הפיגועים בלונדון (2005)

הפיגועים בלונדון

חלק מפעולות טרור באירופה
תאריך	7 ביולי 2005
מקום	לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת
מטרה	הרכבת התחתית של לונדון ואוטובוס
קואורדינטות	51°30′18″N 0°04′43″W
סוג	פיגוע התאבדות
הרוגים	56
פצועים	784
מבצע

נוסעים לכודים בקרון רכבת תחתית, קרוב לתחנת קינגס קרוס.

ב-7 ביולי 2005, בבוקר יום חמישי, התרחשה סדרת פיגועי טרור, המכונה לעיתים ה-7/7, ברכבת התחתית של לונדון (Tube) ובאוטובוס בעיר. הפיגועים אירעו בזמן שבריטניה אירחה את ועידת ה-G8, יום לאחר שלונדון זכתה במכרז האולימפי לשנת 2012 ומספר ימים לאחר מופע הלייב 8 שנערך בעיר.

האירוע גרם לפינוי המיידי של תחנות רכבת רבות ולהפסקת פעילות מלאה של הרכבת התחתית. כבישים בסביבת התחנות נסגרו, וגרמו לפקקי ענק בעיר.

שלושה פיצוצים, שאירעו כמעט בו זמנית, דווחו בקרבת מספר תחנות הרכבת התחתית (Tube) במרכז לונדון בשעת השיא של העיר, בתחנות: אדג'וור רואוד, קינגס קרוס ואלדגייט איסט. תחנות אלו לא נמצאות כולן על אותו קו. בתחילה הודיעו שמדובר בתקלה חשמלית ברכבת התחתית. פיצוץ אירע גם באוטובוס נוסעים סמוך לכיכר טאביסטוק במרכז לונדון, כשגג האוטובוס נקרע מעליו. בפיגועים נרצחו 52 נוסעים על ידי ארבעת מחבלים מתאבדים שביצעו את הפיגועים.

נפגעים

התקפה זו הייתה הקטלנית ביותר על לונדון מאז מלחמת העולם השנייה, והאירוע הקטלני ביותר בהיסטוריה של הרכבת התחתית של לונדון. בארבעת הפיגועים נהרגו 52 אנשים בנוסף לארבעה מחבלים מתאבדים. בין ההרוגים הייתה אזרחית ישראלית.

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-8 ביולי דווח על 700 בני אדם שנפצעו במתקפת הטרור. 350 טופלו בשטח, ו-350 טופלו בבתי החולים. רובם שוחררו באותו יום לבתיהם מלבד 100 שהושארו לאשפוז גם בלילה. 22 מהפצועים סבלו מפציעה קשה או קריטית.

מיקום	הרוגים
תחנת אלדגייט איסט	7
קינגס קרוס	26
תחנת אדג'וור רואד	6
אוטובוס בטאביסטוק סקוואר	13
סה"כ	52

המספרים אינם כוללים את ארבעת המחבלים.

נטילת אחריות

ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה לקח אחריות על הפעולות בהצהרתו באתר אינטרנט על ביצוע הפיגועים נגד בריטניה כתגובה על פעולותיה של המדינה בעיראק ובאפגניסטן, ההצהרה היא בת כ-200 עמודים. עוד מופיע בהצהרה אזהרת "אל-קאעידה אירופה" את ממשלותיהן של דנמרק ואיטליה מפני פיגועים שיתבצעו במדינות אלו, עקב הימצאות כוחות צבאיים של מדינות אלו בעיראק ואפגניסטן.

מאוחר יותר, ארגון טרור בשם "גדודי אבו חאפז אל-מצרי", הקשור לאל-קאעידה הכריז גם הוא על לקיחת אחריות לפיגועים.

זהות המפגעים

בניגוד להשערה הראשונה התברר כי המפגעים המתאבדים הם מוסלמים אזרחי בריטניה ממוצא פקיסטני ואחד ממוצא ג'מייקני, ג'רמיין לינדזי. אלמנתו של ג'רמיין סמנתה ליוטווייט, המוכרת בכינויה "האלמנה הלבנה", הפכה גם היא לפעילת טרור. היא הייתה מעורבת בפיגוע בקניון וסטגייט בניירובי בשנת 2013. במטענים לא נמצאו שעוני עצר ולכן הסברה הראשונה הייתה שמדובר במחבלים מתאבדים, מאוחר יותר התברר כי המפגעים שילמו על חניה וקנו כרטיסי נסיעה חזרה, ולכן הועלתה השערה כי המחבלים לא התכוונו להתאבד והוטעו על ידי המפעילים כי יוכלו להיחלץ בשלום.

הכנה

ארבעת המחבלים הכינו את מטעני החבלה באופן עצמאי באמצעות חומרים זמינים לציבור, ללא שימוש בציוד צבאי או תעשייתי. החומר הנפיץ המרכזי שבו נעשה שימוש היה "טרי-אצטון-טריפראוקסיד" (TATP), חומר נפץ מאולתר הנפוץ בשימוש בקרב ארגוני טרור עקב זמינותו היחסית. TATP נוצר בתגובה כימית בין שלושה מרכיבים עיקריים: אצטון (C₃H₆O), מי חמצן (H₂O₂) וחומצה גופרתית (H₂SO₄) או חומצת מלח (HCl), הפועלת כזרז חומצי. דהיינו: $3C_{3}H_{6}O+3H_{2}O_{2}\xrightarrow {H^{+}} C_{9}H_{18}O_{6}(TATP)+3H_{2}O$. התגובה יוצרת גבישים לבנים רגישים במיוחד לחום, חיכוך ולחץ. תכונות אלו הופכות את החומר לבלתי יציב במיוחד, ולעיתים מסוכן גם למכין אותו. יתרונותיו מבחינת מבצעי הפיגוע כללו את העובדה שאינו מכיל מתכות או קבוצות ניטרו ולכן קשה לזיהוי באמצעי סריקה סטנדרטיים. תהליך ההרכבה בוצע בדירת מסתור בלידס, תוך רכישת חומרי הגלם בכמויות קטנות ממספר חנויות לצורך הסתרה. לאחר הכנת המטענים, כל מחבל נשא תיק גב המכיל את החומר הנפיץ ועלה לרכבת או אוטובוס ציבורי בבוקר ה־7 ביולי, אז פוצצו את עצמם.

תגובות לאירוע

טוני בלייר נואם על הפיגועים בפסגת ה-G8

נאומו של טוני בלייר

ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אשר שהה באותה עת בסקוטלנד בוועידת ה-G8, נתן הצהרה ל-BBC ששודרה בכל תחנות הטלוויזיה בעולם, ולאחריה עזב את הוועידה ומיהר להגיע ללונדון. הוא אמר שמדובר בבירור בהתקפת טרור וכינה אותה "מעשה ברברי". הוא הדגיש שהפיגוע כוון בכדי לטרפד ועידה שעסקה במיגור העוני באפריקה ובשיפור איכות הסביבה. עם זאת, הוא הבהיר שהנחישות של המדינות המשתתפות גדולה מהרצון של הטרוריסטים להחריב.

ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר ציין לאחר הפיגוע כי הגורמים לפעולת הטרור כללו את אופיים הלא-דמוקרטי של המשטרים האסלאמיים, את הסכסוך הישראלי–פלסטיני ואת תחושת הנחשלות והעוני במדינות מוסלמיות רבות. ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הביע סולידריות עם בריטניה ואזרחיה, אולם בישראל היו גם קולות שביקרו את בלייר על כך ששילב את ישראל בהסבריו למניעי הטרור. מבקרים אלו טענו כי הגורם המרכזי לפעולה של אל-קאעידה נגד בריטניה היה מעורבותה במלחמה בעיראק ובמאבק תרבויות רחב יותר, שבו נתפשה בריטניה כבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית ("השטן הגדול").

תגובות בבריטניה ובעולם

בכל רחבי אירופה נשמעו גינויים נחרצים לפיגועים, לצד ביטויי סולידריות עם בריטניה. ב־14 ביולי, כשבוע לאחר האירוע, נערכה עמידת דומייה בת שתי דקות ברחבי היבשת כאות הזדהות עם הקורבנות. גם מנהיגים וגופים מוסלמיים גינו את המתקפה, בהם מועצת המוסלמים הבריטית, המועצה ליחסים אמריקאיים–אסלאמיים, איש הדת השיעי מוחמד חוסיין פדלאללה, ואף בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק. בעקבות החשש מפיגועים נוספים, נקטו מדינות אירופה צעדי חירום: בצרפת הוטלו מגבלות על תנועת אזרחים בגבולות, וביום הבסטיליה נפרסו כוחות שיטור מתוגברים ברחבי המדינה; באיטליה פשטו כוחות ביטחון על שכונות מוסלמיות ועצרו כ־170 בני אדם לחקירה.

בתוך בריטניה עצמה שררה תחושת הלם עמוק, במיוחד לאחר שהתברר כי המחבלים היו אזרחים בריטים, ולא זרים שחדרו למדינה. על רקע תחושות זעם ופחד, דווח על יותר ממאה תקיפות נקמה נגד מוסלמים. רבים מבני הקהילה המוסלמית הביעו חשש לביטחונם, וראש הממשלה בלייר קרא לציבור להימנע מהכללות ולהבדיל בין הקיצוניים לבין הרוב המוסלמי השקט.

סדרת פיצוצים נוספת ב-21 ביולי

ב-21 ביולי 2005 פונו שלוש תחנות ונסגרו שלושה קווים של הרכבת התחתית של לונדון בחשד לפיגועים או ניסיונות לפיגועים שהתרחשו במקומות אלה. משטרת לונדון אישרה שאירעו במספר תחנות רכבת תחתית ובאוטובוס 4 פיצוצים. בתחילה היה חשש שמדובר בפיגוע כימי וצוותי אב"כ נשלחו לאזור. מאוחר יותר התברר כי מדובר בסדרת פיצוצים "קטנים" יחסית ועם מעט נפגעים, שנגרמו בשל תקלה במטעני הנפץ.

בפיצוצים אלה נעשה שימוש בחומר נפץ נוזלי. מספר חודשים לאחר מכן סוכל פיגוע אווירי טרנס-אטלנטי שתוכנן באופן דומה.

תגובה רשמית לאחר הפיגועים

בניגוד לציפיות של אל-קאעידה לגרום לשבר והתקפלות בשלטון הבריטי כפי שקרה בספרד, ממשלתו של בלייר הגיב בתקיפות רבה, והחל לבנות רשימה של גורמי אסלאם קיצוניים שעודדו טרור ואף הביעו הערכה לפיגועים במטרה לגרשם מבריטניה למדינות ערביות. ב-11 באוגוסט נעצרו עשרה גורמים שהוגדרו כמסוכנים ביותר בדרך לגירושם, וב-25 באוגוסט הציג שר הפנים הבריטי דאז, צ'ארלס קלארק, את הקריטריונים להכנת רשימות גירוש לקיצונים אסלאמיים.

ראו גם

• פעולות טרור באירופה

• TATP
• טרור אסלאמי

קישורים חיצוניים

• דיווח ב-wikinews
• כתבי NRG מעריב וסוכנויות הידיעות, לונדון: יותר מ-50 הרוגים, באתר nrg‏, 8 ביולי 2005
• יואב שטרן, אלוף בן, הארץ, יוסי מלמן ושליח בלונדון, משטרת לונדון עצרה 3 מתוקף החוק למניעת טרור, באתר הארץ, 7 ביולי 2005
• מתקפת טרור בלונדון: לפחות 37 הרוגים, באתר ynet, 7 ביולי 2005
• רצף האירועים, חדשות ה-BBC
• רועי נחמיאס, למה לונדון? למה עכשיו?, באתר ynet, 7 ביולי 2005
• עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על הפיגועים בלונדון (2005), באתר ניוזיאום
• הפיגועים בלונדון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)