ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי נחמן טוקר
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1939 י"ד בתשרי ה'ת"ש ירושלים, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 2017 (בגיל 77) כ"ה בתמוז ה'תשע"ז ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
רבי נחמן טוקר (י"ד בתשרי ת"ש 27 בספטמבר 1939 - כ"ה בתמוז תשע"ז 19 ביולי 2017) היה ר"מ בישיבת חברון בירושלים, (נקרא גם "מראשי ישיבת חברון"[1]) חתנו של ראש הישיבה הרב משה חברוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים לרבי אליעזר חיים טוקר ששימש מנהל רוחני בישיבת "כנסת ישראל" בחברון, לאחר שעלתה מהעיירה סלבודקה, ולצפורה בתו של רבי יעקב גדליהו ולדנברג מרבני ירושלים.
התחנך בתלמוד תורה "יבנה" בעיר, ולאחר מכן בישיבת "כנסת חזקיהו" בכפר חסידים, שם התקרב מאד למשגיח רבי אליהו לופיאן, ולראש הישיבה רבי אליהו מישקובסקי. כעבור תקופה עבר ללמוד בישיבת פוניבז', בלכתו למבחן בישיבת פוניבז' צייד אותו המשגיח רבי אליהו לופיאן במכתב המלצה לראשי הישיבה פוניבז', בו העיד עליו כי עתידו לגדולות.
לאחר כמה שנים עבר ללמוד בישיבת חברון, במקביל הלך לשמוע חבורות בענייני סדר קודשים מרבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בישיבת בריסק, וכן חבורות ושיעורים מרבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר. בכסלו ה'תשכ"ה נישא למנוחה, בת רבי אברהם משה חברוני ראש ישיבת חברון, שהיה חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין ראש הישיבה הראשון. לאחר נישואיו שמע חבורות בענייני קדשים מרבי דוד סולובייצ'יק. בתחילה התגורר בשכונת גאולה, ומאוחר יותר בעקבות מעברה של ישיבת חברון לשכונת גבעת מרדכי עבר להתגורר בשכונה, עד לפטירתו.
בשנת ה'תשכ"ט מונה לר"מ בישיבה. מאוחר יותר נחשב אחד מראשי הישיבה, אם כי לא נתמנה לראש ישיבה מן המניין. הוא החל למסור שיעורים במתכונת דו-חודשית לבני הוועד השלישי, ומעין שיעורים כלליים מעת לעת ב"היכל הכולל" - בית המדרש המשני של הישיבה. נהג לשבת בירכתי בית המדרש שם נקהלו סביבו תכופות תלמידים שנמשכו לדמותו הייחודית.
במשך שנתיים שימש כר"מ בישיבה בצפת, שם שהה במשך השבוע כשהוא חוזר לביתו בירושלים לשבתות, וכן מסר במשך תקופה שיעורים בישיבת אור החיים לבעלי תשובה[2].
נפטר ב-תבנית:תאריך לאחר מחלה שנמשכה כמה חודשים, ונטמן בהר המנוחות.
דרכו בלימוד[עריכת קוד מקור]
העמיק בשיטת רבותיו מבית בריסק, בלט בליבון נקודות יסוד בסוגיה דרך דקדוק בעומק הפשט. נודע בכושר דיבור מתומצת ושנון, מה שהפך אימרות רבות בשמו למדוברות בקרב ציבור תלמידיו, בעיקר בענייני פרשות ומועדים בהם הרבה לעסוק.[3].
כשנה לפני פטירתו הוציאו תלמידיו לאור קונטרס משיעוריו, בקונטרס משולבים חידושים על הש"ס, על התורה ונושאים במועדי השנה.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- רעייתו, הסופרת והעיתונאית מנוחה טוקר.
- אחיו הרב ירחמיאל טוקר - בעל תפילה בישיבת חברון, ר"מ בישיבת אור ברוך.
- כלתו, חוי טוקר, היא שופטת בבית משפט השלום, והיא השופטת החרדית הראשונה והיחידה (נכון ל-2020) שנבחרה לכהונת שופט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- משה ויסברג, אבל בעולם התורה: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל ראש ישיבת חברון, באתר בחדרי חרדים, 19 ביולי 2017
- ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון רבי נחמן טוקר זצ"ל, באתר כיכר השבת, 19 ביולי 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל קטגוריה:ראשי ישיבת חברון קטגוריה:משפחת חברוני