ויקטור ארדוב
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
8 באוקטובר 1900 (יוליאני) וורונז', האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1976 (בגיל 75) מוסקבה, ברה"מ |
| שם לידה | ויקטור זיגברמן |
| מקום קבורה |
בית הקברות פראובראז'נסקויה |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב (1925) |
| מוסדות |
Top Courses for Scriptwriters and Film Directors |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
נינה אולשבסקאיה (1933–?) |
| צאצאים |
Mikhail Ardov, Boris Ardov |
  | |
ויקטור ארדוב (ברוסית: Виктор Ардов; נולד ב-21 באוקטובר 1901, וורונז' - 26 בפברואר 1976, לנינגרד) היה סופר, מחזאי ותסריטאי סובייטי ממוצא יהודי. מנצח בוריס חייקין ופיזיקאי סמיון חייקין הוא אחיו למחצה (מאשתו השנייה של אביו).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארדוב נולד בשנת 1901 בוורונז' למשפחה יהודית. שמו היה ויקטור זיגברמן. המשפחה הייתה עם שורשים מאוקראינה וליטא. בשנת 1918 הוא סיים לימודי בית ספר והתחיל ללמוד באוניברסיטה בוורונז'. כבר באותה שנה המשפחה עברה למוסקבה והוא המשיך לימודי לכלכלה באוניברסיטה רוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב אותה סיים בשנת 1925, אך לא עבד במקצוע.
בשנת 1921 הוא התחיל לפרסם קריקטורות בירחון במוסקבה. הוא החל להשתמש בשם עט "ארדוב". בהתאם לעדויות צאצאיו למשפחה היו שורשים אשכנזים וספרדים. לכן במקור שם עת היה "ספארדוב" שבהמשך קוצר ל"ארדוב".
ארדוב היה תורם קבוע בירחון סטירי "קרוקודיל".הוא כתב מספר מחזות (חלקם ביחד עם ולדימיר מאס). בשנת 1927 הוא החל לנהל מחלקת ספרות של תיאטרון סאטירה בלנינגרד. באותה תקופה הוא התחיל לכתוב חומר להופעות של ארקדי רייקין.
בשנת 1933 הוא תהתן בפעם השנייה לשחקנית נינה אולשבסאיה. לאולשבסקאיה כבר היה בן אלכסיי בטלוב.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הוא התנדב לשורות הצבא האדום ושירת בעיתון. בשנת 1943 הוענק לו עיטור "הרכוכב האדום" ובספטמבר 1944 הוא נפצע.
בתקופת פעילותו בנוסף למחזות ארדוב כתב כ-40 ספרי הומור ותסריט למספר ספרים. הוא היה מיודד עם מספר פעילי תרבות סובייטית שביקרו לעיטים קרובות בביתו (יוסיף ברודסקי, אלכסנדר סולז'ניצין, מיכאיל זושצ'נקו, בוריס פסטרנק מרינה צבטייבה ועוד. משפחתו הייתה קרובה במיוחד עם אנה אחמטובה שהתגוררה ביתם בשנות ה-30 של המאה ה-20.
רדוב נפטר במוסקבה ב-26 בפברואר 1976.