ואקיזאשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואקיזאשי מתקופת אדו, המאה ה-17

ואקיזאשייפנית: 脇差; בתרגום מילולי: "חרב צדדית") היא חרב יפנית מסורתית עם להב שוטו שאורכו בין 30 ל-60 סנטימטר, באורך ממוצע של 50 סנטימטר. היא דומה לקטאנה אך קצרה יותר. היא המקבילה היפנית לחרב הקצרה האירופאית.

ואקיזאשי נחגרת בדרך כלל ביחד עם הקטאנה בידי הסמוראי או הלוחם ביפן הפיאודלית. כאשר זוג החרבות נחגרו יחד הן נקראו דאישו, בתרגום מילולי "גדול וקטן". "דאי" או גדול בשביל הקטאנה, ו"שו" בשביל הוואקיזשי. בדרך כלל, הקטאנה נקראה החרב או החרב הארוכה, וואקיזאשי החרב המלווה.

הוואקיזאשי היו בדרך כלל דקות מהקטאנה. לעיתים קרובות היה להן פחות ניקו (מילולית: בשר, המידה של קמירות הלהב) ולכן חתכה מטרות רכות יותר מאשר הקטאנה האגרסיבית. בדרך כלל הנדן היה בצורה ריבועית אך לעיתים נדירות לא היה נדן כלל.

הוואקיזאשי שימשה את הסמוראי כנשק משני לקטאנה, ונשלפה בשדה הקרב לעיתים רחוקות, בעיקר אחרי אובדן של הקטאנה בשדה הקרב. באומנויות השימוש בחרב, קנג'וטסו, קיימים מספר סגנונות שבהם טכניקות שימוש בקטאנה והואקיזשי בו זמנית בשתי הידיים, טכניקות אלו דרשו רמת שליטה גבוהה, ולכן לא נראו בשדה הקרב בידי הסמוראים הפשוטים.

הוואקיזאשי שימשה את הסמוראים גם כנשק למקומות סגורים כאשר לא היה מקום להניף את הקטאנה. הסמוראים היו מניחים את הקטאנה בצד כדי שלא תכביד עליהם ונכנסים עם הוואקיזאשי לתוך הבניין.

בנוסף לשימושה כנשק קרב משני, לוואקיזשי היה מעמד של "חרב כבוד", בה השתמשו בשדה הקרב לוחמים לפני הפסד, שהעדיפו להתאבד במקום לתת לאויב להרגם, כמו כן נעשה שימוש בוואקיזשי בספוקו, ההתאבדות הטקסית של מעמד הסמוראים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואקיזאשי בוויקישיתוף