השפעות בריאותיות של אכילת בשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בשר הוא מרכיב מרכזי בדיאטה של מרבית בני האדם. רוב סוגי הבשרים עשירים בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי וכולסטרול. כמו כן בשר עשיר בוויטמינים ומינרלים כגון ברזל, אבץ, וויטמינים מקבוצת ויטמין B. בנוסף, בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. לפי ארגון הבריאות העולמי, הבשר המעובד מוגדר כגורם מסרטן, והבשר האדום מוגדר כגורם ככל הנראה מסרטן[1].

השפעות בריאותיות חיוביות של אכילת בשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברזל, המצוי בכמות גבוהה בבשר אדום ובשר עוף חשוב לגוף. מינרל זה נחלק לשני סוגים – haem הקיים רק במקור בשרי ו-non-haem הקיים גם במזון צמחי וגם במזון בשרי. ברזל haem נספג טוב יותר בגוף.

בשר מכיל כמויות גדולות של חלבון, ורוב סוגי הבשר מכילים את כל סוגי חומצות האמינו הדרושות לגוף כדי לפתח שרירים באופן תקין, אם כי ניתן להשיג אותן גם מתזונה צמחונית ואף טבעונית.

בשר הוא אחד המקורות החשובים לוויטמין B12. הימנעות מצריכת בשר מגדילה את הסיכוי למחסור בוויטמין B12[2], העשוי להתבטא בירידה ביכולת החשיבה, שינויים באישיות, אנמיה ובילדים גם פגיעה בהתפתחות.

השפעות בריאותיות שליליות של אכילת בשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי פרסם ב-26 באוקטובר 2015 דו"ח לפיו בשר מעובד הוא מסרטן ודאי, ולכן נכלל בקבוצת הגורמים המסרטנים הגבוהה ביותר (קבוצה 1) לצד הסיגריות, האסבסט, האלכוהול והארסן. המושג 'בשר מעובד' מתייחס לכל בשר (בקר, עוף, חזיר, כבש, הודו וכן הלאה) שעבר תהליכי שימור, המלחה, עישון, תסיסה וכדומה. דוגמאות לבשר מעובד הן נקניקיות, נקניקים, המבורגרים, פסטרמה, שניצלים מעובדים, בשר כבוש ובייקון. לפי הדו"ח, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בחנה כ-800 מחקרים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין הסיכון ללקות בסרטן, ונמצא כי צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה ב-18% את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס (הסרטן השני בשכיחותו בישראל, השלישי בשכיחותו בעולם המערבי, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי). בשר אדום קוטלג על ידי ארגון הבריאות הלאומי בקבוצת סיכון אחת מתחת לקבוצה 1, בקבוצת 2A, כגורם שמוגדר 'ככל הנראה מסרטן'. לפי הדו"ח, בשר אדום תורם ככל הנראה להתפתחות סרטן בעיקר סרטן המעי הגס, אך גם לסרטן הלבלב וסרטן הערמונית[1][3][4].

מחקרים תצפיתנים מצאו מתאם בין צריכת בשר מעובד או אדום ומספר מחלות. במחקרים אלו נמצא שאצל אנשים שאוכלים בשר מעובד יש שיעור מעט יותר גדול של מחלות לב[5], שבץ[6], וסרטן המעי[7].

בניגוד לבשר מעובד או אדום, מחקרים תצפיתנים לא מראים קשר חיובי בין צריכת דגים ומחלות. לא נמצא קשר בין צריכת דגים וסוגים שונים של סרטן כגון סרטן הערמונית[8], סרטן המעי[9], וסרטן הקיבה[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי