אבנר קנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבנר קנר
אין תמונה חופשית
לידה 1 בינואר 1952 (בן 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם רוק, רוק מתקדם
עיסוק מלחין, מוזיקאי, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים יוני רכטר, אריק איינשטיין, מזי כהן, יואל לרנר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבנר קֶנֶר (נולד ב-1 בינואר 1952) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד, זמר ונגן פסנתר ישראלי. בשנות ה-70 ביחד עם חבריו בין דורו יוני רכטר, מתי כספי, שם טוב לוי ושלמה גרוניך היה קנר שותף ליצירת סגנון מוזיקלי חדש, אמנותי ומהפכני וכן התבלט כאחד מחלוצי הרוק המתקדם בישראל.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר קנר נמשך מגיל צעיר למוזיקה והחל להלחין בשנות העשרה לחייו. ביולי 1970 התגייס לצה"ל ושרת בחיל התותחנים. לאחר שנה הצטרף לצוות הווי פיקוד ההדרכה כקלידן והשתתף בתוכנית "שמח בלב" 1972.[1] בתום השירות החל ללמוד באקדמיה למוזיקה. בשנות השבעים והשמונים היה קנר מוזיקאי פעיל מאוד, וככזה יצר יחד עם יוני רכטר את האלבום ארבע-עשרה אוקטבות שזכה להערכה רבה. ההרכב הופיע מעט על הבמה בהופעות עצמאיות וכן במסגרת סיבוב הופעות משותף עם הרכב רוק מתקדם אחר שפעל באותה תקופה "קצת אחרת" (שלמה גרוניך, שלמה יידוב ושם טוב לוי). במקביל לפעילות בהרכב השתתפו רכטר וקנר בערב דו-פעמי בשם 'הכל זורם' והועבר בגל"צ בשידור חי. המופע שילב יצירות קונצרטנטיות של מלחינים ישראליים לצד מוזיקה אוונגרדית ואינסטרומנטלית בסגנון רוק-ג'אז-קלאסי-מודרני ושירים מורכבים של קנר ורכטר בעיבודיהם. השניים עיבדו קטעים לרביעיית מיתרים, תופים, גיטרה חשמלית, זמרים ומוזיקאים נוספים (ביניהם עדי עציון, גידי גוב, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואפרים שמיר).

בשנות השבעים הלחין קנר מספר שירים עבור אריק איינשטיין ועיבד את אלבומיו של איינשטיין (ארץ ישראל הישנה והטובה חלקים ב' וג'). בין השירים שהלחין עבור איינשטיין היה השיר "ועוד לא אמרתי הכל" כשם אלבום אוסף השירים הנדירים של איינשטיין ועוד לא אמרתי הכל. השיר הוקלט באולפני טריטון בשנת 1977, למילותיו של נתן זך. ההקלטה הופקה כתקליטון שדרים במסגרת העבודה על האלבום ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' אך נגנזה. כמו כן השתתף כנגן ומנהל מוזיקלי בסיבוב ההופעות של יהודית רביץ, "מילה טובה". בשנת 1976 הקליט אבנר את יצירת הרוק המתקדם ברידג' כמחווה ללהקת ג'נטל ג'ייאנט.

בשנת 1979 הלחין קנר את שיריו של יהודה אטלס מתוך הספר והילד הזה הוא אני. קנר הלחין ועיבד את שירי הילדים במגוון סגנונות מוזיקליים, מרוק ועד מוזיקה קלאסית. אטלס הקריא וקנר שר עם יואל לרנר, דויד ברוזה, מזי כהן ואפי בן-ישראל. האלבום כלל את השירים 'כשבא איזה דוד', 'אני מוכן' ו'הילד הזה הוא אני'. האלבום זכה להצלחה רבה.

בתחילת שנות השמונים הלחין קנר שירים לאלבומו של גידי גוב "40:06".

בשנת 1983 המשיך קנר ליצור לחנים עבור ההרכב שהשתתף בהקלטות האלבום 'הילד הזה הוא אני'. ההרכב, שכלל את מזי כהן ואת יואל לרנר, הקליט את לחניו של קנר לאלבום שנקרא כשם ההרכב, פרמיירה. פרמיירה פנתה לתחום לא מוכר בזמנו במוזיקה הישראלית - שירי פאנק ונשמה, כאם זו אהבה, ו"חמש בבוקר עוזבת". קנר זכה בתואר מלחין השנה בגלי צה"ל בעקבות הצלחת האלבום. למרות ההתלהבות בה התקבל האלבום, בחר קנר שלא להופיע עם ההרכב שהתפרק לאחר יציאת האלבום.

קנר כתב מוזיקה לסרטים רבים, ביניהם בשנת 1980 לסרט מעגלים של שישבת בבימויה של עידית שחורי ובשנת 1981 כתב את המוזיקה לסרט "סופו של מילטון לוי" בבימויו של נסים דיין וכן חובו של אהרון כהן בשנת 1999.

בשנת 1984 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של הזמרת הראלה בר - "קטיפה". לאלבומה של נורית גלרון "נגיעה אחת רכה", שיצא באותה שנה, הלחין את השיר "מישהו בוכה" ולאלבומה של גלי עטרי "ממריאה רוח" הלחין ועיבד את "חרציות". החל משנות השמונים המאוחרות התמקד קנר בכתיבת מוזיקה לתיאטרון, בין היתר להצגה גן ריקי של דויד גרוסמן בבימויו של מיקי גורביץ', לעל עכברים ואנשים של ג'ון סטיינבק שביימה נולה צ'לטון, לחגיגת חורף של מיקי גורביץ' ולמעלה מתשעים הצגות נוספות.

ב-1985 נישא להראלה בר. לאחר שהתגרשו, נישא ב-1989 לשחקנית יעל אמיתי, ולזוג נולדו שני ילדים.

ב-2006 עיבד קנר את שירו של אלי דג'יברי, "שיר אהבה קטן", לרביעיית מיתרים והפיקו מוזיקלית בשיתוף דג'יברי. ב-2008 חזר קנר לבמה לאחר היעדרות של כשלושה עשורים, כאשר התארח בהופעתו של יוני רכטר בפסטיבל הפסנתר.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

(חלקית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבנר קנר - סיפור אישי, באתר "שרים במדים"