ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק כ"ז
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד ב'; מסכת תמורה, דף י"ד, עמוד ב'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ב, הלכה ח'
שולחן ערוך שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ט, סעיף א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"ד, סעיף א'

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה הוא כלל הלכתי לפיו אסור לומר בעל פה פסוקים מתורה שבכתב (=תנ"ך), אלא יש להקפיד לקרוא אותם רק מתוך הכתב.

מקור האיסור[עריכת קוד מקור]

בתלמוד בבלי מובא המקור לאיסור אמירת פסוקים בעל פה, על פי דרשת הפסוק ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל”[1], שנראה כמתייחס לדברים שנכתבו על ידי משה, ולדברים שנאמרו לו בעל פה ("על פי"):

דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש, כתיב: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וכתיב: כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הא כיצד? דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב.

דרשה זו, נחלקו ראשונים בעניינה: יש הסוברים שהיא דרשה גמורה, והאיסור הוא דאורייתא, ויש הסוברים כי האיסור הוא רק מדרבנן, ויש הסוברים שהיא רק "מצווה מן המובחר" ובמקום שיש בכך פגם בכבוד הציבור או טורח על הציבור אין לאסור זאת[2].

גדר האיסור[עריכת קוד מקור]

איסור זה של קריאת פסוקים בעל פה הוא אפילו בקריאת מילה אחת בעל פה[3].

אופני היתר[עריכת קוד מקור]

בראשונים נאמרו מספר אופני היתר:

  • קריאה לשינון בעלמא[4], או אף קריאה לשם חובה, אך שלא על מנת להוציא אחרים ידי חובה[5].
  • קריאת פסוקי נביאים וכתובים[5].
  • קריאת פסוקים המוכרים לכולם בעל פה[6].
  • קריאה בלא טעמי המקרא[7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • הרב אליהו בחבוט, שפתי שושנים : בהלכות דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב, ירושלים תשנ"ט
  • הרב אליהו בחבוט, "קריאת דברים שבכתב מתוך סידור", בתוך: בית הלל, גיליון כ"ב, תשס"ה, עמ' קט"ז-קכ"א
  • הרב יוסף ישראל אייזנברגר, "בענין דברים שבכתב א"א רשאי לאומרן בע"פ", בתוך: זרע יעקב, כרך ד', ניו יורק תשנ"ה, עמ' ל"ו-מ"ד
  • הרב עקיבא מלר, קריאת שמו"ת והלכותיה, מילואים, סימן ט"ו, ירושלים תשע"א, עמ' של"ד-של"ז
  • הרב אייזיק אזבאנד, "תזמורת בזמן הזה, דברים שבכתב באיזה אופן מותר לאומרם בעל פה"' בתוך: עולת החודש, סיון-תמוז תשמ"א, עמ' תע"ח-תפ"א
  • הרב אליעזר לאפיין, "דברים שבכתב שאסור לאומרם על פה אי נוהג בנשים", בתוך: מוריה, גיליון ק"ט-ק"י, עמ' נ"ג-נ"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק כ"ז.
  2. ^ רא"ש, סוטה, דף מ', עמוד ב', בשם ר"י הזקן.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ב, הלכה ח', וראו רבי וידאל די טולוזא, מגיד משנה, על רמב"ם שם; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קמ"ד, סעיף א'.
  4. ^ ריטב"א, יומא, דף ע', עמוד א'
  5. ^ 1 2 בעלי התוספות, תוספות, על תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף י"ד, עמוד ב', ד"ה דברים; רא"ש, תוספות הרא"ש, על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע', עמוד א'.
  6. ^ רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, על מסכת גיטין, דף ס', עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ט, סעיף א'.
  7. ^ כלבו, סימן י"ג, בשם יש אומרים. הרב יוסף קאפח בפירושו על הרמב"ם (הלכות תפילה, פרק י"ב, הלכה ח', אות י"ח) מציין שכך נוהגים להלכה על פי מסורת בידי רבני תימן.