ריטב"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריטב"א
תאריך לידה לועזי 1250
תאריך פטירה לועזי 1330 (בגיל 80 בערך)
רבותיו רא"ה, רשב"א
חיבוריו חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 12501330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד[דרוש מקור]. למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. גם בחיי רבותיו, הרשב"א והרא"ה, פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. בנוסף לכך, ענה חלק מתשובותיו רק לאחר פטירתם.

מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה" (שו"ת הריטב"א, מ"ג). הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוסופיה ובפרט בספר "מורה נבוכים" לרמב"ם, והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה הנבוכים עסק גם בספרי ההגות של חכמי פרובנס - רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.

בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום בגמרא). כאשר הוא כותב בחידושיו "תוספות" סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה וכן שיטות ראשונים מתלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. הריטב"א העריץ במידה שווה את הרמב"ם והרמב"ן, אך השתדל לא לטשטש את הגבולין בין "דרך האמת" שבה הלך הרמב"ן לבין דרך "חכמת ההיגיון" של הרמב"ם. הוא מביע דעתו, שדרך רמב"ם "נכונה היא מאוד לפי דרכו" ודרך הרמב"ן "היא נכונה יותר לפי דרכו", כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעתים "רבינו הגדול". הרבה פעמים ניתן לקרוא אותם החידושים הכתובים בספריו גם בדברי רמב"ן, רשב"א, הנימוקי יוסף והר"ן. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.

במסגרת הפילוסופיה של ההלכה מייצג הריטב"א את הגישה לפיה המחלוקות הנמצאות בתלמוד אינן תאונה היסטורית או נובעות מחוסר הבנה וירידת הדורות (כדעת אברהם אבן דאוד) ואינן פרי הפרשנות האנושית היוצרת (כדעת הרמב"ם), אלא הן טמונות כבר בהתגלות עצמה. כבר התורה שנמסרה למשה בסיני כוללת בחובה את הפרשנויות הסותרות. לדבריו בפרשנותו למסכת עירובין: "כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר... ואמר (הקב"ה) שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבל דור ויהיה הכרעה כמותם".[1] כך, התלמוד, על המחלוקות המתועדות בו, מהווה שיקוף של ההתגלות עצמה. בנוסף, כיוון שכל דעה, גם דעת מיעוט, נמסרה למשה בסיני, קיימת סמכות לבתי הדין בכל דור ודור לברור את הדעה המתאימה לדורו ולעניינו.[2]

הריטב"א השתמש בעיקר בשפה העברית, אך לעתים גם בערבית ובספרדית.

יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, יהודים ולא יהודים, נהג בענווה יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה גולדשטיין, תולדות רבנו - מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת ערובין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א
  • מנחם אלון (עורך), מפתח השאלות והתשובות - שו"ת הריטב"א, שו"ת זיכרון יהודה, הוצאת המכון לחקר המשפט העברי - האוניברסיטה העברית, 1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של הרב ריטב"א על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חידושי הריטב"א עירובין יג ע"ב
  2. ^ לפי משה הלברטל, סרטונים מבוא למחשבת ישראל, 4ב - הופעת ההלכה ופילוסופיה של ההלכה - חלק שני, סרטון, באתר YouTube מדקה 20:20
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.