ויליאם זאב בריקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

ויליאם וולפגנג זאב בריקמןאנגלית: William Wolfgang Brickman; ‏30 ביוני 1913 - 22 ביוני 1986) היה פרופסור יהודי אמריקאי לחינוך, ראש החוג לתולדות החינוך באוניברסיטת ניו יורק (19571962), ראש החוג לחינוך השוואתי באוניברסיטת פנסילבניה (19621981), מחלקת המדינה של ארצות הברית העסיקה את בריקמן כשליח מיוחד לבחינת מערכות החינוך ברחבי העולם כולל בברית המועצות.

במלחמת העולם השנייה שירת כקצין מודיעין בצבא ארצות הברית, לעיתים במדי קצין אס.אס[1][2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1913 לחיה-שרה ושלום-דוד, במנהטן. הוריו היגרו לארצות הברית מ-ידוובנה פולין. דיברו בבית יידיש. אביו נפטר בילדותו. נרשם לחוג לגרמנית ולחינוך בקולג' העירוני של ניו יורק. בשנת 1934 סיים בריקמן תואר ראשון בגרמנית וחינוך בקולג' העירוני של ניו יורק. בשנת 1935 סיים תואר שני, ובשנת 1938 תואר שלישי (Ph.D) בהיסטוריה חינוכית באוניברסיטת ניו-יורק.

בריקמן ידע לקרוא ב־20 שפות אירופיות, לטינית, יוונית קלאסית, שלוש שפות אסיאתיות ושתי אפריקניות.

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה במרץ 1943 גויס לחיל האוויר האמריקאי על תקן היסטוריון ומומחה לגרמניה. סיים קורס קצינים. לקראת סוף 1944, לאחר שבעלות הברית פלשו לצפון צרפת חיפשו במערכת הצבאית דוברי גרמנית ושמו של בריקמן עלה. בריקמן זומן למיונים ולראיונות, שהוצגו בפניו כגיוס לחיל הכיבוש בגרמניה שלאחר המלחמה. בריקמן נועד לשירות הדואר של חיל הכיבוש, וידיעותיו בשפה הגרמנית נחשבו כיתרון. בריקמן קיבל ציון גבוה מאוד במבחני השפה והתקבל.

בריקמן הוצב בחטיבה 970 של יחידת המודיעין הנגדי של הצבא האמריקני (Counter Intelligence Corps), שפעלה בשטחים המשוחררים ללכידת סוכנים נאצים שהושארו מאחור. בינואר־פברואר 1945 עבר בריקמן קורס מודיעין במחנה ריצ'י במרילנד, והתכונן להצבתו בגרמניה המשוחררת. בריקמן גויס להמשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), גוף הביון שממנו התפתח בשלב מאוחר יותר ה־CIA.

היחידה של בריקמן נועדה להצבה מאחורי קווי האויב בתוך שטחי גרמניה, במטרה ללכוד קצינים נאצים בכירים שינסו לברוח ולהציל את עצמם. היחידה שלו פעלה לפתות קצינים נאצים באס.אס ובוורמאכט בבריחה מהארץ, לחקור אותם במסווה ולשבות אותם. בתוקף תפקידו בריקמן היה לבוש מדי אס.אס.

בריקמן ניסה ללכוד את מרטין בורמן אך בשל התרחשות אירוע בלתי צפוי לא הצליח ללכוד אותו.

לאחר שמלחמת העולם השנייה הסתיימה, חזר בריקמן לתפקידו ביחידת המודיעין הנגדי, התמנה לסוכן האחראי למחוז דגנדורף (אנ') וכשהחלו משפטי נירנברג הוצב ביחידת האבטחה של המתחם שבו התנהלו המשפטים.

בריקמן השתחרר מהצבא האמריקאי באפריל 1946.

ב־1958 נישא לסילביה (צביה) מן.

בריקמן נפטר בשנת 1986. נטמן בהר המנוחות בירושלים. לבריקמן בני משפחה בישראל.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריקמן למד אצל הפילוסוף ג'ון דיואי.

בין השנים 19481950 כיהן כמרצה להיסטוריה של החינוך באוניברסיטת ניו יורק. בין השנים 19501951 היה מרצה בכיר להיסטוריה של החינוך באוניברסיטת ניו יורק.

בין השנים 19511957 כיהן כפרופסור חבר להיסטוריה של החינוך והחינוך השוואתי, הממונה על הוראת סטודנטים בשש שפות זרות, אוניברסיטת ניו יורק. בין השנים 19531957 כיהן כיו"ר המחלקה להיסטוריה של החינוך, אוניברסיטת ניו-יורק. בין השנים 19571962 כיהן פרופסור מן-המנין להיסטוריה של החינוך וההשכלה ההשוואתית, אוניברסיטת ניו-יורק וראש החוג לחינוך לתולדות החינוך.

בשנות ה־60 עבר בריקמן לאוניברסיטת פנסילבניה, שבה שימש ראש החוג לחינוך השוואתי[3]

עבור בריקמן, החינוך ההשוואתי היה חסר בחינוך הנכון של המורים, שהדגיש בדרך כלל את הפדגוגיה הסוציולוגית, הפסיכולוגית וההתנהגותית יותר מאשר ניתוח השוואתי. בריקמן האמין כי באמצעות בחינה מדוקדקת של שיטות ההוראה, המנהגים והתאוריות של מדינות אחרות, סביר יותר שהמורים וקובעי המדיניות בארצות הברית ישיגו איכות בחינוך[4]/

בריקמן ייסד את האגודה לחינוך השוואתי (CES, שנודע מאוחר יותר בשם "אגודת החינוך השוואתי והבינלאומי") בארצות הברית בשנת 1956. בריקמן כיהן כנשיא האגודה פעמיים (1956-1959, 1968-1967).

בריקמן חיבר עשרות ספרים בנושאי חינוך, פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מקצועיים ובמגזינים יהודיים וערך כתב עת בתחום.

פרופסור אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריקמן כיהן כפרופסור אורח להיסטוריה חינוכית וחינוך השוואתי, באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (קיץ 1953, 1954), (1953-1957, קיץ 1959, 1964), אוניברסיטת המבורג, גרמניה (קיץ 1957), אוניברסיטת אילינוי (קיץ 1958), אוניברסיטת טולדו (יוני 1959), מכללת לויולה, בולטימור (אביב 1963), מכללת המורים, אוניברסיטת קולומביה (קיץ 1964), אוניברסיטת פיטסבורג (קיץ 1965), אוניברסיטת ויומינג (יוני 1968), אוניברסיטת בר-אילן (יוני 1970), אוניברסיטת קייפטאון, קייפטאון דרום אפריקה (1981).

עורך בנושאי החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1942-1944 היה בריקמן עורך הירחון "Education Abstracts", בין השנים 1942-1946 היה עורך בירחון "Modern Language Journal", בין השנים 1947-1949 היה עורך בפועל של "School and Society" ובין השנים 1953-1976 עורך (קרוי היום: "USA Today Magazine"). בין השנים 1971-1979 היה "עורך תורם" בירחון "Western European Education", ועורך בין השנים 1979-1986 (קרוי היום: "now European Education").

בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת המדינה של ארצות הברית העסיקה את בריקמן כשליח מיוחד לבחינת מערכות החינוך ברחבי העולם[5]. נסיעותיו התכופות לברית המועצות הובילו אותו לקשר גם עם הרבי מליובאוויטש, שהשקיע מאמצים רבים בשימור הקשר עם יהודי ברית המועצות באותם ימים.

לאחר שנודע לבריקמן על מצבם הקשה של יהודי ברית המועצות, החל להביא עימו בביקוריו תשמישי קדושה, ספרים וחומשים ולחלק אותם לבני הקהילה המקומית שניסו לשמור על זהותם בכל מחיר. במסגרת פעילותו בברית המועצות יצר בריקמן קשרים עם שגרירות ישראל במוסקבה.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brickman, W. W. (1955). The Educational Expert and Foreign Languages. School and Society, 81(March 15), 91.
  • Brickman, W. W. (1960). A Historical Introduction to Comparative Education. Comparative Education Review, 3(3), 6-13.
  • Brickman, W. W. (1961). The Meeting of East and West in Educational History. Comparative Education Review, 5(2), 82-89.
  • Brickman, W. W. & Lehrer, S. (Eds.). (1961). Religion, Government, and Education. Westport, CT: Greenwood.
  • Brickman, W. W. (1964). Educational Systems in the United States. New York: Center for Applied Research in Education.
  • Brickman, W. W. (1966). Prehistory of Comparative Education to the End of the Eighteenth Century. Comparative Education Review, 10(1), 30-47.
  • Brickman, W. W. (1966). Ten Years of the Comparative Education Society. Comparative Education Review, 10(1), 4-15.
  • Fraser, S. E. & Brickman, W. W. (1968). A History of International and Comparative Education: Nineteenth-Century Documents. Glenview, IL: Scott, Foresman.
  • Brickman, W. W. (1973). Comparative Education: Concept, Research, and Application. Norwood, PA: Norwood.
  • Brickman, W. W. (1973). Research in Educational History. Norwood, PA: Norwood. [Reprint of his 1949 Guide to Research in Educational History]
  • Brickman, W. W. (1975). Bibliographic Essays on Educational Reference Works. Norwood, PA: Norwood.
  • Brickman, W. W. & Cordasco, F. (1975). Bibliography of American Educational History. New York: AMS.
  • Brickman, W. W. (1977). Comparative and International Education Society: An Historical Analysis. Comparative Education Review, 21(2/3), 396-404.
  • Brickman, W. W. (1982). Educational Historiography: Tradition, Theory, and Technique. Cherry Hill, N.J.: Emeritus.
  • Brickman, W. W. (1985). Educational Roots and Routes in Western Europe. Cherry Hill, N.J.: Emeritus.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יהודי בגרמניה הנאצית, במדי אס.אס" ישראל היום, עקיבא ביגמן, 6 ביוני 2019
  2. ^ "ויליאם בריקמן" archive.org/stream
  3. ^ ויליאם בריקמן (1913-1986) nie.edu.sg/research/cieclopedia-org/cieclopedia-org-a-to-z-listing/brickman-william-w
  4. ^ ו ויליאם ולפגנג בריקמן anb.org/view/10.1093, כתב: David S. Webster
  5. ^ ויליאם בריקמן ssian and Soviet Education 1731-1989: A Multilingual