ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/הטפה
הטפה (באנגלית: Sermon) הוא נאום הנושא בתוכו רעיון מוסרי, דתי או פוליטי. לרוב, הנאום ניתן על ידי איש דת (בדרך כלל כומר), והוא עוסק בסוגיות תאולוגיות, בחוקים, או בתזכורת לעקרונות חשובים. מטרת ההטפה היא לתת תקווה לאנשים ששומעים אותה, או לעודד אותם לעשות דברים נכונים בחייהם. הדובר יכול גם לדבר על הבעיות הנוכחיות של הקהילה, ולהציע דרכים לפתור אותם. לעיתים קרובות, הטפות שניתנו על ידי כמרים או אנשי דת אחרים מבוססים על קטעים מן התנ"ך.
ביהדות[עריכת קוד מקור]
ביהדות קיימים נאומים בעלי מבנה של הטפה. נאומים אלו החלו כבר בזמן תקופת המקרא, כאשר ניתנו הם על ידי משה והנביאים שאחריו בנבואות מסוימות שנאמרו על ידיהם. אחד משמות הנבואה הוא "הטפה"[1]. ההטפות המשיכו גם בתקופת חז"ל ובימי הביניים, בדרשות שניתנו לרוב בשבתות ובמועדים, בבתי הכנסת. ההטפה ביהדות מוכרת יותר בשם "תוכחה", ובשם זה היא מופיעה בדרך כלל בתנ"ך ובספרות חז"ל. בתקופה מאוחרת יותר דרשות בעלות מבנה של הטפה זוהו עם דרשנים המכונים "מוכיחים" או מגידים. השפעות דתיות בחברה הישראלית, ובפרט כאשר הן מתבצעות במסגרות חובה (כמו צה"ל), מכונות לעיתים על ידי מתנגדיהן כהטפות דת[2].
בנצרות[עריכת קוד מקור]
בכנסיות נוצריות הדרשה מועברת בדרך כלל במקום פולחן מדוכן נואמים מוגבה, או מאחורי סטנדר.
מקור ההטפה שקיים בכנסיות הנוצריות נלקח מהדרשות ביהדות, שהיו קיימות עוד בתקופת ישו. ישו נהג גם לתת דרשות לתלמידיו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
מדיה וקבצים בנושא מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/הטפה בוויקישיתוףהערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ד, פסקה ו'; מסכתות קטנות, אבות דרבי נתן, נוסחא ב', פרק ל"ז.
- ^ תומר ניר, בעקבות ביטול הופעתה של שרית חדד: ניצן הורביץ מזהיר מפני הטפה דתית בצה"ל, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2014.
