לדלג לתוכן

ויליאם ריצ'רדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם ריצ'רדס
William A. Richards
ויליאם ריצ'רדס
לידה 9 במרץ 1849
הייזל גרין, ויסקונסין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 1912 (בגיל 63)
מלבורן, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ויליאם אלפורד ריצ'רדס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות לייקויו, שאיין, ויומינג, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל משרד הקרקעות הכללי ה־30
26 בינואר 190328 בינואר 1907
(4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט
→ בינגר הרמן
מושל ויומינג ה־4
7 בינואר 18952 בינואר 1899
(4 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם אלפורד ריצ'רדסאנגלית: William Alford Richards;‏ 9 במרץ 184925 ביולי 1912) היה מודד, חוואי ופוליטיקאי אמריקאי מוויומינג, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל ויומינג הרביעי בשנים 18951899, וכמנהל משרד הקרקעות הכללי בשנים 19031907.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם ריצ'רדס נולד בעיירה הייזל גרין שבוויסקונסין, והתחנך שם ובעיר גלנה שבאילינוי. במלחמת האזרחים האמריקאית הוא שירת כנהג אמבולנס בארמיית הפוטומק.

כבחור צעיר, עבד ריצ'רדס במשימות מדידה בנברסקה, וב-1873 הוא הגיע לראשונה לטריטוריית ויומינג כאשר אחיו אלונזו שכר אותו כעוזר ראשי כאשר עסק במדידת הגבול הדרומי של הטריטוריה. בשנה שלאחר מכן הוא שב כדי להשתתף במדידה של הגבול המערבי של ויומינג. אחיו אלונזו עזב את המשלחת לאחר שנמדדו 99 מילים (160 ק"מ), והותיר את ויליאם כאחראי על השלמת העבודות. ב-1874 עבר ריצ'רדס לקליפורניה כדי לשאת לאישה את הארייט אליס האנט, ולזוג נולדו שלוש בנות. ב-1885 הוא שב לוויומינג וניהל חווה במחוז ביג הורן. ב-1886 נבחר ריצ'רדס כנציב מחוז ג'ונסון, וב-1889 מינה אותו הנשיא בנג'מין הריסון כמודד הראשי של ויומינג.

מושל ויומינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1894 התמודד ריצ'רדס בבחירות למשרת מושל ויומינג מטעם המפלגה הרפובליקנית. הוא ניצח את ויליאם ה. הולידיי ואת לואיס סי. טידבול, והיה למושל המדינה הרביעי, והשלישי שנבחר בבחירות. הוא כיהן בתפקיד בשנים 18951899. אף על פי שהוא פעל להרגעת המשבר עם האינדיאנים בג'קסון הול (אנ'), נודע ריצ'רדס גם בשל החנינה שהעניק לבוץ' קסידי. כמי שהיה אז גנב חיות משק, ריצה קסידי שנתיים מאסר על החזקת סוס גנוב בשווי של 5 דולר. תושבי מחוז פרימונט, שחששו משובו של קסידי, ביקשו מריצ'רדס שיעניק את החנינה מתוך תקווה שהצעד "יוביל להפיכתו לאזרח שומר חוק", כתב ריצ'רדס לחוואי המודאג ג'יי טורי. ריצ'רדס קיים שיחה עם קסידי בבית הכלא והחליט לחנון אותו לאחר ששמע מפיו מילים מרגיעות. קסידי "אמר לי שהוא מאס בחיי הכלא", אמר ריצ'רדס לטורי, "והתכוון להתנהל באופן שלא יגיע שוב למאסר". כוונתו הייתה למעשה שהוא יותר לא ייתפס.[1]

מנהל משרד הקרקעות הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום כהונתו כמושל, ירש את ריצ'רדס בתפקידו דפורסט ריצ'רדס (דודן רחוק שלו), גם הוא רפובליקני, והוא מונה כעוזר מנהל משרד הקרקעות הכללי. בתפקידו זה פתח ריצ'רדס את שמורות האינדיאנים של שבטי האפאצ'י, הקומאנצ'י והוויצ'יטה באוקלהומה להתיישבות.

ב-1903 מונה ריצ'רדס כמנהל משרד הקרקעות הכללי על ידי הנשיא תאודור רוזוולט, ושימש בתפקיד עד 1907. במהלך שירותו בתפקיד, הוא סייע לשמור על אתרים אינדיאנים שונים בעלי חשיבות מפני נזקים וחורבן לאחר שביקש מאדגר ל. יולט מניו מקסיקו לקבל רשימה שלאתר שהזדקקו להגנה. יולט שלח לריצ'רדס מזכר עם רשימה שכללה את מסה ורדה, קניון צ'אקו ואתרים רבים אחרים, וריצ'רדס הפיץ את הרשימה. מזכר זה היה צעד לקראת העברת חוק העתיקות של 1906, שבו נעשה שימוש על ידי נשיאי ארצות הברית להקצות מספר רב של אתרים לאומיים.[2]

ב-1909 מונה ריצ'רדס כנציב המיסוי הראשון של מדינת ויומינג, תפקיד בו הוא שימש עד לחילופי המושל בסוף אותה שנה. ב-1912 הוא נסע למלבורן שבאוסטרליה כדי להתחיל שם חיים חדשים לאחר מקרי המוות האלימים של בתו עדנה ובעלה תומאס ג'נקינס.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם ריצ'רדס נפטר כתוצאה מהתקף לב זמן קצר לאחר הגיעו למלבורן, ב-25 ביולי 1912.[3] מותו אירע במהלך נשף לכבודו של ידידו הוותיק אלווד מיד, לשעבר המהנדס המדינתי של ויומינג, שעסק אז במיזמי השקיה באוסטרליה. מיד ליווה את ארונו של ריצ'רדס במסע אל מעבר לאוקיינוס בחזרה לארצות הברית. הוא נטמן בבית הקברות לייקויו שבבירת המדינה שאיין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]