ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי השיל מקראקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצבת קברו של הרבי רבי העשיל בקראקא

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט. מגדולי דורו ורבם של רבים מגדולי פוסקי פולין במאה ה-17. כונן מחדש את ישיבות פולין לאחר גזירות ת"ח-ת"ט.

שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בלובלין ובקראקא, ונודע בחריפותו. רוב ככל כתביו אבדו, וליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה". מלבדם נמצאו חידושיו על מסכת בבא קמא, וכן חלק מגיליונותיו על הטור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

מצבתו המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016

נולד לרב יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש שכיהן כרבן של בריסק ולובלין. אבי אמו היה רבי מאיר יואל מבריסק והמשפחה מתייחסת למהר"י וייל.

בילדותו למד מפי אביו שכיהן אז כרבה של בריסק, והתפרסם כעילוי. לפי המסופר אמרו עליו חכמי בריסק כי "יפה כח הבן מכח האב". הוא נישא בצעירותו לבת הגביר הבריסקאי ר' משה ר' ליזרש, ולאחר שנפטרה זמן קצר לאחר הנישואין, נישא לבת הגביר יהודה בן רבי שאול ואהל.

עוד בהיותם בבריסק היה שותף לאביו בניהול הישיבה המקומית והרצה בה מתורתו לתלמידים. עבר ללובלין ביחד עם אביו, שהתמנה אז כרב העיר, ושניהם שימשו בראשות הישיבה המקומית. לאחר פטירת אביו בט"ז בכסלו ה'ת"ד (1643) התמנה במקומו כרבה של לובלין. בעת גזירות ת"ח-ת"ט עשה בווינה בשתדלנות למען היהודים בפזורה, הוא הופיע לפני אנשי המלוכה והתרים יהודים עשירים למען הקהילות החרבות באוקראינה ובפולין. בימים אלו שהה אצל הרב המקומי, רבי שבתאי שפטיל הלוי הורוביץ בן השל"ה ומחבר "ווי העמודים".

בשנת ה'תט"ו (1655) בעקבות פטירתו של רבי יום-טוב ליפמן הלר (ה'תוספות יום טוב') התמנה רבי השיל במקומו כרבה של קרקוב הגדולה. בשם הגדולים[1] מסופר בשם בנו של הרב חיד"א שהקהילה פנתה לר' נתן שפירא, אשר היה כבר זקן מאוד, לשאול בעצתו במי לבחור לכהן כרב החדש של קרקוב. הרב עשה שאלת חלום והשיבו לו את הפסוק "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר"[2]. "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם" - ראשי תיבות העשל (בשיכול אותיות). "עַל הַצּוּר" - גימטריא "קרקא" (301). במהלך שנות כהונתו בקרקוב שב לווינה לצורך פעילות שתדלנית ושהה בה זמן ממושך.

גם בקרקוב עמד בראש ישיבה גדולה ורבים מתלמידיו למדו אצלו בה. הוא כונן מחדש את בית הדין בקרקוב, והעמיד בראשו דיינים מהשורה הראשונה בפולין של אותם הימים, המפורסמים שבהם: רבי מיכל טייאר מחבר "סדר גיטין" ו"ברכת המים", ורבי ברכיה שפירא מחבר "זרע ברך".

תשע שנים כיהן ברבנות קרקוב. בערוב ימיו נקרא בעל כרחו להעיד במשפטו של מתתיהו קלהורה, רוקח יהודי מקרקוב שהואשם בביזוי הנצרות והוצא להורג. ההיסטוריון מאיר בלבן כתב כי מאורע עגום זה השפיע על בריאותו והחיש את פטירתו[3]. נפטר בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, על יד בעל המגיני שלמה, ועל מצבת קברו נחרת:

ארון הקודש צדיק יסוד עולם
כבוד מוה"ר העשל ר"מ אב"ד
קראקא בן הרב הגדול רבן של
כל בני הגולה כמוה"ר יעקב
ז"ל ר"מ אב"ד דק"ק לובלין
נפטר יום א' כ' תשרי תכ"ד
לפ"ק תנצב"ה

בפנקס החברה קדישא של קרקוב נאמר כי נוסח המצבה נקבע בשל צוואתו של רבי השיל שלא לחקוק עליו תוארי כבוד, במקום זאת כתבו בפנקס ה'יזכור': ”יזכור אלקים את נשמת האלוף בתורה שר הבירה אביר הרועים ורבן של כל חכמי דורו פאר הזמן הגאון הגדול מורינו ורבינו אברהם יהושע העשיל בן הגאון מו"ה יעקב ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה ביום עשרים בחודש תשרי בשנת תכ"ד לפ"ק”.

לרבי העשיל היו ארבעה בנים ושבע בנות, מהם:

מתלמידיו[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ שם הגדולים, מערכת ספרים, בערכו של הרב העשל
  2. ^ שמות יז ו
  3. ^ מאיר בלבן, שלשלת היחס של משפחת אורנשטיין - ברודא, ורשה תרצ"א, עמ' 16, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ לפי ישראל טוביה אייזנשטט, דעת קדושים, עמ' 98 הערה אחרונה, ששלל את דברי אליקים כרמולי (בספרו העורבים ובני יונה) וחיים נתן דמביצר, כלילת יופי, א, עמ' קכח שנישא לנכדתו של רבי אריה ליב, בתו של רבי זכריה מנדל. פער הגילאים אינו מאפשר הנחה זו.


קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16 קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:לובלין: רבנים קטגוריה:קרקוב: רבנים קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב