לדלג לתוכן

ארגון יוצאי מרכז אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון יוצאי מרכז אירופה
לוגו הארגון
לוגו הארגון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 1,700 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 10 (נכון ל־2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.irgun-jeckes.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארגון יוצאי מרכז אירופה (בגרמנית: Vereinigung der Israelis mitteleuropäischer Herkunft) הוא עמותה ישראלית הפועלת למענם של יוצאי ארצות מרכז אירופה - גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, שווייץ וצאצאיהם, אשר גרמנית היא שפתם ומורשת תרבותם. הארגון נוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם 'התאחדות עולי גרמניה'.

פעילויות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל לעזרה הדדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המפעל לעזרה הדדית" - (מ.ע.ה.), של ארגון יוצאי מרכז אירופה (שהוקם בשנת 1941 ואוחד עם הארגון בשנת 2019) מקיים מגוון פעילויות בתחום הרווחה עבור חברי קהילת יוצאי מרכז אירופה בני הגיל השלישי והרביעי וזאת בעזרת צוות סוציאלי מקצועי הפועל בסניפי הארגון (ת"א וירושלים) וגם מקיים ביקורי בית ברחבי הארץ. רבים מהנתמכים מבוגרים מאוד, ניצולי שואה, עריריים וחולים. כמו כן, תומך המפעל לעזרה הדדית בקשישים הנמצאים בבתי ההורים של הארגון. המפעל עובד בשיתוף ועידת התביעות העולמית של הארגונים היהודיים ומוכר על ידה כארגון המטפל ומסייע ליוצאי אוסטריה בתביעות לפיצויים ממשלת אוסטריה.

טיפול בקשישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון היה בין חלוצי הטיפול הגריאטרי המודרני בחברה הישראלית וכבר בשנות ה – 50 של המאה הקודמת הקים הארגון רשת ענפה של בתי-הורים ובתי-מגורים המנוהלים על ידי "חברת מעונות הורים" (ירושלים, רמת גן) ו"חברת בתי הורים" (חיפה). כיום ישנם 3 בתי הורים ונמצאים בירושלים וברמת גן (של חברת מעונות הורים) הנמצאים בבעלות ארגון יוצאי מרכז אירופה. בבתי ההורים קיים דיור לדיירים עצמאיים, מחלקות תומכות לאוכלוסייה הזקוקה להשגחה מוגברת ומחלקות סעודיות.

פעילות חברתית תרבותית וציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מפעיל כיום שני סניפים הפועלים בשתי הערים הגדולות, תל אביב וירושלים. בערים אלו מרכזים את עיקר פעילות הארגון בקהילה ומהווים את המרכז החברתי - תרבותי לחברי הארגון. פעילויות הסניפים מיושמות בשיתוף חברי הארגון ובהתאמה לתחומי העניין שלהם/ן. הפעילויות כוללות מפגשים קהילתיים, סיורים, טיולים, ביקורים בתערוכות נבחרות, האזנה לקונצרטים, השתתפות בקורסי גרמנית למתחילים ולבעלי שליטה בשפה וכן הרצאות העשרה במגוון נושאים.

הארגון גם פועל במרחב הווירטואלי ומעניק שירותי תרבות הכוללים הרצאות שונות ומפגשי שיחה בגרמנית יקית באמצעות הזום.

בעבר הרחוק, באמצע שנת 1942 נוסדה מפלגת "עלייה חדשה" כגלגול למפלגה פוליטית של "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה" (העגוע"א) הא-פוליטית. בראש המפלגה עמד פנחס רוזן שגם היה יו"ר "התאחדות עולי גרמניה ועולי אוסטריה". באוקטובר 1948 התאחדה המפלגה עם תנועת העובדים הליברלית העובד הציוני ועם סיעה א' של הציונים הכלליים ליצירת המפלגה הפרוגרסיבית.

נוע"ם (נוער עולי מרכז אירופה), היא זרוע של ארגון יוצאי מרכז אירופה שהוקמה ב-1998 במטרה לתת מענה מתאים וסיוע בקליטה על פי המאפיינים הנדרשים לעולים חדשים מארצות מרכז אירופה דוברות גרמנית. בנוע"ם חברים כיום כ-800 עולים צעירים. פעילות נוע"ם מכוונת לקהל העולים החדשים יוצאי הארצות דוברות גרמנית וכן לשוהים בארץ באופן ארעי כסטודנטים, לבני משפחות העולים בקהילות בחו"ל ולמתעניינים בעליה.

מלגות לימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון, באמצעות המפעל לעזרה הדדית, מעניק מדי שנה מלגות לימודים לסטודנטים ותלמידי מחקר בני הדור השני והשלישי. מקבלי המלגות מתחייבים בתמורה ל-45 שעות עבודה למען הקהילה.

ביטאון 'MB-יקינתון' ועיתונים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטאון MB-יקינתון נוסד ב-1932 והודפס במכונת כתיבה הידיעון הראשון של התאחדות עולי גרמניה MB MitteilungsBlatt. ה-MB - שנוסד עם בואם של העולים הראשונים מגרמניה ומאוסטריה בעלייה החמישית, שימש בעיקר כאמצעי להעברת מידע חשוב ליוצאי הארצות אלו.

עם עולי גרמניה ואוסטריה שהיו חברי הארגון, נמנו אנשי רוח, עיתונאים וסופרים אשר ביקשו לכתוב בשפה הגרמנית. הם פרסמו ב-MB - מאמרים רבים שעסקו בפרשנות פוליטית ובזהות היהודית-ציונית של בני העלייה החמישית.

מאז ועד היום ה-MB-יקינתון יוצא לאור 5 פעמים בשנה ונכתב בשפה העברית והגרמנית. הכתבות בביטאון העוסקות בנושאי חברה ותרבות, בנושאי מורשת וסיפורים אישיים. כמו כן מקדם הביטאון טיפול בנושאים חברתיים, מעודד פעילות התנדבות, מספק מידע שוטף על פעילות הארגון.

מקור ראשי התיבות MB במילה MitteilungsBlatt (המילה הגרמנית ל"ידיעון"), שהיה שמו של העיתון עד 1985.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוציא הארגון כתב עת שנקרא "עמודים". עורכו היה דר' משה טאובר (לימים תבור).[1]

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוציא הארגון עיתון יומי בשפה העברית בשם "זמנים". עורכו של העיתון היה אורי אפשטיין, העיתון יצא באופן סדיר עד 1955 ואחרי תקופה בה הופיע באופן לא סדיר - נסגר.

אחת מפעילויותיו המרכזיות של ארגון יוצאי מרכז אירופה היא הנצחת מורשת יהדות מרכז-אירופה והנחלת ערכיה לשיח הציבורי בישראל. במסגרת זאת מקיים הארגון שותפות מבורכת עם 'המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית', שהיה ממוקם בגוש תפן בגליל המערבי וניפתח מחדש בשנת 2025 במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה. זאת ועוד הארגון יוזם פעולות של תיעוד המורשת ושימורה כגון אירוע האזכרה השנתי לפוגרום "ליל הבדולח", אירוע "פורום צאצאי היקים" עבור דור ההמשך, השקות ספרים וימי עיון העוסקים במורשת הייקית ומתקיימים לאורך כל ימות השנה.

בנוסף, הארגון פועל לתיעוד סיפורי הקהילה באתר הארגון ולחברי הקהילה ניתנת האפשרות להעלות את סיפורי קורות משפחותיהם מדורי-דורות ולכלול את שמות בני המשפחה ב"ספר הייקים". סיפורי התיעוד כוללים סיפורי משפחות וקורותיהן בארצות מוצאן, תיאור מהלך העלייה והקליטה בארץ וכן את סיפור תרומתן לחברה ולמדינה.

הארגון גם מתחזק את קבוצת הפייסבוק שלו - 'הופה הופה רייטר Hoppe hoppe Reiter', המונה למעלה מ-12,000 חברים. החברים מעלים שאלות ומשתפים בנושאי מורשת מגוונים. בתחילת ספטמבר 2023, קיים הארגון אירוע קהילה גדול לצאצאי הייקים ורבים מקבוצת הפייסבוק הצטרפו ובאו לביתה של יו"ר הפורום לצאצאי הייקים, ד"ר נאוה מיכאל צברי לבית משפחת שטראוס. באירוע נכחו מאות צאצאים והביעו עניין בהשתתפות באירועים עתידיים של הארגון. מאז ספטמבר 2023 הארגון מקיים מדי שנה בחודש ספטמבר את אירוע "פורום צאאצי הייקים".

כמו כן מקיים הארגון שיתופי פעולה פוריים עם גופים נוספים הקרובים לו או משיקים לתחומי פעילותו, כגון ייזום הקמת מכון ליאו בק על ידי יוצאי גרמניה, שיתוף פעולה באירועי תרבות עם משכנות שאננים, בית התפוצות, מכון גתה, מוסדות אקדמיים שונים, וכיוצא בזה.

הצלחות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון יוצאי מרכז אירופה מתייחד בכך שפועל על פני רצף של עשרות שנים תוך גילוי יכולת התאמה לנסיבות משתנות אולם בלי לוותר על עקרונות היסוד שלו. הארגון מצליח לסייע באופן משמעותי בהתמדה וברצף, לאלפי נזקקים.

הארגון מהווה מקום מפגש לאנשים מרקע סוציואקונומי מגוון, מערים מרכזיות ומהפריפריה ומתחומי השכלה ועיסוק מגוונים. המשותף לאנשים אלה הוא סולם הערכים של יוצאי מרכז אירופה ויישום ערכים אלה בפעילות התנדבותית, תוך הקפדה על סולידריות חברתית ושותפות במפעל הציוני כולו.

הארגון מעודד פעילות התנדבות, משמר ומפתח בהצלחה במשך עשרות רבות בשנים פעילות זו, כולל הנחלתה לדורות השני והשלישי. כמו כן מצליח הארגון לאורך עשרות שנים לגייס לפעילות התנדבות אנשים ידועים ובעלי השפעה מכל תחומי העשייה: הכלכלה והתעשייה, האמנות והתרבות, המשפט, המדע, האקדמיה והחינוך, הביטחון הדיפלומטיה והמנהל הציבורי, התקשורת וכיוצא בזה. הארגון מצליח להשפיע על עיצוב ויישום מדיניות וחקיקה ופועל בהצלחה למימוש זכויותיהם של ניצולי שואה ועולים ותיקים בארץ ובעולם. נציג מטעם הארגון הוא חבר קבוע ב"פורום הארגונים להשבת רכוש נפגעי השואה", שקידם את החקיקה העוסקת בהשבת רכוש נפגעי השואה.

הארגון מקיים פעילות בנושאי הנחלת מורשת עולי מרכז אירופה, בה משתתפים עשרות אלפי אנשים במסגרות השונות.

יו"ר נשיאות הארגון לשעבר, ראובן מרחב, נבחר ליו"ר האקזקוטיבה של ועידת התביעות העולמית (ההתארגנות המרכזית של העם היהודי למימוש תביעות מממשלות וגופים באירופה לשם מתן סיוע וטיפול לניצולי השואה).

מיקום הפעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניפי הארגון ומרבית המתנדבים בירושלים ובתל אביב והמרכז. מקבלי סיוע - בכל רחבי הארץ: בערים, ביישובי הפריפרייה, במושבים ובקיבוצים. פעילות לעידוד וקליטת עולים מתבצעת בישראל ומחוצה לה בקהילות בארצות דוברות גרמנית.

הנהלת הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילתו התמנה ד"ר תאודור זְלוֹציסטי כיו"ר הארגון וכיהן עד 1935 כשארנסט לוי נמצא לצידו.

ב-1935 על רקע ריצת ההתאחדות לבחירות עירוניות בעיריית תל אביב ופרישתו של זלוציסטי, קורט בלומנפלד נבחר לכהן כיו"ר הארגון, מקס קרויצברגר נהיה למזכ"לו וארנסט לוי התחיל לעסוק בתחום הסוציאלי של הארגון[2].

ב-1948 התמנה הנס טרמר למזכ"ל במקום מקס קרויצברגר שעזב.

נשיאת הארגון כיום היא דבורה הברפלד, מנכ"לית הארגון החל מחודש ספטמבר 2022 היא ליאורה שוהם פיטרס.

  • חוברת "העלייה החמישית: 60 שנה לעליה ממרכז אירופה", ארגון עולי מרכז אירופה, תל אביב, תשנ"ד, 1993

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. כתב העת עמודים של תנועת הקיבוץ הדתי התחיל לצאת רק אחרי סגירת כתב העת של היקים.
  2. "העלייה החמישית: 60 שנה לעליה ממרכז אירופה", ארגון עולי מרכז אירופה, תל אביב, תשנ"ד, 1993, עמ' 8-9