התיאטרון היהודי באראשאום
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון, חברת תיאטרון  |
| על שם |
יוליו באראש |
| מיקום |
בוקרשט |
| מדינה |
רומניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 1 במרץ 1941 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1 במרץ 1941 |
| קואורדינטות | 44°25′46″N 26°06′38″E / 44.429391666667°N 26.110522222222°E |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   התיאטרון היהודי באראשאום | |
  | |
התיאטרון היהודי באראשאום (ברומנית: Teatru Evreiesc Baraşeum) היה תיאטרון יהודי בשפה הרומנית שנוסד בבוקרשט שברומניה, במרץ 1941 בימי המשטר יון אנטונסקו ברומניה, בעקבות סגירת להקות יהודיות אחרות וסילוקם של האמנים היהודים ממוסדות התרבות הרומניים. התיאטרון פעל לאורך רוב שנות מלחמת העולם השנייה ופעילותו פסקה בשנת 1945, אחרי נפילת המשטר הצבאי-פשיסטי. הבניין ששימש אותו ("אולם באראשאום"), ברחוב יוליו באראש 15, מאכסן החל משנת 1948 את התיאטרון היהודי הממלכתי הפועל בשפת היידיש. תיאטרון באראשאום הפך לסמל לעמידתם הרוחנית של היהודים הרומנים תחת משטר חוקי הגזע.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתייחסות הראשונה בעיתונות הרומנית לתיאטרון יהודי ברומניה, מצויה בסקירה מאת מיכאי אמינסקו בעיתון הרומני "Curierul de Iaşi" (השליח של יאשי) משנת 1876, המדווחת על להקת שחקנים יהודים שהעלו הצגה בגן המפורסם "עץ ירוק" ביאשי, בניהולו של אברהם גולדפדן, אבי התיאטרון היהודי המודרני.
בניין התיאטרון בבוקרשט, שנקרא על שמו של ד"ר יוליו באראש, הוקם על מגרש שקנה יוליו באראש במטרה להקים מוסד רפואי גדול. הבניין שימש בעבר, בשנת 1930, כתיאטרון ביידיש, והוא פעל בהתחלה תחת ניהול פרטי. על סף מלחמת העולם השנייה היה בניין התיאטרון הבית של להקת תאליה (Thalia), אחת מארבע להקות התיאטרון היידיש המקצועיות שפעלו באותה עת בבוקרשט.
תקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם למדיניות ה"גזע" שאומצה על ידי שלטונות רומניה בשלהי מלכותו של קרול השני, שרי החינוך והתרבות של המדינה, ראדו בודישטיאנו ב-31 באוגוסט 1940 וטראיאן בראיליאנו החליטו, בספטמבר באותה שנה, על איסור כולל של העסקת אמנים, זמרים, שחקנים, מוזיקאים מבצעים ומנצחים יהודים במוסדות אמנות רומניים. על הרומנים נאסר להופיע במוסדות יהודים. בנסיבות אלה הותר ליהודים ליצור בבוקרשט מין "גטו תרבותי". האמנים היהודים התאגדו ובעזרת קהילת יהדות בוקרשט הקימו את התיאטרון היהודי באראשאום ברובע היהודי הגדול, וקרשט (Văcăreşti), בבוקרשט.
הקמת התיאטרון נועדה להעסקת האמנים היהודים שנשארו ללא פרנסה וגם להעלאת המורל של האוכלוסייה היהודית לאחר אירועי מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט. התיאטרון התחיל לפעול ב-1 במרץ 1941, חמישה שבועות בלבד לאחר אירועי הפוגרום.
רפרטואר התיאטרון היהודי היה חייב לכלול אך ורק יצירות של מחברים יהודים. הצגת מחזות מאת מחברים רומנים הייתה אסורה.
מייסדי התיאטרון היו אלכסנדרו מריוס, וילי רוניה, מריה סנדו, ביאטה פרדנוב ואלכסנדרו פינצי. הניהול האמנותי היה בידי הסופר פליקס אדרקה והשחקנית לני קאלר. מנהלי התיאטרון היו אוטו מרקוביץ' ופויו ברשטיאנו. בין המייסדים נמנו גם הבמאי מוני גלרטר, השחקנית מאריה סנדו, הסופר מיכאיל סבסטיאן, המלחינים חיים שוורצמן ואדוארד לינדנברג והציירים מרסל ינקו ומקסימיליאן הרמן מקסי. בין המוזיקאים שתרמו לפעילות התיאטרון ניתן לציין גם את אדמונד דדה, הנרי מליניאנו (שעבד בו כמנצח), אלי רומן, סרג'יו נטרא, אגניה בוגוסלבה, דורל ליביאנו ואחרים.
השחקנים חולקו לשתי להקות, האחת דרמטית והשנייה קומית. בתיאטרון זה הוצגו גם הצגות לילדים שבוימו על ידי ליקה גרינברג.
במהלך השנים 1941–1943 הוצגו בשני אולמות התיאטרון יותר מאלף הצגות וביניהן 30 הצגות תיאטרון. את ההצגות ראו בשנים אלה יותר מ-400,000 צופים, שגדשו את האולמות כמעט בכל ערב ושלוש פעמים בשבוע גם בהצגות מוקדמות. בין הצופים היו גם אינטלקטואלים רומנים. הנעימות, שהוצגו על קרשי הבמה, הפכו ללהיטים בקרב היהודים. על הבמה הופיעו גם מקהלות ילדים מבין מקהלות הקהילה היהודית. באולמות התיאטרון התקיימו גם מופעי תרבות, ערבי קריאה, ובנוסף קונצרטים סימפוניים ושל ג'אז בהשתתפות תזמורות ואמנים יהודים.
למרות האיסור על ההצגות ביידיש, במופעי התיאטרון שורבבו לא פעם בדיחות, דברי שנינות ואף פזמונים בשפה זו.
במקביל לפעילות ברומנית בתיאטרון "באראשאום", שחקנים ואנשי תרבות יהודים ארגנו, תחת חסות אגודה תרבותית שנקראה "התיאטרון היידי ברומניה", חגיגות המוקדשות לאישים בולטים בני העם היהודי, הרצאת על ספרים, דקלום שירים וקטעי סיפור ביידיש או בעברית שהתקיימו באולמות בתי הכנסת הכורליים.[1]
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 באוגוסט 1944 הודח השליט הרומני יון אנטונסקו ובוטל איסור השימוש ביידיש. תיאטרון באראשאום הגיב במהירות רבה כבר ב-15 בספטמבר, באותה שנה הוצג המחזה "אנשים" (Mentshn) של שלום עליכם ביידיש. בשנת 1945 התקיימה ההצגה האחרונה של הלהקה ברומנית, עם המחזה "המבול" מאת מיכאיל סבסטיאן.[2] בהמשך להקת התיאטרון באראשאום התפזרה. חלק גדול מהאמנים נקלטו בלהקת התיאטרון הרומני "אלהמברה-אקסלסיור".[3]
באוקטובר 1945 הוקם התיאטרון ביידיש - תיאטרון "איקו"ף" (Ikuf), שנוהל על ידי "אגודת התרבות היהודית"[4] בעלת אותו שם. לאחר השתלטות המפלגה הקומוניסטית הרומנית על השלטון לא התאפשר קיומם של תיאטראות פרטיים ברומניה. בחסות המשטר הקומוניסטי החדש, מיוזמת הוועד הדמוקרטי היהודי והאגודה "איקוף" הוקם ב-1 באוגוסט 1948 התיאטרון היהודי הממלכתי, שנועד להצגת רפרטואר ביידיש.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיומו ופעילותו של תיאטרון זה מונצחים במוזיאון התיאטרון היהודי ברומניה שביאשי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב גלר, העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה (1940–1944), הוצאת "הספר", 2004.
מקורות לכתיבת הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Israil Bercovici - O sută de ani de teatru evreiesc în România, Bucureşti, Editura Integral 1998
- Institutul cultural român, Noi întâlniri la Ierusalim, Bucureşti 2007