טאצ'י

טאצ'י: למעלה - הלהב, למטה - ניצב (חרב) ונדן תואמים

טאצ'י

איור של סמוראי עם שריון יפני נושא נשק מוט וחגור עם טאצ'י

טאצ'י (ביפנית: 太刀) היא חרב יפנית שהייתה בשימוש מעמד הסמוראים ביפן הפאודלית. הטאצ'י הייתה החרב הנפוצה ביותר בין השנים 900 ל-1596, אז הקטאנה עקפה אותה. הטאצ'י הייתה חרב מעוקלת ארוכה, ארוכה יותר מהקטאנה ולרוב גם יותר מעוקלת ממנה. האורך הממוצע של הלהב היה כ-80 סנטימטרים, בעוד שבקטאנה אורך הלהב היה 60–80 סנטימטרים. הטאצ'י נחגרה כך שהלהב פנה כלפי מטה, ההפך מהקטאנה.

בדרך כלל הסמוראים חגרו את הטאצ'י יחד עם קודאצ'י (חרב יפנית קצרה שקדמה לואקיזאשי). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הטאצ'י נקרא "סאיה" (saya). היו קיימות חרבות טאצ'י ארוכות יותר, שבהן אורך הלהב היה 90–100 ס"מ והן נקראו אודאצ'י ונודאצ'י ולרוב נחגרו על הגב בשל גודלן.

השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הטאצ'י בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מטה.

השימוש העיקרי בטאצ'י לא היה בשדה הקרב - שם הסמוראים השתמשו בעיקר בחץ וקשת מסוג יומי ובחניתות מסוג יארי, והחרב הייתה נשק להגנה עצמית - אלא בחיים האזרחיים, שם שימשה כנשק מרכזי באמנויות לחימה רבות, ובדו-קרבות רבים בערים ובתוך מבנים כגון טירות. בסוף המאה ה-16 הוחלפה הטאצ'י בקטאנה בתור נשקו האישי של הסמוראי.

גלריה

• חרבות טאצ'י נודעות שחושלו במהלך תקופת קאמאקורה (מתוך המוזיאון הלאומי של יפן)
• 
  חרב שחושלה ע"י הנפח נאגאמיטסו מאסכולת בּיזֵן אוסאפונה.
• 
  אוקאדה-גירי יושיפוסה, חושלה ע"י הנפח יושיפוסה מאסכולת בּיזֵן פוקאוקה-איצ'ימונג'י. שמה הנוכחי נבע מכך שאודה נובוקאטסו (בנו של אודה נובונאגה) השתמש בה על מנת לקטול את אחד מהוסאלים שלו, אוקאדה.
• 
  ניקו סוקזאנה, חושלה על ידי הנפח סוקזאנה מאסכולת בּיזֵן פוקאוקה-איצ'ימונג'י. חרב זו היתה נשקו האישי של טוקוגאווה אייאסו.
• 
  חרב נוספת שחושלה על ידי סוקזאנה. חרב זו היתה שייכת לבית קישו-טוקוגאווה, ענף של בית טוקוגאווה.
• 
  קוריו קאגמיטסו, חושלה על ידי הנפח קאגמיטסו מאסכולת בּיזֵן אוסאפונה. חרב זו היתה נשקו האישי של קוסונוקי מאסאשיגה (1294-1336), סמוראי ששמו הפך לדוגמה לדמות "הסמוראי האידאלי".
• 
  אישידה מאסאמונה, חרב שחושלה במאה ה-14 על ידי הנפח הנודע מאסאמונה , אסכולת סושו. החרב היתה במקורה טאצ'י, אך לקראת שלהי תקופת סנגוקו חושלה מחדש כקטאנה. חרב זו היתה נשקו האישי של אישידה מיצונארי, יריבו של אייאסו, ומכאן שמה.

לקריאה נוספת

• Stephen Turnbull (Ph.D.), Katana: The Samurai Sword, אוספרי הוצאה לאור, 2010

קישורים חיצוניים

• פרופ' דב שרמן, איך הם עשו את זה?, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2010
• רועי קורן, סכין יפנית, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2010
• סוד הפלדה הסמוראית. בקרוב אצלכם במטבח באתר 0404, 12 באפריל 2018
• What are the Differences Between Katana & Tachi? About Naginata, Tanto, Wakizashi, ＆ Odachi, סרטון בערוץ "Let's ask Shogo | Your Japanese friend in Kyoto", באתר יוטיוב (אורך: 13:16)
• How Japanese Masters Turn Sand Into Swords, סרטון בערוץ "Veritasium", באתר יוטיוב (אורך: 25:26)

ערך זה הוא קצרמר בנושא יפן ובנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.