פנטום האופרה (מחזמר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנטום האופרה
The Phantom of the Opera
Phantom.jpg
כרזת המחזמר
הפקה אנדרו לויד ובר, החברה לתיאטרון שימושי, קמרון מקינטוש
כתיבה אנדרו לויד ובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מילות השירים צ'ארלס הארט וריצ'רד סטילגו
מבוסס על רומן האימה הגותי "פנטום האופרה" מאת גסטון לרו
ליברטיסט אנדרו לויד ובר
צ'ארלס הארט
ריצ'רד סטילגו[1]
דמויות פנטום האופרה, כריסטין דאי, ראול הוויקונט דה שאני, מאדאם ז'ירי ומג ז'ירי, קרלוטה ועוד
מוזיקה אנדרו לויד ובר
מקום ההתרחשות בית האופרה גרנייה בפריז
תקופת ההתרחשות מספר חודשים במהלך שנת 1881
מדינה בריטניהבריטניה  בריטניה
סוגה מחזמר
הצגת בכורה 1986 ועד היום ברציפות - וסט אנד, לונדון
1988 ועד היום ברציפות - ברודוויי, ניו יורק
מספר מערכות 2
שפה אנגלית
פרסים זוכה 3 פרסי אוליבייה (בהם המחזמר הטוב ביותר)
זוכה 7 פרסי טוני (בהם המחזמר הטוב ביותר)
www.thephantomoftheopera.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פנטום האופרה הוא מחזמר מצליח ביותר שעלה לראשונה ב־1986 ורץ עד היום. המחזמר מבוסס על הרומן הגותי "פנטום האופרה" מאת גסטון לרו, העוסק באהבתו הנכזבת של גאון מוזיקלי והנדסי מעוות לזמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה באופרה גרנייה בפריז של המאה ה-19. הוא הולחן בידי אנדרו לויד ובר ומילות השירים נכתבו בידי צ'ארלס הארט וריצ'רד סטילגו המוזיקה של ובר משלבת בין מספר סגנונות:

המחזמר הופק בידי קמרון מקינטוש והחברה לתיאטרון שימושי (Really Useful Group). בהפקה המקורית כיכבו מייקל קרופורד (הפנטום), שרה ברייטמן (כריסטין) וסטיב ברטון (ראול).

"פנטום האופרה" הוא כנראה המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים: רווחיו מוערכים בלמעלה מ-5.6 מיליארד דולר והוא רץ ברציפות למעלה מ-30 שנה (שיא עבור מחזמר) ועדיין רץ. שיר הנושא של המחזמר "The Phantom of the Opera" זכה לפופולריות רבה ומספר רב של עיבודים וגרסאות כיסוי כולל בסגנונות מטאל.

עלילת המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזמר היא עיבוד לעלילת ספרו של גסטון לרו "פנטום האופרה" עם מספר שינויים בעלילה, עקב מגבלות ואילוצים שונים (במה, ליהוק, זמן הצגה מוגבל וכו').

פרולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר עצמו נפתח במכירה פומבית, המתרחשת זמן רב אחרי התרחשות האירועים, בה ראול דה־שאניי הזקן קונה תיבת נגינה ועליה פסל של קוף עבור אהובתו, כריסטין. את התיבה ייצר אריק, הוא פנטום האופרה, והמוזיקה שהיא ניגנה הקסימה את כריסטין. במכירה מוכרים גם את הנברשת שהפיל הפנטום וכאשר מרימים אותה אל מקומה בראש תקרת בית האופרה, יש פלאשבק לעבר ואז מתחיל סיפור המחזה.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנטום האופרה וכריסטין דאה מבצעים את שיר הנושא "The Phantom of the Opera" בהפקה ארגנטינאית של המחזמר.

האופרה נמכרת לזוג מנהלים חדשים, מר אנדרה ומר פירמין. הללו מגיעים יחד עם הוויקונט ראול דה־שאניי, פטרון האופרה, כדי לעמוד על טיבה של הרכישה. הם מגיעים בדיוק בזמן חזרה לאופרה "חניבעל". הדיווה לה־קרלוטה שרה את האריה המרכזית אך מפסיקה באמצע בעקבות "תאונה" שלה, על פי השמועות הרצות בקרב העובדים, אחראי "פנטום האופרה", רוח רפאים מסתורית הרודפת את המקום ומענישה באכזריות את אלה המפרים את דברה. קרלוטה מפסיקה את השיר בזעם, ואחת מהרקדניות (מג ז'ירי) מציעה את כריסטין דאה, רקדנית בינונית אך זמרת מוכשרת, כמחליפה לקרלוטה. כריסטין, שקיבלה שיעורי שירה מ"מלאך המוזיקה", קול מסתורי בחדרה, כובשת את לב כולם ובהופעת הבכורה שלה באופרה הופכת לכוכבת בזירת האופרה של פריז. אחרי ההופעה נכנס לחדרה הוויקונט ראול דה־שאניי, חבר ילדות שלה שהתאהב בה בעקבות הביצוע המרגש של האריה. כריסטין מוקסמת מחיזוריו אך מתחמקת מהצעתו לצאת איתה מפני שהיא מחכה לשיעור מהמלאך שלה. הפנטום, שמקנא במחזר הצעיר, מחליט לקחת את כריסטין למאורתו המסתורית ושם לכבוש את ליבה בעזרת המוזיקה כובשת הלב שהלחין. בזמן שמנהלי האופרה וראול מודאגים מהעלמותה של כריסטין וממכתבי איומים שונים שמגיעים אליהם מ"פנטום האופרה", כריסטין נכבשת בקסמי המוזיקה של הפנטום, אך מגלה את הסוד הנורא שהוא מסתיר מתחת למסכה – פנים מפלצתיות ומעוותות. הפנטום נתקף בהתקף זעם ואומר לכריסטין שעכשיו לעולם לא תוכל להיות חופשיה, אך נרגע ומחזיר את כריסטין לבית האופרה אחרי שהשביע אותה להיות נאמנה לו ולחזור מרצונה. אחרי שכריסטין חוזרת מגלה הפנטום שהמנהלים התעלמו מתביעתו וליהקו את קרלוטה לתפקיד הראשי באופרה "איל מוטו" ואילו את כריסטין ליהקו לתפקיד אילם. בליל הבכורה של "איל מוטו", מפריע הפנטום באמצע האופרה תוך גערות תוכחה במנהלים שהמרו את פיו ולא שמרו לו את תא מספר 5 כפי שציווה עליהם והטחת עלבונות בקרלוטה. כאשר קרלוטה קוראת לכריסטין קרפדה, הפנטום אומר לה שהיא הקרפדה וכשהיא מתחילה לשיר יוצאים לה קרקורים מהפה. המנהלים ההמומים מכריזים על הפסקה ובלית ברירה מודיעים שכריסטין תחליף את קרלוטה בתפקיד הראשי. עובד הבמה ז'וזף בוקה, מבחין בפנטום ומנסה ללכוד אותו, אך הפנטום תולה אותו למוות בפלצור הפונג'אבי ומניח לו ליפול אל עבר הבמה. הדבר גורם למהומה רבתי באולם, אותה מנצלת כריסטין כדי לברוח עם ראול אל הגג, מקום בו היא חושבת שהם יהיו בטוחים מעייני הפנטום. שם היא מספרת לו על זהותו האמיתית של פנטום האופרה ועל מפלצתיותו המתבטאת בפני מפלצת ורצחנות חסרת־היסוס. ראול מנצל את חולשתה וכובש את ליבה והשניים מחליטים לברוח מהפנטום. הפנטום מגלה זאת, וברוב זעם מפיל את הנברשת הגדולה, שמתרסקת על הרצפה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה השנייה נפתחת כחצי שנה לאחר אסון הנברשת. בתקופה זו הפנטום לא תקף וכל צוות האופרה בטוחים שניצלו מהרוח הנקמנית. המערכה עצמה נפתחת בנשף מסכות לרגל השנה החדשה, בו כריסטין וראול מתארסים בסתר. במהלך הנשף מופיע הפנטום, מחופש למוות האדום, הפנטום מכריז בפני המנהלים כי כתב אופרה בשם "ניצחונו של דון חואן" ונותן הוראות מדוקדקות כיצד לבצעה. הפנטום דורש, כמובן, שכריסטין תלוהק לתפקיד הראשי. אחרי פרשה בה הפנטום מנסה לכבוש את לבה של כריסטין בבית הקברות של אביה, על ידי התחזות למלאך המוזיקה ששלח אביה (כריסטין ניצלת ברגע האחרון בידי ראול, והיא מצידה מונעת מראול להתעמת עם הפנטום ולמות), מחליטים ראול והמנהלים להציב את כריסטין כפתיון לפנטום ואז לחסל אותו באמצעות צלף. כריסטין מסכימה להשתתף בתוכנית באי־רצון. מאדאם ז'ירי מספרת לראול מהו מוצאו של הפנטום (בסרט בגרסה האחרונה 2004, מאדאם ז'ירי אינה מספרת את כל סיפורו אלא מספרת ממפגשה איתו בכלוב שבו כלאו אותו הצוענים ולאחר המופע רצח אריק את אחד הצוענים וברח עם מאדאם ז'ירי למרתפי האופרה ושם חי את שארית חייו).

בערב הבכורה של האופרה, בקטע בו הגיבור צריך להופיע מחופש, רוצח הפנטום את הזמר הראשי אובלדו פיאנג'י ולוקח את מקומו. הוא שר עם כריסטין דואט רומנטי מרגש ואז היא מסירה את הברדס שבו הפנטום לבוש ומתגלה שהוא הפנטום ולא פיאנג'י. הפנטום מנצל את המהומה הנוצרת וחוטף את כריסטין לפני שהצלף מספיק לעשות דבר. הפנטום לוקח את כריסטין למאורתו התת-קרקעית. מאדאם ז'ירי, הכוריאוגרפית של האופרה מראה לראול את הדרך למאורה של הפנטום. באותו זמן צוות האופרה והקהל מנסים למצוא את המאורה כדי ללכוד את הפנטום.

הסיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאורת הפנטום, מנהלים הפנטום וכריסטין ויכוח נוקב, בו רגשותיה של כריסטין כלפי הפנטום נעים בין כעס, שנאה ורחמים. כאשר כריסטין תוקפת אותו באומרה:

"פַּרצוּפְךָ הַמַּחֲרִיד לֹא מְטִיל (עוֹד) עָלַי אימה
זוֹהי נִשְמַתךָ שבאמת פגומה."
space
"Your haunted face \ holds no horror for me now
It's in your soul where the true distortion lies."

הפנטום נחלץ מהמשבר הרגשי באמצעות מציאת קורבן: ראול שבדיוק בא להציל אותה. הפנטום לוכד את ראול (באמצעות הפלצור הפונג'אבי) ומציב בפני כריסטין אולטימטום: להינשא לו ולחיות איתו לנצח, או שהוא יהרוג את ראול. כריסטין מתלבטת ולבסוף מחליטה להציל את ראול ולחיות עם הפנטום. כריסטין מגייסת את רחמיה כלפי הפנטום ומנסה לגלות כלפיו רוך, חמלה וחיבה כמיטב יכולתה על מנת לחדור אל לבו. היא שרה לו:

"איש הצללים המסכן, בחושך רק סבל למד.
אוכיח לך, חי שמיים, שאינך לבד."
space
"Pitiful creature of darkness, what kind of life have you known.
God, give me courage to show you: you are not alone."

ואז מנשקת אותו נשיקה ארוכה. הנשיקה שוברת את לבו של הפנטום והוא פורץ בבכי. כאשר הם שומעים את ההמון שמגיע ללכוד את הפנטום, הוא מחליט לוותר לכריסטין ולתת לה לחיות עם מי שהיא באמת אוהבת. הוא אומר לכריסטין ולראול לשכוח אותו ולברוח. כאשר ההמון בא ללכוד אותו הוא נעלם ואחת הרקדניות (מג ז'ירי) מציגה בפניהם את המסיכה כראייה כביכול למותו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנטום האופרהמהנדס וגאון מוזיקלי מעוות, בעל פנים מכוערות שחי במרתפי האופרה ורודף אותה בדמות רוח רפאים שמענישה בחבלה ו"תאונות" את מי שלא סר למרותה. הפנטום מתאהב בכריסטין דאי ומנסה לפתותה באמצעות המוזיקה שלו. התפקיד הגברי הראשי.
  • כריסטין דאי (Christine Daaé)זמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה שהחלה כרקדנית בלהקת הבלט והופכת לכוכבת בעקבות שיעורי זמרה ופיתוח קול מ"מלאך המוזיקה". התפקיד הנשי הראשי.
  • ראול הוויקונט דה שאני (Vicomte Raoul de Chagny) – אחד מפטרוני האופרה וחבר ילדות של כריסטין, איש אצולה צעיר ויפה תואר. הוא וכריסטין מתאהבים למגינת ליבו של הפנטום.
  • מאדאם ז'ירי (Madame Giry) – הכוריאוגרפית ומנהלת להקת הבלט של האופרה, בפועל משמשת גם כמתווכת ואשת אמונו של הפנטום.
  • מג ז'ירי (Meg Giry) – בתה של מאדאם ז'ירי וחברתה הטובה של כריסטין, רקדנית בלט אף היא.
  • הדיווה לה קרלוטה (Carlotta)הזמרת הראשית של האופרה, פרימה דונה בעלת גינוני דיווה ואגו מנופח.
  • אנדרה ופירמין – מנהלי האופרה החדשים.
  • אובלדו פיאנג'י (Ubaldo Piangi)הזמר הראשי של האופרה ובן זוגה של קרלוטה.
  • ז'וזף בוקהפועל במה הקורא תיגר על הפנטום ונהרג על ידו.

הבדלים בין המחזמר לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הבדלי העלילה הברורים, יש כמה שינויים מהותיים בין הספר של לרו לבין המחזמר של ובר:

דמותו של הפנטום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר, פניו של הפנטום מעוותים לגמרי, והוא מזכיר שלד חולני. במחזמר, רק חצי מפניו מעוות, והוא נפוח, חלק ממוחו חשוף ושתי עיניו בצבעים שונים. על אף שבספר הפנטום נוטה לעטות את המסיכה רק במקרים הדורשים זאת, במחזמר הפנטום עוטה אותה כל הזמן ואף נעזר בפאה.

בספר, הפנטום ידוע בשמו, אריק, וזה השם אשר משתמשים בו כדי לתארו. לעומת זאת, במחזמר הוא מכונה "הפנטום" מהתחלתו ועד סופו.

הדמויות המופיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בניגוד לספר, בו ראול הוא הגיבור, עלילת המחזמר עוקבת אחרי כריסטין.
  • מנהלי בית האופרה - אנדרה מונשרמיין ופירמין רישאר, קרויים במחזמר אנדרה ופירמין, לעומת הספר בו הם קרויים האדונים מונשרמיין ורישאר.
  • דמותו של "הפרסי" - דמות מפתח בעלילת הספר, אינה מופיעה כלל בעלילת המחזמר.
  • מאדאם ז'ירי, הסדרנית, הפכה להיות במחזמר מנהלת הכוריאוגרפיה, ומג ז'ירי, שהוקצה לה תפקיד קטן בספר המקורי, הפכה להיות חברתה הטובה של כריסטין ואחת הדמויות הראשיות.

הבדלים עיקריים בעלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לספר, שבה אמנם הפנטום גומר את "דון חואן המנצח", אך לא מעלה אותה, והאופרה המועלית היא האופרה "פאוסט", במחזמר הפנטום דורש להעלות את האופרה, ולתת לכריסטין את התפקיד הראשי. השיר שבו נחטפת כריסטין הוא דואט בין כריסטין לבין הזמר הראשי, ובמצב זה - הפנטום.

הפלת הנברשת, אחד מרגעי השיא של המחזמר והספר כאחד, מתרחשת בספר לאחר שהפנטום גורם לקרלוטה לקרקר - הוא קורא "בשירתה היא עוד תפיל את הנברשת!" והנברשת מתרסקת. במחזמר, אף על פי שקיימת סצנה דומה (אם כי הנברשת מתנדנדת במקום ליפול), הנברשת נופלת לאחר שהפנטום מגלה על אהבתה של כריסטין לראול, ובייאושו מרסק את הנברשת.

שירים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפתיחה Overture
  • חשוב עליי Think Of Me (כריסטין)
  • מלאך המוזיקה Angel of Music (כריסטין, פנטום, מג)
  • פנטום האופרה The Phantom of the Opera (דואט בין הפנטום לכריסטין)
  • נעימת הלילה Music of The Night (פנטום)
  • אני זוכרת I remember / מוזר יותר מאשר חלמת Stranger Than You Dreamt It (כריסטין והפנטום)
  • מכתבים ופתקים Notes I (כולם למעט כריסטין)
  • פרימה דונה Prima Donna (ההנהלה, ראול, קרלוטה, מג ומאדאם ז'ירי)
  • טיפש קטן, הוא מצחיק אותי Poor Fool He Makes Me Laugh (מקהלה, פיאנג'י, קרלוטה)
  • כל שאבקש All I Ask of You (דואט בין כריסטין לראול)
  • הפלת הנברשת (כל שאבקש - רפריזה) All I ask of you Reprise (הפנטום)

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשף מסכות Masquerade (הלהקה, הנהלה, ראול, כריסטין, מאדאם ז'ירי ומג)
  • למה כה שקטים Why So Silent (הפנטום)
  • מכתבים ופתקים Notes II (כולם)
  • מעוות בכל צורה Twisted Every Way (כריסטין, ראול)
  • רוצה שתהיה כאן איכשהו שוב Wishing You Were Somehow Here Again (כריסטין)
  • ילדה תועה Wanderning Child (הפנטום, כריסטין וראול)
  • נקודת האל־חזור Point of No Return (הפנטום, כריסטין)
  • שוב נרד / רדפו אחרי הרוצח הזה Down Once More \ Track Down This Murderer (פנטום, כריסטין, ראול והלהקה)
  • סיום Finale

הצלחה והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר זכה להצלחה עצומה וחסרת תקדים. עשרות הפקות של הפנטום הועלו ברחבי העולם והפנטום עדיין ממלא אולמות בלונדון ובברודוויי.

המחזמר הועלה לראשונה ב־9 באוקטובר 1986 בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון (Her Majesty's Theatre) ורץ שם עד היום (2019), דבר ההופך אותו למחזמר שרץ הכי הרבה זמן אי פעם: למעלה מ־33 שנה שבה המחזמר מופיע ללא הפסקה. ב־9 בינואר 2006, בהצגה ה־7486 שלו, שבר "פנטום האופרה" את השיא של הריצה הארוכה ביותר בברודוויי, בו החזיק המחזמר Cats (גם הוא של אנדרו לויד ובר). ב-2012 חגג את הופעתו ה-10,000 והיה המחזמר הראשון אי-פעם שעשה זאת.

המחזמר זכה בפרסים הבאים:

המחזמר מחזיק בשיאים הבאים:

  • המחזמר הרווחי ביותר אי פעם.
  • "המאורע הבידורי הרווחי ביותר אי פעם", כאשר הכנסותיו מוערכות בלמעלה מ-5.6 מיליארד דולרים. רק "מלך האריות (מחזמר)" משתווה לו.
  • המחזמר שרץ ברציפות הכי הרבה זמן, למעלה מ-30 שנה.

תפאורה ואפקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזה ישנה תפאורה מורכבת שכוללת אפקטים מיוחדים.

אפקט מרכזי בתפאורה הוא הנברשת, המועלית בתחילת ההופעה אל תקרת האולם ו"מתרסקת" בסוף המערכה הראשונה. הנברשת מורכבת מ-48 נורות ושוקלת כמעט 700 ק"ג.[2] היא נופלת בעזרת ארבעה כבלים, שניים מאחורי הקלעים ושניים בתקרת האולם, העוזרים לנברשת להתייצב בזמן הנפילה. הנפילה כולה אורכת בין 7-8 שניות. אפקט נפילת הנברשת נחשב לאחד האפקטים המרשימים והאהודים ביותר בברודוויי.[3]

אנשי צוות ושחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המחזמר כתב והלחין אנדרו לויד ובר. את הליברית ומילות השירים כתבו ריצ'רד סטילגו וצ'ארלס הארט. את הגרסה המקורית בווסט אנד בלונדון ביים הל פרינס. את המחזמר הפיקו ובר, קמרון מקינטוש ו-Really Useful Group. המחזמר עלה לראשונה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון ב-1986 ורץ שם עד היום (נכון ל-2019).

בהפקה המקורית בווסט אנד בלונדון את הפנטום גילם מייקל קרופורד, את כריסטין גילמה שרה ברייטמן, את ראול גילם סטיב ברטון ואת קרלוטה גילמה ג'ודי קיי. קרופורד זכה על תפקידו כפנטום בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר. עבור שרה ברייטמן, שהתפקיד של כריסטין נכתב במיוחד עבורה, היווה התפקיד פריצת דרך שהפך אותה לכוכבת בינלאומית ונחשב עד היום לתפקידה הידוע והטוב ביותר.

בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 הושקה הפקה שיצאה לסיבוב הופעות עולמי בכיכובו של ג'ונתן רוקסמאות' (אנ'). סיבוב ההופעות החל במנילה (28.2 - 7.4) והמשיך לסינגפור‎ ‏(24.4 - 12.5).‏ ב-12 באוגוסט ההפקה עלתה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.[4] בתחילה, תוכננה ההפקה להציג עד לסוף אוגוסט, אך בשל הביקוש הרב נוספות הצגות נוספות גם בשבוע הראשון של ספטמבר. לאחר ההופעה בישראל, ההפקה צפויה להמשיך לדובאי (16.10 - 6.11).

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזמר בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פנטום האופרה (סרט)

בשנת 2004 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "פנטום האופרה" - עיבוד קולנועי מוזיקלי לגרסת המחזמר של אנדרו לויד ובר בבימויו של ג'ואל שומאכר ובכיכובם של ג'רארד באטלר ואמי רוסום.

Love Never Dies[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האהבה לעולם לא מתה

ב-2010 כתב אנדרו לויד ובר המשך למחזמר, המבוסס על הספר "הפנטום של מנהטן" של פרדריק פורסיית'. המחזמר נקרא Love Never Dies ("האהבה לעולם לא מתה") ומתרחש כעשור לאחר עלילת המחזמר המקורי, כאשר כריסטין, בנה, ובעלה ראול הוויקונט דה שאני נוסעים לניו יורק להופעה שהוזמנה על ידי בעל פארק שעשועים וקרקס מסתורי במנהטן/קוני איילנד, שמתגלה כאריק, פנטום האופרה, שניצל את גאונותו להרוויח הון עתק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנטום האופרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]