קאטס - דמויות
חתולי Jellicle (או Jellicles) הם דמויות של חתולים, המוזכרות ביצירתו של ת"ס אליוט - "ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים". החתולים, אשר מוצגים בשיר The Song of the Jellicles, תוארו במקור על ידי אליוט כחתולים ליליים בצבעי שחור-לבן, כלומר - הם ישנים במשך כל שעות היום, ופעילים במהלך הלילה. באופן ספציפי יותר, אליוט מזכיר כי הם אוהבים להתאסף באירוע בשם "נשף חתולי ה-Jellicle".
הדמויות מופיעות ב-"Cats", מחזמר מאת אנדרו לויד ובר המבוסס על עבודתו של אליוט, שבו נוספה עלילת משנה, העוסקת בהיעלמותו של זקן שבט החתולים - "דברים" הזקן. שמותיהם של רוב החתולים[1] לקוחים משירו של אליוט "The Naming of Cats", והם משמשים רבים מהחתולים שבגרסה הבימתית. בניגוד לשיר, לחתולי ה-Jellicle של יש סוגים רבים של פרוות, תכונות אישיות וכישרונות.
דמויות ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמבלורינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה אדומה. אין לה שיר משל עצמה, אך היא ממלאת תפקיד מרכזי בהצגתם של מספר חתולים אחרים, הבולט מביניהם - מקאוויטי.
באסטפור ג'ונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול שמן, השוקל למעלה מ-11 ק"ג. צבעיו שחור-לבן, והוא נראה כ-"לבוש" בטוקסידו שחור, עם חותלות בצבע לבן. נחשב למכובד על ידי כולם, כמשתייך לאליטה. ברוב ההפקות, השחקן ששיחק גאס משחק גם את ג'ונס, אולי בגלל ששניהם נראים על הבמה רק במהלך השיר שלהם, אם כי בהפקות מוקדמות, תפקיד זה היה מבוצע על ידי השחקן המגלם את דמותו של "דברים" הזקן.
גאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול התיאטרון. אחד מבני שבט המבוגרים ביותר. בעברו, היה שחקן בתיאטרון. הוא אחד משני חתולים בלבד שנראים על הבמה רק במהלך ביצוע השיר שלהם.
דמיטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה שובבה. אין לה שיר משל עצמה, אך היא ממלאת תפקיד מרכזי בהצגתם של מספר חתולים אחרים.
גריזבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גריזבלה
חתולה זוהרת בעברה, אשר כיום איבדה את הניצוץ שלה ורק רוצה להיות מקובלת בחברה. גריזבלה עזבה את שבט החתולים כשהייתה צעירה יותר, מאחר שרצתה לראות את העולם בעצמה. היא חוותה את אכזריותו של העולם, וכיום היא מנודה מחברתם של שבט החתולים.
גרידלבון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה פרסית לבנה. אהובתו של גראולטיגר ב-Growltiger's Last Stand, שבו היא שרה את השיר The Ballad of Billy M'Caw או את האריה In Una Tepida Notte (תלוי בהפקה), יחד עם גראולטיגר. דמות זו כמעט תמיד מגולמת על ידי אותה שחקנית שמגלמת את ג'לילורום, בכמה הפקות היא מגולמת על ידי מי שמגלמת גם את ג'ני-אני-דוטס. Growltiger's Last Stand היה מחזה שבו שיחק גאס, חתול התיאטרון, וסצנה מתוכו מופיעה בהצגה כחלום, אך מושמטת מכמה מההפקות. ידוע כי מקאוויטי מפעיל סוכנת בשם גרידלבון, אך לא ידוע אם מדובר באותה החתולה.
גראולטיגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול התיאטרון גאס נזכר כי לפני שנים רבות השתתף במחזה Growltiger's Last Stand, בו שיחק דמותו של גראולטיגר, שמופיעה כעת על הבמה כזיכרון של גאס. בחלק מהפקות הוא מוצג כפיראט אכזרי, במקרים אחרים, הוא מצחיק יותר.
ג'לילורום[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה אשר משגיחה על הגורים, יחד עם ג'ני-אני-דוטס. היא חברתו של גאס. שמה הוא על שם של חתולתו של ת"ס אליוט. בדרך כלל, השחקנית שמשחקת את דמותה של ג'לילורום משחקת גם את דמותה של גרידלבון ב-Growltiger's Last Stand.
ג'מימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתלתולה צעירה ששרה את פזמון השיר Memory, יחד עם גריזבלה. היא החתולה הראשונה שמקבלת את גריזבלה בחזרה אל השבט, בכך שהיא שרה ביחד איתה ולא שופטת אותה, כמו יתר החתולים.
ג'ני-אני-דוטס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה היושבת ומתבטלת במשך כל שעות היום, בעוד במהלך הלילה היא פעילה מאוד - שולטת בעכברים ובמקקים, ומאלצת אותן לבצע משימות מועילות ולקחת חלק בפרויקטים יצירתיים, וזאת על מנת לרסן את ההרגלים ההרסניים-הטבעיים שלהם.
מקאוויטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנבל היחידי בהצגה, המופיע לזמן קצר בלבד. אין לו דיאלוג. דמות זו היא רמיזה ספרותית לדמות פרופסור מוריארטי מתוך סדרת ספרי שרלוק הולמס. בדרך כלל, השחקן שמגלם דמות זו מגלם גם את דמות של פלטו או של אדמטוס.
מר מיסטופליס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוסם. יש לו שיר משלו אך הוא אינו שר, בהפקה בברודוויי הוא שר על מנגוג'רי וראמפלטיזר בגוף שלישי. הוא חתול שחור עם פנים לבנות. בחלק מן ההפקות ובסרט משנת 1998, השחקן של מר מיסטופליס משחק דמות בשם קוואקסו. תאוריות מעריצים אומרות שמר מיסטופליס זהו האלטר אגו של קוואקסו.
מונגוג'רי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול קטן, שגונב יחד עם שותפתו ראמפלטיזר. מנגוג'רי שר דואט יחד עם ראמפלטיזר ללא כל חתול אחר שרוקד או שר עד הסוף בוא כל החתולים חוזרים לבמה מלבד ההפקה בברודוויי שבה שניהם נשלטים על ידי מיסטופליס שהוא גם שר עליהם בגוף שלישי. מנגוג'רי מופיע כמו כל חתול השירים הקבוצתיים ולכן לרב השחקן אינו משחק תפקיד אחר
מאנקוסטראפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול שחור כסוף, המנהיג והמגן של החתולים, משמש כדמות המספר של המחזמר. אחיו הגדול של ראם טאם טאגר.
דברימימוס הזקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפטריארך האהוב של שבט החתולים. הוא זקן מאוד ובדרך כלל איטי.
ראמפלטיזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה ידועה לשמצה כחלק מצמד חתולים מזיק, יחד עם מונגוג'רי.
ראם טאם טאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול צעיר ופרוע. יש לו שיר משלו אך בגרסאות הרבות הוא שר את השיר של מיסתופליס אך עם זאת הוא שר הרבה שירים על חתולים אחרים בהצגה. הוא חתול שחור עם רעמה ואיפור לבן.
סקימבלשאנקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חתול הרכבת". חתול טאבי כתום, מתגורר ברכבת, חושב שהוא המפקח על רכבת הלילה לגלאזגו. || מדובב על ידי דייוויד ארניל.
ויקטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתלתולה לבנה וצעירה, מחוננת מאוד בריקוד. מבצעת פה דה דה יחד עם פלטו.
אלונזו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול אלגנטי בשחור-לבן, נחשב לעיתים קרובות כסגנו של מונקוסטראפ. הוא פלרטטן, אך עדיין יכול להיות רציני, נאמן ואמיץ.
דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמיטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול מפוספס, צבעיו שחור, לבן, חום ובז'.
ביל ביילי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרבוקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסנדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה אביסינית בצבע חום ושמנת, עם זנב קלוע ושיער אסוף, וללא מחממי רגליים.
קוריקופאט[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאום של תנטומיל. השניים מסונכרנים כמעט לחלוטין בתנועותיהם וכמעט זהים במראהם החיצוני. נחשבים לבעלי תפיסה על-חושית, שכן הם הראשונים מבין כל החתולים שחשים בנוכחותם של זרים.
אלקטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתלתולה שקטה ומרוסנת. היא נקבת טאבי צעירה, כתומה ושחורה, מיודדת עם אטסטרה. כמו כן, ממעריצות ראם טאם טאגר.
אתקטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתלתולה שמחה, אנרגטית בעלת נטייה להתרגש. מעריצה גדולה של ראם טאם טאגר.
אקזוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתולה חלקלקה בצבעים כהים של חום וקרם, דומה לקסנדרה במראה החיצוני שלה.
גינגס[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילברט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ורג'[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידו כולל ריקוד בלבד. מבצע פה דה דה יחד עם ויקטוריה.
פאונסיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול שובב בגיל ההתבגרות. הוא אוהב לעצבן את החתולים המבוגרים יותר ולשחק עם הגורים הקטנים.
ראמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול אגדי בעל עיניים אדומות זוהרות. נחשב כדמות גיבור-על בקרב שאר החתולים.
סיליאבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאמבלברוטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתול צעיר וקופצני.
תנטומיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאומה של קוריקופט. השניים מסונכרנים כמעט לחלוטין בתנועותיהם וכמעט זהים במראהם החיצוני. נחשבים לבעלי תפיסה על-חושית, שכן הם הראשונים מבין כל החתולים שחשים בנוכחותם של זרים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש במחזמר חתולים ששמותיהם לקוחים מיצירות אחרות של ת"ס אליוט, או ששמותיהם אינם נגזרים כלל משיריו, באופן ישיר.
| קאטס מאת אנדרו לויד ובר וטי אס אליוט | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דמויות | בומבלורינה • דמיטר • גריזבלה • ג'לילורום • ג'מימה • ג'ני-אני-דוטס • מקאוויטי • מר מיסטופליס • מונגוג'רי • מאנקוסטראפ • דברימימוס הזקן • ראם טאם טאגר • ראמפלטיזר • ראמפוס • סקימבלשאנקס • ויקטוריה | ||||||
| מוזיקה |
| ||||||
| עיבודים | "קאטס" (1998) • "קאטס" (2019) | ||||||
| אחר | פרסים ומועמדויות • "The Naming of Cats" • "The Awefull Battle of the Pekes and the Pollicles" | ||||||
| מבחר מיצירותיו של אנדרו לויד ובר | ||
|---|---|---|
| יוסף וכתונת הפסים המשגעת | המחזמר (1968) • לחלום מוכן • דלת סיגרו עלי | |
| ישו כוכב עליון | האלבום (1970) • המחזמר (1972) • הסרט (1973) | |
| אוויטה | האלבום (1976) • Another Suitcase in Another Hall • Don't Cry for Me Argentina • Oh What a Circus • You Must Love Me • המחזמר (1978) • הסרט (1996) • הפסקול (1996) | |
| קאטס | ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים (1939) • המחזמר (1981) • הדמויות • Memory • סרט, 1998 • סרט, 2019 | |
| סטארלייט אקספרס | המחזמר (1984) | |
| פנטום האופרה | הרומן (1909-1910) • המחזמר (1986) • השיר • The Music of the Night • All I Ask of You • Wishing You Were Somehow Here Again • הסרט (2004) | |
| שדרות סאנסט | הסרט (1950) • המחזמר (1993) • As If We Never Said Goodbye | |
| האהבה לעולם לא מתה | המחזמר (2010) | |