חסידות בישטינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התוועדות י"ט כסלו אצל האדמו"ר מבישטנא

חסידות בישטינא היא חצר חסידית, ענף מגזע נדבורנא ופרמישלן. האדמו"ר הראשון ששימש בעיר זו, הוא האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא בישטינא. אחריו שימש בה נכדו האדמו"ר רבי איתמר לייפער.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות נדבורנא מקורה מרבי מאיר הגדול מפרמישלאן תלמידו של הבעל שם טוב. בן נינו של רבי מאיר היה רבי מרדכי מנדבורנא. רבי מרדכי עבר באמצע חייו לבישטינא שבחבל מרמרוש, שם המשיך לנהל את חצרו.

רבי איתמר מבישטינא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה בט"ו בתשרי תרנ"ה מילא את מקומו בבישטינא נכדו רבי איתמר לייפער, בן לבנו רבי ישכר בער מסאטמר. רבי איתמר נחשב לתלמיד חכם וגאון. היה חתנו של הרב ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח. פתח בעיר בישטינא ישיבה לבחורים ושימש שם כמורה הוראה לכל עיירות הסביבה. בימי חייו כתב רבי איתמר חידושי תורה ותשובות רבות בהלכה, אשר רובם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בח' בסיוון תש"ד. חתנו היה הרב ישכר בער לייפר מזאלינא (נכדו של רבי יוסף מנירדהז-דברצין).

רבי מרדכי לייפר מבישטינא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי מרדכי לייפר נישא לפני מלחמת העולם השנייה, והיה לעזר לאביו בהנהגת העיר. רבי מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לגור בברוקלין שבניו יורק. רוב ימיו סירב לנהוג כאדמו"ר על אף שהיה עני ועל אף בקשותיו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא שימשיך את הנהגת אבותיו באדמורו"ת והבטחותיו שיהיו לו חסידים, וכן פרנסה מכך. רבי מרדכי חי בפשטות ועסק בתורה. בסוף ימיו, כשהוקשתה עליו היציאה מהבית, נעתר לבקשת מעריציו ופתח בביתו בית המדרש. נפטר בכ"ה בטבת תשנ"ב, ועל פי בקשתו הועלתה מיטתו לקבורה בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה, בקרבה לחלקת תלמידי הבעל שם טוב.

בני רבי מרדכי מבישטינא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי איתמר מבישטינא. בנו השני של רבי מרדכי. מתגורר בירושלים. מפורסם כתלמיד חכם וכידען גדול.

בן נוסף הוא הרב חיים ברוך שמתגורר בטאהש שבקנדה, ומכהן שם כמשפיע של חסידות טאהש.