התור באיבן שדאד 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
התור באיבן שדאד 2
תמונה מכרזת הסרט
תמונה מכרזת הסרט
תמונה מכרזת הסרט
בימוי אמיר הר-גיל
הופק בידי אודי קלינסקי
תסריט אמיר הר-גיל
עריכה מיכל רנון
מוזיקה וואל נעום
צילום עפר ינוב
יוסי לאון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התור באיבן שדאד 2 (Line Up) הוא סרט תיעודי של הבמאי אמיר הר-גיל, שיצא בשנת 2000. הסרט מתאר את התור במשרד הפנים במזרח ירושלים, בו עומדים תושבים פלסטינים אשר נתקלים בקשיים מצד המדינה בקבלת הזכויות המגיעות להם והכרה בהיותם תושבי מדינת ישראל. הסרט הופק במסגרת סדרה בנושא זכויות האדם בישראל.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי לילה מתקבצים עשרות מתושבי מזרח ירושלים, מצוידים במזון ושתייה, כדי לתפוס מקום טוב בתור למשרד הפנים. אלו לצד אלו נדחסים נשים עם תינוקות, גברים מבוגרים ובחורים צעירים, ממתינים בתנאים בלתי אנושיים לפתיחת המשרד בבוקר. באמצעות המציאות הקשה שנחשפת עולה תמונה קפקאית מחרידה אשר משקפת את מגוון הבעיות והטענות שיש לתושבים הפלסטינים כלפי השלטון הישראלי.

עיסאם קוטוב היה תושב ירושלים עד שחלה באי ספיקת כליות. עד אז שילם מס כחוק לעירייה, לקופת חולים ולביטוח הלאומי, הכל לכאורה היה בסדר. אך מרגע שחלה ונזקק לתרופות יקרות ולטיפולי דיאליזה, החליטו לפתע הפקידים במשרד הפנים ובביטוח הלאומי שקוטוב לא זכאי כלל לתושבות ישראלית, מבחינתם הוא כבר לא קיים ועליו להסתדר בכוחות עצמו, אף על פי שמאז 1967 הוא משלם מיסים כנדרש.

רנא שלעבי, היא ילדה מחוננת שנולדה במזרח ירושלים לאם ירושלמית. מצבה הכלכלי הקשה הפגיש אותה עם ג'יזלה, תיירת יהודייה מאיטליה שהחליטה לעזור לה. היא מבקשת לצאת אתה לאיטליה כדי להפגיש אותה עם איטלקים עשירים שיתמכו בה כלכלית אולם כאשר הן ניגשות יחד למשרד הפנים מסתבר שרנא כלל אינה רשומה במרשם האוכלוסין ולכן אין באפשרותה לצאת מן הארץ.

הסרט שמשלב צילומים במצלמה נסתרת ממשרד הפנים, עוקב אחרי מסלול הייסורים של עיסאם, רנא ותושבים פלסטינים אחרים אשר עומדים בתור למשרד הפנים ומבקשים להשיג הכרה בתושבותם כדי שיוכלו לקבל את הזכויות המגיעות להם.

התמונה המתגלה מציגה את פרצופה האחר של ירושלים, עיר הקודש, במדינת ישראל של שנת 2000. בעקבות הסרט התקיים דיון בכנסת כמו כן הסרט הוקרן כעדות למצבם העגום של ערביי מזרח ירושלים.

תגובות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בפרס: "הסרט הטוב ביותר" בפסטיבל לסרטים דוקומנטריים, פסטיבל דוקונגה ה-4, והוקרן בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים.

הסרט נבחר לשמש כמוצג משפטי בתביעה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון נגד משרד הפנים.[דרוש מקור]

מאיר מרגלית, חבר מועצת עיריית ירושלים (מרצ), ארגן הקרנה שלו לפני חברי המועצה ושר הפנים, אך ההקרנה בוטלה על ידי ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט. דינה זילבר ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה הזמינה את הסרט להקרנה לפני עמיתיה. בנוסף, הסרט הוקרן בכנסת.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]