התאוריה המוניטרית המודרנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התאוריה המוניטרית המודרנית (MMT - Modern Monetary Theory) היא תאוריה מקרו-כלכלית שעוררה עניין ותשומת לב בשנות ההתאוששות מהמשבר הכלכלי הגלובאלי ב-2008. התאוריה שמה דגש על ההבדל בין מדינות שאינן מנפיקות מטבע משלהן (כדוגמת מדינות גוש האירו) לבין מדינות שמנפיקות מטבע משלהן. לפי השקפת ה-MMT, מדינות המנפיקות מטבע משלהן אינן מוגבלות בידי גירעונות תקציביים. זאת בשל שליטתן המוחלטת והמונופולית במטבע שלהן, שהן יכולות להנפיקו כרצונן. בשל כך לא ייתכן שיימצאו עצמן במחסור בו. כלכלני MMT מדגישים שאינם קוראים להנפקת כסף בלתי מוגבלת. הם מודעים לכך שמדינות מוגבלות בידי המשאבים המוגבלים של המשק שלהן. הם צופים שבמצב שבו כמות הכסף שהונפק חורגת מהרצוי תופיע אינפלציה גבוהה. במקרה כזה, לפי גישת MMT, הממשלה תוכל להתמודד עם האינפלציה על ידי שינוי ספר התקציב - באמצעות הקטנת הוצאות או העלאת מיסים. בניגוד לגישה המוניטריסטית הרגילה, MMT אינה מייחסת חשיבות רבה להעלאות ריבית כדרך להדביר אינפלציה. MMT לעיתים מכונה נאו-צ'רטליזם. יש שרואים אותה כגרסה של תורתו הכלכלית של הכלכלן היהודי-אמריקני אבא לרנר .

MMT שנויה במחלוקת, ומתנהל דיון פעיל וסוער[1] בתועלת התאורטית שלה, ביעילות של מרשמי המדיניות שלה ובסיכונים שהיא מעלה. אין בין תומכי התאוריה הסכמה מוחלטת לגבי מאפייני התאוריה המדויקים, אבל בלב התאוריה עומדת התפיסה שחוב לאומי וגירעונות תקציביים אינם דבר רע עבור מדינה שמנפיקה מטבע משלה.

עקרונות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העקרונות העיקריים של MMT הם שממשלה שמנפיקה את הכסף שלה:

  1. יכולה לשלם עבור סחורות, שירותים ונכסים פיננסיים ללא צורך בגביית כסף בצורה של מיסים או הנפקת חובות לפני רכישות כאלה
  2. לא ניתן לכפות עליה פשיטת רגל בגין חוב הנקוב במטבע שלה עצמו
  3. מוגבלת רק על ידי אינפלציה, שעלולה להאיץ ברגע שהמשאבים האמיתיים (עובדים, מכונות ומשאבי טבע) של המשק הם בשימוש מלא
  4. יכולה לשלוט באינפלציה שמבוססת על ביקושים גבוהים מדי[2] על ידי מיסוי או הפחתת תקציבים, וכך להוציא עודף כסף מהמחזור (אם כי ייתכן שהרצון הפוליטי לעשות זאת לא יהיה קיים)
  5. אינה צריך להנפיק איגרות חוב ממשלתיות ואינה צריכה לחשוש מעליית הריבית עליהן.

עקרונות אלה מאתגרים את השקפת כלכלני המיינסטרים כי הוצאות הממשלה ממומנות על ידי מיסים והנפקת חובות.[3][4][1] ארבעת עקרונות ה-MMT הראשונים אינם סותרים למעשה את הבנת המיינסטרים, אלא מדגישים אלמנטים שגם כלכלני מיינסטרים מודעים להם ולעיתים מציינים בפירוש. מבחינה זו יש הרואים ברוב עקרונות ה-MMT רק ניסוח מחדש של עקרונות ידועים היטב בכלכלה הקיינסיאנית. לדוגמה, כפי שאמר יו"ר הפד לשעבר, אלן גרינשפן, "ארצות הברית יכולה לשלם כל חוב שיש לה כי אנחנו תמיד יכולים להדפיס כסף כדי לעשות זאת. אז יש הסתברות אפס לפשיטת רגל."[5] עם זאת, כלכלני MMT לא מסכימים עם כלכלני המיינסטרים לגבי העיקרון החמישי - האופן שבו גירעונות ממשלתיים קשורים לשיעורי הריבית.[6][7][8][9][10]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורג פרידריך קנאפ טען כבר ב-1905 כי "כסף הוא בריה של חוק" ולא סחורה .[11] קנאפ הנגיד את תאוריית הכסף שלו עם גישת תקן הזהב שלפיה הערך של יחידת מטבע תלוי בכמות המתכת היקרה שהיא מכילה או שניתן לקבל אותה תמורתה. הוא טען כי המדינה יכולה ליצור כסף נייר ולהפוך אותו לבעל ערך בשל נכונותה לקבלו כתשלום למיסים, קנסות וחשבונות.

הדעה הרווחת לגבי כסף הייתה שהוא התפתח מסחר חליפין וככזה אמור לייצג מצרך עמיד שיש לו ערך שימוש מסוים[12], אך חסידי MMT כמו רנדל וויי ומת'יו פורסטייטר טוענים כי כסף שמקור ערכו ביכולת לשלם איתו מיסים מתואר בכתבים של כלכלנים קלאסיים רבים,[13] בהם אדם סמית', ז'אן-בפטיסט סאי, קארל מרקס, וויליאם סטנלי יבונס .[14]

אלפרד מיטשל אינס כתב ב-1914 כי כסף בעצם נועד לאפשר לאדם לפדות את חובות המס שלו.

עד שנת 1947, אז אבא לרנר כתב את מאמרו כסף כבריית המדינה, כלכלנים זנחו את הרעיון כי שווי הכסף קשור קשר הדוק לזהב. לרנר טען כי האחריות להימנעות מאינפלציה ומשפל כלכלי מוטלת על המדינה בגלל יכולתה ליצור כסף או למסותו.[15]

הכלכלנים וורן מוסלר, ל. רנדל ריי, סטפני קלטון,[16] ביל מיטשל ופבלינה ר. טשרנבה אחראים להחייאת הרעיונות של לרנר וקודמיו[17].

בפברואר 2019 פורסם ספר הלימוד האקדמי הראשון שהתבסס על התאוריה.[1]

השלכות מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלנית סטפני קלטון פירטה כמה השלכות למדיניות הכלכלית שנובעות מהשקפות MMT במרץ 2019:

  • במסגרת MMT, מדיניות פיסקלית (כלומר, החלטות מיסוי והוצאות ממשלתיות) היא האמצעי העיקרי להשגת תעסוקה מלאה. כלומר המדינה אחראית לביסוס הגירעון התקציבי ברמה הנחוצה כדי להגיע לתעסוקה מלאה. לפי גישת המיינסטרים, המדיניות המוניטרית (כלומר התאמות שנעשות בידי הבנק המרכזי לשיעורי הריבית ולמאזן הנכסים) היא המנגנון העיקרי. גישת המיינסטרים מניחה שיש ריבית מסוימת נמוכה מספיק או מאזן נכסים גדול מספיק של הבנק המרכזי שיניבו בסופו של דבר תעסוקה מלאה. קלטון טוענת, לעומת זאת, כי הפחתת הריבית אינה יעילה בשפל, מכיוון שעסקים הצפויים לרווחים חלשים ולמעט לקוחות לא ישקיעו אפילו בריבית נמוכה במיוחד.
  • הוצאות הריבית הממשלתיות עומדות ביחס לשיעורי הריבית, כך שהעלאת הריבית היא סוג של תמריץ כלכלי (היא מגדילה את הגירעון התקציבי ומכניסה כספים למגזר הפרטי), ואילו הפחתת הריבית היא פעולת צנע.
  • המדינה יכולה להבטיח השגת תעסוקה מלאה - היא יכולה ליצור משרות מובטחות בתקופות שפל.
  • על פי גישת MMT, מדיניות פיסקלית מרחיבה של הממשלה יכולה להגדיל את יתרות הבנקים, מה שיכול להוריד את הריבית. על פי כלכלני המיינסטרים, מדיניות פיסקלית מרחיבה עלולה לגרום לריבית גבוהה יותר. עם זאת קלטון מודה שבפועל תחת המדיניות הנוכחית הבנק המרכזי יעלה את הריבית קצרת הטווח במצב אינפלציוני וכך יביא לעליית הריביות במשק. כך ינוטרל האפקט הראשוני מרסן הריבית של ההרחבה הפיסקלית[3][4].

ב-2017 החל להתעורר באגף הליברלי של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית עניין רב ב-MMT, מתוך הערכה שהיא מצדיקה הגדלת גירעונות וכך תאפשר מימון תוכניות שאפתניות לביטוח רפואי לכול, למלחמה בעוני ובהתחממות הגלובאלית.

בעקבות מגפת הקורונה ולאור ההוצאות התקציביות העצומות שממשלות היו מוכנות להוציא כדי לשקם את הכלכלות במהלכה, היו שכתבו: "אנו כולנו תומכי MMT עכשיו", מכוונים לכך שהחשש מגרעונות ומחובות לאומיים איבד כוחו, דבר ש-MMT הטיפה לו לאורך שנים[18].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Bloomberg-Coy, Dmitrieva & Boesler-A Beginner's Guide to MMT-March 21, 2019
  2. ^ Fullwiler, Scott; Grey, Rohan; Tankus, Nathan (1 במרץ 2019). "An MMT response on what causes inflation". FT Alphaville. The Financial Times Ltd. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2019. 
  3. ^ 1 2 Bloomberg-Stephanie Kelton-Paul Krugman Asked Me About Modern Monetary Theory-March 1, 2019
  4. ^ 1 2 Bloomberg-Stephanie Kelton-The Clock Runs Down on Mainstream Keynesianism-March 4, 2019
  5. ^ No Chance of Default, US Can Print Money: Greenspan CNBC-No Chance of Default, US Can Print Money: Greenspan-August 7, 2011
  6. ^ Bell, Stephanie, (2000), "Do Taxes and Bonds Finance Government Spending?", Journal of Economic Issues, 34, issue 3, p. 603-620
  7. ^ Sharpe, Timothy P. (2013) "A Modern Money Perspective On Financial Crowding Out", Review of Political Economy, 25:4, 586-606
  8. ^ Fullwiler, Scott; Kelton, Stephanie; Wray, L. Randall (ינואר 2012), "Modern Money Theory : A Response to Critics", Working Paper Series: Modern Monetary Theory - A Debate (279), Amherst, MA: Political Economy Research Institute, עמ' 17–26, בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2015 
  9. ^ Fullwiler, Scott T. (2016) "The Debt Ratio and Sustainable Macroeconomic Policy", World Economic Review 7:12-42
  10. ^ Marc Lavoie. "The monetary and fiscal nexus of neo-chartalism". 
  11. ^ Knapp, George Friedrich (1905), Staatilche Theorie des Geldes, Verlag von Duncker & Humblot 
  12. ^ Karl Marx, Capital I, Chapter 1, two paragraphs starting "The utility of a thing makes it a use value." http://www.efm.bris.ac.uk/het/marx/cap1/chap01 accessed 18 May 2009.
  13. ^ Wray, L. Randall (2000), The Neo-Chartalist Approach to Money (Working Paper No. 10), UMKC Center for Full Employment and Price Stability 
  14. ^ Forstater, Mathew (2004), Tax-Driven Money: Additional Evidence from the History of Thought, Economic History, and Economic Policy 
  15. ^ Lerner, Abba P. (מאי 1947). "Money as a Creature of the State". The American Economic Review 37. 
  16. ^ "Is modern monetary theory nutty or essential?". The Economist. 12 במרץ 2019. ISSN 0013-0613. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2019. 
  17. ^ The Economist, 31 December 2011, "Marginal revolutionaries" neo-chartalism, sometimes called "Modern Monetary Theory"
  18. ^ Daniel Alpert, We are all Modern Monetarists now, Business Insider