מגדל תפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תפן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תפן" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים אחרים, ראו תפן (פירושונים).
מגדל תפן (מועצה מקומית תעשייתית)
בניין המועצה בשטח המוזיאון הפתוח
בניין המועצה בשטח המוזיאון הפתוח
מדינה ישראלישראל  ישראל
מחוז מחוז הצפון
שטח 2.7 קמ"ר
קואורדינטות 32°58′35″N 35°16′28″E / 32.97646944°N 35.27450833°E / 32.97646944; 35.27450833 קואורדינטות: 32°58′35″N 35°16′28″E / 32.97646944°N 35.27450833°E / 32.97646944; 35.27450833 
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
מגדל תפן
מגדל תפן

מִּגְדַל תֵּפֶן היא מועצה מקומית תעשייתית בחבל תפן שבגליל, שבתחומה נמצאים רק מפעלי תעשייה. בשטח המועצה יש אזור תעשייה קלה ותעשיית היי־טק, גן תעשייה, את המוזיאון הפתוח תפן וגם מספר מסעדות.

שטח תחום השיפוט של המועצה משתרע על פני 2,700 דונם. נמצא כ־6 קילומטר ממעלות-תרשיחא וכ־17 קילומטר מכרמיאל, בין המושב לפידות מדרום ליישוב הקהילתי כפר ורדים מצפון, וכפרי דרוזים שנמצאים ממערב וממזרח לה.

ראש המועצה הנכנסת, החל מדצמבר 2016, היא סיגל שאלתיאל הלוי.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל תפן גובלת בשלוש מועצות, מדרום מועצה אזורית מעלה יוסף, ממערב ומצפון מועצת יאנוח-ג'ת, ממזרח מצפון ומדרום מועצת כסרא-סמיע.
המועצה נמצאת דרומית לעיר מעלות-תרשיחא וצפונית לעיר כרמיאל בחבל תפן, אזור הררי שבו סלעים ונחלים רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת דרך ראשונה באזור נעשתה בשנת 1966 על ידי קרן קיימת לישראל במסגרת המגמה לייהד את הגליל. מאוחר יותר נסלל כביש אספלט ולאורכו ובקרבתו הוקמו מושבים ומצפים.

בשנת 1981 התפטר מהכנסת התעשיין סטף ורטהיימר והחל לפעול לבניית אזור התעשייה. באותה שנה הוא השתתף בתכנון כפר ורדים שעלה לקרקע בשנת 1984. הכפר הפך לדגם התיישבותי ליישוב קהילתי באזור ספר, ועם השנים הפך ליישוב הקהילתי הגדול בצפון. הרעיון היה למזג את יתרונות העיר הגדולה עם תנאי המגורים באזור בסגנון כפרי, כל זאת תוך ניסיון לפתח חיים קהילתיים וניהול עצמי שונה. כפר ורדים הוקם ליד מגדל תפן, לפי תפיסה תכנונית חדשנית של הקמת יישוב עירוני כמערכת משולבת של מגורים, שירותים ציבוריים ברמה גבוהה ותעסוקה המבוססת בעיקר על תעשייה ליצוא היא התעשייה במגדל תפן.

בשנת 1982 הועתקו מפעלי "ישקר" מנהריה לתפן. והיוו את ראשית אזור התעשייה. שנה לאחר מכן הוקם גן התעשייה במקום ונתן מענה למפעלים קטנים בשנותיהם הראשונות. עם השנים נוספו למקום מפעלים רבים נוספים, בהם מפעל המצברים "וולקן" ומפעל השוקולדים "תופיני סער"[2].

אזור התעשייה שהיה מחובר בתחילה רק לכביש 89, נהריה–צפת, חובר גם לעיר כרמיאל, ולכביש 85, עכו–צפת.

בשנת 1991,[3] לאחר פירוק מועצה אזורית מרכז הגליל, שבשטח שיפוטה שכן אזור התעשייה תפן, הוקמה המועצה התעשייתית מגדל תפן, הראשונה מסוגה בגליל והשנייה בארץ לאחר רמת חובב. בניגוד לרמת חובב, אזור התעשייה בתפן איננו מחובר למסילת רכבת.

המועצה המקומית מכילה בתוכה 62 מפעלים, שבהם מועסקים תושבים מכל יישובי הסביבה – דרוזים, נוצרים, מוסלמים ויהודים.

ראשי המועצה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן
לא ידוע רונן פלוט אלי אפללו חנן אסולין ירון קמחי צביקה כהן יגאל צרפתי סיגל שאלתיאל-הלוי
1991(?)–1996(?) 1996(?)–2001 2001–2003 2003–2005 2005–2011 2011–2013 2013–2016 2016–

גן התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור התעשייה שוכן גן תעשייה, חממה לתעשיינים ויזמים בראשית דרכם. גן התעשייה מאגד בשטחו מפעלי תעשייה קטנים, המצויים בשלבי הקמה ומאפשר להם לחסוך בהוצאות על ידי שכירות משותפת של שירותים.

בגן התעשייה תפן ממוקמים עשרות חברות ומפעלים. הפארק כולל 25,000 מ"ר של מבנים תעשייתיים הפרושים על שטח של 120 דונם. כ-30 חברות אשר החלו את דרכן בגן התעשייה כבר התרחבו ועברו לאזור התעשייה הצמוד.

מפעלים הנמצאים בשטח גן התעשייה הם סנדיסק ישראל ומפעל הסבונים של סבתא ג'מילה.

גן התעשייה בתפן הוא גן התעשייה הראשון, שבנה סטף ורטהיימר, אחריו נבנו גני תעשייה נוספים בתל חי, בעומר ובלבון.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיקוח על שמירת והגנה הסביבה מבוצע על ידי מחלקת איכות הסביבה של המועצה. פעולות המחלקה:

  • הדרכה למפעלים ובתי מלאכה בעלי פוטנציאל לפגיעה בסביבה לשם מניעת מפגעים ומעבר ל"תעשייה ירוקה".
  • פיקוח על המתקן המקומי לטיהור שפכים, ביצוע סקרים תקופתיים של שפכי תעשיות ומעורבות בצוות הקמת מפעלים חדשים, כל זאת על מנת למזער את זיהום מי התהום, הנחלים והים.
  • בדיקות תקופתיות: המועצה מבצעת בדיקות תקופתיות של שפכים וקולחים אחת לחודשיים. ובדיקות זיהום אוויר תוך שימוש בנתונים מטאורולוגיים המתקבלים באופן רציף.
  • המועצה ערוכה לסייע בטיפול באירועים של חומרים מסוכנים, באמצעות נציג מוסמך של המחלקה המגיע לשטח האירוע ומשמש יועץ לכוחות המשטרה וההצלה. כמו כן אוכפת המחלקה את החוקה במקרים בהם מתקיימים תהליכים ו/או מאוכסנים חומרים, העלולים לגרום לאירועים מסוכנים.

מפגעים סביבתיים ומצב הזיהום הביא את התושבים הסמוכים לאזור התעשייה לצאת להפגנות. מעורבות התושבים הגבירה את הערנות והפיקוח לגבי דליפת חומרים מסוכנים.

פילוח מפעלי המועצה התעשייתית לפי מידת העמידה בתקני איכות האוויר בשנים 2010–20111, לפי דו"ח עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל"[13]
פילוח מפעלי המועצה התעשייתית לפי מידת העמידה בתקני השפכים בשנים 2010–20111, לפי דו"ח עמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל"[13]

יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2007, לאחר דיון עם תושבי האזור והמפעלים התעשייתיים, הוחלט על שורה של פעולות כדי לקדם את תחום איכות הסביבה. אימוץ עקרונות של איכות סביבה והתנהגות בת קיימא בתחומי אנרגיה, מים ועוד:

  • המועצה הציעה כיעד להפחית בצריכת החשמל במבנה המועצה ב-25 אחוז עד לשנת 2010 באמצעות מעבר לשימוש במכשירים חסכוניים בחשמל.
  • המועצה תעודד שימוש באנרגיות חלופיות ובטכנולוגיות חדשניות וניסיוניות במפעלים הפועלים בתחומה.
  • בנייה חדשה תיעשה על פי עקרונות של בנייה ירוקה תוך התחשבות במאפיינים אקלימיים של המבנה והשתלבותו בסביבה.
  • המועצה תיעזר בגופים הפועלים למחזר מים ולצמצום צריכת המים במבנים החדשים שיוקמו.
  • בתחומי המועצה יישארו שטחים פתוחים וריאות ירוקות אך תצומצם צריכת המים להשקיית הגינות.

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2013 פרסמה עמותת "אזרחים למען הסביבה" דו"ח על פיו חרגו המפעלים מהתקנים לזיהום אוויר ולשפכים,[13] כך למשל פרסמה העמותה נתונים המצביעים על שיעורים החורגים מתקן איכות האוויר ב

  • 100% מהתקן לעופרת
  • עד 650% תרכובות כלור
  • כ 13,000% בחומרים אורגניים נדיפים
  • 720% בחלקיקים.

בשפכים דווח על:

  • חריגות של סולפטים עד 10,500% מהתקן
  • 135% עופרת
  • חריגות של מאות אחוזים במתכות, שמנים ומוצקים מרחפים.

המשרד להגנת הסביבה דחה את ממצאי הדו"ח וטען כי איכות האוויר באזור עומדת בתקן וכי מבוצעות ביקורות סדירות למפעלים.[14]

זיהום אויר ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2009–2011 נמצאו בבדיקות אלו 128 חריגות מהתקנים לאיכות אויר ושפכים של 7 מהמפעלים וכן של המכון לטיפול בשפכים. כך למשל נמצאו בשמונה בדיקות ריכוזי עופרת גבוהים מהמותר בשפכים של מפעל וולקן וזיהום אויר בחומרים אורגנים נדיפים ברמה העולה עד פי 100 מהמותר ממפעל ישקר.[15]

טיפול בשפכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל עיכובים בחיבור מתקן טיהור השפכים של המועצה התעשייתית למכון השפכים של עכו מומטרים השפכים בשטח וגורמים בעיה סביבתית קשה.[16] המשרד להגנת הסביבה מונה את אזור ההמטרה של שפכי תפן בין 20 האתרים בהם קיימת בעיית זיהום קרקע חמורה ביותר.[17]

המועצה אף הורשעה ונקנסה על עברות על חוק המים וחוק שמירת הניקיון בעקבות זיהום נחל כישור. במרץ 2014 אישרה רשות המים והביוב למועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן לצאת למכרז להנחת הקו למתקן טיהור השפכים מסריק.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה המקומית תעשייתית מגדל תפן זכתה בפרס - כוכבי יופי - 5 כוכבים של המועצה לארץ ישראל יפה, פרס זה ניתן על סביבת עבודה מטופחת.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הפארק התעשייתי ממוקמים משרדי המועצה המקומית ומפעלים לצד מספר מוזיאונים המאוגדים תחת השם "המוזיאון הפתוח תפן" - הגלריה לאמנות, תפן, המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, אוסף מכוניות. וכן גן פסלים ובו יצירות של פסלים ישראלים. בשנת 1991 הוקם באתר בית ספר הניסויי והדמוקרטי תפן. בבית הספר לומדים כ-550 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י"ב. בשנת 2015 עבר בית הספר מגן התעשייה למשכנו הקבוע בכפר ורדים.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטף ורטהימר, איש ליד מכונה - סיפור חיים, רעיונות ומעשים, ידיעות ספרים, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל תפן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב גרודקה, בהמשך לחשיפת בחדרי חרדים: מנכ"לית המשרד של דרעי התפטרה, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2016
  2. ^ תעשייה עם איכות חיים, יהודה גורן, מעריב, יום שלישי, דצמבר 10, 1985; עמוד 44
  3. ^ למעשה, שר הפנים חתם על צו הקמה, שתוקפו החל ב-1 באוגוסט 1990
  4. ^ ילקוט פרסומים 5 ביולי 2001
  5. ^ מפעלי תעשייה בתפן מזהמים את מקורות המים במתכות 2003, "אזרחים למען הסביבה"
  6. ^ אפשר להמשיך לזהם, ניר חסון, הארץ, 2004
  7. ^ ירון קמחי באתר מחלקה ראשונה
  8. ^ בית הספר הניסויי במגדל תפן ייסגר, אלי לוי, nrg, 2008
  9. ^ ירון קמחי מונה לראש המועצה מגדל תפן, ערוץ 7, 2005
  10. ^ חזרה למחוזות השפיות, ירון קמחי, כלכליסט, 2011
  11. ^ בניגוד לחוק: 59 ראשי רשויות לא מפרטים נכסיהם, אביטל להב, ynet, 2013
  12. ^ טקס החלפת ראשי המועצה, אתר המועצה
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 מי מפקח על התעשייה? - דו"ח עמותת "אזרחים למען הסביבה"
  14. ^ אלפי שאולי, דו"ח: אזור התעשייה בתפן מזהם ללא כל בקרה, באתר ynet, 3 בפברואר 2013
  15. ^ טבלת החריגות
  16. ^ המשרד להגנת הסביבה, מכון טיהור שפכים תפן, 2007
  17. ^ זיהום קרקעות בישראל: רשימת האתרים החשודים בזיהומי הקרקעות החמורים ביותר ממקורות תעשייתיים, באתר המשרד להגנת הסביבה, מרץ 2009
  18. ^ אתר בית הספר