (from Carthage) (cropped).jpg 1873 קרתחדשת 83 I 177 430,6 72 47
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 178 (from Carthage) (cropped).jpg 1860 קרתחדשת המוזיאון הבריטי 84 I 178 430,7 73
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I CIS I 184 (from Carthage) (cropped).jpg קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 85 I 184 74
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 264 (from Carthage).png 1874 קרתחדשת 86 I 264 76
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 221 (from Carthage).png קרתחדשת 87 I 221 80
מצבות של פריקו דה סן־מרי (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 1885 (from Carthage) 01.png קרתחדשת הספרייה הלאומית של צרפת, הלובר 86–88 I 264, 221, 1885 76, 80, 83
לוח המארה הפיניקי Kanaanäische Inschriften 85Kanaanischeinsc00lidzgoog 0065 02.jpg 1899 200 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 89 I 6068, RÉS 18, 1590 85 50
כתובת קבר בעלחנא Baal Hannon tomb inscription from Carthage.png 1904 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 90 I 5953, RÉS 537 87
1899 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 91 I 5991, RÉS 1227 88
כתובת "קבר שבלת סחרת הקרת" Sibboleth tomb inscription from Carthage.png 1902 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 92 I 5948, RÉS 768 89
כתובת קבר צפנבעל Safanbaal inscription from Carthage.png 1905 קרתחדשת המוזאון הלאומי של קרתחדשת 93 I 5950, RÉS 553 90
כתובת נדר פיניקית Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 2992 (from Carthage).png קרתחדשת 94 I 2992
קרתחדשת 95 RÉS 786, 1854
קרתחדשת 96 I 5988, RÉS 183, 1600
כתובות נדר פיניקיות מאדרמת (אנ') Hadrum 7 in Julius Euting's Punische Steine Table XXXII (cropped).jpg 1867, 1946 סוסה 97–99 432,1–3 91–92
כתובות פוניות־לוביות דו־לשוניות (אנ') Punico-Libyan Monument at Dugga before the removal of the inscription (cropped).jpg 1631 דוגה המוזיאון הבריטי 100–101 433,c 93 52
כתובות נדר פיניקיות מכרתא (אנ') Punic stele with a crescent moon and the sign of the Phoenician goddess of fertility Tanit, found in Cirta (ancient Constantine, Algeria), around 300-200 BC, Louvre Lens, France (26329653164).jpg 1857–1861, 1875, 1950 300–100 כרתא 102–116, 162–164 RÉS 327, 334, 339, 1544 433,1–9 ו־434,10–12 94–99 51
Lidzbarski's Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik Table XVI number 5 (cropped).jpg 1894 רמאדה (אנ') 117 435b 101
ברֶוִיגליירי 118 RÉS 662
כתובות בוּרגד (אנ') Lidzbarski's Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik Table XX number 5 (cropped).jpg 1852 קרתחדשת ותוניסיה המורחבת 133–135 436,3–12
כתובת בעל חמון Inscription punique Neapolis.JPG 1908 ביר בורגבה (צר') 137 RÉS 942, 1858
בו ארדה (אנ') 140 RÉS 679
Lidzbarski's Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik Table XIX number 1 (cropped).jpg 1873 Henchir Brigitta מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 142 435,2 53
כתובות מכתר ומדדי (אנ') Maktar Punic grand dedicatory inscription.jpg שנות ה־90 של המאה ה־19 מכת'ר ומידידי 145–158 RÉS 161–181, 2221 436,11 59a–c
Lidzbarski's Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik Table XVII.jpg 1873 אלטיבורוס מוזיאון הלובר 159 437a 55
הכתובות הנאו־פוניות הנומידיות מאי־חול (אנ') Cherchel micipsa inscr 118bce louvre.jpg 1875, 1882 שרשאל מוזיאון הלובר 161 439,2 56–57
כתובות מלכא (אנ') Delamare's sketch of the Guelma Punic inscriptions.png 1843 גואלמה מוזיאון הלובר 166–169 437 58
הכתובת הדו־לשונית מסלכי (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS I 149 (from Sardinia) (cropped).jpg 1881 סרדיניה המוזאון הארכאולוגי העירוני פרוצ'ו ברֶקה 172 I 149 434,1 100
כתובות השנהב מכלח ND 10150 Canaanite inscription found in Nimrud.png 1845, 1961 כלח המוזיאון הבריטי I 6
מצבת מישע P1120870 Louvre stèle de Mésha AO5066 rwk.JPG 1868 דיבון מוזיאון הלובר 181 415 1 1 I 16
כתובת מלכותית מואבית כתובת מלכותית ממואב.jpg אמצע/סוף המאה ה־8 מוזיאון ישראל [35]
הכתובת מקיר־מואב J 6807 El-Kerak Inscription, Jordan Archaeological Museum.png 1958 קיר־מואב המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 306 I 17
כתובת מצודת רבת־עמון Amman Citadel inscription in the Jordan Archaeological Museum.jpg 1961 רבת עמון המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 307
כתובת בקבוק תל סיראן Tel Siran bottle at the Jordan Archaeological Museum.jpg 1972 רבת עמון המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 308
לוח גזר Gezer calendar close up.jpg 1908 תל גזר מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 182 RÉS 1201 I 1
חרסי שומרון Ostraca House samaria.jpg 1910 שומרון מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 183–188 I 2–3
כתובת השילוח Hashiloach.jpg 1880 ירושלים מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 189 3 2 I 7
אוסטרקון העופל (אנ') Ophel ostracon.jpg 1924 ירושלים מוזאון רוקפלר 190 I 9
קבר ...יהו אשר על הבית Silwan-inscr.jpg 1870 כפר השילוח המוזיאון הבריטי 191 I 8
מכתבי לכיש Lachish III obv.JPG 1935 לכיש המוזיאון הבריטי ומוזיאון ישראל 192–199 I 12
המכתב ממצד חשביהו Mesad Hashavyahu Ostracon Replica.JPG 1960 מצד חשביהו מוזיאון ישראל 200 I 10
אוסטרקוני תל־קסילה (אנ') Qassila 115.jpg 1948–1950 תל קסילה I 4
כתובות חצור 1956 המאה ה־9 חצור I 5
הפפירוס מנחל דרגה 1952 המאה ה־7 נחל דרגה I 11
מכתבי ערד Bible-Lands-Museum-Yemen-2999.jpg 1962–1964 סביבות 600 ערד I 13, II 31
ידיות גבעון Sketch of the Al Jib Gibeon inscription number 61.svg 1956–1959 המאה ה־8 גבעון I 14
כתובת חורבת בית לויה (אנ') Khirbet Beit Lei inscription A.jpg 1961 המאה ה־5 חורבת בית לויה I 15
מצבת מלקרת (אנ') Melqart or Bir Hadad stele.jpg 1939 בורייג' המוזיאון הלאומי של חלב 201 II 1
כתובת זכור Zakkur Stele 0154.jpg 1903 תל אפיס מוזיאון הלובר 202 II 5
הגרפיטי מחמה 1931–1938 חמה 203–213 II 6 I–V
פסל הדד (אנ') Statue of Weather God Haddad.jpg 1890 המאה ה־8 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 214 440–442 61 II 13
כתובת פנמו השני Panamuwa II torso inscription.png 1888 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 215 442 62 II 14
כתובת בר־רכב (אנ') Relief of king Barrakib from Zincirli - Pergamonmuseum - Berlin - Germany 2017.jpg 1891 סביבות 730 שמאל מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') ומוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 216–221 443, 444 63 II 15–17
אסטלות ספירה Ronzevalle's publication of the Sefire steles - Plate XXXIX.jpg 1930–1956 א־ספירה המוזיאון הלאומי של דמשק והמוזיאון הלאומי של ביירות 222–224, 227 II 8–9, 22
מצבות נרב (אנ') Aramean funeral stele Louvre AO3026.jpg 1891 המאה ה־7 נרב (כיום אל־ניירב, ליד חלב) מוזיאון הלובר 225–226 445 64–65 II 18–19
מצבות תימא (אנ') Teima stone Louvre AO1505.jpg 1878–1884 המאה ה־4–5 תימא מוזיאון הלובר 228–230 II 113–115 447,1–3 69–70 II 30
הכתובת מתל־חלף (אנ') Photographs of the Tell Halaf inscription discovered in 1933 and published in 1940.png 1933 תל־חלף נהרס 231 II 10
כתובת השנהב מארסלאן טאש Arslan Tash - ivory plaque mentioning Hazael.jpg 1931 ארסלאן טאש מוזיאון הלובר 232 II 2
האוסטרקון והלוחות מאשור (אנ') Assur ostracon.jpg 1903–1913 אשור מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 233–236 II 20
כתובת ארמית מהטאורוס (אנ') Kesecek Köyü inscription 02.jpg 1915 Kesecek Köyü מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע 258 II 33
כתובת גבול ארמית (אנ') Gözne Bounday Stone photograph of a wax impression.png 1907 Gözne 259 II 34
הכתובת הדו־לשונית מספרד (לוד) (אנ') Sardis bilingual inscription full size.jpg 1912 394 סרדיס המוזאון הארכאולוגי של סמירנה (אנ') 260
כתובת הציד הקיליקית (אנ') Sarıaydın inscription copy from 1896.png 1892 400 סריאידין באתרו 261 446a 68 II 35
כתובת דו־לשונית מלימיריה (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 109 (Limyra bilingual) (cropped).jpg 1840 לימיריה (אנ') 262 II 109 446b
משקולת אריה אשוריות (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 108 (from Abydos, Turkey) (cropped).jpg 1860 500 אבידוס (דרדנלים) המוזיאון הבריטי 263 II 108 446c 67
כתובת פאראסה הדו־לשונית (אנ') Farasa bilingual (copy of the Aramaic text).png 1900 באתרו 265
פפירוס אדון (אנ') Adon Papyrus.jpg 1942 סקארה המוזאון המצרי 266 II 21
מצבה ארמית מסקארה (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 122 (from Saqqara).jpg 1877 482 סקארה נהרס 267 II 122 448a1 71 II 23
כתובת מנחה (אנ') Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 123 (cropped).jpg 1855 400 סקארה מוזיאון הלובר 268 II 123 448a2 72
מצבת קרפנטרה (אנ') Carpentras Stela, in CIS II 141 (cropped).jpg 1704 קרפנטרה (אנ') ביבליותק אינגימברטין (אנ') 269 II 141 448b1 75 II 24
מכתבי יב Corpus Inscriptionum Semiticarum CIS II 137-139 (cropped).jpg המאה ה־4 יב (אלפנטינה) מוזאון המזרח הקרוב בברלין (אנ') 270–271 II 137–139, 154–155 73–74 II 26
הפפירוסים הארמיים מהרמופוליס (אנ') Hermopolis Aramaic papyrus 4.png 1936 המאה ה־5 הרמופוליס המוזיאון הארכאולוגי של אוניברסיטת קהיר II 27
הפפירוסים הארמיים של פדובה (אנ') Padua Aramaic papyrus 1 (also known as the Migdol papyrus).png 1936 המאה ה־5 לא ידוע המוזאונים הארחיים של פדובה II 28
הפפירוסים הארמיים של אבידוס (אנ') Abydos papyrus in the Madrid National Archaeological Museum.jpg 1964 המאה ה־5 לא ידוע המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה (מדריד) II 29
פפירוסי בלקס Blacassianum papyrus in Gesenius's 1837 Scripturae Linguaeque Phoeniciae Monumenta.jpg סקארה המוזיאון הבריטי II 145 76
מצבת ענח'־חעפי (אנ') Funerary stele of Ankh-Hapy, with Aramaic inscription, Memphis, 27th Dynasty, 525-404 BC, limestone - Museo Gregoriano Egizio - Vatican Museums - DSC00800.jpg 1860 404–525 לא ידוע מוזיאוני הוותיקן 272 II 142 448b2 II 7
הכתובת הארמית מתכסילא (אנ') Aramaic inscription at Taxila Museum.jpg 1915 תכסילא מוזיאון תכסילא 273
מצבת סרפייטיס (אנ') Armazi Bilingual.jpg 1940 ארמזי (גאורגיה) המוזיאון הלאומי הגאורגי 276
לוחיות פירגי Lamine d'oro in lingua etrusca e fenicia con dedica di un luogo sacro a pyrgi.jpg 1964 פירגי המוזיאון הלאומי האטרוסקי (אנ') 277 III 42
באהאדילירי 278 II 36
כתובת האבן הדו־לשונית של קנדהאר (אנ') AsokaKandahar.jpg 1958 צ'יל זנה המוזיאון הלאומי של אפגניסטן (אנ') 279
פסל נער־המקדש של בעלשלם (אנ') Votive statue from eshmun.jpg 1963–1964 צידון המוזיאון הלאומי של ביירות 281 III 29
כתובת תנת־עשתרת Sarepta Tanit Inscription.png צרפת (לבנון) 285
כתובת עקרון JRSLM 300116 Ekron inscription.jpg 1996 תל מקנה מוזיאון ישראל 286
כתובת לארטס Phoenician inscription alanya.jpg 1980 לאֶרטס (אנ') המוזיאון הארכאולוגי של אלניה (אנ') 287
כֹס שמע בן לאמן (כתובת פרוטו־כנענית מקנוסוס) המאה ה־11 בית הקברות הצפוני בקנוסוס המוזיאון הארכאולוגי של הרקליון (אנ') (Χ4346) 291 [36][37]
כתובת דו־לשונית יוונית־פניקית קוס 292
כתובת דמטריאס דמטריאס 293
פסל עשתרת מסביליה (אנ') Astarte - 7th cent. A.D. - Museo Arqueológico de Sevilla.JPG 1960–1962 700 סביליה המוזיאון הארכאולוגי של סביליה (אנ') 294 III 16
כתובת אגרגנת קרתחדשת 302 I 5510 [38]
כתובת אזרחית (אנ') Inscription édilitaire de Carthage.JPG 1964 קרתחדשת המוזיאון הלאומי של קרתחדשת (אנ') 303
הכתובת הדו־לשונית של הדיסעי (אנ') Tell Fekheriyeh statue.jpg 1979 תל פחריה המוזיאון הלאומי של דמשק 309
כתובת תל דן JRSLM 300116 Tel Dan Stele 01.jpg 1993 תל דן מוזיאון ישראל 310
כתובת בלעם Deir 'Alla Inscription.png 1967 דיר עלא המוזאון לארכאולוגיה של ירדן 312
מצבות דסקילאיום (אנ') Aramaic inscription on Daskyleion stele.png 1965 דסקילאיום (אנ') מוזיאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 318 II 37
הכתובת התלת־לשונית מלטואון (אנ') Letoon-Stele 2.JPG 1973 קסנתוס מוזאון פטהייה 319
משקולות אריה אשוריות (אנ') Assyrian lions.png 1845 כלח המוזיאון הבריטי II 1–14 66
הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקיי AdanaMuseumCineköy.jpg 1997 צ'ינה (אנ') (עמק אדנה) המוזיאון הארכאולוגי של אדנה [39]
מצבת כתמו (אנ') Gaziantep Archaeology museum Kuttamuwa stele 4270.jpg 2008 שמאל מוזאון הארכאולוגיה של גזיאנטפ [40]
אוסטרקון נבי יונס Nebi Yunis ostracon.png שנות ה־60 של המאה ה־20 אשדוד II 32
קערות הכסף מתל אל־מסחותה שנות ה־50 של המאה ה־20 תל אל־מסכֿוטה II 25
כתובות ארמיות מלוריסטן 1964 לוריסטן II 11–12
הכתובות הארמיות מחאטרה Slab with Aramaic Hatran Inscription from Hatra, Iraq. Iraq Museum.jpg 1951 חאטרה 237–257 [41]
כתובת ארבסון 1895 אפשין מוזאון המזרח הקדום (איסטנבול) (אנ') 264 [42]
כתובת ימת סוואן 1906 ארמניה 274–275
קערת תל דן שנות ה־60 של המאה ה־20 תל דן II 4
הקדרה מעין גב 1961 עין גב II 3
כתובת המזבח מעטרות 2010 סביבות 800 עטרות [43]
כתובת אשבעל כתובת אשבעל בן בדע.jpg 2012 1020–980 חורבת קייאפה [44]
אוסטרקון מחורבת קייאפה (אנ') Bible-Lands-Museum-Khirbet-Qeiyafa-30244.jpg 2009 סביבות 1000 חורבת קייאפה מוזיאון ישראל [45]
כתובת חשוב Hashub inscription.svg 1957 המאה ה־5 תל זיתון מוזאון יפו לעתיקות [46]
הכתובת הפיניקית מהגדר 1961 מכון וולנסיה של דון חואן 71 [47]
הכתובות הפיניקיות מאיבשם 1923 המוזאון הארכאולוגי של אליקנטה 72 [47]
הכתובות הפוניות מלפקי (אנ') Inscription Theatre Leptis Magna Libya.JPG 1806 לפקי 119–132 [48]
כתובת ביתען (אנ') 1933 סרדיניה 173
כתובת סירת 1928 סירת 180
KAI 136 (נאו־פוני) 1955 תוניסיה 136
הכתובת הנאו־פונית מבור תללסה 1914 תוניסיה 138
הכתובת הנאו־פונית מבורג' חלל 1874 תוניסיה 139
הכתובת הנאו־פונית מג'בל מסוג' תוניסיה 141
הכתובת הנאו־פונית מחנשיר גרגור 1882 תוניסיה 143–144
הכתובת הנאו־פונית מגלאת בו סבאא אלג'יריה 165
הכתובת הנאו־פונית מג'ינת 1952 אלג'יריה 170
הכתובת הנאו־פונית מזתרה 1916 אלג'יריה 171
כתובת פיניקית באותיות יווניות לפעם מערת עשתרת בקרבת צידון 174
כתובות נדר פיניקיות באותיות יווניות כרתא 175 [49]
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות כרתא 176
כתובות יוונית בשילוב מילים פיניקיות כרתא 177
כתובות "פעולות ידי רוגטה האמן" Tripolitania Levi Della Vida inscriptions N17.png לפקי 178 [49]
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות ביר שמש 179
כתובות פיניקית באותיות לטיניות ויווניות סירת 180
עיטור מצח הסוס של חזאל Hazael horse frontlet in the Archaeological Museum of Vathi in Samos.jpg 1984 800 סאמוס המוזאון הארכאולוגי של סאמוס 311

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 209–266. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Alas, all these were either late or Punic, and came from Cyprus, from the ruins of Kition, from Malta, Sardinia, Athens, and Carthage, but not yet from the Phoenician homeland. The first Phoenician text as such was found as late as 1855, the Eshmunazor sarcophagus inscription from Sidon.
  2. ^ Turner, William Wadden (1855-07-03). The Sidon Inscription. p. 259. Its interest is greater both on this account and as being the first inscription properly so-called that has yet been found in Phoenicia proper, which had previously furnished only some coins and an inscribed gem. It is also the longest inscription hitherto discovered, that of Marseilles—which approaches it the nearest in the form of its characters, the purity of its language, and its extent — consisting of but 21 lines and fragments of lines.
  3. ^ Kanaanäische und Aramäische Inschriften. Worvort zur 1. Auflage, p.XI. 1961. Seit dem Erscheinen von Mark Lidzbarskis "Handbuch der Nordsemitischen Epigraphik" (1898) und G. A. Cooke's "Text-Book of North-Semitic Inscriptions" (1903) ist es bis zum gegenwärtigen Zeitpunkt nicht wieder unternommen worden, das nordwestsemitische In schriftenmaterial gesammelt und kommentiert herauszugeben, um es Forschern und Stu denten zugänglich zu machen.... Um diesem Desideratum mit Rücksicht auf die Bedürfnisse von Forschung und Lehre abzu helfen, legen wir hiermit unter dem Titel "Kanaanäische und aramäische Inschriften" (KAI) eine Auswahl aus dem gesamten Bestände der einschlägigen Texte vor
  4. ^ 1 2 Mark Woolmer (ed.). Phoenician: A Companion to Ancient Phoenicia. p. 4. Altogether, the known Phoenician texts number nearly seven thousand. The majority of these were collected in three volumes constituting the first part of the Corpus Inscriptionum Semiticarum (CIS), begun in 1867 under the editorial direction of the famous French scholar Ernest Renan (1823–1892), continued by J.-B. Chabot and concluded in 1962 by James G. Février. The CIS corpus includes 176 "Phoenician" inscriptions and 5982 "Punic" inscriptions (see below on these labels).
  5. ^ 1 2 Parker, Heather Dana Davis; Rollston, Christopher A. (2019). "9". In Hamidović, D.; Clivaz, C.; Savant, S. (eds.). Teaching Epigraphy in the Digital Age. Ancient Manuscripts in Digital Culture: Visualisation, Data Mining, Communication. Vol. 3. Alessandra Marguerat. LEIDEN; BOSTON: Brill. pp. 189–216. ISBN 9789004346734. JSTOR 10.1163/j.ctvrxk44t.14. Of course, Donner and Röllig's three-volume handbook entitled KAI has been the gold standard for five decades now
  6. ^ Suder, Robert W. (1984). Hebrew Inscriptions: A Classified Bibliography. Susquehanna University Press. p. 13. ISBN 978-0-941664-01-1.
  7. ^ Doak, Brian R. (2019-08-26). The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean. Oxford University Press. p. 223. ISBN 978-0-19-049934-1. Most estimates place it at around ten thousand texts. Texts that are either formulaic or extremely short constitute the vast majority of the evidence.
  8. ^ KAUFMAN, S. (1986). The Pitfalls of Typology: On the Early History of the Alphabet. Hebrew Union College Annual, 57, 1–14. נבדק ב-21 במאי 2022
  9. ^ McCarter Jr., P. Kyle (1 בינואר 1991). "The Dialect of the Deir Alla Texts". In Jacob Hoftijzer and Gerrit Van der Kooij (ed.). The Balaam Text from Deir ʻAlla Re-evaluated: Proceedings of the International Symposium Held at Leiden, 21–24 August 1989. BRILL. pp. 87–. ISBN 90-04-09317-6. It may be appropriate to observe at this point that students of the Northwest Semitic languages seem to be becoming increasingly dissatisfied with the usefulness of the Canaanite-Aramaic distinction for categorizing features found in texts from the Persian Period and earlier. A careful reevaluation of the binary organization of the Northwest Semitic family seems now to be underway. The study of the Deir 'Alla texts is one of the principal things prompting this reevaluation, and this may be counted as one of the very positive results of our work on these texts… the evidence of the Zakkur inscription is crucial, because it shows that the breakdown is not along Aramaic-Canaanite lines. Instead, the Deir 'Alla dialect sides with Hebrew, Moabite, and the language spoken by Zakkur (the dialect of Hamath or neighboring Lu’ath) against Phoenician and the majority of Old Aramaic dialects. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ KAUFMAN, Stephen A., 1985, THE CLASSIFICATION OF THE NORTH WEST SEMITIC DIALECTS OF THE BIBLICAL PERIOD AND SOME IMPLICATIONS THEREOF. Proceedings of the World Congress of Jewish Studies, 41–57. נבדק ב-21 במאי 2022: "The very term "Canaanite" is meaningful only vis-a-vis something else – i.e. Aramaic, and, as we shall see, each new epigraphic discovery of the early first millennium seems to contribute further evidence that the division between Canaanite and Aramaic cannot be traced back any distance into the second millennium and that the term "Canaanite," in a linguistic as opposed to an ethnic sense, is irrelevant for the Late Bronze Age. Ugaritic is a rather peripheral member of the Late Bronze Age proto-Canaanite-Aramaic dialect continuum, a dead-end branch of NW Semitic, without known descendants. Our inability to reach a universally acceptable decision on the classification of Ugaritic is by no means due only to our less than total knowledge of the language. As witnessed by the case of the Ethiopian dialects studied by Hetzron, even when we do have access to relatively complete information, classification is by no means a certain thing. How much more so, then, in the case of dialects attached in a few short, broken inscriptions! The dialect of ancient Samal has been the parade example of such a case within the NW Semitic realm. Friedrich argued long and hard for its independent status; of late, however, a consensus seems to have developed that Samalian is Aramaic, albeit of an unusual variety. The achievement of such a consensus is due in no small part to the ongoing recognition of the dialectal diversity within Aramaic at periods much earlier than previously considered, a recognition largely due to the work of our main speaker, Prof. J.C. Greenfield. When we tum to the dialect of the language of the plaster texts from Deir 'Alla, however, scholarly agreement is much less easy to perceive. The texts were published as Aramaic, or at least Aramaic with a question mark, a classification to which other scholars have lent their support. The savants of Jerusalem, on the other hand, seem to be agreed that the language of Deir 'Alla is Canaanite – perhaps even Ammonite. Now frankly I have never been much interested in classification. My own approach has always been rather open-ended. If a new language appears in Gilead in the 8th century or so, looks somewhat like Aramaic to its North, Ammonite and Moabite to its South, and Hebrew to its West (that is to say: it looks exactly like any rational person would expect it to look like) and is clearly neither ancestor nor immediate descendant of any other known NW Semitic language that we know, why not simply say it is Gileadite and be done with it? Anyone can look at a map and see that Deir 'Alla is closer to Rabbat Ammon than it is to Damascus, Samaria or Jerusalem, but that doesn't a priori make it Ammonite. Why must we try to squeeze new evidence into cubbyholes designed on the basis of old evidence?"
  11. ^ Garr, W. Randall (2004). "The Dialectal Continuum of Syria-Palestine". Dialect Geography of Syria-Palestine, 1000-586 B.C.E. Eisenbrauns. pp. 205–. ISBN 978-1-57506-091-0.
  12. ^ 1 2 3 Lehmann, Reinhard G. (2013). "Wilhelm Gesenius and the Rise of Phoenician Philology" (PDF). Beihefte zur Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft. Berlin / Boston: De Gruyter. 427: 240. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-04-08. Basically, its core consists of the comprehensive edition, or re-edition of 70 Phoenician and some more non-Phoenician inscriptions... However, just to note the advances made in the nineteenth century, it is noteworthy that Gesenius' precursor Hamaker, in his Miscellanea Phoenicia of 1828, had only 13 inscriptions at his disposal. On the other hand only 30 years later the amount of Phoenician inscribed monuments had grown so enormously that Schröder in his compendium Die phönizische Sprache. Entwurf einer Grammatik nebst Sprach- und Schriftproben of 1869 could state that Gesenius knew only a quarter of the material Schröder had at hand himself.
  13. ^ "Review of Wilhelm Gesenius's publications". The Foreign Quarterly Review. L. Scott. 1838. p. 245. What is left consists of a few inscriptions and coins, found principally not where we should a priori anticipate, namely, at the chief cities themselves, but at their distant colonies... even now there are not altogether more than about eighty inscriptions and sixty coins, and those moreover scattered through the different museums of Europe.
  14. ^ Rollig, 1983, "This increase of textual material can be easily appreciated when one looks at the first independent grammar of Phoenician, P.SCHRODER'S Die phonizische Sprache Entuurf einer Grammatik, Halle 1869, which appeared just over 110 years ago. There on pp. 47–72 all the texts known at the time are listed — 332 of them. Today, if we look at CIS Pars I, the incompleteness of which we scarcely need mention, we find 6068 texts."
  15. ^ 1 2 Bevan, A. (1904). NORTH-SEMITIC INSCRIPTIONS. The Journal of Theological Studies, 5(18), 281–284. Retrieved August 1, 2020, from www.jstor.org/stable/23949814
  16. ^ לפנה"ס, אלא אם צוין אחרת
  17. ^ תוכן הכתובת לפי KAI הוא:

    לדעת.
    הן יפד לך.
    תחת זן

  18. ^ René Dussaud, Inscription phénicienne de Byblos d'époque romaine, Syria. Archéologie, Art et histoire 6, 1925, עמ' 269–273 doi: 10.3406/syria.1925.3110
  19. ^ KAI 283, 15 legible lines, left side damaged
  20. ^ KAI 284, 21 inscriptions, few words
  21. ^ Charles Simon Clermont-Ganneau, Une inscription phénicienne de Tyr, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 41, 1897, עמ' 347–349 doi: 10.3406/crai.1897.71008
  22. ^ Briquel Chatonnet, Françoise (2018-11-06). "Renan et l'épigraphie phénicienne au Liban". OpenEdition Books. נבדק ב-2022-10-14.
  23. ^ AO 4831
  24. ^ רפאל פרנקל, המקדש מן התקופה הפרסית בהר מצפה־ימים, קדמוניות ל', 1997, עמ' 49–50
  25. ^ R. Deutsch, Forty new ancient West Semitic inscriptions, Archaeological Center, 1994, עמ' 69–73, מסת"ב 965-222-511-8: ”אש יתן אשמניתן ומגן ובעלפלס לאדננם לעשתרם”
  26. ^ Jens Kamlah, Zwei nordpalästinische „Heiligtümer” der persischen Zeit und ihre epigraphischen Funde, Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 115, 1999, עמ' 170–171
  27. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 48–49
  28. ^ İvriz Monument, באתר Hittite Monuments
  29. ^ Ilya Yakubovich, J. D. Hawkins, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65, 2015, עמ' 49
  30. ^ Transactions of the Royal Society of Literature of the United Kingdom. J. Murray. 1863. נבדק ב-2022-01-08.
  31. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 96–99
  32. ^ P. M. Fraser, Greek-Phoenician Bilingual Inscriptions from Rhodes, The Annual of the British School at Athens 65, 1970, עמ' 31–36
  33. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 166–168
  34. ^ 1 2 Moriggi, M. (2011). PHOENICIAN AND PUNIC INSCRIPTIONS IN THE MUSEO DI ANTICHITÀ DI TORINO (TURIN, ITALY), Egitto E Vicino Oriente, 34, 81-94
  35. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 394–395
  36. ^ Giorgos Bourogiannis, The Phoenician presence in the Aegean during the Early Iron Age: Trade, settlement and cultural interaction, Rivista di Studi Fenici 46, 2018, עמ' 63
  37. ^ Frank Moore Cross, Newly Found Inscriptions in Old Canaanite and Early Phoenician Scripts, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1980, עמ' 15–17 doi: 10.2307/1356511
  38. ^ Schmitz, Philip C. “The Name ‘Agrigentum’ in a Punic Inscription (CIS I 5510.10).” Journal of Near Eastern Studies 53, no. 1 (1994): 1–13. http://www.jstor.org/stable/545353
  39. ^ Tekoglu, R. & Lemaire, A. (2000). La bilingue royale louvito-phénicienne de Çineköy. Comptes rendus de l'Académie des inscriptions, et belleslettres, année 2000, 960–1006. Important additions to the interpretation of the Luwian version were made in I. Yakubovich, Phoenician and Luwian in Early Iron Age Cilicia, Anatolian Studies 65 (2015), pp. 40–44
  40. ^ Schloen, J., & Fink, A. (2009). New Excavations at Zincirli Höyük in Turkey (Ancient Samʾal) and the Discovery of an Inscribed Mortuary Stele. Bulletin of the American Schools of Oriental Research, (356), 1–13. Retrieved September 16, 2020
  41. ^ https://findit.library.yale.edu/images_layout/fullviewnoocr?parentoid=15763221 סדרת מאמרים בכתב העת Sumer. ראו גם ארמית חטרית (אנ')
  42. ^ Smirnov, 1895
  43. ^ Adam L. Bean (2018). "An inscribed altar from the Khirbat Ataruz Moabite sanctuary". Levant. 50 (2): 211–236. doi:10.1080/00758914.2019.1619971. S2CID 199266038.
  44. ^ Yosef Garfinkel, Mitka R. Golub, Haggai Misgav, and Saar Ganor (2015). "The ʾIšbaʿal Inscription from Khirbet Qeiyafa". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. The American Schools of Oriental Research. 373 (373): 217–233. doi:10.5615/bullamerschoorie.373.0217. JSTOR 10.5615/bullamerschoorie.373.0217. S2CID 164971133.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  45. ^ Aaron Demsky (2012). "An Iron Age IIA Alphabetic Writing Exercise from Khirbet Qeiyafa". Israel Exploration Journal. Israel Exploration Society. 62 (2): 186–199. JSTOR 43855624.
  46. ^ Jacob Kaplan (1958). "The Excavation in Tell Abu Zeitun in 1957". Bulletin of the Israel Exploration Society. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. 22 (1/2): 99. JSTOR 23730357.
  47. ^ 1 2 Sefarad journal
  48. ^ Tripolitania, in Dictionnaire des Inscriptions Sémitiques de l'Ouest
  49. ^ 1 2 Cyrus H. Gordon, Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 285–289 doi: 10.2307/597203