יצחק מאיר מורגנשטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה הגיוגרפית וללא מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בצורה הגיוגרפית וללא מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יצחק מאיר מורגנשטרן
לידה דצמבר 1966 (בן 57)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב מורגנשטרן לומד בספר התניא עם הרב אברהם אביש ווייס

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליעקב מנחם וליוכבד-סימא מורגנשטרן, חסיד גור, בשכונת הנדון שבלונדון. כבר בילדותו נמשך אחרי פנימיות התורה. למד בישיבת לוצרן ובגייטסהד ובד בבד למד קבלה וחסידות. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מאנטוורפן (המכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר באנטוורפן ובירושלים. למד אצל הרב ניסן דוד קיוואק והיה קשור לרבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט ולרבי יעקב לייזר האדמו"ר מפשעווארסק, וכמו כן עסק בתורת הקבלה אצל הרב יצחק כדורי, והרב דוד בצרי. הוא גם למד קבלה אצל הרב אליעזר צבי סאפרין מקאמארנא, כיום האדמו"ר מקאמארנא בית שמש.

בסביבות שנת תשנ"ה החל לערוך סעודה שלישית בבית המדרש סאטמאר בשכונת עזרת תורה, בהשתתפות חסידי ברסלב. בשנת תשנ"ז פתח כולל קטן בשכונת מקור ברוך, אשר כונה "אילימה"[1]. בשנת תשס"ב פתח בשכונת גבעת משה ברחוב אוהלי יוסף בית מדרש בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי חיים די לה רוזה. בבית המדרש יש כולל חצות, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חצר חסידית. הוא מקבל קוויטלך ומכונה אדמו"ר, אולם מדגיש שהוא חסיד ברסלב. בין חסידיו מרדכי בן-דוד.

הרב מורגנשטרן משלב את תורת ברסלב עם קבלת האר"י וממשיכי דרכו. הוא מוסר מדי יום שיעורים בספר הזוהר, בספר ליקוטי מוהר"ן, בדף היומי ושיעור בקבלה. מלבד זאת הוא מוסר שיעורים נוספים בהלכה וחסידות. בסעודה שלישית הוא עורך טיש ובו אומר דברי תורה במשך כשעה ויותר, על פרשת השבוע ועניינא דיומא ובסיומם מסביר על פי דבריו פירוש חדש בפיסקה "דעה חכמה לנפשך והיא כתר לראשך" (מתוך הפיוט דרור יקרא). דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים בחוברת שבועית בשם "דעה חכמה לנפשך". בליל שבת הוא אינו עורך טיש, אולם אומר דברי תורה בביתו לפני חסידיו במהלך הסעודה. דברים אלו, ודברי תורה נוספים שנאמרו במשך השבוע, מודפסים בחוברת "נשמתין חדתין", המופצת מדי שבוע דרך הדואר האלקטרוני ובאופן מצומצם גם בדפוס.

במשך שנים נהג לנסוע לראש השנה לאומן עם מאות חסידים מישראל, אנגליה וארצות הברית, שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מהנץ החמה ועד לשקיעתה. תקיעת שופר אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל[2]. הוא פרסם קונטרס שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ[3] וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"[4]. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו בקבר דוד המלך, שבו הוא מגלה עניין בשנים האחרונות[5]. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן[6]. בשנים הבאות הוא נותר בירושלים. בחלקן נסע לאומן בערב ראש השנה וחזר לחג לארץ ישראל.

ספריו קיבלו הסכמות מהרב משה הלברשטאם, הרב יחיאל פישל אייזנבאך, הרב דב וייס ועוד.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הגדול, ישראל, נישא בשנת תשע"ד לבתו של רבי פנחס משה טאוב, האדמו"ר מקוזמיר[7]. בנו השני, יעקב מנחם, נישא בשנת תשפ"ד לבתו של רבי יהודה לייב הלוי אשלג, האדמו"ר מאשלג[8].

מעיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מורגנשטרן מבסס את שיטתו הקבלית על דרכו של הרב חיים די לה רוזה. שיטה זו מוציאה לעיתים דברים מפשוטם[9], ומשתמשת רבות בעקרון ה"ערכין", שלפיו ישנן כמה מערכות יחס לכל דבר. כך מתיישבות סתירות בין מקורות, שלפי השיטה עוסקים במערכות שונות. לאור זאת, אומר הרב מורגנשטרן שכל המחלוקות ביהדות אינן אלא לפי ההסתכלות החיצונית, ולא מצד הפנימיות[10]. בתורתו הוא משלב בין היתר יסודות מתורות הרש"ש ותלמידיו, חב"ד, הרמח"ל, ברסלב, קאמארנא, זידיטשוב, רבי אהרן מסטרשלה, הגר"א ותלמידיו והרב אשלג. כך למשל, הוא טוען שאין מחלוקת בנושא הצמצום בין החסידות לבין הגר"א, ושניהם מסכימים לשיטת החסידות[11]. באופן דומה, לדבריו, מתאימות תורת הנגלה וההלכה עם תורת הסוד. הרב מורגנשטרן נוהג לפרש טעמי מחלוקות בהלכה לאור שורשי נשמותיהם של בעלי הדעות.

הרב מורגנשטרן פיתח שיטות מדיטציה המבוססות על מקורות הקבלה, אלו סוכמו בעיקר בחלק "דרך הייחוד" שבקובץ ים החכמה[12].

לדעתו למרות המורכבות התאולוגית שבקבלה, היא חייבת להתאים לאמונה הפשוטה המורגלת בפי המון עם ישראל, אף על פי שיש מקובלים הסוברים אחרת[13]. עם זאת, הוא סובר שהטועה בעניינים אלו אינו נחשב אפיקורוס[14].

הרב מורגנשטרן מתנגד לגישתם הביקורתית של יוסף אביב"י והרב יעקב משה הלל, הסוברים שיש חלקים בכתבי האר"י שהם מחידושי רבי חיים ויטאל עצמו ולא ממה שקיבל מרבו, וסובר שכל מה שנכתב בכתבי האר"י הוא ממנו אם לא נכתב בפירוש אחרת.

הוא מתבלט בין המקובלים ההולכים בדרכו של הרש"ש בכך שהוא מורה לכוון את כוונות התפלה גם בזמנים כמו ימי ספירת העומר והימים שבין ראש השנה לשמיני עצרת, בשונה ממנהג בית אל ורוב תלמידי הרש"ש, וזאת בהסתמכו על בעל ה"תורת חכם"[15].

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאינו פוסק הלכה באופן פורמלי, ונוהג בדרך כלל להפנות את השואלים אותו לפוסקים מוכרים[16], הוא עוסק בבירורים הלכתיים, המתפרסמים בקובצי "ים החכמה" וב"נשמתין חדתין".

הוא נוהג להתפלל בשעות מאוחרות מאוד, ומסתמך על שיטות יחידאיות באשר לזמני היום כזמן תפלה, חצות היום, שקיעה וצאת הכוכבים, כשיטת מהרש"ל[17]. בעניין בין השמשות הוא סובר כדעת רבינו תם ולדעתו כך הייתה גם דעת האר"י[18].

מסתמך רבות על תורת הסוד בפסיקתו, ולדעתו אין זה סותר את הכלל ש"תורה לא בשמים היא"[19].

הרב מורגנשטרן כתב תשובה אודות חידוש מצוות התכלת, שבה הוא דוחה את מעמד התכלת הנפוצה, הנצבעת מארגמון קהה קוצים, בטענה שחילזון זה אינו מתאים לסימנים בחז"ל, ומעדיף את הינטינה שהציע הרב הרצוג. עם זאת, הוא נוהג ללבוש את התכלת הנפוצה מאחר שלא ניתן להשיג תכלת כשיטתו[20].

אוסר את שיטת "מוח אחד" (שיטה של קינסיולוגיה יישומית שבה שואלים שאלות ומקבלים תשובות דרך השרירים[21]), ולדעתו היא בכלל איסור כישוף וקוסם. האדמו"ר מאמשינוב, שמתיר את השיטה, התבטא שמכל החולקים על שיטתו – הרב מורגנשטרן הוא היחיד שמראה את צד האיסור[22]. הרב מורגנשטרן ניסה להשפיע על רבנים שיוציאו פסק אוסר בעניין זה.

לקראת פסח ה'תשע"ט הביע תמיכה בהקרבת קרבן פסח[23], וביקש מתלמידיו להימנות על כבש לקורבן[24].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ים החכמה - יוצא מדי שנה לכבוד ראש השנה. מתשנ"ד עד תשס"ד חוברת, מתשס"ה ספר. מכיל תשובות בהלכה ומערכות בקבלה. תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ב, תשע"ג (הקדמה), תשע"ד, תשע"ה, תשע"ט
  • ליקוטי ים החכמה - שו"ת בעייני הלכה, מועדים, עניינים בעבודת ה' (ב' כרכים), שבת ועבודת הלילה.
  • מי הדעת - על הלכות צניעות שבסימן ר"מ שבשולחן ערוך אורח חיים. ניתן להשיג רק באופן פנימי.
  • אסופת דברי תורתו: דעה חכמה לנפשך - תשס"ה, תשס"ו. על סדר הפרשות לפי חמישה חומשי תורה (תשס"ה-תשע"ו, תשע"ז-תש"פ, ניתן להשיג באופן פנימי - מתעדכן מדי תקופה).
  • נשמתין חדתין - בראשית (שני כרכים), שמות (שני כרכים), ויקרא
  • נתיב חיים - שיעורים בספר נתיב מצוותיך משולבים בשיעורים בספר אוצרות חיים
  • היכל הריב"ש - לקט מספרי חסידות על זמירות שבת, בראשו פירוש הבעש"ט על מזמור הודו עם ביאור.
  • שארית יעקב (על מסכת מגילה ומסכת ברכות)
  • שו"ת ים החכמה חלק א'
  • פני חמה (על ברכת החמה)
  • סידור תורת חכם - על סעודות שבת (תשע"ד), סידורי תפילות לשבת (ארבעה כרכים - ערבית, שחרית, מוסף ומנחה) (תשפ"א), על שבע ברכות ובסופו מאמר על נישואין (תשע"ד), חנוכה (תשע"ז), תפילות ימות החול (תשע"ב), ערבית לליל פסח (תשע"ג), וסדר הגדה של פסח (תשע"ג), נטילת לולב והושענות (תשע"ט), הקפות לשמחת תורה (תשע"ט), סגולות למניעת מגפה (תש"פ), פורים (תשפ"ב), סדר עבודת יום הכיפורים (תשע"ח), כוונות ברית מילה ופדיון הבן (תשפ"ב), כוונות שילוח הקן (תשע"ד), כוונות לימוד תורה ואמירת 'חק לישראל' (תשע"ה).
  • מאמר והאמת והשלום אהבו, בעניין הקיבוץ בראש השנה בארץ ישראל, ובפרט בירושלים
  • מאמרי ים החכמה - שני כרכים של מאמרי יסוד בנושא פנימיות הקבלה והחסידות שהודפסו בספרי ים החכמה (תשפ"א)
  • דעה חכמה לנפשך - בראשית - אסופת מאמרים של שיחות קודש שנאמרו בשנים תשס"ה - תשס"ט (ער"ה תשפ"ד)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהכתוב בהקדשה בתחילת הספר "דרך הקודש" שיצא על ידי בית מדרשו של הרב מורגנשטרן, עולה כי חבר הכנסת אריה דרעי הסתופף בצלו של הרב בשנות התשעים.
  2. ^ משה ויסברג, המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים, באתר בחדרי חרדים, 18 בספטמבר 2012
  3. ^ קונטרס ראש בני ישראל
  4. ^ מאמר והאמת והשלום אהבו. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".
  5. ^ ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"
  6. ^ יוסי נכטיגל, פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת
  7. ^ גלריה באתר בחדרי חרדים.
  8. ^ שמחת הפארשפיל בחצרות תורת חכם - אשלג - מוצ"ש פר' תולדות תשפ"ד, נבדק ב-2023-11-20
  9. ^ כמה פעמים כותב הרב די לה רוזה שעל אף שרבו הרש"ש אמר משהו בפירוש, "מבין ריסי עיניו" הבין שכוונתו להפך, ראו שו"ת ים החכמה עמ' צז
  10. ^ ים החכמה תשע"ב, מאמר שלש שיטות
  11. ^ על שיטתו בקבלה ראו בספר "ייראוך עם שמש" שכתב תלמידו הרב שמואל ארנפלד
  12. ^ ים החכמה, חלק א, תשס"ו, עמ' שה; חלק שני, תשס"ז, עמ' תרנט; חלק שלישי תשס"ט, עמ' תתג
  13. ^ ים החכמה תשע"א, מאמר אמונת הייחוד
  14. ^ ים החכמה תשע"א, עמ' תתפז, שארית יעקב עמ"ס מגילה עמ' שכג.
  15. ^ אחת הסיבות שפתח בית מדרש עצמאי הייתה מנהגו לכוון כך בבתי מדרש אחרים. הרב בנימין רבינוביץ' אמר שהדבר בכלל איסור "לא תתגודדו", ולכן קרא הרב מורגנשטרן לבית מדרשו על שם בעל תורת חכם המתיר את הכוונות, כדי שהמקום ייחשב "אתרא דמר".
  16. ^ בתחילת כל חוברת "נשמתין חדתין", העוסק גם בענייני הלכה, מופיעה ההערה 'מו"ר ביקש לכתוב שהפסקים בהלכה המובאים פה אין לסמוך עליהם למעשה'.
  17. ^ שו"ת ים החכמה סימן ט'
  18. ^ ים החכמה תשע"א עמ' נג
  19. ^ שו"ת ים החכמה סימן א'
  20. ^ שו"ת ים החכמה סימנים ב' וג'.
  21. ^ בטיפול: עזבו את ספת הפסיכולוג, דברו אל הגוף שלכם, באתר ynet, 13 בדצמבר 2007
  22. ^ שו"ת ים החכמה סימנים י"ג-י"ז
  23. ^ מובא בספרו נשמתין חדתין שמות פרשת ויקהל-פקודי
  24. ^ הר הבית חדשות - המקובל רבי יצחק מאיר מורגנשטרן: לעשות מנוי לקרבן פסח, באתר הר הבית חדשות