והילד הזה הוא אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
והילד הזה הוא אני
VEHAYELED.jpg
מידע כללי
מאת יהודה אטלס
איורים דני קרמן
שפת המקור עברית
סוגה שירי ילדים
הוצאה
הוצאה הוצאת כתר
שנת הוצאה 1977
מספר עמודים 48
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003485733, 001167095
גן סיפור והילד הזה הוא אני, חולון

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי הוא ספר שירי ילדים של הסופר יהודה אטלס אשר ראה אור בהוצאת כתר בשנת 1977. הספר מכיל שירי ילדים קצרים המציגים את העולם מנקודת מבטו של ילד ובשפת יום-יום (בניגוד לשפה הגבוהה שהייתה נהוגה עד אז בכתיבה לילדים).

השירים מלווים באיורים מעשה ידי דני קרמן, המבוססים כולם על תבנית עמוד אחידה של חלונות בית משותף המקיפים את השיר המצוי במרכז המסגרת, כאשר בכל פעם מציצות מן חלונות דמויות או פריטים המוסיפים גוון נוסף לתוכן המילולי של השיר. את החיבור בין הטקסט של אטלס לאיוריו של קרמן הציע נחמן אוריאלי, מנכ"ל הוצאת כתר באותה עת, שלמד עם השניים באותו בית ספר תיכון.[1]

בשנת 1978 זכה הספר בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.[2]

בעקבות הצלחתו הרבה של ספר זה (שגם תורגם לאנגלית תחת השם It's Me), באו בעקבותיו ספרים נוספים בסגנון דומה:

  • גם הילד הזה הוא אני (1979)
  • ורק אני לא (1981)
  • אני רוצה שפתאום (1983)
  • הילדה שאני אוהב (1988)

ב-1979 יצא תקליט בשם "והילד הזה הוא אני", ובו מבוצעים שירים מן הספר, שהולחנו בידי אבנר קנר. לצד קנר שרים באלבום דויד ברוזה, אפי בן ישראל, מזי כהן ויואל לרנר. אטלס עצמו מקריא באלבום מספר שירים. על בסיס השירים שבספר הועלו גם סדרה בטלוויזיה והצגות,[3] ואפילו זכה לעיבוד קונצרטי של הקאמרטה הישראלית ירושלים.

מספר שירים מסדרת הספרים הולחנו על ידי מוזיקאים שונים מחוץ למסגרת האלבום. עמם נמנים השירים "אני רוצה שפתאום" בלחנו של יוני רכטר וביצועו של אריק איינשטיין ו"אולי זה מעליב" בלחנו וביצועו של מתי כספי. בתקליט צד נוסף, ובמופע "דנדינו" 1980-81.כשנועם בנו ניגן שם בס, עם עוד כ 8 בני נוער.

שם הכותר: "והילד הזה הוא אני", נלקח מהשורה האחרונה בשיר "והילד הזה הוא אני":

אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר,
מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְגַם פֹּה מֵהָעִיר,
הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם,
שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד אֶחָד בָּעוֹלָם.

וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי.

הספר נכתב כאשר היה יהודה אטלס בן 37, והוא נכתב במשך כשלוש שנים, בשל הרצון העז של יהודה "לשמור ולשמר את הדברים שקרו לילדים שלי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יותם שווימר, בחזרה לבית המשותף עם "והילד הזה הוא אני", באתר ynet, 7 באפריל 2012
  2. ^ 3 ספרים זכו בפרס, מעריב, 19 בדצמבר 1978.
  3. ^ על ההצגה והילד הזה הוא אני באתר תיאטרון ארצי לנוער