ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי צבי הירש רוזנבוים

רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"ף, 7 בנובמבר 1919 - ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף בקריית אתא ובירושלים. חצרו כונתה לעתים "קרעטשניף סיגוט".

קורות חייו

נולד בי"ד בחשוון שנת ה'תר"ף בסיגוט לאביו רבי ניסן חיים רוזנבוים מבראדשין, בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת ה'תרפ"ד מונה אביו לאב"ד בעיר בראדשין, ועבר לגור שם. בגיל תשע (בשנת ה'תרפ"ט) עבר להתגורר אצל סבו בסיגוט, עד להיותו בר מצווה. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות רב העיר רבי דוד הלוי איש הורביץ מחבר השו"ת "אמרי דוד", שם למד בחברותא עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן. בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בעיר סאטמר אצל דודו רבי בערצי לייפר אשר שימש כדיין במקום. בקיץ שב לסבו בסיגוט, שם שהה עד לשואה. במהלך השואה נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ.

אחר השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז ה'תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, והחל לערוך טישים (טרם נישואיו). נשא לאשה את הרבנית שפרה, בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה. לאחר נישואיו נשלח על ידי רבי אהרן רוקח^{[דרוש מקור]} - האדמו"ר מבעלז - לקריית אתא (אז נקראה כפר אתא), והקים שם קריה בשם "שיכון סיגוט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים, והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.

הקים בתי מדרש נוספים בבית שמש, בבני ברק, בויליאמסבורג ובלונדון.

התאפיין בתפילותיו בשבת שאותן היה מתפלל בהתלהבות גדולה, ובטישים שנמשכו מספר שעות. התנגד לציונות ואסר על חסידיו להצביע בבחירות לכנסת או ללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, על חסידיו).

קיים קשרים עם אדמור"י חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, והראה בקיאות בספרי אדמו"רי חב"ד שקדמו לו, ובפרט בספרי רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ספר התניא, אותו כינה "הרבי הבעל התניא".

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו. בהלוויתו השתתפו אלפי אנשים^{[דרוש מקור]}. נקבר בהר הזיתים, בחלקת קרעטשניף-סיגעט, ואוהל הוקם על קברו.

רבותיו

רבו המובהק היה סבו רבי אליעזר זאב מקרטשניף. ונחשב גם תלמידם של רבי אהרן רוקח מבעלז ושל רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

צאצאיו

• רבי ניסן, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, האדמו"ר מקרעטשניף-ירושלים.
• רבי זיידא אליעזר זאב, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט.
• בתו ראצ'ה ברכה, אשתו של רבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.

מתלמידיו

• הרב יחיאל מיכל לייבוביץ, האדמו"ר מניקלשבורג.
• הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, האדמו"ר מתורת חכם.
• הרב גמליאל רבינוביץ, ראש ישיבת שער השמים.
• הרב ישכר בער לייפר, האדמו"ר מבישטינא.
• הרב אברהם משה פרענקל, משפיע חסידי באנטוורפן.

ספריו

• תורת חיים ואמונה, על פרשות התורה.
• קדושת צבי, על פרשות התורה.
• רזא דעובדא - ביוגרפיה על סבו רבי אליעזר זאב מקרטשניף.

הערות שוליים

קטגוריה:חסידויות בית נדבורנה קטגוריה:חצרות חסידיות