וולטר רוטשילד
 | |
| לידה |
8 בפברואר 1868 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1937 (בגיל 69) טרינג, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | זואולוגיה |
| מקום מגורים | אנגליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי וילסדן |
| מקום לימודים |
מגדלנה קולג' |
| פרסים והוקרה |
מדליית הכבוד של ויקטוריה (1897) |
| צאצאים |
Olga Alice Muriel Rothschild |
| הערות | פעיל ציוני |
| תרומות עיקריות | |
| חקר ציפורים, בעל אוסף גדול ביותר | |
  | |
ליונל וולטר רוטשילד (באנגלית: Lionel Walter Rothschild; 8 בפברואר 1868 – 27 באוגוסט 1937), הברון רוטשילד השני, היה בנקאי בריטי-יהודי וזואולוג, בן משפחת רוטשילד. בבעלותו היה האוסף הזואולוגי הגדול ביותר שבו החזיק אדם יחיד. היה חבר הפרלמנט הבריטי מ-1899 ועד 1910.
תוכן עניינים
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בלונדון, בנו של נתן רוטשילד. למד בקיימברידג'. כשסיים את לימודיו ב-1889 נדרש להצטרף לעסקי הבנקאות של המשפחה, למרות שלא התעניין בכספים ולא גילה כישרון בנקאי. רק ב-1908 הורשה לעזוב את העסקים, והקדיש את זמנו לאורניתולוגיה.
רוטשילד התעניין בבעלי חיים מילדותו, עניין שלא פג כל חייו. הוא החזיק גן חיות פרטי, וידוע במיוחד מנהגו לנסוע ברחבי לונדון בכרכרה רתומה לזברות.
הוא החל לאסוף חיפושיות ופרפרים בגיל שבע, ובמהלך חייו היה לאספן זואולוגיה נלהב, פעילות שהחל בלימודיו בקיימברידג', אז שכר אוצרים ומדענים שנשלחו לקצוות עולם כדי להביא משם פריטים נדירים. האוסף שהצטבר במהלך חייו הגיע ל-300,000 פוחלצי ציפורים, 200,000 ביצי ציפורים, 2,250,000 פרפרים, 30,000 חיפושיות ואלפי פריטים אחרים. משנת 1892 פתח רוטשילד את הכניסה למוזיאון לציבור הרחב. חמש שנים לפני מותו נקלע רוטשילד למצוקה כלכלית, ולכן נאלץ למכור את רוב הציפורים למוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע. לאחר מותו נתרם שאר האוסף, על המוזיאון שנבנה כדי להכילו, למוזיאון הבריטי; הייתה זו התרומה הגדולה ביותר מסוגה. תרומתו תועדה בשמותיהם המדעיים של מיני בעלי חיים רבים: 153 חרקים, 58 ציפורים, 18 יונקים, שלושה דגים, שלושה יתושים, שני זוחלים, מרבה רגליים ותולעת. בין היתר תיאר לראשונה את צבי מונגאלה בדרום סודאן.
רוטשילד היה ציוני נלהב וידיד קרוב של חיים ויצמן. הוא ייצג את ההסתדרות הציונית בממלכה. ב-2 בנובמבר 1917 שלח אליו בלפור, אז שר החוץ של בריטניה, את המכתב שמאוחר יותר התפרסם בתור הצהרת בלפור.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל הנדלזלץ, הג'ירפה הציונית הראשונה, "הארץ", 28 בדצמבר 2007
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקירה ביוגרפית על תרומתו של רוטשילד לזואולוגיה בכלל ולאורניתולוגיה בפרט (באנגלית)
- אתר המוזיאון הנושא את שמו של רוטשילד
