וידי איילנד
 | |
| מבט דרומה אל האי וידי מדרום אירלנד מעבר למפרץ באנטרי. (השטח הירוק מעבר לקו המים הוא האי וידי) | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | דרום אירלנד |
| קואורדינטות | 51°41′08″N 9°31′00″W / 51.685676047756466°N 9.51675960586644°W |
| שטח | 4.169 קמ"ר |
| אורך | 5.6 ק"מ |
| רוחב | 2.4 ק"מ |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 אירלנד |
| אוכלוסייה | 31 (2022) |
 | |
  | |
האי וידי איילנד, ( באנגלית: Whiddy Island ; באירית: Oileán Faoide) [1] נמצא בפתח מפרץ באנטרי (אנ') באירלנד. אורכו כ-5.6 קילומטרים ורוחבו כ-2.4 קילומטרים. הטופוגרפיה של האי כוללת קרחונים ואדמה פורייה יחסית. [2] עד 1880 התגוררו באי כ-450 תושבים, שעסקו בעיקר בדיג ובחקלאות בקנה מידה קטן. נכון למפקד האוכלוסין באי לשנת 2022 האוכלוסייה הצטמצמה לכ-31 תושבים. [3] [4] לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, הוקם באי שדה התעופה ימית של חיל הים האמריקאי (אנ'), האי נודע במאגרי הנפט ובמתקני מסוף הנפט שנמצאים בו ובאסון האי וידי (אנ') הנקשר אליו, כתוצאה מהתפוצצות המכלית Betelgeuse הצרפתית במפרץ וידי. [5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ברור מה מקור שם האי; השם כנראה נובע מנורדית העתיקה Hvít-øy, "אי לבן". [6] [7] בתחילת המאה ה-17, האי וידי נודע לשמצה כמקום בו התקיים סחר של פיראטים. [8]
היסטוריה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה היסטורית צבאית, מיקום האי היה חשוב מבחינת אסטרטגית. הוא הגן על מפרץ באנטרי ועל מעגן המים העמוקים שבמפרץ. לכן שלטונות הממלכה המאוחדת הבריטית בנו סוללות מבוצרות באי בימי נפוליאון. כדי למנוע אפשרות הגעתו של כוח הארמדה הצרפתית למפרץ באנטרי - כפי שהתרחש ב-1796.
בחודשים האחרונים של מלחמת העולם הראשונה, האי וידי הפך לבסיס אווירי של הצי האמריקאי. הכנף האווירית של הצי האמריקאי הקימה באי בסיס מטוסי ים בקצה המזרחי של האי; בסיס זה הפך למבצעי ב-25 בספטמבר 1918 כאשר שני המטוסים הימיים הראשונים מדגם קרטיס H (אנ') נחתו במימי הבסיס. צוותי אוויר אלה סיירו בנתיבי השיט מסביב ל- פסטנט רוק (אנ') סמוך למקום שבו הוטבעה האנייה RMS Lusitania (אנ') כמה שנים קודם לכן. אחד ממטוסי הבסיס התרסק ב-22 באוקטובר 1918 ואחד מאנשי צוות האוויר שלו, הטייס וולפורד אוגוסט אנדרסון, נהרג. [9] אנדרסון היה חלק מצוות שמשימתו הייתה, איתור והתרעה מפני צוללות גרמניות, שהיוו איום על כלי השיט הבריטיים והאמריקאים. באוקטובר 1918, בשעה שאנדרסון נהרג בהתרסקות בים יתר הצוות שלו חזר לבסיס.
בבסיס הייתה תחנת רדיו מבצעית שקלטה הודעות מארצות הברית ורוסיה. עם שביתת הנשק ב-11 בנובמבר 1918, תחנה הרדיו נסגרה בינואר 1919 מחוסר צורך להמשך תפעולה. בשנת 1918 התבססו בבסיס הימי באי ווידי בסך הכל, חמישה מטוסי קרטיס מדגם H; [10] המטוסים הללו יוצרו על ידי חברת התעופה קרטיס (אנ') Curtiss Aeroplane and Motor Company, בבפאלו, ניו יורק (על שם גלן קרטיס). היו להם ארבעה מקלעי לואיס, מחסנית פצצות של ארבעה פצצות 230 פאונד. צוות האוויר בכל מטוס, מנה חמישה אנשי צוות, טייס, שני משקיפים, מכונאי ומפעיל אלחוט. [11]
ב-28 ביוני 2014, הוסר הלוט מהאנדרטה שהוקמה באי וידי, לזכרו של וולפורד אוגוסט אנדרסון, טייס המטוס הימי שאיבד את חייו בבסיס האמריקני במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנדרטה, הוקמה סמוך לאתר ראש פונטון. הסרת הלוט בוצעה על ידי לוטננט קולונל סיאן ט. קוסדן, הנספח הצבאי בשגרירות האמריקאית שבאירלנד, שהשתתף באירוע יחד עם אנשי חיל האוויר האירי. [12]
היסטוריה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות שנת 1900, תעשיית הסרדינים היוותה מקור הפרנסה העיקרי של תושבי האי. ניתן לראות באי את שרידי מבני התעשייה סמוך לחוף.
מסוף הנפט הגדול נבנה באי וידי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 על ידי חברת Gulf Oil. המסוף תוכנן לקלוט את המכליות הגדולות ביותר שהגיעו ישירות מהמזרח התיכון.
ביום שני, 8 בינואר 1979, מכלית צרפתית, בשם Betelgeuse, בשעה שהיא פרקה מטען נפט גולמי במסוף הדלק, היא התפוצצה. בפיצוץ ובשריפה שנגרמה לאחר מכן, נהרגו 50 בני אדם. אסון האי וידי, או תקרית Betelgeuse, נחשב לאחד האסונות הימיים הקשים ביותר בהיסטוריה האירית. המסוף, שהיה פעיל מאז 1969, לא תוקן במלואו. הוא הועבר לממשלת אירלנד ב-1986, ולאחר מכן שימש האי לאחסון חלק ניכר ממלאי הנפט האסטרטגי של אירלנד.[13]
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידים ארכאולוגיים באי כוללים:
- מתחם כנסייתי עתיק, נמצא באזור קילמור
- בית קברות פרוטסטנטי, נמצא באזור קילמור
- ה"כוס והתחתית", מזרקת שתייה שנבנתה על ידי חיילים אמריקאים במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמצא בצפון האי באזור רינבאני Reenavany
- מחנות, שנבנו בין השנים 1806–1807 עבור 100–150 חיילים ו-8–12 תותחים, נמצאים באזור רינבאני
- טירת רינבאני של או'סאליבן ברה התמוטטה בסופה 1920, נמצאת באזור רינבאני
אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|
| 1841 | 729 | 1961 | 96 |
| 1851 | 557 | 1971 | 111 |
| 1891 | 347 | 1986 | 41 |
| 1911 | 224 | 2002 | 29 |
| 1936 | 167 | 2011 | 20 |
| 1951 | 104 | 2022 | 31 |
הטבלה מציגה נתונים שנלקחו גם ממפקד האוכלוסין של אירלנד.
כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון למפקד האוכלוסין של 2022 אוכלוסיית האי מנתה 31 נפשות. מספר זה כלל מבקרים שהיו באי בעונת התיירות; רבים מתארחים ביחידות אירוח בשירות עצמי של קוטג'ים מסורתיים באי.
האי מקושר ליבשת על ידי המעבורת המקומית, אושן סטאר III, המפליגה הלוך וחזור מספר פעמים ביום. [16] השכרת אופניים זמינה על האי, כשירות למטיילים. טיולים אל האי וממנו וסיורים במפרץ זמינים במהלך חודשי הקיץ, המשלבים היסטוריה מקומית, נוף, חי וצומח מקומיים.
מגיעים לאי מטיילים חובבי הליכה ודייג. שבילי ההליכה מהווים חלק ממסלול ההליכה שנקרא Sheep's Head Way (אנ').
יש באי פאב אחד בשם בנק האוס, המציע אוכל ומוזיקה חיה במהלך חודשי הקיץ. יש באי אוכלוסייה קטנה של עיזים פראיות שלעיתים ניתן לראות אותה ליד הכביש הקרוב למסוף הנפט.
כלכלת האי מתבססת על תעשיית התיירות, הדיג והחקלאות. בשל טמפרטורות החורף המתונות באי, יש לו מוניטין ביבולי תפוחי האדמה המקדימים ביותר באזור.
באי נמצא מסוף נפט גדול שחודש בסוף המאה ה-20 לאחסון חלק ניכר ממלאי הנפט האסטרטגי האירית.[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וידי איילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Whiddy Island visit for a chat with Kathleen and Tim, where they talk about things to see and do., סרטון בערוץ "Richie Hodges", באתר יוטיוב (אורך: 05:22)- פליקר – אוספים וארכיונים מיוחדים של אוניברסיטת אורגון – תמונות של בסיס חיל הים האמריקאי, באי וידי Whiddy Island
- תנועה ימית - Whiddy Island SPM
- Islands of Ireland: Cruising to wonderful Whiddy, Irishexaminer.com, 16 ביולי 2018
- Whiddy Island West Cork Islands Wild Atlantic Way, West Cork Islands, 1 ביוני 2016
- Whiddy Island Guide: Things to do, Ferry, Food (2023), The Irish Road Trip, 14 בינואר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Placenames Database of Ireland". נבדק ב-12 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ A Topological Dictionary of Ireland. Samuel Lewis. 1837 – via libraryireland.com.
immediately in front of [Bantry House] is the undulating and fertile island of Whiddy, formerly a deer park, but now converted into valuable farms
- ^ "Discover Ireland (Official Website of Irish Tourism) – Offshore Islands – Whiddy Island". Discoverireland.ie. נבדק ב-2013-09-09.
- ^ "Islands – Change in Population 1841 – 2011". Irishislands.info (Census data). נבדק ב-2013-09-09.
- ^ The Whiddy Island Disaster - Ireland's Worst Maritime Tragedy, נבדק ב-2023-08-19
- ^ "Islands of Ireland: Cruising to wonderful Whiddy". Irish Examiner. 16 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Faoide/Whiddy Island". Logainm.ie.
- ^ Senior, Clive M. (1976). A Nation of Pirates. Newton Abbot: David & Charles. pp. 56–58. ISBN 0 7153 7264 5.
- ^ "Cork island unveils memorial to US airman". irishexaminer.com. Irish Examiner. 30 ביוני 2014. נבדק ב-2 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shipwrecks of Cork Harbour". Iol.ie. נבדק ב-2013-09-09.
- ^ "Whiddy Island Airbase". Iol.ie. נבדק ב-2013-09-09.
- ^ "Whiddy honours WWI American Airman". West Cork People. 7 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Whiddy oil terminal owner to put the strategic facility up for sale". irishexaminer.com. Irish Examiner. 15 בינואר 2020. נבדק ב-26 ביולי 2021.
Whiddy has a capacity of almost nine million barrels and stores a significant portion of the State's oil reserves [..] The National Oil Reserve Agency (NORA), the State body with responsibility for the maintenance of strategic supplies of oil, is one of Whiddy's largest customers
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Alex Ritsema, Discover the Islands of Ireland, Collins Press, 1999, ISBN 978-1-898256-67-0. (באנגלית)
- ^ סיכומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באירלנד
- ^ "Whiddy Island Ferry". Fáilte Ireland. נבדק ב-12 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
