מבצע קוברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע קוברה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
Cobra Coutances.jpg

חיילי חי"ר ושריון אמריקנים במהלך מבצע קוברה
תאריך התחלה: 25 ביולי 1944
תאריך סיום: 31 ביולי 1944
משך הסכסוך: 7 ימים
מקום: צרפת
49°06′55″N 1°05′25″W / 49.115277°N 1.090277°W / 49.115277; -1.090277 קואורדינטות: 49°06′55″N 1°05′25″W / 49.115277°N 1.090277°W / 49.115277; -1.090277 
תוצאה: ניצחון לבעלות הברית
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

מפקדים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאציתגינתר פון קלוגה
גרמניה הנאציתגרמניה הנאציתאויגן מיינדל
גרמניה הנאציתגרמניה הנאציתפאול האוסר

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ברנרד מונטגומרי
ארצות הבריתארצות הברית עומר בראדלי
ארצות הבריתארצות הברית ג'ורג' פאטון

כוחות

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית 2 דיוויזיות חי"ר, אוגדת צנחנים אחת, 4 דיוויזיות שריון ואוגדת חי"ר ממוכן אחת, 190 טנקים ומשמידי טנקים

אבידות

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית 10,000 הרוגים וכ- 40,000 שבויים

סה"כ 1800 נפגעים

ההבקעה לסן-לו

מבצע קוברה (25 - 31 ביולי 1944) היה מתקפת שריון, חיל רגלים ומטוסים גדולה של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, אשר הביאה להתמוטטות קווי ההגנה הגרמניים לאחר הפלישה לנורמנדי. ב-1 באוגוסט פרצו האמריקנים מתוך חבל נורמנדי אל תוך מרחבי צרפת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנרל עומר בראדלי התכוון לנצל את העובדה שתשומות כוחות הצבא הגרמני מופנות להגנה מפני מתקפת הכוחות הבריטיים והקנדים לכיבוש העיר קן, כדי לפתוח במתקפה, לבצע הבקעה באזור שבין מורטיין ואבראנש, ליצור מסדרון ולהתקדם לעבר בריטני סיין ושרבור. השם שנבחר למבצע היה מבצע קוברה, אולם המתקפה נדחתה מספר פעמים בשל מזג אוויר גרוע.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי החל בראדלי במתקפתו. ביצעו כ-3,000 מטוסי הפצצה גיחות הפצצת שטיח על השטח בו תוכננה להתבצע ההבקעה והפריצה. בשל טעות בזיהוי המטרות, נפגע ונהרג בהפצצה גנרל לסלי מקנאייר, שהיה לקצין הבכיר ביותר מצבא ארצות הברית שנהרג בזירת המלחמה האירופאית במלחמת העולם השנייה.

בראש המבצע עמדו כוחות הארמייה השלישית בפיקוד גנרל ג'ורג' פאטון שהיוותה את ראש החנית של מתקפתו ושטפה דרך הקווים הגרמנים[1] וביצעה את קרב ההבקעה והפריצה לבריטני. פאטון העביר שש דיוויזיות דרך הפירצה באזור שבין אבראנש לפונטובול בתוך 72 שעות[2]. הארמייה השלישית תקפה לכל ארבעת הכיוונים בו זמנית, תוך כדי שהיא מכתרת מאות אלפי גרמנים. פטון השתמש בטקטיקות דומות לאלו של הגרמנים בתקופת הבליצקריג, נמנע מקרבות הבקעה ותמרן מסביב למערכים גרמניים חזקים[3].

אחרי המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט נאלץ פטון לעצור את התקדמותו המהירה מכיוון שלארמייה השלישית אזל הדלק[4]. הדבר אירע ככל הנראה משינויים במבנה הלוגיסטי, העברת דלק לצבאו של מונטגומרי, והעובדה שפטון פשוט סירב להאט את קצב ההתקפה שלו ולאפשר ללוגיסטיקה להיצמד אליו. פטון רתח וטען שיש ביכולתו לשטוף אל תוך גרמניה, אך אייזנהאואר העדיף מדיניות של לחימה בחזית רחבה, וחילק את המשאבים באופן שווה. כתוצאה מהעיכוב בהספקת הדלק, הצליחו הגרמנים להתארגן ומתקפת הארמייה השלישית על מץ הייתה קשה ועקובה מדם.

בעת מלחמת עיראק כינה גנרל דיוויד מקירנן, מפקד כוחות המתקפה הקרקעית של צבא ארצות הברית וכוחות הקואליציה, את מבצע כיבוש עיראק בשם קוברה 2 לזכר מתקפתו של פאטון בצרפת במלחמת העולם השנייה[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947 ,George S. Patton, Jr., "War as I knew it", Bantam Books.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'יימס גאווין, "קדימה לברלין", הוצאת מערכות, 1981, עמודים 154-160.
  2. ^ מרטין ון קרפלד, "מלחמה ותחזוקה: הלוגיסטיקה מוואלנשטיין ועד פטון", הוצאת מערכות, 1983, עמודים 218-219.
  3. ^ מרטין בלומנסון, "פאטון - האיש והאגדה", הוצאת מערכות, 1989, עמודים 146-153.
  4. ^ ג'יימס גאווין, "קדימה לברלין", הוצאת מערכות, 1981, עמודים 166-167.
  5. ^ מייקל ר. גורדון וברנרד א. טריינור, "קוברה 2", הוצאת משרד הביטחון, 2010, עמוד 105.