השינוי של חואן רומרו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ה.פ. לאבקרפט |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | סיפור קצר |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת ארקהם האוס |
| תאריך הוצאה | 1944 |
הַשִּׁינּוּי שֶׁל חוּאָן רוֹמֵרוֹ (באנגלית: The Transition Of Juan Romero) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר נכתב ב-1919 ופורסם לאחר מותו ב-1944 בכרך "מרגינליה" של הוצאת ארקהם האוס[1]. עלילתו מסופרת מפיו של כורה באחרית המאה התשע עשרה, המבחין בסדרת אירועים תמוהים המתרחשים במכרה הזהב בו הוא עובד לאחר שפיצוץ דינמיט מבוקר פוער תהום אדירת ממדים במעמקי האדמה שהשפעתה מתחילה לעוות את מרבד המציאות.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה נפתחת כעדות מפיו של מספר אלמוני באחרית חייו, המבקש לתאר בחוסר רצון בולט תקרית משונה שהתרחשה בין ה-18 ל-19 באוקטובר 1894 במכרה נורטון, רכס הרי הקקטוס (אנ'), נבדה, בתקופה שבמהלכה עבד בתור כורה במרבץ זהב מקומי.
המספר אינו מרבה להרחיב אודות קורות חייו האישיים, למעט כי הגיע מבריטניה ואף שירת במשך תקופה מסוימת בצבא האנגלי בהודו הקולוניאלית, בטרם הוא פותח בתיאור נרחב אודות מכרה הזהב שהתגלה בתחתיתו של אגם הררי במערב ארצות הברית בידי אלמוני מבוגר אשר התעשר רבות כתוצאה מכך. זמן קצר לאחר שהחל לעבוד במקום בתור כורה לצד קבוצת מקסיקנים שהיגרה צפונה בחיפוש אחר עבודה, נתקל המספר לראשונה בחואן רומרו, מהגר עבודה צעיר אשר בלט היטב בין חבורת הכורים בשל תווי פניו יוצאי הדופן אשר יצרו סביבו מעין אווירה של אצילות ואף הקנו לו מראה אצטקי במקצת.
לאחר שהבחין בהתנהגותו האקסצנטרית במקצת, שכן עם עלות השחר נהג רומרו להביט בשמש במשך זמן רב ואף להושיט את ידו מעלה בניסיון לאחוז בה, למד המספר גם אודות קורותיו, ושבתור פעוט נמצא נטוש בתוך בקתה שנחה על צלע הר לאחר שהוריו מתו בעקבות מגפה קטלנית, כאשר שני שלדיהם נמצאו נחים יחדיו לא הרחק ממנו. בהמשך גודל בידי גנב צאן מקסיקני שהיה זה אשר העניק לו את שמו. בחלוף הזמן הופכים השניים לחברים על אף מגבלות השפה המונעות מהם לתקשר זה עם זה, כאשר רומרו מגלה עניין רב בטבעת מסתורית שעונד המספר על ידו, אותה הביא עמו מהודו.
באחד הימים מתחולל פיצוץ מבוקר של דינמיט בחלקו העמוק ביותר של המכרה, אשר מעורר רעידת אדמה לא צפויה הפוערת תהום עמוקה וחסרת תחתית נראית לעין. על אף מאמציהם של הכורים להאיר לתוכה או להוריד חבל ארוך פנימה, הם אינם מצליחים לאמוד את עומקה ולבסוף אף מסרבים להמשיך ולעבוד בקרבתה.
באותו הלילה מתעורר המספר משינתו לקול יללות רועם של זאבי ערבות, המתחלף במהרה בנביחות כלבים, ולבסוף ברחשי סערה אדירה שענניה מתחילים למלא את השמיים. רומרו מתעורר אף הוא באימה ואומר בספרדית חצוית אנגלית קלוקלת, ”אלוהים אדירים! הרעש, הרעש, אתה שומע אותו? הרעש הזה!”; לאור הברקים המאירים את השמיים פונה המספר לשאול אותו לפשר העניין והלה משיב בחזרה, ”המקצב הזה, המקצב שבוקע מתוך האדמה. הפעימות שבוקעות מתוך הקרקע!”.
לפתע שומע גם המספר את המקצב, מעין רצף של פעימות בעל השפעה מהפנטת הסוחף אחריו את מזג האוויר, את בעלי החיים, ולבסוף גם את רומרו עצמו, אשר קם מתוך מיטתו באחת ופונה לצעוד לעבר פיר המנהרה של המכרה. כעבור רגעים אחדים יוצא גם המספר בעקבותיו, והשניים ממשיכים יחדיו בחיפוש אחר הצליל שעוצמתו רק מתגברת ככל שהם מעמיקים לתוך בטן האדמה. בשלב כלשהו מבחין הלה כי הטבעת על אצבעתו זוהרת בעוצמה המשתנה בהתאם לקצב הפעימות, ואורה מתגבר עד כדי כך שהוא מאיר את דרכם האפלה ללא כל צורך בלפידים או בעששיות.
עם התקרבותם לתהום שנפערה בפיצוץ משתנים תווי המקצב, דבר הגורם לרומרו לפלוט צווחה ולרוץ היישר לתוך החשכה, כשהוא מותיר את המספר לבדו. הלה מנסה להבין לפשר צרחותיו ומצליח לזהות את המילה וויצילופוצ'טלי (אנ'), המזוהה עם אל השמש והמלחמה בדת האצטקית (אנ'). כאשר הוא מגיע לקצה התהום ומביט מטה נכבה האור שפורץ מטבעתו בפתאומיות, והוא מבחין כי הוא למעשה עומד על סף ”פנדמוניום של שאון להבות מחריד”; תחילה אינו מצליח לראות דבר בשל עוצמתה האדירה של האש, אך כעבור מספר רגעים הוא מבחין בצורות מרוחקות אשר מתנתקות אחת מהשנייה ומרכיבות דבר מה לא ברור אשר מזכיר את דמותו של רומרו.
המספר מתעורר במיטתו מבלי לדעת כיצד הגיע אליה או האם כל האירועים שזה עתה חווה היו אמיתיים או פרי דמיונו בלבד, וכי הטבעת שענד נעלמה. הוא נתקל בקבוצת כורים המקסיקנים המתקהלת מסביב לשולחן עליו נחה גופתו של רומרו, אשר מת בנסיבות לא ברורות שעשויות היו להיות קשורות לסופת הברקים האלימה שפרצה בליל אמש. הוא לומד מפי הכורים כי הוא ורומרו לא נראו עוזבים את מיטותיהם באותו הלילה וגם לא צועדים לכיוון המכרה, וכי מכות הברק שפגעו בצלע ההר גרמו לחלק מתקרת המכרה לקרוס ולאטום את פי התהום. חקירות נוספות מסביב למקום חושפות שכבת אבן עבה שלא הייתה במקום קודם לכן, והמספר מסיים את דבריו בכך שהוא עדיין שומע מדי פעם פעימות משונות הבוקעות מהאדמה לעת לילה, וכי ”השינוי של חואן רומרו אכן היה נוראי”.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המספר – אלמוני בעל עבר מעורפל אשר הגיע מבריטניה ושירת במשך תקופה מסוימת בצבא האנגלי בהודו הקולוניאלית, שם למד אודות ”סודות מוזרים רבים” וכמו כן רכש טבעת מסתורית בעלת השפעה על-טבעית.
- חואן רומרו – כורה זהב מקסיקני הבולט בין שאר הכורים בשל מראהו הצעיר והאצילי והתנהגותו האקסצנטרית. כשהיה פעוט נספו הוריו במגפה והוא נמצא לצד שלדיהם בידי גנב צאן מקסיקני אשר הציל וגידל אותו.
- מר. ארתור – המפקח על מכרה הזהב, בעל נטייה לשוחח ולהרהר לעיתים תכופות אודות האפשרויות הגלומות בהרחבת שטח המכרה בכדי למצוא עושר נוסף. ככל הנראה האדם אשר היה אחראי לפיצוץ שהוביל לחשיפת התהום הענקית.
השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור נכתב בתור תרגיל ספרותי שלאבקרפט תכנן לחשוף רק בפני המעגל המצומצם של חוג חבריו הפרטי. הוא כתב את כולו בתוך פחות מיום בניסיון להדגים במהרה כיצד ניתן לכתוב עלילה המתרחשת באזור מדברי או נידח, זאת בתגובה לסיפורו האבוד של פרופסור פיליפ ביאוד מקדונלד, אותו קרא וכינה משעמם[2].
מוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שרבים מסיפוריו של לאבקרפט נפתחים כעדויות של דמויות אשר איבדו את דעתן, הסיפור הנוכחי מתון יותר מבחינה זו, ודמות המספר האלמוני המבקשת לתאר את סדרת האירועים המשונים שהתרחשה סביב פיצוץ המכרה יוצרת רושם נפשי יציב ושפוי למדי. הפעם היחידה בסיפור בה מוזכר רמז כלשהו לטירוף הוא בעת ירידתו של המספר לבטן האדמה בעקבות רומרו, כאשר הוא שומע ”מעין טקס אוריינטלי של הלמות תופים ומזמורי קולות רבים” המוביל אותו לחשוב כי ”בנקודה אחת חשבתי לעצמי שהשתגעתי”, ובייחוד לאחר שהוא מבחין כי הטבעת שהוא עונד פולטת אור בוהק וחזק[3].
גזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאבקרפט היה ידוע בשנאתו התהומית למהגרים וזרים באשר הם ונהג להביע זאת לעיתים קרובות בסיפוריו[4]. ייתכן כי רעיונות אלו הם שעמדו מאחורי כמה מהתיאורים שכתב אודות קבוצות הכורים המקסיקנים בסיפור הנוכחי, שכן הציג אותם מספר פעמים באור גס ומלוכלך, כדוגמת ”חבר באחד מעדרי המקסיקנים המוזנחים והגדולים שהגיעו הנה מהמדינה השכנה” או ”הוא היה שונה מאוד מכל אותם גריזרים או פאיוטים”[5].
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבקר הספרות סונאנד טריאמבק ג'ושי (אנ') טען כי הסיפור מכיל אלמנטים שונים אשר עשויים היו להפוך אותו למעניין, אלמלא מלאכת כתיבתו נעשתה בצורה כה מבולבלת אשר אינה מסבה סיפוק לקוראיו. לדבריו, הימנעותו של לאבקרפט מציון הדבר שדמותו של המספר רואה בתוך פי התהום, ”אז ראיתי, האם היה זה חואן רומרו? אבל אלוהים! אינני מעז לספר מה ראיתי!”, הופכת את הסיפור למעורפל ומעוררת תחושה כי גם לאבקרפט עצמו איננו יודע מה נמצא בפנים[6].
לדבריו של ג'ושי, דמותו של רומרו מזכירה במקצת את דמותו של ג'ו סלייטר מסיפורו הנוסף של לאבקרפט הצאצא מ-1938, מאחר ששתיהן מייצגות טיפוסים בעלי אינטלקט פשוט למדי, אך בה בעת נדמה כי כוח על-טבעי כלשהו נאחז בהם ומשפיע על מעשיהם, על אף שאין ביכולתם להבין זאת[7].
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור לא מצא חן בעיניו של לאבקרפט והוא סירב לפרסמו אף בכתבי עת חובבניים, כך שכרכים רבים שהכילו אנתולוגיות של סיפוריו הקצרים חסרו את הסיפור הנוכחי[9]. הסיפור פורסם לראשונה, אפוא, רק לאחר מותו, בכרך "מרגינליה" של הוצאת ארקהם האוס ב-1944[10]. לאחר מכן הודפס בשנית ופורסם בעשרות מהדורות שונות, וכמו כן תורגם לארבע שפות לפחות: צרפתית, איטלקית, פורטוגזית וגרמנית[11].
| English | |
|---|---|
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; מרגינליה; הוצאת ארקהם האוס, ויסקונסין, 1944; עמודים 276–284. | Lovecraft, Howard Phillips; Marginalia; Wisconsin, Arkham House, 1944; Pages 276–284. |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הקבר וסיפורים אחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, דצמבר 1970; עמודים 170–177 (מסת"ב 0-345-33661-5) | Lovecraft, Howard Phillips; The Tomb And Other Tales; Ballantine Books, New York, December 1970; Pages 170–177 (ISBN 0-345-33661-5) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קליין, תיאודור איבון דונלד; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1987; עמודים 337–343 (מסת"ב 0-87054-039-4) | Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Klein, Theodore Eibon Donald; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1987; Pages 337–343 (ISBN 0-87054-039-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; השינוי של ה.פ. לאבקרפט: הדרך לטירוף; ספרי בלנטיין, 1996; עמודים 27–32 (מסת"ב 0-345-38422-9) | Lovecraft, Howard Phillips; The Transition Of H.P. Lovecraft: The Road To Madness; Ballantine Books, 1996; Pages 27–32 (ISBN 0-345-38422-9) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אליסון, הרלן; צללי המוות: סיפורים מבעיתים; הוצאת דל ריי, ניו יורק, אוקטובר 2005; עמודים 306–313 (מסת"ב 0-345-48333-2) | Lovecraft, Howard Phillips; Ellison, Harlan; Shadows Of Death: Terrifying Tales; Del Rey, New York, October 2005; Pages 306–313 (ISBN 0-345-48333-2) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 54–59 (מסת"ב 978-1-4351-0793-9) | Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, London, 2008; Pages 54–59 (ISBN 978-1-4351-0739-9) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ויינסטוק, ג'פרי אנדרו; האלים האחרים וסיפורים ארציים נוספים; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2010; עמודים 25–31 (מסת"ב 978-1-4351-2349-6) | Lovecraft, Howard Phillips; Weinstock, Jeffrey Andrew; The Other Gods And More Unearthly Tales; Barnes & Noble, New York, 2010; Pages 25–31 (ISBN 978-1-4351-2349-6) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; סיפורי אלדריץ': קובץ של המקברי; הוצאת גולנץ, לונדון, 2011; עמודים 413–420 (מסת"ב 978-0-57509-357 כריכה קשה, מסת"ב 978-0-57509-9-630 כריכה רכה) | Lovecraft, Howard Phillips; Jones, Stephen; Edwards, Les; Eldritch Tales: A Miscellany Of The Macabre; Gollancz, London, 2011; Pages 413–420 (ISBN 978-0-57509-357 Hardcover, ISBN 978-0-57509-9-630 Softcover) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 54–59 (מסת"ב 978-1-4351-2296-3) | Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 54–59 (ISBN 978-1-4351-2296-3) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 57–63 (מסת"ב 978-1-631060-01-4) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 57–63 (ISBN 978-1-631060-01-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך א': 1905–1925; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2014; עמודים 96–104 (מסת"ב 978-1-61498-109-1) | Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Collected Fiction, A Variorum Edition, Volume One: 1905–1925; Hippocampus Press, New York, 2014; Pages 96–104 (ISBN 978-1-61498-109-1) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 57–63 (מסת"ב 978-0-78583-420-5) | Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H. P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 57–63 (ISBN 978-0-78583-420-5) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט: סיפורים קלאסיים של אימה קוסמית; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2016; עמודים 44–49 (מסת"ב 978-1-78428-247-9) | Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection: Classic Tales Of Cosmic Horror; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2016; Pages 44–49 (ISBN 978-1-78428-247-9) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט; סיפורי מקבריים; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2017; עמודים 54–61 (מסת"ב 978-1-78428-860-0) | Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection; Macabre Stories; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2017; Pages 54–61 (ISBN 978-1-78428-860-0) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ס. קלינגר, לזלי; לה ולה, ויקטור; ביאור חדש לכתביו של ה.פ. לאבקרפט: מעבר לארקהם; ניו יורק, 2019; עמודים 20–28 (מסת"ב 978-1-63149-263-1) | Lovecraft, Howard Phillips; S. Klinger, Leslie; Lavalle, Victor; The New Annotated H.P. Lovecraft: Beyond Arkham; New York, 2019; Pages 20–28 (ISBN 978-1-63149-263-1) |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ספראג דה קמפ, לאון (אנ'); לאבקרפט: ביוגרפיה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 1996 (מסת"ב 0-385-00578-4) | Sprague De Camp, Lyon; Lovecraft: A Biography; Barnes & Noble, 1996 (ISBN 0-385-00578-4) |
| לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק (אנ'); מכתבים לאלפרד גלפין; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2003 (מסת"ב 0-9673215-9-X) | Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Letters To Alfred Galpin; Hippocampus Press, New York, 2003 (ISBN 0-9673215-9-X) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק (אנ'); אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911) | Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911) |
| ג'ושי, סונאנד טריאמבק (אנ'); אנכי פרובידנס: חייו וזמניו של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2010 (מסת"ב 0982429673, מסת"ב 978-0982429679) | Joshi, Sunand Tryambak; I Am Providence: The Life And Times Of H. P. Lovecraft; Hippocampus Press, 2010 (ISBN 0982429673, ISBN 978-0982429679) |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ג'ושי ושולץ, השינוי של חואן רומרו, עמוד 272, "סיפור קצר (2,710 מילים) הנכתב ב-16 בספטמבר 1919 ופורסם לראשונה בכרך מרגינליה".
- ^ לאבקרפט, אפריל 1920, עמוד 83, "הסיפור הבא שלי, חואן רומרו, נכתב בתור תגובה לסיפורו המשעמם של פיל מק. הוא כתב יצירת הרפתקאות כה דלה בתוך מסגרת עלילתית כה עשירה, עד שהרגשתי כי אני מוכרח להראות מה ניתן לעשות בסביבה שכזאת".
- ^ לאבקרפט, השינוי של חואן רומרו, עמוד 61, "בנקודה אחת חשבתי לעצמי שהשתגעתי, היה זה באותו הרגע בו תהיתי כיצד הדרך בה צעדנו הוארה בהיעדרן של מנורות או נרות, אז הבחנתי כי הטבעת העתיקה שענדתי על האצבע שלי זהרה באור מפחיד, תוך כדי שהיא פולטת נוגה חיוורת מבעד לאוויר הכבד והלח שעטף אותנו".
- ^ קמפ, קולג' היל, עמוד 5, "עד לשנים האחרונות בחייו שנא לאבקרפט בני אדם על בסיס גזע ברמת השיגעון. באופן כללי, הוא שנא את כל הזרים באשר הם, בייחוד מהגרים, וכינה אותם בשם ”שרצים דמויי חולדות אשר הגיעו מהגטו” או ”בני תערובת אוריינטלים בעלי פני חולדה ועיניים חרוזיות”; כאשר שהה בברוקלין וגילה שאחד משכניו היה סורי, הגיב לדבר כאילו מצא נחש פעמונים בחדר האמבטיה שלו".
- ^ לאבקרפט, השינוי של חואן רומרו, עמוד 58, "זמן קצר לאחר הגעתי למקום ותחילת העבודה, הופיע גם חואן רומרו במכרה נורטון. חבר באחד מעדרי המקסיקנים המוזנחים והגדולים שהגיעו הנה מהמדינה השכנה, הוא משך את תשומת ליבם של כולם רק בשל מאפייניו החיצוניים".
- ^ ג'ושי, אנשי חלום ואנשי חזון, עמוד 351, "ישנם אלמנטים של סיפור מעניין כאן, אבל הביצוע שלו מבולבל ולא מספק. לאבקרפט עצמו יטען מאוחר יותר כי סיפוריו סבלו מעודף של פירוט יתר, אולם בדומה לסיפורים כגון ”האחו הירוק” ואחרים, היצירה הנוכחית סובלת דווקא מעודף של ערפול. סירובו של המספר לתאר את הדבר שראה בתוך התהום גורם לקורא לחשוב כי לאבקרפט עצמו אינו בטוח מה היה יכול להיות בפנים".
- ^ ג'ושי, אנשי חלום ואנשי חזון, עמוד 352, "הדבר מזכיר את ג'ו סלייטר, אשר נכנס בו דיבוק של אינטליגנציה הרבה יותר גדולה ועוצמתית מעצמו".
- ^ השינוי של חואן רומרו, בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2024. (באנגלית)
- ^ ג'ושי, אנשי חלום ואנשי חזון, עמוד 352, "לאבקרפט זיהה כי הסיפור לא היה מוצלח, וסירב לאפשר את פרסומו אף בחוגים חובבניים. הוא התכחש לו בתקופה מוקדמת יחסית של חייו, ולפיכך לא הופיע הסיפור במרבית הרשימות של סיפוריו הקצרים".
- ^ דף מידע עבור השינוי של חואן רומרו, הארכיון של ה.פ. לאבקרפט, אורכב מהמקור ב-24 בפברואר 2024. (באנגלית)
- ^ השינוי של חואן רומרו, בסיס הנתונים האינטרנטי עבור ספרות ספקולטיבית, אורכב מהמקור ב-23 בפברואר 2024. (באנגלית)