מפת הדרכים

מפת הדרכים הייתה תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התוכנית הוצגה כמימוש החזון אותו הציג נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן בנאומו ב־24 ביוני 2002. התוכנית הציעה פתרון הדרגתי, רב-שלבי ורב-שנתי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בפיקוח ובסיוע "הקוורטט", ויעדה היה יישוב סופי וכולל של הסכסוך הישראלי-פלסטיני עד שנת 2005. ראש ממשלת ישראל אריאל שרון הודיע על תמיכתו בתוכנית בנאומו בכנס הרצליה ה-3 בשנת 2002.
התוכנית נכתבה במחלקת המדינה בבית הלבן ומנסחה העיקרי היה דייוויד סאתרפילד[1].
עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלן עיקרי מפת הדרכים:
- הכרה פלסטינית אמיתית במדינת ישראל
- הכרה ישראלית אמיתית בזכות הפלסטינים להקמת מדינה עצמאית
- מאבק רציני ויעיל של הרשות הפלסטינית בטרור
- רפורמה מדינית ודמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית
- הקפאת כל הבנייה בהתנחלויות ופירוק מאחזים שהוקמו לאחר מרץ 2001
- הפסקת פעולות התקפיות כלפי אזרחים, לרבות גירוש והריסת בתים ותשתיות
- מאמץ ישראלי לנירמול חיי הפלסטינים וסיוע הומניטרי להם
- נסיגת ישראל משטחים פלסטיניים שנכבשו אחרי 28 בספטמבר 2000 (פרוץ האינתיפאדה השנייה)
בסופה של מפת הדרכים היו אמורים הצדדים לדון ולחתום על הסדר קבע, שיהווה הסכם שלום אמיתי וסופי בין הצדדים, מתוך תקווה שהסכם זה יוביל להכרה של כל העולם הערבי בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.
שלבי מפת הדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלב הראשון, שנועד להתחיל במאי 2003, היו הפלסטינים צריכים להתחייב להפסקה של האלימות, ולחדש את שיתוף הפעולה עם ישראל. בשלב זה היו אמורות להיערך רפורמות מדיניות ברשות הפלסטינית, ושני הצדדים אמורים להצהיר על מחויבותם לפתרון שתי מדינות לשני עמים ולהפסקת האלימות. הפלסטינים אמורים להילחם בטרור, מדינות ערב - להפסיק את מימון הטרור (המימון התגבר לאחר כמה שנים), וישראל - לסגת מהאזורים שנכבשו מאז ראשית האינתיפאדה. כמו כן, אמורה ישראל לפתוח בסיוע הומניטרי לרשות, להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ולפרק את כל המאחזים שהוקמו לאחר מרץ 2001. שלב זה למעשה לא יושם מעולם במלואו, והפלסטינים והישראלים מעולם לא המשיכו לשלבים מאוחרים יותר בתוכנית.
בשלב השני, שנועד להתחיל עד דצמבר 2003, הייתה אמורה לקום מדינה פלסטינית עם גבולות זמניים, שתקיים משא ומתן בנושאים עקרוניים, וכן הייתה אמורה להתכנס ועידת שלום בינלאומית.
בשלב השלישי, שנועד להיות מיושם עד סוף 2005, היה צפוי להיחתם הסכם שלום קבע בין ישראל והפלסטינים, והסכם שלום בין ישראל לכל מדינות ערב.
תגובות ויישום מפת הדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן רשמי, קיבלה הרשות הפלסטינית את מפת הדרכים ללא הסתייגויות.
גם ממשלת ישראל קיבלה באופן רשמי את מפת הדרכים, אך עם זאת היא הגישה לארצות הברית מספר הערות, במסמך שכותרתו "14 ההערות של מדינת ישראל למפת הדרכים". בין ההערות קיימות דרישות לא לדון במסגרת המשא ומתן בהתיישבות ביהודה ושומרון, במעמד הרשות הפלסטינית ומוסדותיה בירושלים, "הדגשת זכות ישראל להתקיים כמדינה יהודית שאליה תיאסר שיבת פליטים פלסטינים, כולל הצהרה פלסטינית בדבר ויתור על זכות השיבה" והתניה של התקדמות במתווה ב"הפסקה מוחלטת של הטרור האלימות וההסתה" ("על הרשות לחנך לשלום"). ארצות הברית הבטיחה להתייחס להערות של ישראל "באופן מלא ורציני", אך לא נתנה להם תוקף מדיני מחייב.
ישראל לא הקפיאה את בניית ההתנחלויות, ולא פירקה את כל המאחזים הלא חוקיים שהוקמו מאז, חלק מהם אף הכשירה בדיעבד.
הרשות הפלסטינית קיימה בחירות חופשיות ועשתה צעדים לכיוון של רפורמה מדינית ברשות.
על פי דו"ח שב"כ שמציין את התפלגות ההרוגים הישראלים מפעולות טרור פלסטיני בין השנים 2000–2008, חלה ירידה משמעותית במספר ההרוגים הישראלים משנת 2003[2]. על פי הערכת צה"ל, הירידה במספר ההרוגים נבעה בין היתר מכך שתהליכי הבחירות לרשות הפלסטינית והתהדיאה כפו ריסון על ארגוני הטרור[3].
בסופו של דבר, לוח הזמנים שהציבה מפת הדרכים כשל, מאחר שהיעד אותו הציבו לסיום הסכסוך, סוף שנת 2005 חלף, וכן לאחר הבנה שלא ניתן יהיה להגיע להבנות על עיקרי ההסכם.
לאחר ההבנה כי לא ניתן יהיה להגיע להסכם מסודר עם הפלסטינים, הציע ראש הממשלה אריאל שרון צעד במהלך חד-צדדי מצד ישראל, שבא לידי ביטוי במהלך שנת 2005 בביצוע תוכנית ההתנתקות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת הדרכים: המסמך המלא, באתר ynet, 1 במאי 2003
- מפת הדרכים באתר הכנסת
- תקציר של המסמך באתר הכנסת
- אליקים העצני, טיוטת "מפת-הדרכים" של הנשיא בוש לפתרון-קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נתיב 91, מרץ 2003
- מפת הדרכים ועתיד המדינה הפלסטינית בגבולות זמניים, מכון ראות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מפת הדרכים, באתר הכנסת
- ^ התפלגות הרוגים מטרור פלסטיני בשנים 2000–2008, באתר שב"כ
- ^
חוה מודריק-עברוני, הבחירות ברשות הפלסטינית - מבט לעבר, באתר צה"ל, 2016.
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי | ||
---|---|---|
שנת 2000 | הרוגים: יש' 47 פל' 299 |
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12) |
שנת 2001 | יש' 247 פל' 538 |
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | תפיסת הסנטוריני (6.5) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) | |
שנת 2002 | יש' 453 פל' 1033 |
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | פיגוע הירי במושב חמרה (6.2) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע במכינה בעצמונה (7.3) | הפיגוע בטיילת בנתניה (9.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי עארה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בישיבת חיצים (28.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בכרמי צור (8.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | רצח אבי ואביטל ולנסקי (5.8) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בחרמש (28.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | פיגוע הירי ברפיח ים (6.11) | הפיגוע במצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11) | הפיגוע בישיבת עתניאל (27.12) |
שנת 2003 | יש' 212 פל' 553 |
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה ומבצע קטיף כלניות (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12) |
שנת 2004 | יש' 117 פל' 468 |
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11) |
שנת 2005 | יש' 45 פל' 425 |
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש |
ערכים משניים: אבדות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות | ||
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל |
תוכניות, מהלכים מדיניים והסכמים בין ישראל למדינות ערב | ||
---|---|---|
לפני הכרזת העצמאות | ||
העשור השני | 1917: הצהרת בלפור • 1919: ועידת השלום בפריז • הסכם ויצמן-פייסל | ![]() |
שנות העשרים | 1920: ועידת סן רמו • 1921: ועדת הייקראפט • 1922: כתב המנדט • הספר הלבן הראשון • 1929-1930: ועדת שו | |
שנות השלושים | 1930: ועדת סימפסון • הספר הלבן השני • 1936-1937: ועדת פיל • 1938: ועדת וודהד • 1939: ועידת השולחן העגול • הספר הלבן השלישי | |
שנות הארבעים | 1946: ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית • תוכנית מוריסון גריידי • 1947: ועדת אונסקו"פ • תוכנית החלוקה | |
הכרזת העצמאות עד הסכם השלום בין ישראל למצרים | ||
שנות הארבעים | 1948: הכרזת העצמאות • החלטה 194 • תוכנית ברנדוט • 1949: הסכמי רודוס • ועידת לוזאן • 1949-1950: שיחות חשאיות ישראל-ירדן | |
שנות החמישים | 1955: תוכנית אלפא | |
שנות השישים | 1964: האמנה הפלסטינית • 1967: החלטה 242 • ועידת ח'רטום • 1967-1968: שליחות גונאר יארינג • 1969: תוכנית רוג'רס הראשונה | |
שנות השבעים | שנות ה-70: שיחות חשאיות ישראל-ירדן • 1970: תוכנית רוג'רס השנייה • 1971: תוכנית רוג'רס השלישית • 1972: תוכנית הפדרציה • 1973: החלטה 338 • החלטה 339 • ועידת ז'נבה • 1974: הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים • הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה • החלטה 350 • 1975: הסכם הביניים בין ישראל למצרים • 1978: החלטה 425 • החלטה 426 • הסכמי קמפ דייוויד • 1979: החלטה 446 | |
מהסכם השלום עם מצרים עד הסכם השלום עם ירדן | ||
שנות השבעים | 1979: הסכם השלום בין ישראל למצרים • החלטה 452 • תוכנית האוטונומיה | |
שנות השמונים | שנות ה-80: שיחות חשאיות ישראל-ירדן • 1980: החלטה 478 • 1981: תוכנית פהד • החלטה 497 • 1982: תוכנית רייגן • 1983: הסכם ישראל-לבנון 1983 (הסכם 17 במאי) • עסקת שחרור ששת שבויי הנח"ל • 1985: עסקת ג'יבריל • 1987: הסכם לונדון • מזכר עמירב חוסייני | |
שנות התשעים | 1991: ועידת מדריד • 1993: הסכם אוסלו א' • 1994: הסכם קהיר • הסכם השלום בין ישראל לירדן | |
מהסכם אוסלו ב' עד הסכמי אברהם | ||
שנות התשעים | 1995: הסכם אוסלו ב' • הבנות ביילין–אבו מאזן • 1996: הבנות ענבי זעם • 1997: הסכם חברון • 1998: הסכם החזרת גופת לוחם השייטת • הסכם ואי • 1999: מזכר שארם-א-שייח' | |
העשור הראשון | 2000: ועידת שפרדסטאון • ועידת קמפ דייוויד • מתווה קלינטון • 2001: ועידת טאבה • 2002: היוזמה הסעודית • מפת הדרכים • הקוורטט לענייני המזרח התיכון • 2003: הודנה • ועידת עקבה • יוזמת ז'נבה • 2004: עסקת חילופי השבויים • 2005: פסגת שארם א-שייח' • תהדיאה • תוכנית ההתנתקות • 2006: מסמך האסירים • החלטה 1701 • שיחות אולמרט–אבו מאזן • 2007: ועידת אנאפוליס • 2008: שיחות ישראל-סוריה • תהדיאה • עסקת חילופי שבויים ישראל-חזבאללה | |
העשור השני | 2010: המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים • 2011: ההסכם לשחרור גלעד שליט • ההסכם לשחרור אילן גרפל • 2012: החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם • 2013: המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2014-2013) • 2016: החלטה 2334 | |
העשור השלישי | 2020: תוכנית השלום של טראמפ | |
מהסכמי אברהם ואילך | ||
העשור השלישי | 2020: הסכמי אברהם - הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם בחריין–ישראל, הסכם ישראל–סודאן, הסכם ישראל–מרוקו • 2022: פסגת הנגב, הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון |
אריאל שרון | |||||
---|---|---|---|---|---|
שירותו הצבאי | מבצע כפפות משי • פעולת קיביה • מבצע עין תחת עין • קרב אום-כתף • קרב המיתלה • מבצע אבירי לב • מלחמת הגנרלים • מבצע גוליבר • מבצע נחלין | ![]() | |||
חבר כנסת וחבר ממשלה | מלחמת לבנון הראשונה • טבח סברה ושתילה • מהומות הר הבית (2000) | ||||
אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
| ||||
משפחתו | מרגלית שרון (בת זוגו בשנים 1954–1962) • לילי שרון (בת זוגו בשנים 1963–2000) • עמרי שרון (בנו) • גלעד שרון (בנו) | ||||
חברי "פורום החווה" | ראובן אדלר • אייל ארד • ליאור חורב • אורי שני • יורם ראב"ד • קלמן גייר • גלעד שרון • עמרי שרון | ||||
פלילים | פרשת האי היווני • פרשת סיריל קרן | ||||
שונות | מותו והלווייתו של אריאל שרון • גבעת הכלניות (חוות שקמים) • מפלגת קדימה • ליל המיקרופונים • שרון (סדרת טלוויזיה) • אריק שרון ראש ממשלה - מבט אישי (ספר) |