אליפות העולם באופני כביש - עלית גברים (נגד השעון)
![]() חולצת הקשת, אותה לובש המנצח באירועי נגד השעון | |
![]() | |
ענף | אופני כביש |
---|---|
תאריך ייסוד | 1927 |
ארגון מפעיל | UCI |
מדינות משתתפות | משתנה |
זוכה |
![]() |
הכי הרבה זכיות |
![]() ![]() 4 ניצחונות |
![]() ![]() |

מקצה נגד השעון של העלית גברים באליפות העולם באופני כביש הוא אחד מהמקצים שמתקיימים באליפות. הוא מתקיים במרחקים שונים, במקומות שונים ומאורגן כמו שאר האליפות על ידי ה-UCI.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האליפות הראשונה התקיימה באגריג'נטו, איטליה, 1994. כריס בורדמן מבריטניה ניצח בה.
שיאני הניצחונות באליפות הם טוני מרטין (2011, 2012, 2013 ו-2016) ופביאן קנצ'לרה (2006, 2007, 2009, 2010), מייקל רוג'רס האוסטרלי עם שלושה ניצחונות (2003–2005) ואחריו רוהאן דניס, עם שני ניצחונות (2018–2019).
האליפות מתקיימת במרחקים שונים מאליפות לאליפות, בהתאם לתנאי השטח. האליפויות הארוכות ביותר היו בטוסקנה 2013 (57 ק"מ) וביורקשייר 2019 (54 ק"מ).
המדליסט הצעיר ביותר עד כה באליפות הוא ג'ושוע טרלינג שזכה במדליית הארד באליפות של 2023. רמקו אוונפול, שזכה במדליית הזהב באליפות של 2023, בעודו בן 23 הוא המנצח הצעיר ביותר. המנצח המבוגר ביותר היה בראדלי ויגינס, הוא עשה זאת בעודו בן 34 והיה המנצח השני מבריטניה, אחרי בורדמן שניצח בשנה הראשונה של האליפות.
טבלה של הזוכים במדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הזמן המופיע לצד הזוכים במדליות הכסף והארד הוא הזמן בינם לבין הזוכים במדליית הזהב.
טבלה של המדינות הזוכות במדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום | מדינה | ![]() |
![]() |
![]() |
סך הכל |
---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
7 | 5 | 5 | 17 |
2 | ![]() |
5 | 1 | 5 | 11 |
3 | ![]() |
5 | 0 | 0 | 5 |
4 | ![]() |
2 | 3 | 6 | 11 |
5 | ![]() |
2 | 3 | 2 | 7 |
6 | ![]() |
2 | 3 | 1 | 6 |
7 | ![]() |
1 | 1 | 2 | 4 |
8 | ![]() |
1 | 1 | 1 | 3 |
![]() |
1 | 1 | 1 | 3 | |
10 | ![]() |
1 | 0 | 1 | 2 |
![]() |
1 | 0 | 1 | 2 | |
12 | ![]() |
1 | 0 | 0 | 1 |
13 | ![]() |
1 | 3 | 3 | 7 |
14 | ![]() |
0 | 2 | 1 | 3 |
15 | ![]() |
0 | 2 | 0 | 2 |
16 | ![]() |
0 | 1 | 1 | 2 |
17 | ![]() |
0 | 1 | 0 | 1 |
![]() |
0 | 1 | 0 | 1 | |
19 | ![]() |
0 | 0 | 2 | 2 |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דייוויד מילר היה המנצח בשנה זו, אך תואר זה נשלל ממנו לאחר פרשיית אמרוץ