ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי צבי הירש ברוידא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב צבי הירש ברוידא (תרכ"ה, 1865י"ז בסיוון תרע"ג, 1913) היה איש תנועת המוסר, מנהל[1] ה"תלמוד תורה" בקלם, בן אחיו וחתנו של "הסבא מקלם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד בשקוד שבליטא לרבי אריה לייב ברוידא, אחיו של הסבא מקלם. מקטנותו התחנך אצל דודו, בגרובין ובקלם, ונחשב תלמידו המובהק. כחניך אסכולת קלם עסק במסחר תוך הקפדה מוחלטת על שמירת הנהגות קלם. שעות יומו וסדרי חייו היו מחושבים ומדוקדקים.

נישא לנחמה ליבה, בתו של הסבא מקלם. לאחר פטירת הסבא מקלם, בשנת תרנ"ח, עבר ניהול התלמוד תורה לידי אחיו רבי לייב ברוידא, וכעבור זמן התמנה רבי צבי הירש, בנו של רבי לייב וחתנו של הסבא מקלם, לנהל את התלמוד תורה. הוא מסר שיחות מוסריות לתלמידיו והדריכם בשיטת קלם.

כמה מתלמידי התלמוד תורה שהמשיכו ללמוד אצל רבי צבי הירש ברוידא, ובהם הרב ירוחם ליבוביץ והרב אליהו לופיאן, כתבו מכתב לאביו רבי לייב ובו הם מתארים את מצב התלמוד תורה לאחר פטירת הסבא מקלם:

”כי זרמי החיים מפכים בו בבית התלמוד עד כה, שלא נשקר בעצמנו אם נאמר כי אדמו"ר [הסבא מקלם] לא מת וכי רוחו הולך אתנו עד היום... ומי האיש אשר עצר בעד המוות ואשר ברוחו הכביר נפח בו נשמת חיים חדשים אם לא מעלת האיש הרם, הוא בנו הרצ"ב [הרב צבי ברוידא] שליט"א”.

בשנת תרס"ז (1907) עלה לארץ ישראל כדי לשהות במחיצת אביו, שעלה קודם לכן לארץ ישראל והתיישב בחצר שטרויס שבירושלים. תלמידיו בקלם שלחו מכתבים לירושלים אל אביו וכן אל רבי יצחק בלאזר ובהם תיארו את השפעתו הגדולה של רבי צבי הירש ברוידא על קיומו של התלמוד תורה בקלם ודרשו מהם להורות לו לשוב לקלם. המכתבים עשו את שלהם והרב ברוידא שב לקלם והמשיך לנהל את התלמוד תורה. בסוף שנת תר"ע (1911) עבר גיסו הרב נחום זאב זיו להתגורר בקלם והצטרף אל הרב ברוידא בניהול התלמוד תורה. הרב ברוידא המשיך בניהול התלמוד תורה עד פטירתו הפתאומית בשנת תרע"ג (1913), בהיותו בן ארבעים ושמונה.

לרב ברוידא נולד בן אחד אך הוא מת בצעירותו.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור]

כמעט כל גדולי המוסר והמשגיחים בדור שאחריו היו תלמידיו, בהם:

אשתו נחמה ליבה, בתו של הסבא מקלם, הייתה ידועה בחוכמתה ובבקיאותה בתורה ובמוסר. אביה, הסבא מקלם, כותב עליה לבנו הרב נחום זאב:

”בתי המשכלת נחמה ליבה תחי' אשר אני מקבל נחת ממנה, תהלה, כי כמעט שינתה טבעה ולבשה צורה אחרת, מעט אשר ראיתי כמותה... כי לפי ערכה יש למבין דבר להפליא ממנה.”

הרב משה רוזנשטיין, מחניכי התלמוד תורה בקלם ולימים המשגיח של ישיבת לומז'ה, מונה בהקדמה לספרו "יסודי הדעת" את ארבעת רבותיו שלהם הוא מכיר תודה:

”הרביעי למי שאני אסיר תודה היא בתו של אדמו"ר רש"ז [הרב שמחה זיסל, הסבא מקלם], אלמנתו של מו"ר [מורנו ורבנו] צבי ברוידא, הגדולה בחכמה ובדעת וביראת ה' ובמדות טובות כאחד התלמידים הגדולים של אדמו"ר זצ"ל... הרבה למדנו ממנה, שכל ענייניה ומעשיה הטובים והנהגותיה הטובות והישרות היו הכל על פי חכמה גדולה מחכמתו של אדמו"ר זצ"ל, אשר הייתה בתו וגם תלמידה גדולה ונכבדה.”

בה' באב ה'תש"א, 29 ביולי 1941 נרצחה בידי משטרת העזר הליטאית תחת פיקודו של גרמני נאצי, איש הגסטפו מקובנה, בטבח שביצעו ביהודי קלם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ התואר 'מנהל התלמוד תורה' בקלם לא היה תפקיד ניהולי-אדמיניסטרטיבי אלא שם נרדף ל'ראש ישיבה' ואף למעלה מכך, בהיותו האישיות המרכזית שהשפיעה וחינכה את תלמידי המוסד המוסרי הייחודי שהקים הסבא מקלם.


קטגוריה:רבנים ליטאים קטגוריה:תנועת המוסר: אישים קטגוריה:קלם (תנועת המוסר) קטגוריה:משפחת ברוידא-זיו



תבנית:ללא בוט ייבוא