עפר שלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפר שלח
עופר שלח1.jpg

ח"כ עפר שלח
תאריך לידה 9 בפברואר 1960
כנסות 19
סיעה יש עתיד
תפקידים בולטים יושב ראש סיעת יש עתיד בכנסת ה-19
עיסוק קודם עיתונאי

עֹפֶר שֶלַח (נולד ב-9 בפברואר 1960) הוא עיתונאי ופובליציסט לשעבר שהתמחה בענייני ביטחון, ופרשן ספורט ישראלי. מכהן כיום כחבר הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו, שירותו הצבאי והשכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עפר שלח נולד בקריית ביאליק, בנו של הכלכלן, איש העסקים וההיסטוריון חזי שלח. למד בתיכון עירוני י"ד בתל אביב.

בנובמבר 1977 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[1] ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם,‏[2] קורס מ"כים חי"ר[3] וקורס קציני חי"ר.‏[4] עם סיום הקורס שב לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד 202,‏[5] כמדריך בבה"ד 1[6] וכסגן מפקד פלוגת ההנדסה של הצנחנים.

שלח השתתף במלחמת לבנון כמפקד מחלקה במילואים,‏[7] ובמהלך הקרבות לחם במארב נ"ט של חטיבת צנחני מילואים לשריון הסורי. לימים כתב על הקרב כי "בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה'עורב' אכן יחדרו את שריונו".‏[8]

בשירות מילואים נוסף ב-1983 בלבנון, הפעם כמ"פ, נפצע קשה ממטען צד ואיבד את עינו. בעקבות פציעתו הוכר כנכה צה"ל. באותה שנה החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, וסיימם ב-1986. בשנים 1988-1986 למד באוניברסיטת ניו יורק לתואר שני בספרות אנגלית וכתיבה.

עיתונאי, סופר ופרשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלח בעמדת שידור של ערוץ 10 בכיכר המדינה בהפגנה המסכמת של "מחאת האוהלים"

ב-1989 פרסם את הרומן "גוף שני", המתאר את חוויותיו ורשמיו כחייל בסדיר ובמילואים. שנה מאוחר יותר פרסם לקסיקון לקולנוע, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

החל את דרכו העיתונאית ב-1988 כפרילאנסר בתפקידי כתב וסגן עורך במדור הספורט של "מעריב". מ-1992 החל לפרסם טור במוסף השבת של העיתון. באותה שנה כתב את הספר "מסע בין כוכבים", המסכם את עונת ה-NBA של 1992. בשנת 2000 עבר לכתוב ב"ידיעות אחרונות". בשנת 2007 שב ל"מעריב", ובו הוא כתב טורים בעיקר בנושאי צבא וביטחון. הגיש את התוכנית "נכון לעכשיו" בגלי צה"ל.

במקביל החל להופיע כפרשן בערוץ הספורט, וסיקר בעיקר את ענפי הכדורסל והפוטבול, ושימש ככתב קבוע במגזין "בלייזר". כמו כן הגיש בערוץ הספורט את המגזין השבועי "חמישיות" יחד עם צביקה שרף ושימי ריגר.

במרץ 2006 מונה למגיש קבוע בתוכנית ליל השבת של ערוץ 10, "שישי", לצד רביב דרוקר. את התוכנית הגישו השניים עד תחילת אפריל 2009, עת עברה התוכנית למתכונת חדשה. באוגוסט 2011 הודיע שלח על פרישתו מצוות התוכנית "המקור" מסיבות אישיות.‏[9] שלח יצר עבור ערוץ 10 את הסרט הדוקומנטרי "אחריי", שבו בחן את השינויים שחלו בחטיבת הצנחנים ובצה"ל בשנים שחלפו מאז שחרורו שלו משירות סדיר ומילואים, זאת באמצעות פלוגת הטירונים במחזור הגיוס של אוגוסט 2011 בגדוד 202 של הצנחנים אל מול פלוגת מחזור נובמבר 1977 בגדוד, שבה שירת הוא עצמו‏[10].

ב-2003 פרסם את הספר "המגש והכסף", הדן ביחסו של צה"ל לחברה הישראלית ועל הצורך בהפיכתו לצבא מקצועי. ב-2005 פרסם יחד עם רביב דרוקר את הספר "בומרנג: כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה". באפריל 2007 התפרסם הספר שכתב עם העיתונאי יואב לימור - "שבויים בלבנון", המתחקה אחר השתלשלות האירועים סביב מלחמת לבנון השנייה. בעבר הגיש את תוכנית "8 היסטוריה" בכבלים, בערוץ המדע. בשנת 2012 יעץ ליאיר לפיד בנוגע למודל גיוס חדשני לצה"ל, דבר שלפיד כלל במצע הבחירות של מפלגתו, "יש עתיד".‏[11]

שלח כתב עם אביו, חזי, את הספר "המדריך ליוליסס", המפרש את הרומן של ג'יימס ג'ויס. הספר יצא לאור ב-2012, לאחר מותו של האב.

חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרף למפלגת "יש עתיד".[12] הוא שובץ במקום השישי ברשימת המפלגה ונבחר לכנסת.

לאחר הבחירות מונה ליו"ר סיעת "יש עתיד" בכנסת. חבר בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון[13].

במסגרת כהונתו יזם יחד עם דב חנין, אורלי לוי-אבקסיס וקבוצת חברי כנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטיה מגדרית במערכת החינוך.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לד"ר מיכל שלח (נפטרה בשנת 2009), ואב לשניים. מתגורר בגנתון. אחיו, אמיר שלח, הוא משנה למנכ"ל מגדל.

כתחביב, שלח רץ למרחקים ארוכים. הוא אף סיים ראשון מבין הישראלים בריצת מרתון שנערכה בשיקגו בשנת 2005. שיאו האישי, העומד על 2:52:16 שעות, נקבע במרתון רוטרדם באפריל 2008.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפר שלח, מלכוד 22: איזו מלחמה נחמדה, באתר nrg מעריב, 13 בספטמבר 2008.
  2. ^ עפר שלח, 30 שנה לך תזכור, בלייזר, מאי 2007
  3. ^ עפר שלח, היזהרו בעובדות, באתר nrg מעריב, 30 באוגוסט 2012.
  4. ^ חדשות nana10, כתבי חדשות 10 חוזרים למדים: זהו את החיילים שבתמונות, באתר נענע 10, 7 באוקטובר 2011.
  5. ^ עפר שלח, דורון אביטל: אני לא מאמין באשמה, באתר nrg מעריב, 9 ביוני 2008
  6. ^ עפר שלח, בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg מעריב, 26 באפריל 2012
  7. ^ עפר שלח, מלחמה חדשה, רטוריקה שונה, באתר nrg מעריב, 13 בינואר 2009.
  8. ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמ' 327.
  9. ^ עכבר העיר אונליין, עפר שלח עוזב את "המקור", באתר עכבר העיר, 31 באוגוסט 2011.
  10. ^ חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח חוזר לחטיבה, באתר נענע 10, 9 באוקטובר 2011.
  11. ^ אופיר בר-זהר, מאחורי תוכנית "שירות לכל" של לפיד: עפר שלח ואלעזר שטרן, באתר הארץ, 1 במאי 2012.
  12. ^ פנחס וולף, עפר שלח הצטרף ל"יש עתיד": "מאמין בלפיד", באתר וואלה!, 31 באוקטובר 2012.
  13. ^ אמנון לורד, ח"כ שלח יכניס רעננות חדשה לוועדת החוץ, באתר nrg מעריב, 13 בנובמבר 2013.