הרבעון הרביעי

הרבעון הרביעי
	יואב הלר מרצה בסמינר של "הרבעון הרביעי"
מדינה	ישראל
מייסדים	ד"ר יואב הלר, אלה רינגל, אורי הרמן, איתן זליגר
תקופת הפעילות	2022–הווה

הרבעון הרביעי היא תנועת המונים ישראלית הפועלת ליצירת שיח של שותפות בין כלל חלקי העם בישראל. שם התנועה נלקח מהתקופה בה היא פועלת, ברבעון הרביעי לקיומה של מדינת ישראל.^[1]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה על ידי כמאה פעילים בזירה הציבורית, בראשותם של ד"ר יואב הלר, אלה רינגל, אורי הרמן ואיתן זליגר^[2], בעקבות המשבר הפוליטי והחברתי במדינת ישראל שהחל סביב חמשת סבבי הבחירות מ-2019 ועד 2022.

התנועה רואה במשבר זה סימפטום לבעיות עומק בחברה הישראלית, בראש ובראשונה חוסר אמון בקרב אזרחי ישראל ובין האזרחים למוסדות המדינה.

בשיתוף פעולה בין ראשי התנועה לחוקרים והוגי דעות ישראליים, פועלים חברי התנועה למעבר ממחלוקת שנועדה להכנעת הצד השני, ל"מחלוקת בונה אמון". במסגרת זו, אין מטרת התנועה לבטל מחלוקות ולהגיע להסכמות או לויתור על עמדות, אלא להפוך את השיח לשיח בונה אמון. בשיתוף פעולה עם ד"ר דוד ביטון הגדירו בתנועה את פעילותה כיצירת "פוליטיקה של הכנסת אורחים".^[3]

על אף שהתנועה הוקמה כבר בימי ממשלת ישראל השלושים ושש ("ממשלת בנט-לפיד"), פעילותה התרחבה באופן משמעותי בעקבות השיח הציבורי בימי ממשלת ישראל השלושים ושבע על הרפורמה המשפטית.^[3] ב-8 ביוני 2023 נערכה ועידת התנועה הראשונה בהשתתפות כ-2,000 פעילים בגני התערוכה.^[4]

הסכמה רחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מ"הסיפור הישראלי" פועלת התנועה ליישר קו בין אזרחי המדינה ולהסכים יחד על המרכיבים הבסיסיים מהם עשויה מדינת ישראל.

ליבה ציונית – השאיפה לקיום מדינה עצמאית, ריבונית וחזקה
ליבה יהודית – הראיה של המדינה כמדינה המושתתת על יסודות התרבות היהודית בהתאם לרוח מגילת העצמאות
ליבה דמוקרטית – האידיאל לשלב ולשמוע את כלל תושבי המדינה ולקבל החלטות בהתאם לרצון האזרח
ליבה ערבית – ההכרה בכך שבישראל חיים גם אזרחים ערביים שלהם חלק בתרבות, באידיאלים ובמהות המדינה.

שיח צופה עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת השיח האזרחי אותו מובילה התנועה, מקודמת אג'נדה צופה פני עתיד למדינה ובראשה שלושה נושאים

אומת החינוך והמוביליות – קידום ההבנה כי על מדינת ישראל להוביל בתחום החינוך והמוביליות החברתית
אומת הטכנולוגיה – כ"אומת הסטארטאפ" על ישראל להמשיך ולפתח את הנושא בו היא מצטיינת
אומת החסד וההתנדבות – חיזוק ההכרה במפעלי החסד הרבים הקיימים במדינה והרחבתם

הקשר עם מוסדות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי התנועה פועלים לשינוי דינמיקה וחיזוק הקשרים בין מוסדות המדינה לשלטון המקומי ובין המגזר החברתי למגזר העסקי על מנת לעודד פתרונות אזוריים, יזמיים וחדשניים לבעיות ציבוריות.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלונים - מובילי התנועה מתארחים אצל בתי אזרחים ברחבי הארץ ומדברים על ערכי התנועה וקידום השיח וה"פוליטיקה של הכנסת אורחים", כמו גם הרשמה וחיבור חברים נוספים לתנועה. עד כה התקיימו 292 סלונים ברחבי הארץ ובהם כ-10,000 משתתפים.
סמינרים - התנועה מקיימת סמינרים ברחבי הארץ בהם מועברות הרצאות על ידי מובילי התנועה ומתקיימים מעגלי שיח והקשבה. נכון למאי 2023 התקיימו 18 סמינרים ובהם 1,300 משתתפים.
פעילות שטח - מתנדבי התנועה פועלים להסברה בשטח. בין היתר על ידי פתיחת דוכנים, קיום סיורים, מפגשי זום וקבוצות מקומיות.^[5]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה זוכה לתמיכה בקרב ציבורים שונים בישראל, אך עם זו יש הטוענים שתנועת 'הרבעון הרביעי' אינה שואפת לאחדות אמיתית אלא לביטול כל השיטות הרעיוניות אל הזהות הנטרלית, שלדעתם יש לה עדיפות על כל שאר הזהויות^[6].

כמו כן הפעיל החברתי אבנר גבריהו (מנכ"ל ארגון שוברים שתיקה) הביע התנגדות לאחד מסיורי התנועה ביהודה ושומרון^[7].