ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שמעון סופר (מכתב סופר)

**רבי שמעון סופר**
לידה	דצמבר 1820; י"ג בטבת ה'תקפ"א; תבנית:עיר ודגל
פטירה	26 במרץ 1883 (בגיל 62); י"ז באדר ב' ה'תרמ"ג; תבנית:עיר ודגל
מקום קבורה	קרקוב
מדינה	פולין
מקום פעילות	האימפריה האוסטרו-הונגרית
השתייכות	יהדות אורתודוכסית
תחומי עיסוק	רבנות
תפקידים נוספים	נשיא תנועת מחזיקי הדת, חבר הרייכסראט
רבותיו	אביו
תלמידיו	רבי מנחם מנדל קרנגל, רבי אפרים צבי איינהורן
חיבוריו	מכתב סופר
בת זוג	מרים לבית שטרנברג
אב	רבי משה סופר
אם	שרל בת רבי עקיבא איגר
צאצאים	עקיבא, ישראל דוד, שמחה בונים, יואל, שלמה אלכסנדרי, אשר,

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א, דצמבר 1820 - י"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית השנייה של המאה ה-19.

קורותיו[עריכת קוד מקור]

נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח (1838), בהיותו בן 17, נשא את מרים^[1], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקרולה. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א (1841), זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו וכתב הקדמה ארוכה לספר בשם 'פתוחי חותם'.

בשנת תר"ב (1842), שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד (1844) התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה^[2]^[1] בהם ניהל ישיבה בעיר^[3].
בשנות רבנותו במטרסדורף הוזמן לקהילות יארמוט וניקלשבורג אך לא נענה להזמנה. בשנת תרט"ו נבחר לרבנות פאפא אך סירב למשרה, מפני שבבית הכנסת העירוני העמידו את הבימה בסמוך לארון הקודש כמנהג הרפורמים, ולא במרכזו כנהוג. על מנהג זה חיבר קונטרס מיוחד בשם 'מקדש מעט'.
בשנת תרכ"א (1861) התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, ושימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו.

בשנת תרל"ט (1879) נבחר לחבר בפרלמנט בווינה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות. לשם מטרה זאת ייסד את תנועת מחזיקי הדת בגליציה, וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת.

קובץ:רבי שמעון סופר.png

רבי שמעון סופר בתמונה שנעשתה כנראה בעת כהונתו כציר לפרלמנט

הוא מצא חן בעיני קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה. בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, מוסר:

בעת פרצ[ת] המלחמה בין עסטרייך ואשכנז בשנת תרכ"ו לפ"ק נשלחו הרבה מאות נפצעים לעיר קראקא להעלות ארוכה למכתם האנושה, וכבוד אאמו"ר ז"ל התאמץ אז בכל עוז להשגיח עליהם בעין חמלה למלאות מחסורם ולכלכל מחלתם, ובעד כשרון מפעליו באמונה עטרהו הקיר"ה באות הכבוד שִוָה עליו הודו והדרו, לאות עולם

— ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 2

על אי-הופעתו בהלוויית אחיו רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג (כ"א בטבת, תרל"ב), מספר הרב עזריאל הילדסהיימר:

דרך אגב אני מעיר כאן, שאחיו של המנוח זצ"ל, בקראקא, לא ענה על שלוש מברקים שנשלחו אליו מפרסבורג, אולם שלח אחת, ובה איחולים לרפואה שלימה. ועד הקהלה של קראקא טלגרף שלא מסרו את הידיעה "בגלל מיחושים". בפרסבורג הניחו שמיחושים אלו הומצאו מתוך פחד הועד, שיבחרו את רבם כממלא מקום אחיו. ואכן במגמה זאת פעלה סיעה חזקה מאד בפרסבורג.^[4]

גם הרב סופר בעצמו מזכיר זאת במכתב תנחומים שכתב לבני אחיו:

דעו נאמנה כי בני ביתי ואנשי עדתי בראותם רפיון כחי וחולשת מזגי מרוב צערי ויגוני מצום ובכי והשתטח על קברי צדיקים, לא אני לבדי, כי כל בני קהילתי ותינוקות של בית רבן אתי עמי, הסתירו ממני ולא רצו נתון אותי להלך כי יראו לנפשי – ולא נודע לי מפטירת אחי הגאון זצ"ל עד יום ג' פ' שמות...^[4]

נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת תרמ"ג (1883), והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי^[5]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת^[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור]

חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כרבה של קרקוב^[6].
בנו הרב יואל סופר-שרייבר מראשי חסידי גוסטינין וגור (נכדו רבי שמעון אהרן סופר).
בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה.
בן נוסף של רבי שמעון היה רבי ישראל דוד שמחה בונם שהתגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט^[7].