הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס
חלק מהאינתיפאדה השנייה
MikesPlace.jpg
מועדון "מייק'ס פלייס" מספר ימים לאחר הפיגוע
תאריך 30 באפריל 2003
מקום מועדון "מייק'ס פלייס", רציף הרברט סמואל, תל אביב, ישראל
קואורדינטות 32°04′38″N 34°46′01″E / 32.07728333°N 34.766825°E / 32.07728333; 34.766825
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 3
פצועים 50
מבצע חמאס, גדודי חללי אל-אקצא
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס
הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפיגוע במועדון מייק'ס פלייס ב-30 באפריל 2003 היה פיגוע התאבדות שתוכנן כ"מגה פיגוע" ע"י ארגוני טרור פלסטיניים והוצא לפועל ע"י שני בריטים מוסלמים ממוצא פקיסטני. הפיגוע אירע בכניסה למועדון "מייק'ס פלייס" שבטיילת על חוף תל אביב.

מחבל ראשון פוצץ עצמו בכניסה לאחר שהמאבטח מנע ממנו כניסה והשני נמלט מהזירה. שלושה בני אדם נהרגו בפיגוע ולמעלה מ-50 נפצעו. ארגוני הטרור חמאס וגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח נטלו אחריות משותפת לפיגוע. מאוחר יותר שוחררה הקלטת וידאו מטעם החמאס ברצועת עזה של המחבלים במדים ונשק תחת דגל חמאס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע תוכנן כ"פיגוע איכות" וכ"פיגוע המוני" ובוצע על רקע פרסום תכנית "מפת הדרכים" - לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני. תכנית אותה הציג נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן בנאומו ב־24 ביוני 2002.

הבחירה ב"מייק'ס פלייס" נבעה ממספר סיבות: הן ממיקומו - בשכנות לשגרירות ארצות הברית, הן בגלל ריבוי האזרחים הזרים שבו והן בגלל היותו פופולרי ועמוס באנשים.

הכוונה הייתה להשתמש בשני מחבלים מתאבדים ממוצא בריטי עם חומר נפץ פלסטי תקני. השימוש באזרחים זרים נועד להערים קשיים על מנגנוני הביטחון הישראליים לגילוי החוליה, שימוש בשני מחבלים להגדלת מספר הנפגעים וחומר נפץ פלסטי תקני כדי להקשות על גילויו ואיתות על יכולותיו של הארגון השולח.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום האירוע בשעה 00:45 הגיעו אסיף מוחמד חניף, ועומר חאן שריף, שני מחבלים מתאבדים בריטים ממוצא פקיסטני אל המועדון. אסיף מוחמד חניף ניסה להיכנס אל המועדון אך עורר את חשדו אבי טביב המאבטח שסירב להכניסו אל המועדון. לאחר ויכוח קצר בו הבין המחבל כי המאבטח מתעקש על אי כניסתו, זז מעט הצידה כדי לחשב את צעדיו, כשבאותו הזמן דומיניק הס {ז"ל} שעבדה במקום ניגשה לשוחח עם המאבטח. המחבל שחשב כי אבי המאבטח אינו משגיח על מעשיו ניסה לפרוץ פנימה אל המועדון. אבי חסם את דרכו של המחבל ודחף אותו מדלת הכניסה לעבר הכביש. תוך כדי המאבק עם המאבטח מחוץ למועדון המחבל פוצץ עצמו על המאבטח.

בפיצוץ נהרגו שלושה :

ינאי וייס בן 46 נשוי ואב לשלושה ילדים, מוזיקאי ואיש מחשבים- שהנחה את הערבים המוזיקליים בפאב.

קרוליין דומיניק הס בת 29 עולה חדשה מצרפת שעבדה במקום כברמנית ובאותו הערב החליפה מלצרית שלא יכלה לעבוד.

רן ברון בן 24 צעיר בעל כישרונות במה רבים שהגיע לערב המוזיקלי בפאב.

למעלה מ-50 נפצעו. אבי טביב המאבטח בתחילה הוגדר כהרוג ואחר כך התברר כי נפצע אנושות אך שרד את הפיצוץ.


לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבל הנוסף, נשא על גופו חגורת נפץ, אך זו לא התפוצצה, כנראה שהנפץ התפוצץ אך חומר הפץ העיקרי לא הופעל. מחבל זה, שייתכן כי נפגע, השליך את החגורה באחד מפחי האשפה ונמלט רגלית דרומה. הוא הגיע למלון דייוויד אינטרקונטיננטל במנשייה, ונאבק עם המאבטח בכניסה אליו, אולי בניסיון לחטוף את תעודת הזהות שלו, אך הדבר לא עלה בידיו. גופתו של המחבל נפלטה אל חוף העיר ב-12 במאי 2003, וזוהתה ב-19 במאי 2003[1]. לא ברור כיצד מצא את מותו.

גדודי חללי אל אקצה וחמאס נטלו אחריות משותפת לפיגוע.

המועדון נפתח מחדש לאחר כשבוע.[2]. אבי טביב המאבטח שמנע אסון כבד יותר ונפצע אנושות בפיגוע, התאושש במהירות יחסית והוגדר כ"נס רפואי" ואף חזר לעבוד כמאבטח במועדון לאחר כחצי שנה.

חקירת הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאירוע קדמה התרעה לא ממוקדת, אך כוחות הביטחון לא הצליחו למנוע את כניסתם של המחבלים מרצועת עזה לישראל ב-29 באפריל 2003, ואת הגעתם לתל אביב. בחדר המלון בו שהו השניים לפני הפיגוע התגלו חגורה אלסטית, חומר נפץ ומפת העיר שבה סומנו מספר מקומות הומי אדם ובהם מועדון מייק'ס פלייס. שני המחבלים הגיעו לישראל מירדן דרך מעבר גשר אלנבי ב-12 באפריל 2003. הם שהו בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים, ולנו בתל אביב גם ב-21 באפריל. מחקירת האירוע עלה כי שני המחבלים השתתפו בטקס האזכרה לרייצ'ל קורי, וכי הם נפגשו עם פעילי תנועת הסולידריות הבינלאומית, גורמים ברשות הפלסטינית ועם עיתונאים זרים, וזכו לסיוע מהם[1]. השניים הגיעו מעזה לתל אביב במכוניתה של עיתונאית איטלקייה, שלא הייתה מודעת לכוונותיהם, תוך ניצול העובדה שכלי רכב של עיתונאים זרים אינם נבדקים בקפידה. בניגוד לרבים מפיגועי ההתאבדות הקודמים, חומר הנפץ בו השתמשו המחבלים היה חומר נפץ פלסטי תקני ולא מאולתר אשר הוברח על ידם מרצועת עזה. לא בוצע שימוש ברסיסים או כדוריות ברזל אולי מחשש לגילוי מוקדם או מתוך הנחה כי איכות חומר הנפץ ואופי הפיצוץ של חומר נפץ פלסטי יגרמו ממילא להמון קורבנות. כוונתם הייתה להוציא פיגוע איכות ש"תתפוס" שתי ציפורים באבן אחת", קרי, גביית קורבנות יהודים/ישראלים וכן גביית קורבנות מערביים מאחר ש"מייק'ס פלייס" אירח עובדי שגרירויות רבים ושכן בצמידות לבניין השגרירות האמריקאית בתל אביב{לפני המעבר לירושלים}

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה ל"מייק'ס פלייס", הוקמה אנדרטה בצורת גיטרה עם 3 מיתרים קרועים המסמלים את חייהם שנגדעו של שלושת הנרצחים בפיגוע. מתחתיה יש לוחית זיכרון ובה שמות הקורבנות וכתובת באנגלית: "הזמן ישנה הכל, אבל זה לא אומר שנשכח אתכם".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הדוקומנטרי "בלוז על החוף" (Blues by the Beach) עוסק במועדון, בפיגוע ובקורבנותיו. יוצרי הסרט החלו בהפקתו לפני הפיגוע, במטרה להציג בפני הקהל המערבי, באמצעות הווי המועדון, זווית שונה על החיים בישראל, שאינם מורכבים רק ממלחמות ופיגועים. מטבע הדברים, שינה הפיגוע את אופי הסרט.

בשנת 2015 יצא לאור רומן גרפי בשם "מייק'ס פלייס: סיפור אמיתי על אהבה, בלוז, וטרור בתל אביב" (MIKE'S PLACE: A True Story of Love, Blues, and Terror in Tel Aviv) המבוסס על הפיגוע והאירועים שקדמו לו[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]