התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה
PEP logo.jpg
מוסד הלימודים: האוניברסיטה העברית בירושלים
פקולטה: מדעי החברה
תעודת הסיום: תואר ראשון
נושאי הלימוד: מדעי החברה, מדעי הרוח,
כתיבה אקדמית
היקף: תואר ראשון דו חוגי
מלגה: על בסיס הצטיינות אישית
ראש התוכנית: ד"ר שלומי סגל

התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים (פכ"מ) היא תוכנית לתואר ראשון אשר הוקמה בשנת 1998 על ידי פרופ' אבנר דה-שליט, פרופ' נתן זוסמן וד"ר דניאל אטאס שעמד בראשה עד שנת 2011. התוכנית יובאה על ידם לישראל מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שם קיימת תוכנית דומה מתחילת המאה ה-20. לתוכנית מתקבלת מדי שנה קבוצה מצומצמת של סטודנטים, מורי התוכנית נמנים עם סגל המחלקות השונות באוניברסיטה.

ב-2009 דורגה התוכנית בין 3 תוכניות הפכ"מ הטובות בעולם,‏[1] והיא נחשבת כיום לאחת התוכניות המבוקשות ביותר באוניברסיטה העברית. לתוכנית מתקבלים כ-40 סטודנטים מדי שנה, כ-10% מכלל המבקשים ללמוד בה.

בשנת 2013, הוקמה תוכנית דומה למצטיינים באוניברסיטת תל אביב הכוללת בנוסף לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה גם חטיבה במשפטים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסוד התוכנית עומדת ההנחה שהחלוקה הדיסציפלינארית (כלכלה, מדע המדינה, פילוסופיה) היא במידה רבה שרירותית, ומהווה פועל יוצא של תהליכים היסטוריים באקדמיה. בכל החלטה כלכלית ישנו תמיד היבט פוליטי-חברתי, ובכל החלטה מדינית ישנו תמיד היבט כלכלי של הקצאת מקורות. התוכנית מציעה זווית ראייה אלטרנטיבית, המחברת בין שלוש הדיסציפלינות, ומדגישה את הקשר המושגי והענייני, שבין כלכלה ופוליטיקה. לימודי הפילוסופיה מכוונים לחידוד כלי החשיבה האנליטיים, להארת ההשלכות הערכיות בכלכלה ובפוליטיקה ולבחינה ביקורתית של ההנחות המתודולוגיות בתחומי מחקר אלה.

אחת ממטרות התוכנית היא להכשיר כלכלנים היכולים לאזן בין הראייה הצרה של הכלכלה האורתודוקסית לבין היבטים נוספים פוליטיים, חברתיים ואתיים. אופן לימוד הכלכלה באקדמיה מצוי בוויכוח מתמשך ולא פעם נשמעת ביקורת ציבורית בישראל כנגד "נערי האוצר", לפיה הם בעלי תפיסה צרה מידי של המציאות ובעלי אוריינטציה פוליטית-כלכלית נאו-ליברלית. התוכנית שואפת לאינטגרציה מחשבתית בקרב תלמידיה באמצעות גיבוש ראייה מורכבת יותר של המציאות הכלכלית-חברתית. מטרה נוספת היא ליצור חוקרים בעלי הכשרה אינטרדיסציפלינארית ובעלי בסיס תאורטי רחב ומעמיק במדעי החברה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית נמשכת 3 שנים. בשנה הראשונה מורכבת תוכנית הלימודים בעיקר מקורסי חובה בשלוש הדיסציפלינות וכן מקורסים ייחודיים לתוכנית המעניקים נקודת מבט אינטגרטיבית על הקשרים בין התחומים. בשנים המתקדמות יותר עובר מרכז הכובד האקדמי לקורסי בחירה. חלק גדול מהקורסים הקורסים ייחודי לתוכנית, ובהם קריאה ועיון בטקסטים בכל אחד מהתחומים, דיון משולש בסוגיות כלכליות-פילוסופיות-חברתיות ועוד. קורסים אלו מועברים במתכונת סמינריונית, קרי בקבוצות קטנות המאפשרות דיון מעמיק ושיחה רבת משתתפים בניגוד להרצאות פרונטליות הנפוצות בחוגים הגדולים באוניברסיטה. בשנה האחרונה ללימודים בוחרים התלמידים בנושא אינטגרטיבי לסמינר, אותו הם מתבקשים לחקור ולהציג בסדנה מיוחדת בת שלושה ימים שנערכת מחוץ לקמפוס.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגרי התוכנית ממשיכים על פי רוב ללימודים מתקדמים באחד משלושת התחומים בישראל ובחו"ל, וגם במסלולים אחרים כגון ביה"ס למדיניות ציבורית, ביה"ס למנהל עסקים ועוד. רבים מן הבוגרים אף משתלבים בסקטור הציבורי במוסדות דוגמת הכנסת (בוועדות השונות או כיועצים ועוזרים פרלמנטריים), משרד האוצר (כרפרנטים או כאחראים על תחומים בלשכות השונות),‏[2] בנק ישראל (כעוזרי מחקר במחלקת המחקר של הבנק) ועוד. כמו כן עובדים רבים מן הבוגרים במכוני מחקר, במערכת החינוך הלא פורמלית, בתקשורת וכן בסקטור הפרטי. על-פי ראיון עם ראש אגף תקציבים באוצר, אודי ניסן, נכון לסוף 2009‏ 15% מעובדי האגף הם בוגרי התוכנית.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדס שפר, שני המדענים שמייצרים את כלכלני העתיד, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2011.
  2. ^ תומר אביטל, הפילוסופים של אגף התקציבים: הכירו את נערי האוצר החדשים, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2012.
  3. ^ "בחצי היום", רשת ב', 30 בדצמבר 2009.