הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יציאה (בעבר כניסה ויציאה) מפקולטת מדעי החברה באוניברסיטה העברית
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופים הפקולטה למדעי החברה הפקולטה למדעי החברה "הפורום" ובניין הסנאט "הפורום" ובניין הסנאט הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה) בית הכנסת ע"ש הכט בית הכנסת ע"ש הכט אולם העצמאות הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למדעי הרוח הפקולטה למשפטים הפקולטה למשפטים בית דוד וולפסון (ספריית משפטים) בית מאירסדורף בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לחינוך בית הספר לחינוך הספרייה לחינוך ולעבודה סוציאלית מכון מגיד מכון מגיד המכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בובר החוג לארכאולוגיה החוג לארכאולוגיה מכון טרומן מכון טרומן בית הלל בית הלל אגודת הסטודנטים קפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בה בית הספר לתלמידי חו"ל בית הספר לתלמידי חו"ל בצלאל מגדל המים אולמות טבע אולמות טבע האמפיתיאטרון המכון ליהדות זמננו המכון ליהדות זמננו מכון מנדל למדעי היהדות מכון מנדל למדעי היהדות מערת ניקנור הגן הבוטני הלאומי עיסאוויה ביה"ח הדסה בית הקברות הצבאי הבריטי מעונות רזניק מעונות רזניק מרכז הספורט לרנר מלון דן ירושלים מעונות אידלסון כפר הסטודנטים הגבעה הצרפתית ואדי אל-ג'וז הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק מנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמר עמק צורים בית אורות אוניברסיטת בריגהם יאנג מתחם אוגוסטה ויקטוריה הר הזיתיםMap scopus.png

הפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים. פקולטה זו היא בעלת המספר הגדול ביותר של תלמידים מבין הפקולטות השונות באוניברסיטה (כ-4,000 תלמידים ב-2012)[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 וה-40 נעשו לראשונה ניסיונות בעריכת מחקרים והוראה בתחומים חברתיים במסגרת האוניברסיטה העברית. תחומים כגון סוציולוגיה של עם ישראל, כלכלה והמזרח התיכון החלו לפעול לראשונה במסגרת הפקולטה למדעי הרוח ומאוחר יותר רוכזו יחד, כמחלקה למדעי החברה בתוך הפקולטה למדעי הרוח.

לאחר מלחמת העצמאות ולאור התמורות שחלו בחברה הישראלית, הוברר לאוניברסיטה שיש צורך בהכשרת אנשים לתחומים חברתיים. אי לכך האוניברסיטה, בשיתוף עם מוקירי זכרו של שר האוצר הראשון של מדינת ישראל, אליעזר קפלן, שאפו להקים את המוסד לזכרו[1]. במרץ 1953 הוקמה הפקולטה למדעי החברה, ושמרה על קשרים מיוחדים עם הפקולטה למדעי הרוח ופיתחה בהתחלה את תוכניות ההוראה שלה בעזרתה. בשנת הלימודים תשי"ח (1957-1958) נפתח מסלול לימודים במנהל עסקים[2]. ב-1968 שונו הנהלים והפקולטה הפכה לעצמאית. בשנת 1955 (השנים העבריות תשט"ו ותשט"ז) הוקם עבור הפקולטה בניין מיוחד בגבעת רם. בשנת 1979 (שנת הלימודים האקדמית תש"מ), לאחר מלחמת ששת הימים, עברה הפקולטה לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

פעילות הפקולטה[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה כוללת תשע מחלקות: פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גאוגרפיה, תקשורת ועיתונאות, סטטיסטיקה, כלכלה, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ופכ"מ - תוכנית משולבת ללימודי פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה.

בפקולטה פועלים בית הספר למדיניות ציבורית וממשל[4] ובית הספר למנהל עסקים[5].

במסגרת הפקולטה פועלות עשר תוכניות לימוד אודות ניהול תכנון ומדיניות הסביבה, לימודים עירוניים ואזוריים, לימודי מגדר, חקר הסכסוכים, מדעי הקוגניציה, מוסמך בלימודי אירופה, מוסמך בלימודים גרמניים, לימודי תרבות ופיתוח קהילות וכן מסלול מיוחד למוסמך בכלכלה ומנע"ס עם התמחות במימון וכלכלה פיננסית.

בפקולטה פועלים מכונים ומרכזי מחקר רבים.

המכון ללימודים עירוניים ואזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכון ללימודים עירוניים ואזוריים

המכון ללימודים עירוניים ואזוריים הוא מוסד אקדמי ללימוד ומחקר בתכנון עירוני שהוקם בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 במסגרת המחלקה לגאוגרפיה של הפקולטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]