ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי צבי הירש רוזנבוים

רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"ף, 7 בנובמבר 1919 - ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף בקריית אתא ובירושלים. חצרו כונתה לעתים "קרעטשניף סיגוט".

קורות חייו

נולד בי"ד בחשוון שנת ה'תר"ף בסיגוט לאביו רבי ניסן חיים רוזנבוים מבראדשין, בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת ה'תרפ"ד מונה אביו לאב"ד בעיר בראדשין, ועבר לגור שם. בגיל תשע (בשנת ה'תרפ"ט) עבר להתגורר אצל סבו בסיגוט, עד להיותו בר מצווה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות רב העיר רבי דוד הלוי איש הורביץ מחבר השו"ת "אמרי דוד", שם למד בחברותא עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן. בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בעיר סאטמר אצל דודו רבי בערצי לייפר אשר שימש כדיין במקום. בקיץ שב לסבו בסיגוט, שם שהה עד לשואה. במהלך השואה נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ.

אחר השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז ה'תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, והחל לערוך טישים (טרם נישואיו). נשא לאשה את הרבנית שפרה, בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה. לאחר נישואיו נשלח על ידי רבי אהרן רוקח^[^{דרוש מקור]} - האדמו"ר מבעלז - לקריית אתא (אז נקראה כפר אתא), והקים שם קריה בשם "שיכון סיגוט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.

התאפיין בתפילותיו בשבת שאותן היה מתפלל בהתלהבות גדולה, ובטישים שנמשכו מספר שעות. התנגד לציונות ואסר על חסידיו להצביע בבחירות לכנסת או ללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, על חסידיו).

קיים קשרים עם אדמור"י חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון^[1], והראה בקיאות בספרי אדמו"רי חב"ד שקדמו לו^[2], ובפרט בספרי רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ספר התניא, אותו כינה "הרבי הבעל התניא".

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו. בהלוויתו השתתפו אלפי אנשים^[^{דרוש מקור]}. נקבר בהר הזיתים, בחלקת קרעטשניף-סיגעט^[3], ואוהל הוקם על קברו.