ואסיל קיריינקה
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קיירינקה ב-2011, במדי מוביסטאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
28 ביוני 1981 (בן 42) רצ'יצה, בלארוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | רובוקופ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה |
182 ס״מ  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משקל |
69 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום | כביש, מסלול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| התמחות | נגד השעון, פועל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קבוצות עבר |
טינקוף קרדיט סיסטם (2007–2008) קאס ד'פארן (2009–2012) סקיי (2013–2020) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגי שיא |
 אליפות העולם בנגד השעון (2015)  אליפות בלארוס בנגד השעון (2002, 2005, 2006, 2015, 2018) 3 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2008, 2011, 2015) קטע בוואלטה אספנייה (2013) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ואסיל וסילייביץ' קיריינקה (בבלארוסית: Васіль Васілевіч Кірыенка; נולד ב-28 ביוני 1981) הוא לשעבר רוכב אופני כביש ומסלול בלארוסי. קיריינקה נודע בזכות יכולות נגד השעון שלו, כשהוא אלוף העולם בנגד השעון לשנת 2015 וסגן אלוף העולם בנגד השעון לטוני מרטין ב-2016. בנוסף לכך זכה קיריינקה בשתי מדליות זהב בנגד השעון במשחקים האירופיים (באקו 2015, מינסק 2019) ושלושה קטעים בג'ירו ד'איטליה, כשמתוכם אחד בנגד השעון, וקטע אחד בוואלטה אספנייה. בתחום המסלול קיירינקה הוא אלוף העולם במקצה הנקודות בשנת 2008, ומדליסט הארד במקצה זה בשנת 2006.
עוד יכולת שאפיינה את קיריינקה במהלך השנים היא פועל, כשהוא שימש כאחד מעמודי התווך ב"רכבת" של סקיי במהלך השנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיריינקה נולד ברצ'יצה שבמדינתו, בלארוס. כבר בתור חובבן ניצח את אליפות בלארוס בנגד השעון, בשנת 2002, בעודו בן 20. הוא החל את הקריירה שלו כרוכב אופני מסלול, ובשנת 2006 ניצח את אליפות העולם במקצה הנקודות שנערכה במנצ'סטר. ב-2008 זכה במדליית ארד באותו המקצה באליפות שנערכה בבורדו. ב-2005, ניצח שוב את אליפות בלארוס בנגד השעון וב-2006 שיחזר את ההישג, במדי קבוצת Rietumu Bank Riga, שאיננה מקצוענית. קיריינקה הראה את יכולות נגד השעון הפוטנציאליות שלו כבר באותה עונה (2006) כשרשם הישג בכיר נוסף וסיים במקום ה-6 באליפות העולם בנגד השעון, 2:13 דקות אחרי פביאן קנצ'לרה, זוכה מדליית הזהב. התוצאה של קיריינקה באליפות נחשבה למפתיעה, מכיוון שלא התחרה במרוצים בכירים ולא רשם מספר גבוה של ימי מרוץ, ואפילו לא רכב בקבוצה מקצוענית.
טינקוף קרדיט סיסטם (2007–2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיריינקה הצטרף לקבוצת טינקוף קרדיט סיסטם מדרג הפרו קונטיננטל ובכך הפך למקצוען. בסוף העונה שוב סיים בעשירייה הראשונה באליפות העולם בנגד השעון, הפעם במקום ה-9, 2:03 אחרי פביאן קנצ'לרה, זוכה מדליית הזהב בפעם השנייה ברציפות.
ב-2008 ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה. בשני השבועות הראשונים של המרוץ תוצאותיו הבולטות היו מקומות 7 בקטע ה-7, 46 שניות אחרי גבריאלה בוסיסו האיטלקי שניצח מקבוצת הבריחה, ובקטע ה-14, 4:38 אחרי עמנואלה סלה האיטלקי, שגם ניצח לאחר בריחת סולו ארוכה. אך בקטע ה-19 הצליח קיירינקה לנצח, לאחר שהיה בעצמו בבריחת סולו ארוכה וגבר על דנילו די לוקה השני ב-4:36 דקות ואלכסנדר אפימקין השלישי ב-4:43 דקות. קיריינקה בלט במרוץ ובילה בקבוצות בריחה רבות, הוא לקח נקודות בקטגוריית ההרים וסיים שני את הקטגוריה עם 63 נקודות, כשעמנואלה סלה מנצח אותה עם 136 כאלו. בדירוג הכללי, סיים במקום ה-35. לאחר מכן סיים במקום השני ב"טור אלקטור" בהולנד וניצח את המרוץ החד יומי, GP Città di Camaiore באיטליה. הוא נכלל בסגל בלארוס לאולימפיאדת בייג'ינג וסיים במקום ה-21 במקצה נגד השעון, 4:01 דקות מקנצ'לרה המנצח. לאחר מכן נבחר לראשונה גם לוואלטה אספנייה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה בקטע ה-19, 5 שניות אחרי דויד ארויו הספרדי, שניצח את הקטע. גם בקטע ה-18 קיריינקה רשם תוצאה נאה, כשסיים רביעי.
קאס ד'פארן (2009–2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2009 הצטרף קיריינקה לקאס ד'פארן הספרדית, הוא השתתף בפעם השנייה בג'ירו ד'איטליה והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הגיעה בקטע ה-14, כשסיים שביעי. הוא סייע לדויד ארויו לסיים שמיני את המרוץ. לאחר מכן נכלל קיריינקה גם בסגל הקבוצה לוואלטה אספנייה, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הגיעה בקטע ה-7 שהיה נגד השעון וסיים חמישי את הקטע. קיריינקה סיים במקום ה-16 של המרוץ, וסייע לבן קבוצתו אלחנדרו ולוורדה לנצח את המרוץ.
ב-2010 התחרה שוב בג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה בקטע ה-6, כשסיים שמיני והוא סיים במקום ה-37 את המרוץ, כשהוא מסייע לדויד ארויו לסיים שני. לאחר מכן התחרה לראשונה בטור דה פראנס, בקטע ה-10 הייתה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, אך הפסיד לסרחיו מיגל פאוליניו הפורטוגלי בספרינט הסיום וסיים שני. בהמשך גם סיים שביעי בקטע ה-19 וסיים במקום ה-60 את המרוץ.
ב-2011 ניצח קיריינקה את הקטע השני בוואלטה אל פאייס ואסקו. הוא השתתף שוב בג'ירו ד'איטליה והשיג את הניצחון השני שלו בקטע במרוץ, לאחר בריחת סולו מוצלחת בקטע ה-20. הוא הקדיש את הניצחון בקטע לאקסייבר טונדו, בן קבוצתו של קיריינקה שנהרג בתאונת רכב כמה ימים לפני כן, בכך שהצביע לשמיים. הוא סיים במקום ה-25 את המרוץ ולאחר הג'ירו השיג את ניצחון הבכיר שלו במרוץ קטעים בקריירה, כשניצח את ה"רוט דו סוד". הוא השתתף גם בטור דה פראנס אך לא עמד במגבלת הזמן במהלך הקטע ה-6, ונאלץ לפרוש.
ב-2012 קיריינקה החליט לוותר על הג'ירו ולהתרכז בטור דה פראנס, כשסיים במקום ה-6 בדופינה ליברה. בטור עצמו תוצאתו הטובה ביותר הייתה מקום 8 בקטע ה-19, שהיה נגד השעון. לאחר הטור נכלל בסגל בלארוס לאולימפיאדת לונדון, את מקצה הכביש ולא סיים ובמקצה נגד השעון הגיע במקום ה-12, 3:50 מבראדלי ויגינס, זוכה מדליית הזהב. באליפות העולם שנערכה בואלקנבורג, קיריינקה זכה במדליה ראשונה בתחרות, כשזכה במדליית ארד במקצה נגד השעון, 1:45 דקות אחרי טוני מרטין, זוכה מדליית הזהב. קיריינקה השתתף גם במקצה נגד השעון לקבוצות עם מוביסטאר[1] וסיים איתה במקום השישי.
קבוצת סקיי (2013–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ב-2013 עבר קיריינקה לקבוצת סקיי אחרי ארבע שנים עם מוביסטאר, הוא התחרה בטור דה פראנס, מרוץ אותו ניצח בן קבוצתו, כריס פרום, אך פרש בקטע ה-9 לאחר שלא עמד במגבלת הזמן של הקטע. לאחר מכן התחרה לראשונה בוואלטה אספנייה במדי קבוצתו החדשה ואף ניצח את הקטע ה-18, לאחר בריחת סולו מוצלחת. לאחר הוואלטה התחרה קיריינקה באליפות העולם שנערכה בטוסקנה, הוא זכה במדליית ארד עם קבוצתו בנגד השעון לקבוצות וסיים רביעי במקצה נגד השעון האישי, 1:26 דקות אחרי טוני מרטין.
גם ב-2014 השתתף קיריינקה בטור דה פראנס, הפעם הוא הצליח להשלים את המרוץ והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שלישי בקטע ה-16, 9 שניות אחרי מייקל רוג'רס האוסטרלי שניצח את הקטע. הוא סיים את הטור במקום ה-86. לאחר מכן התחרה גם בוואלטה אספנייה, כשהוא מסיים במקומות ה-7 וה-4 בשני קטעי נגד השעון האישיים היחידים במרוץ, הקטעים ה-10 וה-21. לאחר מכן התחרה באליפות העולם שנערכה בפונפרדה, וסיים רביעי במקצה נגד השעון ובמקצה נגד השעון לקבוצות עם סקיי.
אלוף העולם בנגד השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2015 קיריינקה השיג את הניצחון השלישי שלו בקטע בג'ירו ד'איטליה, לאחר שהתחרה במרוץ לראשונה לאחר היעדרות של ארבע שנים ממנו. הוא ניצח כאמור את הקטע ה-14 שהיה נגד השעון של 59.4 ק"מ. לאחר מכן התחרה תחת דגל בלארוס במשחקים האירופיים וזכה במדליית זהב במקצה נגד השעון, מקדים את סטף קלמנט (כסף) ב-1:10 דקות ואת לואיס לאון סאנצ'ס (ארד) ב-1:32 דקות. את מקצה הכביש במשחקים קיריינקה לא סיים. הוא התחרה שוב בוואלטה אספנייה והתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום 4 בקטע ה-17, שהיה קטע נגד השעון האישי היחיד במרוץ. הוא סיים בפער של 1:31 מטום דימולן המנצח. לאחר מכן התחרה באליפות העולם שנערכה בריצ'מונד, במקצה נגד השעון לקבוצות סיים עם קבוצתו תשיעי. לאחר מכן השתתף במקצה נגד השעון האישי שכלל 53.5 ק"מ ברחבי ריצ'מונד, הוא זכה במדליית זהב, כשהוא מקדים אדריאנו מאלורי האיטלקי ב-9 שניות ואת ז'רום קופל הצרפתי ב-26 שניות. עם ניצחונו הפך קיריינקה לאלוף העולם הבלארוסי הראשון במקצה וביסס את מעמדו כאחד מרוכבי נגד השעון הבכירים בעולם באותם זמנים. בסוף העונה ניצח גם את מרוץ Chrono des Nations, מרוץ חד יומי של נגד השעון בצרפת.
ב-2016 התחרה קיריינקה בטור דה פראנס וסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ, כשהתוצאה הטובה ביותר של קיריינקה היא מקום 50 בקטע ה-19. הוא התחרה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו וסיים במקום ה-17 את מקצה נגד השעון, כשאת מקצה הכביש לא סיים. באליפות העולם שנערכה בדוחה, קיריינקה כשל בניסיון להגן על תוארו כאלוף העולם בנגד השעון, כשהפעם הסתפק במדליית הכסף לאחר שטוני מרטין הקדים אותו ב-45 שניות. במקצה נגד השעון לקבוצות סיים רביעי עם קבוצתו. לאחר מכן ניצח בפעם השנייה ברציפות את מרוץ Chrono des Nations.
ב-2017 סיים קיריינקה שישי בגראן פרמיו מיגל אינדוראין והתחרה בפעם השישית בג'ירו ד'איטליה, כשהוא מסיים במקומות ה-5 וה-4 בשני קטעי נגד השעון האישיים היחידים במרוץ (קטעים 10 ו-21), הוא סיים את הג'ירו במקום ה-102 ולאחר מכן השתתף גם בטור דה פראנס. בקטע הפרולוג במרוץ קיריינקה סיים שלישי, 7 שניות אחרי בן קבוצתו, גריינט תומאס. הוא סיים את המרוץ במקום ה-112 וסייע לכריס פרום לנצח את המרוץ. באליפות העולם סיים חמישי במקצה נגד השעון האישי ושלישי במקצה נגד השעון לקבוצות ובלט גם במקצה הכביש, כשהוא מסיים במקום ה-15 ביחד עם הדבוקה הראשית.
ב-2018, התחרה קיריינקה בג'ירו ד'איטליה ופרש במהלך הקטע ה-19, אותו ניצח בן קבוצתו כריס פרום שעבר להוביל את המרוץ, ובסופו של דבר ניצח את המרוץ כולו. לאחר מכן ניצח את אליפות בלארוס בנגד השעון. באליפות העולם סיים תשיעי במקצה נגד השעון האישי, ורביעי במקצה נגד השעון לקבוצות.
ב-2019 ניצח את אליפות בלארוס בנגד השעון בפעם הרביעית. הוא נכלל בסגל קבוצתו לוואלטה אספנייה, אך פרש מהמרוץ במהלך הקטע ה-18.
קיריינקה נכלל בסגל אינאוס ל-2020, אך נאלץ לפרוש בתחילתה בשל בעיות לב חוזרות[2]. הוא פרש כשהוא בן 38.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ואסיל קיריינקה, באתר olympedia.org
- ואסיל קיריינקה, באתר Cycling Archives
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קאס ד'פארן שינו את השם למוביסטאר החל מ-2010
- ^ Kiryienka retires due to recurring 'cardiac issues, cyclingnews.com