השלישי (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השלישי
השלישיכריכה.jpg
עטיפת הספר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
מאת ישי שריד
שפת המקור עברית
סוגה רומן דיסטופי
הוצאה
הוצאה הוצאת עם עובד
תאריך הוצאה 2015
מספר עמודים 259
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003839443

השלישי הוא ספר מאת הסופר הישראלי ישי שריד, אשר יצא לאור בשנת 2015, בהוצאת עם עובד.

זהו ספרו הרביעי של הסופר. הספר הוכרז כזוכה בפרס ברנשטיין לשנת 2016[1].

סיפור רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מבוסס על עתיד דיסטופי, המתאר כיצד מדינת ישראל, הנוטה לתבוסתנות ולחולשה למול אויביה החיצוניים, נופלת בעקבות מתקפת פתע הרסנית, הכוללת שימוש בנשק לא קונבנציונלי כנגד יישובי מישור החוף, מה שמוביל להשמדתם המוחלטת של יישובים אלו, לרבות תל אביב.

בעקבות נפילתה של מדינת ישראל, בעלת האוריינטציה החילונית והחופשית, השורדים מבין תושבי המדינה מתלכדים מאחורי קצין צה"ל צעיר בשם יהועז, שנוקט יוזמה ומארגן מחדש את שרידי הצבא על מנת להגן על אזור ארץ ישראל ההררי, הכולל את ירושלים וסביבותיה. בעקבות הלהט הדתי-משיחי, הנובע מההלם בו מצויים השורדים כתוצאה מנפילת מדינת ישראל, מצליח יהועז להגן על אזורים אלו, ואף לכבוש מחדש את אזור יהודה ושומרון, וחלקים מאזור הגליל, ולגרש באופן שיטתי את תושביהם הערבים. בהמשך, ובתגובה למחאה העולמית שמתעוררת בעקבות הגירוש, מתלכדים אנשיו של יהועז סביבו, מכתירים אותו כמלך החדש של ממלכת יהודה, שזה עתה קמה לתחייה, ומקימים את בית המקדש השלישי. ממלכה זו מתנהלת בפועל כתיאוקרטיה יהודית.

לאורך הספר מתברר בהדרגה כי חרף ניצחונה במערכה, לכאורה, של ממלכת יהודה, היא נאלצת להתמודד עם חרם כלל עולמי מקיף, הנובע מאקט גירוש הערבים המתואר לעיל. כתוצאה מהחרם, וכן בשל האוריינטציה הדתית-משיחית של הממלכה החדשה, אשר שמה דגש על לימודי דת במקום לימודי מדע וטכנולוגיה, מצבה הכלכלי של הממלכה הולך ומתדרדר, כאשר הפער בין שכבת האצולה החדשה, החיה בעושר יחסי, ובין חלק הארי של נתיני הממלכה, החיים חיי עוני, הולך וגדל בהדרגה.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מורכבת מתיאור זיכרונותיו של הנסיך יהונתן, בנו של מלך יהודה יהועז, אשר נלכד על ידי הפולשים ה"עמלקים", בעקבות נפילתה של ממלכת יהודה באירועים העתידיים המתוארים בספר. יהונתן, אשר מופקד על ניהולו השוטף של בית המקדש השלישי, המשמש כמרכז החיים בממלכת יהודה, נדרש להתמודד עם קונפליקט הולך וגובר בין אמונתו המשיחיית באלוהים, ובין נאמנותו לממלכה ולמלך, אביו. בסופו של דבר, יהונתן יידרש לנקוט עמדה, חרף המחיר הכבד אותו יאלץ לשאת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Alfred Bodenheimer, "Der eingesperrte Gott: Das Heiligtum als Blasphemie in Yishai Sarids Roman ‘The Third’", in Wüthrich, M. D., Mohn, J., and Gockel, M. (eds.), Blasphemie: Anspruch und Widerstreit in Religionskonflikten, Tübingen: Mohr Siebeck (Religion: Debatten und Reflexionen), 2020, pp. 223–232.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]