הקורפוס השביעי (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הקורפוס | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
Jayhawk  |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | קורפוס |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1918 1921 1950 – 1919 1946 1992 |
| מלחמות | |
  | |
הקורפוס השביעי היה קורפוס של צבא ארצות הברית שלחם במהלך מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה ומלחמת המפרץ ופורק בשנת 1992.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורפוס הוקם ב-19 באוגוסט 1918, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. הקורפוס השתתף בקרבות האחרונים בחזית המערבית, ופורק ב-1919.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורפוס הוקם מחדש ב-25 בנובמבר 1940, ומטהו היה בפורט מק'קלאן, אלבמה. הקורפוס השתתף בתימרוני לואיזיאנה, ובסוף שנת 1941 הועבר מטהו לסן חוזה, קליפורניה. הקורפוס המשיך באימונים עד 1944, עת הועבר לחזית המערבית תחת פיקודו של ג'וזף לוטון קולינס ("ג'ו הברק"). במהלך הפלישה לנורמנדי נחת הקורפוס בחוף יוטה, וכלל פרט לדיוויזיה ה-4 של ריימונד בארטון גם את הדיוויזיות המוצנחות ה-101 וה-82. לאחר מכן לחם הקורפוס במערכה בנורמנדי כחלק מהארמייה הראשונה של עומר בראדלי. הקורפוס השתתף גם במבצע קוברה, קרב פאלז, קרב יער הירטגן, קרב הארדנים ופלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורפוס הוקם מחדש ב-1950 במהלך המלחמה הקרה, ויחד עם הקורפוס החמישי היווה את הכוח המרכזי שצבא ארצות הברית הקצה לכוחות נאט"ו בגרמניה. הקורפוס השביעי הוצב בדרום גרמניה ומפקדתו הייתה בשטוטגרט. בתחילה הוצב הקורפוס החמישי בצפון גרמניה, אולם בהמשך הועבר גם הוא לדרום. במקרה של מלחמה עם ברית ורשה, היה אמור הקורפוס השביעי לכלול תחתיו גם את הדיוויזיה הקנדית ה-1.
ב-1990, לאחר הפלישה העיראקית לכווית, הועבר הקורפוס לערב הסעודית כחלק מהגל השני של פריסת הכוחות האמריקניים. במהלך מלחמת המפרץ, היה הקורפוס העוצבה הגדולה ביותר של צבא ארצות הברית שחדרה לכווית במטרה לשחרר אותה מכוחותיו של סדאם חוסיין. הקורפוס כלל שלוש דיוויזיות, וכן יחידות תגבורת ארטילריה והנדסה. על הקורפוס פיקד במהלך המלחמה פרדריק מלווין פרנקס הבן. ב-27 בפברואר 1991 יחידות הקורפוס, בשיתוף פעולה עם כוחות בריטיים, נחלו ניצחון חד צדדי לחלוטין בקרב רכס מדינה, קרב 73 איסטינג וקרב נורפוק, והביסו את המשמר הרפובליקני העיראקי. בסה"כ במתקפת הקורפוס השביעי נהרגו 47 מחייליו ונפצעו 192. כ-100 שעות לאחר שהתחילה המערכה הקרקעית, ב-28 בפברואר, הכריז נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש על שחרור כווית והפסקת אש.
לאחר סיום הלחימה, רוב יחידות הקורפוס הוחזרו לארצות הברית. מפקדת הקורפוס הוחזרה לגרמניה, וב-1992, בעקבות התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, פורק הקורפוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקורפוס השביעי (באנגלית)