הרמן בורכהרט
 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1857 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1909 (בגיל 52) תימן |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית |
  | |
הרמן בורכהרט (בגרמנית: Hermann Burchardt; 18 בנובמבר 1857 – 19 בדצמבר 1909) היה חוקר וצלם יהודי-גרמני, שהתפרסם בזכות מאמריו שלוו בתצלומי שחור-לבן על מקומות בחצי האי ערב בתחילת המאה ה-20.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורכהרט, שנולד בברלין בשנת 1857, ויתר על מקצועו, שלא היה מעוניין בו, כסוחר, בגיל 30, לאחר מות אביו שהותיר לו ירושה גדולה. בערך בתקופה זו, בורכהרט, שהתעניין מאוד בצילום, החליט להיות נוסע. לפני שיצא למסעותיו לאפריקה והמזרח התיכון, הוא למד באופן שיטתי, ערבית וטורקית, בזמן שלמד במחלקה לשפות המזרח בתיכון בברלין (Seminar für Orientalische Sprachen) בין השנים 1890 ל-1892, כמו כן למד באופן בסיסי גם סוואהילית ופרסית. ירושתו הגדולה איפשרה לו לשכור דירה בדמשק שבסוריה, שם התגורר מספר שנים, והשתמש בעיר כבסיס יציאה למסעותיו הארוכים יותר. במסעותיו ברחבי העולם המוסלמי, ליווה אותו בדרך כלל המדריך הערבי הסורי ואיש סודו, אבו איברהים. בתחילת מסעותיו הגיע לטנג'יר, במרוקו, ומשם לסמרקנד שבמרכז אסיה. בסופו של דבר, סיוריו הובילו אותו למזרח אפריקה ובמיוחד לחלקו הדרומי של חצי האי ערב. לצורך מסעות אלה הצטייד בציוד צילום משוכלל, שאפשר לו לצלם את האנשים בהם פגש ואת המקומות בהם ביקר. בנוסף, הוא לקח איתו גם את הציוד הדרוש לפיתוח לוחות הצילום ולהפקת התמונות.
בורכהרט הגיע לראשונה לצנעא, תימן בשנת 1901, שם בילה כמעט שנה עם הקהילה היהודית. במסע השלישי שלו, בחודש דצמבר 1909 הוא ערך את הסידורים הדרושים כדי להצטרף לסגן הקונסול האיטלקי, המרקיז בנצוני (Benzoni), במוח'א, במטרה להתלוות אליו במסעו אל צנעא דרך תעז ואל-עודיין. בהודעה האחרונה של בורכהרט שנשלחה באמצעות גלויה ממוח׳א ומתוארכת ל-8 בדצמבר 1909, כתב: "הגלויה הזו תגיע אליכם מאחד המקומות הקטנים שנשכחו מאלוהים באסיה. ההרס כאן עולה על כל ציפיותיי. העיר נראית כאילו נהרסה לחלוטין על ידי רעידות אדמה. הדרך מתעז לכאן, מהלך שלושה ימים, הייתה מסוכנת. גובי המיסים הציקו כרגיל וגם אירעו מקרי מוות. כאן שוכנת הקונסוליה האיטלקית, והקונסול יחזור איתי לצנעא. התמונות מכאן יהיו מעניינות ביותר. החלק האחרון במישור הוא חם מאוד; מים רעים; כינין ניתן לכל אנשיי (אחד עשר אנשים במספר, כולל שמונה אנשי ז'נדרמריה). אשמח להגיע שוב לרמה (מישור) הגבוהה של ערב המאושרת."[1] בזמן שהשיירה הקטנה שלהם הייתה בדרכה לצנעא, מרחק שלושה עד ארבעה ימי הליכה מצנעא, ולאחר שחצו את הגיא הצר, ואדי א-דור, ממערב לאיב, הם נקלעו למארב ונהרגו בידי חמושים (יש הטוענים כי ייתכן שהם נהרגו בשל טעות בזיהוי).[2][3]
אבל כללי ירד על המושבה האירופית בצנעא ובעיר הנמל אל-חודיידה עם הגעת הידיעה על מותו. דגל הקונסוליה הורד לחצי התורן. חגיגות חג המולד בוטלו. הסוחר האיטלקי, קפרוטי, שהיה תושב צנעא וחבר של בורכהרט מאז ביקורו הראשון בתימן, חתם את הודעתו במכתב מ-23 בדצמבר 1909 מחודיידה לקרובי משפחתו של בורכהרט במילים אלה (בצרפתית): "ידידנו המסכן, האומלל, היה אהוב מאוד על ידי כל מי שהכיר אותו. עניי צנעא בוודאי בוכים על מותו הטרגי. אלוהים יזכור את מעשי החסד והצדקה שלו. אני יודע היטב מה הוא עשה כדי לעזור לעניים."[4]
מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסעו הראשון באביב 1893 הגיע לנווה המדבר סיווה במצרים.[5] מאוחר יותר הוא התיישב בדמשק למשך כמה שנים, והשתמש בה כבסיס למסעותיו ברחבי האזור עד שנהרג בתימן כשהיה בדרך ממוח׳א לצנעא.
למרבית תצלומיו של בורכהרט, ידועים כיום התאריכים והמקומות בהם צולמו. ספר הכולל חלק קטן ונבחר מהאוסף שלו נערך בליווי הערות באנגלית ובגרמנית.
הספר סוקר את מסעו של בורכהרט מדצמבר 1903 עד מרץ 1904, כאשר נסע מבצרה לכווית ומשם לבחריין, הופוף (עיר בערב הסעודית),[6] קטר, אבו דאבי,[7] דובאי, מסקט[8] בעומאן, ולבסוף פרס. חלק זה של מסעו תואר במקום אחד בלבד, כסיכום הרצאה ב"כתב העת של החברה הגיאוגרפית".[9] מעניינים במיוחד הם מסעותיו של בורכהרט לתימן, שם צילם את הקהילות היהודיות בצנעא,[10] ברדאע,[11] במסוואר וברודה.[12] במיוחד בכל הנוגע ליהדות תימן, בכוחה של אתנוגרפיה הנעזרת בתמונות, לתעד פרטים שנשכחו במסורות שבעל פה ושאינם מוזכרים במקורות הכתובים. הרמן בורכהרט ביקר בתימן בשנת 1902, 1907, ושוב בשנת 1909, השנה שבה נהרג בתימן.
העיזבון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו, אחיינו של בורכהרט, מקס גינזברג, תרם בשנת 1911 למעלה מחמש מאות לוחות צילום של הנוסע (שנלקחו מעיזבונו של הרמן בורכהרט) למוזיאון האתנולוגיה של ברלין (Museum für Völkerkunde), כיום, המוזיאון האתנולוגי. קרוב לאלפיים תשלילים, לוחות זכוכית וצלולואיד, נשכחו בקופסאותיהם במוזיאון עד לאחר שנת 2000. אז, בתמיכת קרן המחקר הגרמנית, הם נחקרו ופורסמו.
בורכהרט ניהל יומן ובו תיעד את מסעותיו, אך במשך שנים רבות סברו שיומנו אבד. הערותיו האישיות של בורכהרט ביומנו היו נחוצות לזיהוי רבים מתצלומיו, שבלעדיהן זיהוים היה כמעט בלתי אפשרי. תוך כדי חיפוש אחר עזבונו של אויגן מיטווך (Eugen Mittwoch), שהכיר את מאמריו של בורכהרט על תימן כבר בשנות העשרים של המאה העשרים, התגלה חלק מעיזבונו של בורכהרט בספרייה הלאומית בירושלים. בתיבות שנמצאו היו יומנים, מכתבים ורשימות שהכילו את כותרות התמונות.[13][14] בסוף תהליך העיבוד של עזבון הצילומים ניתן היה לזהות ולתארך כ-90% מהתמונות - קרוב לאלפיים.
חלק מתוצרי עבודתו של בורכהרט הופצו בתימן ובמדינות ערב של חוף המפרץ ועוררו שם עניין רב. במוזיאון הלאומי בצנעא מוצגת תערוכת קבע קטנה של תצלומי שחור-לבן של הנוסע הגרמני, הרמן בורכהרט.
כנוסע נלהב, בורכהרט צילם רבות לא רק במזרח התיכון הערבי (למשל אתרים ארכאולוגיים בחורן שבסוריה וכו')[15] ובצפון אפריקה (כולל מרוקו),[16] אלא גם בטורקיה, בפרס ובאוסטרליה.
יש הטוענים כי בורכהרט התגורר בביתו של גוסטב זאקס במואביט (Moabit), ברלין, בשובו ממסעותיו, וכן השתמש בכתובת הדואר שלו. בפברואר 1906, בורכהרט העביר הרצאה באספה הכללית של האגודה לגאוגרפיה בברלין.
מקס פון אופנהיים השתמש באופן נרחב בעבודות הצילום של בורכהרט כשפרסם את מחקריו שלו על המזרח. התמונות שבורכהרט אהב במיוחד לצלם היו של נמלים,[17] ספינות,[18] שווקים,[19] סוחרים, שייח'ים[20] ויהודי תימן.[21]
פרופסור אויגן מיטווך, כתב ספר שכותרתו "Aus dem Jemen" (פורסם בלייפציג בשנת 1926), המתבסס על עדותו של מזכירו התימני-ערבי של בורכהרט שאותה הוא תרגם לגרמנית, ובו הוא מתאר את מסעו האחרון של הרמן בורכהרט בדרום ערב. [22] בהלווייתו, ספד לבורכהרט סוחר איטלקי שהתיידד איתו בביקורו האחרון בצנעא.
פרסומים שלו ואודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שהותו של בורכהרט בגרמניה, הוא הרצה בחברה הגאוגרפית של ברלין. הרצאותיו פורסמו בחלקן בכתב העת של האגודה.
- Hermann Burchardt, Von den Juden des Jemen [Of the Jews of Yemen], Berlin 1913 (post-mortem)
- Hermann Burchardt, August Fischer (ed.): Arabische und persische Handschriften: Aus dem Besitz des verstorbenen Reisenden Dr. Burchardt. Privatdruck in der Buchhandlung Gustav Fock 1921. [Arab and Persian manuscripts: From the estate of the late Dr. Burchardt's travels]
- Eugen Mittwoch (Bearbeiter): Aus dem Jemen: Hermann Burchardts letzte Reise durch Südarabien. Festgabe für den 4. Deutschen Orientalistentag in Hamburg. Deutsche Morgenländische Gesellschaft, Brockhaus, Leipzig 1926.[From Yemen: Herman Burchardt's last trip through southern Arabia]
- Annegret Nippa: Lesen in alten Photographien aus Baalbek. Völkerkundemuseum der Universität Zürich, Zürich 1996 [Reading in Old Photographs -- from Baalbek. Photos of Hermann Burchardt], ISBN 3-909105-29-7.
- Annegret Nippa, Peter Herbstreuth (editors): Unterwegs am Golf: Von Basra nach Maskat. Verlag Schiler, Berlin, 2006, ISBN 3-89930-070-X. (deutsch, englisch)
- Franziska Bloch: Mit geschultem Blick. Hermann Burchardts Reise in Südsyrien 1895. Fotografien eines deutschen Orientreisenden. Katalogbroschüre zur gleichnamigen Ausstellung des Deutschen Archäologischen Instituts in Berlin, Außenstelle Damaskus, in Zusammenarbeit mit dem Ethnologischen Museum, Berlin 2010. (German/Arabic)
- Burchardt, Hermann, Die Juden im Yemen, in: Ost und West 2 (1902), Berlin [The Jews in Yemen, in: East and West 2 (1902)], pp. 337–341; sowie: ders., Reiseskizzen aus dem Yemen, in: Zeitschrift der Gesellschaft für Erdkunde 17 (1902), pp. 305–322.
- Burchardt, Hermann, Ost-Arabien. Von Basra bis Maskat auf Grund eigner Reisen, in: Zeitschrift der Gesellschaft für Erdkunde 21 (1906) [Eastern Arabia. From Basra to Muscat on basic own travel, in: Journal of the Geographical Society 21 (1906)], pp. 305-322.
- Arabische und Persische Handschriften [Arabic and Persian Manuscripts], Burchardt, Hermann. - [p. l.] : [s. n.]Leipzig ( : Otto Wigand), ([1921]), [Privatdr.] (published post-mortem)
- Unterwegs am Golf : von Basra nach Maskat = Along the Gulf : from Basra to Muscat / photographs by Hermann Burchardt ; [edited by] Annegret Nippa, Peter Herbstreuth ; [Englische Übersetzung, Mitch Cohen]. Berlin 2006
תמונות של קהילת צנעא (1901)[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בית כנסת בצנעא -
הרובע היהודי בצנעא -
יום חג -
ילדים -
משפחה -
צורף קהילת צנעא אל-אבייצ׳ -
בית המלאכה של צורף קהילת צנעא אל-אבייצ׳ -
העיר צנעא
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חן מלול, כשיהודי תימן תועדו לראשונה בצילומים שהסעירו את העולם היהודי, באתר הארץ, 26 באפריל 2017
- משפחות יהודי מרוקו, מאמר מלווה בתמונות
- בית הכנסת דנן בפאס (מרוקו)
- הודעות מהמכתב האחרון של בורכהרט, Ost und West, Berlin 1910 (בגרמנית)
- תמונות מעומאן (1903–1904)
הרמן בורכרט (1857-1909), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Original German: Postkarte. Mokka, den 8. Dezbr. 09. Diese Karte erhältst Du aus dem gottverlassensten Neste Asiens. Es übertrifft alle meine Erwartungen, was Zerstörtsein anbetrifft. Es sieht aus wie eine durch Erdbeben gänzlich zerstörte Stadt. Die Weg von Taiz nach hier, 3 Tage, war oder sollte unsicher sein. Es waren wohl die gewöhnlichen Unruhen beim Steuereintreiben, bei denen es auf beiden Seiten einige Tote gegeben. Hier wohns im italienischen Konsulat, und der Konsul reist mit zurück nach Sanaa. Photos von hier werden sehr interessant sein. Die letzte Etappe in der Ebene fürchterlich heiss, schlechtes Wasser, Chinin gebe allen meinen Leuten (11 an der Zahl, inkl. 8 Zaptijeh). Werde froh sein, sobald wieder das Hochplateau des glücklichen Arabien erreiche (Michael Friedländer, Hermann Burchardt: Mitteilungen aus seinen letzten Briefen [Messages from his last letters], published in Journal: Ost und West [Illustrated monthly magazine for all of Judaism], issue 2 / February 1910, Berlin, p. 108).
- ^ Michael Friedländer, Hermann Burchardt: Mitteilungen aus seinen letzten Briefen (Messages from his last letters), published in Journal: Ost und West (Illustrated monthly magazine for all of Judaism), issue 2 / February 1910, Berlin, p. 109 (German); in 1926, in the Vienna publication, Menorah: Jewish family journal for science, arts and literature (issue 8, p. 436), the author had written that Hermann Burchardt was "murdered in communion with his companion Marchese (sic) Benzoni, in Yemen, on the way from Mocha to Sanaa."
- ^ Aus dem Jemen (ed. Eugen Mittwoch), Leipzig 1926, p. 39 (German).
- ^ Michael Friedländer, Hermann Burchardt: Mitteilungen aus seinen letzten Briefen (Messages from his last letters), published in Journal: Ost und West (Illustrated monthly magazine for all of Judaism), issue 2 / February 1910, Berlin, p. 110 (German).
- ^ Many of the photographic images of this place relate to the architecture of the town Siwa, photographs that are now stored at the Ethnological Museum of Berlin. See, for example, Siwa, viewed from the east, by Hermann Burchardt; Siwa, eastern part; Siwa, western part; Siwa, viewed from the south; Siwa, main street.
- ^ The town al-Hofuf, as photographed by Hermann Burchardt in 1904. Today, photos of Hofuf made by the photographer are held in the Ethnological Museum of Berlin; Hofuf (click on photo to enlarge); Hofuf in 1904.
- ^ Abu-Dhabi, click on photo to enlarge.
- ^ View of the city Muscat and its walls in 1904 (Click on photo to enlarge); Muscat's wall and gate.
- ^ Eastern Arabia. From Basra to Muscat on basic own travel, in: Journal of the Geographical Society 21 (1906)], pp. 305-322.
- ^ Photo of Rabbi Sālem al-Jamāl (left) and Rabbi Yiḥya al-Abyadh (right), in 1907, by Hermann Burchardt.
- ^ Three companions, Radāʻ, circa 1902.
- ^ Jewish family in Rauda
- ^ Unterwegs am Golf: von Basra nach Maskat (ed. Annegret Nippa, Peter Herbstreuth), Berlin 2006, p. 5.
- ^ Annegret Nippa, Lesen in alten Photographien aus Baalbek [Photos von Hermann Burchardt], Zürich 1996, p. 9; The National Library of Israel (Jerusalem), ARC. Ms. Var. 525 (Hermann Burchardt Archive).
- ^ Early photographs of Hauran's archaeological sites, taken in the late 19th and early 20th centuries by German explorer and photographer, Hermann Burchardt, are now held at the Ethnological Museum of Berlin. See: The castle (citadel) of Salkhad, photographed by Hermann Burchardt (click on photo to enlarge it); Melach Es-Sarrar (Malah) in Hauran, in 1895; Dibese, 400 meters west of Suwayda; Qasr (fortress) al-Mushannaf, in Hauran (click to enlarge); The citadel, Khirbat al-Bayda, in Hauran (1895); The ruins of Khirbet al-Bayda.
- ^ Early photographs of Moroccan Jewish families, taken in the early 20th century by German explorer and photographer, Hermann Burchardt, are now held at the Ethnological Museum of Berlin. See: Jewish couple in Morocco on the roof of their house; Jewish family during the Feast of Tabernacles on the roof of their house; Moroccan Jews in 1905, by Hermann Burchardt; Jewish family, 1905; The Saba Synagogue, 1905; Jewish family in their home; The Ibn (Aben) Danan Synagogue, in the Mellah of Fès (click to enlarge); Jewish family in Morocco, early 20th century (click on photo to enlarge); Family portrait, Morocco; Mother and children in lounge, Morocco.
- ^ Matrah. Harbor in the city, by Hermann Burchardt.
- ^ The fore end of the boom, a small open sailing boat, by Hermann Burchardt.
- ^ Marketplace of Hofuf, click on photo to enlarge.
- ^ Sheikh Muhammad Beg Nossar, of Hauran, Syria (click on photo to enlarge).
- ^ Jews studying in synagogue in Sana'a, 1907.
- ^ שלמה דב גויטיין, The Yemenites – History, Communal Organization, Spiritual Life (Selected Studies), editor: Menahem Ben-Sasson, Jerusalem 1983, pp. 10; 270, note 1. ISBN 965-235-011-7
